שני נביאים
המכחישים זה את זה, עד שיבוא השלישי ויכריע ביניהם.
ניטשה, כה אמר זרתוסתרא - "על המלחמה ועל אנשי המלחמה", בתרגום פרישמן:
אַל לָנוּ בַקֵּשׁ חֲנִינָה מֵאֵת אוֹיבֵינוּ בְנַפְשֵׁנוּ וְאַל לָנוּ גַם מֵאֵת אֵלֶּה אֲשֶׁר אָהַבְנוּ בְּכָל-מְאֹדֵנוּ. כִּי עַל-כֵּן הָבוּ עַתָּה וְאַגֵּד לָכֶם דְּבַר-אֱמֶת!
אַחַי לַמִּלְחָמָה! אֲהַבְתִּיכֶם בְּכָל מְאֹדִי. אֶחָד מִכֶּם הָיִיתִי וְגַם הִנֵּנִי. וְגַם אוֹיבְכֶם הִנֵּנִי בְנַפְשְׁכֶם. כִּי עַל-כֶּן הָבוּ עַתָּה וְאַגֵּד לָכֶם דְּבַר-אֱמֶת! יָדַעְתִּי אֶת הַשִּׂנְאָה וְאֶת הַקִּנְאָה אֲשֶׁר בִּלְבַבְכֶם. אֵין אַתֶּם גְּדוֹלִים עַד-בִּלְתִּי דַּעַת שִׂנְאָה וְקִנְאָה. כִּי-עַתָּה הֱיוּ עַל-הַמְּעַט גְּדוֹלִים עַד-בִּלְתִּי הִכָּלֵם בָּהֶן! וְאִם-נִבְצְרָה מִכֶּם מִהְיוֹת קְדוֹשֵׁי דַעַת, הֱיוּ לָהּ עַל-הַמְעַט לְאַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּה. כִּי אֵלֶּה הֵמָּה הַחֲבֵרִים וְהָרָצִים אֲשֶׁר לִפְנֵי קְדוּשָׁה כָזֹאת. רֹאֶה אָנֹכִי אַנְשֵׁי צָבָא רַבִּים: וְלוּ רַק רָאִיתִי אַנְשֵׁי מִלְחָמָה רַבִּים! "בִּגְדֵי שְׂרָד" יִקָּרֵא לַבְּגָדִים אֲשֶׁר הֵם לוֹבְשִׁים: וְלוּ רַק הָיוּ שְׂרִידִים בֶּאֱמֶת.
הֱיוּ נָא לִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר עֵינָם מְבַקֶּשֶׁת תָּמִיד אוֹיֵב, – אֶת אוֹיִבְכֶם אתם. אָכֵן יֵשׁ בָּכֶם אֲחָדִים אֲשֶׁר יוֹשֶׁבֶת בָּהֶם הַשִּׂנְאָה לְמִן רִגְעָם הָרִאשׁוֹן. אֶת אוֹיִבְכֶם צְאוּ וּבַקְּשׁוּ, אֶת מִלְחַמְתְּכֶם קוּמוּ וְלִחֲמוּ, וּלְמַעַן מַחֲשַׁבְתְּכֶם תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה! וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תִּכְרַע מַחֲשַׁבְתְּכֶם וְתִפּוֹל, וְקָרָא בֹר לְבַבְכֶם גַּם אָז עוֹד: "נִצָּחוֹן!"
אֶת הַשָּׁלוֹם אֶהֱבוּ כְמוֹ דֶרֶךְ לְמִלְחָמוֹת חֲדָשׁוֹת. וְאֶת הַשָּׁלוֹם הַקָּצָר אֶהֱבוּ מִן הָאָרֹךְ. וְלֹא אִיעָץ לָכֶם לָגֶשֶׁת לָעֲבוֹדָה, כִּי אִם לַמִּלְחָמָה. וְלֹא אִיעָץ לָכֶם לָגֶשֶׁת לַשָּׁלוֹם, כִּי אִם לַנִּצָּחוֹן. תְּהִי עֲבוֹדַתְכֶם מִלְחָמָה, יְהִי שְׁלוֹמְכֶם נִצָּחוֹן!
יָכוֹל הָאָדָם שֶׁבֶת דֹּם וְהַחֲרֵשׁ רַק בִּהְיוֹת לוֹ חֵץ וָקֶשֶׁת: בִּלְעֲדֵי זֹאת יַרְבֶּה לַהַג וִיבַקֵּשׁ מָדוֹן. יְהִי שְׁלוֹמְכֶם נִצָּחוֹן. הַאֲמַרְתֶּם: הַתַּכְלִית הַטּוֹבָה הִיא הַמְּקַדֶּשֶׁת גַּם מִלְחָמָה? וְאוּלָם רְאוּ אָנֹכִי אוֹמֵר לָכֶם: הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה הִיא הַמְּקַדֶּשֶׁת כָּל-דָּבָר וְכָל-עִנְיָן. הַמִּלְחָמָה וְרוּחַ הַגְּבוּרָה פָעֲלוּ גְדוֹלוֹת בָּאָרֶץ שִׁבְעָתַיִם מֵאַהֲבַת הָאָדָם לְרֵעוֹ. לֹא חֶמְלַתְכֶם, זוּלָתִי גְבוּרַתְכֶם מִלְּטָה עַד כֹּה אֶת הָאֻמְלָלִים.
מַה-טּוֹב, תִּשְׁאָלוּ? – כִּי יִהְיֶה אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל, וְהָיָה זֶה טוֹב. תֹּאמַרְנָה נָא הַנְּעָרוֹת הַקְּטָנוֹת אִשָּׁה לִרְעוּתָה: "כָּל הַיָּאֶה וְכָל אֲשֶׁר יָנִיעַ אֶת הַלֵּב וְהָיָה זֶה הַטּוֹב".רַבִּים אוֹמְרִים לָכֶם כִּי אֲנָשׁ