אז.... סיריו פורל.

[מירטל נקודה]

אז.... סיריו פורל.

אין לי זמן וכוח לחפור לכם, ואני זוכרת שאחד הדברים שהבטחתי להגיד היו "למה נד הוא לא אבא טוב", אבל בגלל שאין לי זמן וכוח לדברים הקטנים שהוא עושה ולא עושה ( נותן לג'ון לתמרן אותו, מתעלם מהרגישות של בראן ועוד דברים קטנים כאלו ) , אני אתמקד בנקודה שהכי מזעזעת אותי, בתור הורה.

סיריו פורל.

כאילו.... הוא מאאאאגניב בטירוף, ונד יוצא מה-זה-גבר כשהוא לא רק משאיר לאריה את מחט, אלא גם שוכר עבורה מורה ל"ריקודים" - שכמובן לא מסתפק בללמד אותה רק לרקוד, אלא מרעיף עליה ערימה גדולה ויפה של שיעורי בית ועודף של עצות שלא תמיד נוגעות דווקא לריקודים או לקרבות, אני כמובן לא מציינת הפער בית סגנון הלחימה הגלוי ואבירי והאציל של נד והקרב של סיריו פורל.... באיזשהיא סצינה נד תופס את אריה עושה תרגילי איזון ורושם לעצמו שהוא צריך לבדוק מה הבחור הזה מלמד אותה, באמת ? נד, עכשיו אתה נזכר לבדוק פרטים על האדם שהפקדת על חינוך ביתך?

והשאלה הגדולה היא כמובן - איך הוא הגיע אליו? אנחנו יודעים שהוא מעבר לים - אני רואה הגיון בלהשאיר את זה לאדם זר, אבל מהיכן נד ( שלא בדיוק מקושר) משיג שכיר חרב כזה ?
תיאוריות, הערות, והודעות נזעמות של " נד הוא המלך! האבא הכי טוב בעולם!!!!!!!11111111111111" יתקבלו בברכה.

 

[דיוגנס מסינופה]

תיאוריה ידועה

גורסת שסיריו פורל = ז'אקן ה'גהאר.
כמובן, כל אדם שלא נראה יחד עם ז'אקן יכול להיות ז'אקן. לצורך העניין, אפילו טייווין לאניסטר יכול להיות ז'אקן.

אם התיאוריה נכונה, הרי שנד לא הגיע לסיריו, סיריו הגיע לנד. חסרי הפנים פועלים בדרכים מסתוריות, אם נעוות ציטוט מאפוס בדיוני אחר.

אם התיאוריה לא נכונה - ובכן, מי אמר שנד לא היה מקושר? הוא חיפש ללא הרף תוספות למצבת כח האדם שלו (ידוע שהוא ניסה למשל לשכור את אנגואי הקשת, למשל). סביר להניח שאלה חלק מהמשימות התמידיות של לורד, בפרט לורד מהצפון שמגיע למאגר המובטלים הגדול בווסטרוז.

ואם כבר מדברים על מאגרי מובטלים, אז מעלה מלך היא בהחלט סוג של אתר חיפוש עבודה מוביל: סביר להניח שהסייף הראשון של בראאבוס בדימוס שמחפש מעסיק חדש יפליג למעלה מלך, יספר בכמה בארים שהוא הסייף הראשון בדימוס, והמעסיקים כבר יזמנו אותו לראיונות. כאן כמובן יש יתרון לנד: שאר הלורדים הדרומיים פחות מחפשים. נד, שאפילו זמרים נודדים כמעט שלא מגיעים לווינטרפל, מנצל את ההזדמנות של השהיה שלו במעלה מלך לשכור כל פיסת כשרון אפשרית.

מכאן אפשר להניח שסיריו הוא סוג של צירוף מקרים נוח: אריה מסתירה חרב, אריה עושה בעיות לספטה, מישהו צריך להכיל את הזאבה הזאת, והיי, למה הבחור ששכרתי לפני יומיים לא יוכל לעשות את העבודה? או לחליפין הבחור שממש עכשיו דיווחו לי עליו ושווה לי לקרוא לו ולראות ממה הוא עשוי.

כמובן, אפשר גם לא להאמין בצירופי מקרים. אני בהחלט מקבל את הגישה הזו. אבל אם אין כאן צירוף מקרים, מה כן הסיפור של סיריו? אני מוכן לשמוע ולא רק להשמיע.

לגבי האבהות של נד - נד הוא אחד האנשים היותר עסוקים. דמייני לך את ראש הממשלה. לא בדיוק הבנאדם להעביר שעות של זמן איכות עם ילדה בת 7. אז הוא שוכר ספטה. ויש לו משרתים. זה אמור לתפור את הפינה ההורית, בפרט כשיש ליידי במשרה מלאה לצדו. הו, אין כזו. היא בדיוק עסוקה בחטיפת גמדים למרחקים ארוכים ובחרחור מלחמות במשקל כבד. אז הוא שוכר איזה איטלקי שייתן לה שיעורי התעמלות. הוא לא מפטר את הספטה, ולא מעלה בדעתו כמה עמוק וכמה מסור אריה יכולה להיכנס לזה. בכל זאת, היא בקושי יכולה להרים את החרב בהתחלה. וחוץ מזה, הוא מכיר את החומר: זו הגרסה הצעירה של אחותו, ליאנה. פראית כמו זאבה, בלתי ניתנת לריסון - הוא יודע שקצת הוצאת מרץ יכולה רק לעזור, ויודע שלא ייכנסו לה רעיונות טפשיים לראש מאיזשהו מורה להתעמלות. ואם ייכנסו לה רעיונות לראש, ובכן, כשלליאנה נכנס רעיון טפשי לראש, לא עזר לו ולאחיו ולאבא שלו ולגיס המיועד ולאף אחד - הרעיונות שלה גרמו להדחת שושלת עתיקה, לשפיכות דמים בגודל בינוני, ושום דבר לא יעזור.

 

[Stark Bannermen]

אם אני לא טועה

אני אישית כמעט בטוח שקראתי שמרטין אישר שהוא מת איפושהוא...אבל לא סגור על זה, בלינק הבא יש תשובה, אולי
&nbsp
http://www.westeros.org/Citadel/FAQ/Entry/Is_Syrio_dead

 

[מירטל נקודה]

אם התיאוריה נכונה - זה אומר שנד שכר רוצח שכיר

בכדי לחנך את הבת שלו - ילדה בת תשע

בנוגע לטענה שנד חיפש כל הזמן שכירי חרב - נכון, אבל יש שכירי חרב ויש מחנך לבת שלו. שכירי חרב יגורו במגורים, יקבלו את הפיקוד של אנשים שלו ובאופן כללי ישמרו מרחק ממנו ומהבנות שלו. סיריו פורל זוכה לכמה שעות של שקט ופרטיות עם הבת של הלורד שלו ( זה שהוא נחמד ואשכרה מלמד אותה איך נלחמים יזקף לזכותו של סיריו - אבל האם נד חשב על האופציה השניה ?)
והנקודה השניה היא המקריות - חסרי הפנים והלא טמאים מוזכרים יותר מפעם אחת, האם יש עוד רקדן מים בסדרה מלבד סיריו?

 

[דיוגנס מסינופה]

התיאוריה כנראה לא נכונה, לפי הקישור שסטארק הביא

מכל מקום אם היא נכונה, זה לא אומר שום דבר רע על נד - חסרי הפנים חדרו למקומות הרבה יותר קשים לחדירה משירותו של לורד ווסטרוזי, כדי להשיג את מה שהם רוצים.

לגבי הבטחון של נד ב"שכיר חרב", אני חושב שעצם הניסוח שלך בעייתי: נד לא מחפש "שכיר חרב". נד הוא מסוג האנשים שמחפשים אנשים נאמנים: הוא נאמן עד הסוף לאנשים שלו ובתמורה הם נאמנים עד הסוף לו (זו הפילוסופיה של בית אטראיידס, אמנם, אבל נד הוא צאצא ספרותי של לטו אטראיידס). הוא לא מחפש אנשים לשימוש חד פעמי, שיחליפו את הנאמנות שלהם לכל המרבה במחיר. לא כשהוא מחפש חיילים ולא כשהוא מחפש אנשי משק בית. מעבר לזה, כנראה שהוא לא חושש שמישהו ייפגע בבת שלו, פשוט כי בווסטרוז בה המילה של הלורדים היא החוק, מספיקה התלונה הכי קטנה ולא הכי מדובה בהוכחות מצד אריה כדי שסיריו יימצא את עצמו נפגש בצורה לא נעימה עם אילין פיין, או, סביר יותר, בדרך לחומה. בכל זאת אנחנו מדברים על נד. זוכרת איך אצבעון האשים את מאריליון ברצח ואף אחד מצוות משק הבית של ליסה לא פקפק אפילו? בעולם כזה, החששות של נד יכולים להיות לכל היותר שהוא לא ילמד את אריה להילחם בצורה מעולה (לא סביר, בהתחשב ברזומה ובהמלצות, ולא נורא, כי אריה צריכה רק לפרוק עודפי מרץ ולא להישלח לקווי החזית), או שהיא תיפגע במהלך האימונים שלה - חשש סביר יותר שהוא אכן העלה כשהוא ראה אותה עומדת על רגל אחת בראש המדרגות, והוא לא העלה את החשש הזה מוקדם יותר כי כנראה מורים ללחימה בעולם המושגים של נד לא שולחים את התלמידים שלהם לתפוס חתולים או לאזן את עצמם במקומות גבוהים. וחוץ מזה, אנחנו מדברים על האבא שהרשה לבראן לטפס על קירות כשהוא הבין שאי אפשר להניא אותו מזה. אז אפשר לומר שהוא אבא לא אחראי, אבל סביר יותר שהוא אבא מאפשר. הוא היה יכול לנעול את בראן ואת אריה בחדר או להצליף בהם כדי לעשות אותם ממושמעים, אבל מה זה היה נותן?

 

[מירטל נקודה]

לא יודעת מה זה היה נותן.

יש באחת מקבוצות הפייסבוק של הספרים האלו דיונים על מה-היה-קורה-אילו, וזה רק ממחיש עד כמה אנחנו לא יודעים את כל הדברים מסביב, אבל אני בספק אם אריה הייתה הופכת לחסרת פנים אם נד היה מגיב אחרת בנקודה הזו.

וזה אולי מה שמחזק את הטענה שסיריו פורל קשור איכשהו לחסרת הפנים.

 

[דיוגנס מסינופה]

זה פשוט לא נד.

כמו מהדוגמה עם בראן, או אם הזאבים (הוא הרשה לילדים שלו להחזיק כחיות מחמד דברים שמסוגלים להוריד זרוע של אדם בנשיכה אחת), נד הוא אבא מאפשר. לדעתי, זו דוגמה לאבא טוב.

 

[מירטל נקודה]

נדבר על זה כשהילדים שלך ינשכו על ידי אחד מהזאבים האלו

אבל הנושא של סיריו פורל הוא הרבה מעבר ללאפשר לבראן לטפס ( אנחנו מעולם לא יודעים שמישהו אישר לו את זה, פשוט העדיפו לא לקשור אותו לאן שהוא), להרשות לילדים שלו לגדל את הזאבים או להשאיר את החרב אצל אריה - הוא באופן יזום מוציא אותה מאחריותה של הספטה ומעביר אותה אל אחריותו של אדם, שעד כמה שידוע לנו - זר לווסטרוז ולנד עצמו.
עכשיו, היות וכמו שאמרתי, אני מעדיפה להתמקד בסיריו ולא בנד, הדיון הזה החזיר שתי נקודות שאולי צריך להאיר שוב :

!. סיריו עשה משהו מאוד, אבל מאוד לא אופייני לשכירי חרב - הוא גונן על אריה כשזהובי הגלימות באו לקחת אותה, שימו לב שלשכירי חרב אין חיבה לרעיון של למות למען המטרה, בטח כשלא היה ברור שהם יהרגו את אריה.

2. ראינו את סגנון הלחימה הזה שוב - אצל הצפע האדום.

שכחתי עוד משהו? משהו שיקשר את הצפע האדום לאנשהו ( אנחנו יודעים שנד היה בדורן....)?

 

[דיוגנס מסינופה]

וכמו שאמרתי, סיריו הוא לא בדיוק שכיר חרב

הוא בשירות, אולי שירות לכל החיים, ללורד סטארק. נד לא מהאנשים שמחפשים חרבות זמניות להשכיר אלא מהאנשים שמחפשים נאמנות תמורת נאמנות. זו התכונה שעושה אותו ל"טוב" ואת הלאניסטרם ל"רעים" בעיני הרבה אנשים (זה, והיעדר השאיפות לעוד יותר כח על חשבון אחרים).

זו אחת הסיבות שכשנד נפל, סרסיי דאגה למחות את כל האנשים של הסטארקים בבירה, כולל את הסייסים באורוות שבוודאי לא מהווים איום עליה. עצם הנאמנות שלהם (והסיבה האחרת: ההשתייכות שלהם) למחנה הלא נכון מסמנת אותם למוות. ממילא סיריו לא יכול היה לצפות לגורל אחר. אם כבר, נראה שנד דאג לא לחמש את סיריו בנשק אמיתי: הוא תקף את סר מרין עם חרב אימונים מעץ ממולא עופרת. יכול להיות שלא הייתה לו חרב אמיתית, כי אם הייתה לו, הוא היה חוגר אותה ולא נפרד ממנה אפילו בחדרי השיעורים (מצד שני יכול להיות שהייתה לו חרב אמיתית ואפילו בחדר השיעורים, פשוט לא היה לו זמן לקחת אותה כשסר מרין כבר היה מולו).

אז בין אם בגלל נאמנות בסיסית ובין אם בגלל שהוא ציפה למות בכל מקרה, סיריו הגן על אריה. סביר להניח שהוא גם זיהה בה פוטנציאל ואפילו חיבב אותה, אחרי שעות של אימונים, וגם זו סיבה.

לגבי סגנון הלחימה, כנראה שזה סגנון הלחימה של הערים החופשיות: סיריו הוא טיפוס סמי-איטלקי, ובראאבוס מזכירה מאוד את הרפובליקה של ונציה (לא חסרי הפנים, אבל כן התעלות, הבנקאות המשגשגת, והפלורליזם הדתי). אז נכון שהיסטורית סגנון הלחימה הקל החל להתפתח בעיקר אחרי המצאת הרובים ותותחי אבק השריפה שהפכו את השריונות הכבדים למיותרים, אבל תקופת הרנסנס מזוהה בעיקר עם איטליה. ואולי גם אלה התנאים הפיזיים: היעדר מישורים רחבי ידיים שאידיאליים להסתערויות פרשים והרבה מאוד ים ולחימה ימית, שבהם שריון מהווה נטל ולא נכס בגלל חוסר היכולת לשחות עם שריון. אבל התוצאה היא שבערים החופשיות אין פרשים כבדים וגם לא מעמד אבירים פיאודלי (הסכסוכים המתמידים בין הערים והיעדר שליטה קבועה על אותן קרקעות, כמו גם הסכנה התמידית של פשיטה דות'ראקית יכולות להסביר את אי התפתחותו של פיאודליזם, בין אם פיאודליזם אירופי, יפני או אסלאמי). אבל בכל מקרה התפתחות מעמד האבירים, על ההשלכות החברתיות והצבאיות של המושג, הוא תופעה ייחודית לווסטרוז.

בהיעדר אבירים, ובהיעדר מעמד פרשים, ובסביבה עירונית או על ספינות, עם הרבה מגבלות על מרחב התנועה, סביר להניח שייתפתח סגנון לחימה נטול שריונות, מבוסס על זריזות יותר מכח ועל נשקי דקירה יותר מעל נשקי ביתור, רצוי נשקים קצרים (בניגוד לחנית של אוברין) שאפשר להניף גם בהיעדר מקום כמו בסמטה או מתחת לסיפון. אז הנה לך הקשר בין סיריו לבין אוברין לבין חסרי הפנים: זה אותו הקשר כמו הקשר בין ז'ורה מורמונט לבין ג'יימי לאניסטר לבין באריסטן סלמי: הם פשוט מגיעים מאותה תרבות (ואגב, בווסטרוז כמו באנגליה של ימי הביניים חילות הרגלים והקשתים הכריעו את הקרב לא פחות מחיל הפרשים, אלא שהאצולה וכל מי שכותב את ההיסטוריה סיפרו את סיפורי הגבורה על עצמם ופחות את סיפוריהם של החיילים הפשוטים, אז אנחנו מקבלים יותר את הנרטיב של ג'יימי מאשר את אלה של אנוגואי או של וולטון שוק פלדה).

מצד שני, מדובר ביצירה ספרותית, ולפיכך מאוד הגיוני להניח שכשמרטין מביא לנו שתי דמויות מבראאבוס, שתיהן מייצגות את אותו כח או את אותו מנוע עלילתי. אלא שבמקרה הספציפי הזה של סיריו, מרטין רמז די מפורשות שהוא מת ולא מבין למה אנשים עושים מהסיפור שלו עניין (כי כל סיפור או דמות משנה שלו יכולים להתברר כמשהו מעבר, דאא).

 

[אביר הקרנפים]

סיריו לא הצטרף לשירותו של נד.

כשנד ארז פעקלאך כדי להפליג צפונה, הוא רצה לשאול את סיריו אם יסכים להצטרף לשירותו. עד אז סיריו היה פשוט מורה לריקוד.
אז סיריו פורל הוא מורה לריקוד, לא שכיר חרב. כנראה שהוא לא אדם כל כך גרוע אם נד רצה לצרף אותו לשירותו, ולכן הוא נטה להגן על התלמידה שלו.

אני לא רואה היקש גדול בין צורת הלחימה של סיריו לצורת הלחימה של אוברין. את שיטת הלחימה של אוברין בהר הרוכב, אפשר להשוות לשיטת הלחימה של ברון בסר וארדיס אגן.
אוברין לא נלחם כרקדן מים ולא משתמש בחרב בראאבוסית דקה וצרה.

 

[מירטל נקודה]

סתם סקרנות, האם אתה חושב שנחשיות החול יודעות להלחם?

ואם כן, איך?

 

[אשת הדורני]

ממה שאני זוכר, רק נחשית אחת באמת נלחמת

אובארה היא היחידה שנלחמת ממש. עם מגן ושיריון וכו'. האחרות הן יותר בסגנון של מתנקשות, ז"א שהן תוקפות בהפתעה, כשלא מצפים להן. לא בשדה הקרב, מול יריב חמוש ומוגן.

 

[אשת הדורני]

לעניין ההשוואה לאוברין

אפתח בסיכום: אין שום קשר בין שני סגנונות הלחימה הנ"ל.
&nbsp
אוברין מוותר על השיריון הכבד והמגן, מתוך הבנה (כפי שכתב אביר הקרנפים) שאלה לא יועילו לו כנגד ההר. אז הוא בוחר בחנית, כדי ליצור מרחק בין גופו הלא מוגן (בכל מקרה, גם היה לובש שיריון) לבין זרועו הארוכה וחרבו הארוכה עוד יותר של ההר. העדר השיריון מוסיף לו זריזות וגמישות כדי לתפעל את החנית הארוכה ובכך לשמור על המרחק ההכרחי מההר.
כפי שראינו, סגנון זה הביא לו את הנצחון (לו רק היה שומר מרחק מההר השכוב, ונותן לו לדמם למוות או פשוט דוקר אותו שוב ושוב ממרחק בטוח)
&nbsp
לעומתו, סיריו נלחם בחרב צרה וגמישה, המצויינת לדקירת יריב לא משוריין התוקף אותך בחרב זהה. מול יריב משוריין, סיריו חסר הגנה לחלוטין. החרב שלו לא מסוגלת לחדור שיריון מלא, והיא איננה יכולה לעדוף אבחות של חרב כבדה ורחבה.

 

[אביר הקרנפים]

אני רוצה להוסיף.

החנית של אוברין מצאה את הפתחים בשריון הכבד, ולאחר מכן יכלה לחדור דרך שריון השרשראות שמתחת. חרב בראאבוסית לא יכולה.

 

[דיוגנס מסינופה]

סיריו הביס עם חרב האימונים שלו חמישה שומרים

לפני שהוכרע בידי סר מרין. אני מניח שהיה להם שריון. תן לו קצת קרדיט שגם עם סגנון הלחימה שלו הוא יכול להביס בקרב שקול אביר ווסטרוזי (אני מניח שהטקטיקה תהיה דומה לטקטיקה של אוברין: התשה, ואז מציאת בקיע בהגנות כשהיריב נעשה איטי מספיק).

 

[אשת הדורני]

שריון קל ו/או חלקי בלבד. כראוי לאנשי משמר.

אבירים מוגנים ע"י שיריון מלא. עד כדי כך, שהם זקוקים לסיוע ללבוש אותו.
ההבדל בין איש משמר לאביר, מהבחינה הזו, הוא כמו ההבדל בין ג'יפ לטנק...

 

[אשת הדורני]

המשך

ברשותכם, אמשיך את ההשוואה:
&nbsp
סיריו הוא חי"רניק מובחר, לדוג', צלף קר רוח.
אנשי משמר לאניסטר הם כמו חיילים בג'יפ.
סר מרין (או כל אביר אחר) הם צוות טנק.
&nbsp
צלף מיומן יכול לעצור ג'יפ ע"י פגיעה בנהג או במנוע. בטח כשגורם ההפתעה לצידו, אבל שום צלף לא יכול לעצור טנק (כאשר הצוות מוגן היטב בפנים, לא כשחצי גוף מחוץ לצריח).
&nbsp
אוברין, לעומת סיריו, הוא מפעיל טיל נ"ט. הוא איננו מוגן מפני הטנק אך הוא בהחלט מסוגל לפגוע בו.

 

[דיוגנס מסינופה]

לכל שיריון יש נקודות תורפה, כמו שהוכיח השריון של סר גרגור

טקטיקה ימי-ביניימית ידועה למשל עירבה החרצת חרב לתוך חריר העיניים של היריב. נשמע קשה, אבל אפשרי לאדם מיומן.

לסיריו אין את הטווח שחנית נותנת, אבל חרב מתכת דקה, בידי אדם מיומן, יכולה להיות קטלנית לא פחות מחנית בין קשקשי השריון - בתנאי שהוא מצליח להתקרב מספיק ולהישמר מהחרב הארוכה של האביר. לכן ההשוואה לטנק ולרובה צלפים לא מאוד מדוייקת. כמובן, צריך להיות מאוד מיומן בשביל זה, אבל סיריו הוא כזה: מאוד מיומן. מצד שני, סר מרין הוא גם אביר טוב יותר מהאביר הווסטרוזי הממוצע. אפילו אם נניח שמשמר המלך הידרדר מאוד ברמה בתקופה של רוברט, עדיין מדובר באחד מהאבירים הטובים יחסית שיש לווסטרוז להציע. וכמובן, לסיריו לא הייתה חרב מתכת.

בסופו של דבר לא הייתי מהמר בוודאות על נצחון של סר מרין על סיריו בדוקרב בתנאים יותר שווים, גם אם עדיין נראה שהסיכויים נוטים לטובת האביר. לכל שריון יש נקודות כמו בית השחי, אחורי הברך, חרך העיניים - ואם סיריו מצליח להפיל את האביר (נניח תוך שימוש במה שנמצא בשדה הקרב, ולא רק בחרב), זה בכלל מצויין, כי אמנם אפשר לקום ממצב שכיבה עם שריון לוחות מלא, אבל זה דורש זמן ואנרגיה יקרים שאפשר לנצל.

 

[אביר הקרנפים]

בשביל לעבור את נקודות התורבה האלה

צריך להב חזק יותר מאשר חרב רברבנים.
מתחת לשריון לוחות יש שריון שרשראות, ומתחתיו עור מעובד. חרב רברבנים יכולה לחדור שריון שרשראות, או שתישבר בניסיון?
אין ספק שכלוחם סר מרין נחות בהרבה מסיריו. בזמן הקצר של ההתמודדות ביניהם, סיריו המטיר מהלומות בחרב העץ שלו על כל חלק בשריון של סר מרין (וחרב עץ - כידוע - לא חודרת שום שריון). אבל חרב עץ או חרב רברבנים, אפשר פשוט לחתוך/לשבור אותה עם נשק ווסטרוזי כבד.
תן להם להתמודד באופן שווה, סיריו ינצח. אבל לשריון יש יתרונות משלו. וזה שפעמיים ראינו לוחמים מעולים שנלחמו בשריון קל מול אנשים כבדי תנועה בשריון מלא וניצחו, לא אומר שהשיטה עובדת תמיד, עם כל אחד ועם כל נשק. אחרת אף אחד לא היה חוגר שריון.

 

[מירטל נקודה]

ז"א, יש לך בחורה אחת שנלמת עם מגן ושיריון ( כמו גבר)

ושאר הנחשיות מיומנות בלתקוף בהפתעה יריב לא ממוגן?