אז.... סיריו פורל.

[אביר הקרנפים]

עדיין לא נלחמת בחרב גדולה ושריון כבד.

היא נלחמת בסגנון הרוינאר, עם שריון קל/בינוני וחנית. אני מניח שלא יצא לה להתמודד עם אבירים משוריינים. יכול להיות שאחד כזה היה עושה ממנה קציצות.
ושאר הנחשיות הן סכינים באפלה, רעל וילדות שעדיין לא פגעו באיש.
אוברה שהיא הבוגרת ביותר, לא עברה את גיל עשרים. באיזה קרבות היא כבר השתתפה?
אחת שמרעילה או תוקעת סכינים באפלה, לפרסם את זה לא בדיוק מועיל לעסקים. אני נוטה לחשוב שהן יותר רעש וצלצולים. נערות שמשחקות בלבוש גברי, סכינים ורעלים, מפגינות את המשחק בפני כולם ואף אחד לא מנסה בכלל לפגוע בהן כי הן בנותיו של הצפע האדום.

 

[אשת הדורני]

שכיר חרב זו הגדרה כללית.

גם אומן לחימה שמחפש עבודה יכול להיחשב שכיר חרב...
הבחירה של נד בסיריו נובעת אך ורק מסגנון הלחימה העדין של בראווס (או הערים החופשיות באופן כללי) סגנון הדומה למה שאנחנו מכירים כסיף (אולימפי) ועל כן לא דורש שימוש בחרב כבדה ולבישת שיריון כבד.
אין שום ראיה לכך שנד היה שוכר את סיריו למשמר ביתו (אף על פי שזה היה יכול להיות רעיון מצוין) מאחר וסגנון הלחימה של סיריו נחשב בווסטרוז כנאיבי ולא יעיל.
מעבר לכך, סיריו לא נשכר כדי "לחנך" את אריה. הוא אפילו לא נשכר כדי "להכשיר" אותה לשום דבר, הרי נד לא מצפה שהיא תגדל להיות חיילת. הוא בסך הכל היה צריך ללמד אותה לאחוז בחרב ולהשתמש בה בסגנון מסוים, המתאים לחרב כמו גם ליד האוחזת בה.
כמובן שנד, מתוך השקפה ווסטרוזית צרה, לא הבין ש"ריקוד המים" אינו רק סט של תנועות, אלא תורה שלמה, הנוגעת לכל החושים ולכל המצבים.
&nbsp

 

[מירטל נקודה]

זה די מעניין.

משהו שחוזר על עצמו בדיון הזה הוא עד כמה סגנון הלחימה הזה מתאים לאריה ובעיקר לחרב שלה, בניגוד לסגנון הלחימה הקלאסי של ווסטרוז, אבל אם זה המצב, למה בכלל ליצור חרב כזו?

 

[אשת הדורני]

כי היא ניתנה לה כסוג של צעצוע. לא לשימוש אמיתי

 

[מירטל נקודה]

ברור שהיא נתנה לה כסוג של צעצוע

אבל למה היא בכלל יוצרה? האם מיקן היה שותף למזימה הזו ?

 

[אביר הקרנפים]

כי ג'ון רצה לתת לה מתנה.

ופחד שאם ההורים של אריה או הספטה יגלו, הם יקחו ממנה את החרב. לכן מה שהיא לא תעשה, אסור לה לספר לסאנסה.
ולכן היא לא תתאמן עם שריון, והחרב צריכה להיות מתאימה לילדה צנומה בת 9 ולא לנושא כלים.

 

[אשת הדורני]

החרב שיוצרה היא חרב המתאימה לילדה בת 9

ז"א, גם בסטנדרטים של בראאבוס, זו חרב של ילד/ה.
אז כן, מיקן היה שותף למזימה ליצור חרב שתתאים לילדה ושתתאים להסתרה... חרב מספיק קצרה, מספיק קלה, ושעל הדרך תספק לו אתגר מקצועי ליצור חרב בסגנון שלא מזדמן לו כ"כ לעשות.

 

[אביר הקרנפים]

המליצו עליו בפני נד.

באותה סצינה שבה נד תופס את אריה עושה תרגילי איזון, הוא אומר לעצמו שבאמת הבחור הגיע אליו עם המלצות מצויינות, וסגנון בראאבוס שלו מתאים לחרב של אריה.
סגנון הלחימה של נד הוא לא "אבירי ואציל", הוא סגנון הלחימה של האבירים בווסטרוז. שזה אומר: שריון רציני ונשק גדול וכבד שיכול לפגוע באדם שעוטה שריון רציני.
בריאן מטארת' יכלה להתאמן בסגנון הזה, אריה קצת פחות.

 

[מירטל נקודה]

מי המליץ עליו בפני נד?

וואריז?

אף ילד בן תשע לא יכול להתאמן בסגנון הזה, בגלל זה הם הופכים לנושאי כלים בשביל לפתח מסת שריר....

 

[אשת הדורני]

ילדים לא לומדים את "ריקוד המים"

מאותה הסיבה שגם בחורים צעירים או גברים מבוגרים לא לומדים אותו- הוא פשוט לא כ"כ יעיל בווסטרוז.
תרבות הלחימה הווסטרוזית מבוססת על הגנת הגוף, עד כמה שניתן, ע"י שיריון, ומצד שני, כדי לגבור על השריון של היריב, יש להשתמש בחרבות כבדות.
הסגנון של סיריו מבוסס על נעיצה של חרב דקה ביריב לא משוריין וללא מגן. זהו "ריקוד" של נעיצה והשתמטות ושל תנועה בלתי פוסקת.

 

[מירטל נקודה]

נכון, אבל זו לא אומנות לחימה של הגנה עצמית.

ואני תוהה עד כמה המידע הזה עבר לנד בראש כשהוא ראה הזדמנות לזרוק את החינוך של אריה ממנו

נ.ב. הסגנון הלא יעיל הזה הפיל את ההר

 

[אביר הקרנפים]

הסיפור פשוט מאוד.

נד מצא חרב אצל אריה. הוא לא נתן לה חרב סטנדרטית וחיפש אומן לחימה שילמד אותה, אלא חיפש מישהו שילמד אותה להשתמש בחרב שכבר יש לה.
ילדים בווסטרוז כן לומדים ומתאמנים בסגנון הלחימה הווסטרוזי. מה נראה לך שנושאי כלים עושים? הם מתאמנים בחרב ומגן כל יום. אז רוב ובראן וריקון התאמנו מגיל קטן להניף חרב ומגן. ילדים חזקים יותר מילדות ומפתחים מסת שריר בצורה טובה יותר בגלל הטסטוסטרון.

עם ההר הרוכב זה פשוט סיפור אחר לגמרי. אי אפשר ללכת ראש בראש עם השריון הכבד שלו. פשוט אי אפשר. לעומת זאת החרב הגדולה והכבדה שהוא מחזיק, יחד עם הכוח המפלצתי שלו, מאפשר לו לפגוע גם באדם משוריין היטב. לכן לנסות להתמודד איתו בעזרת שריון ונשק כבד יהיה מגוחך, כי הוא פשוט גדול וחזק ומשוריין יותר. מה נשאר? לעשות הפוך.

 

[מירטל נקודה]

הסיפור פשוט מאוד

נד מצא חרב אצל אריה, הוא לא נתן לה חרב סטנדרטית וחיפש אומן לחימה שילמד אותה, אלא חיפש מישהו שילמד אותה להשתמש בחרב שכבר יש לה.

על מה אנחנו מתווכחים?
לא על העובדות, אלא על הפרשנות שלהן, כנגד מי היא אמורה להשתמש בחרב שלה? סיריו, בסדר בתור המורה שלה, אבל מי עוד? אתה מסכים איתי שזה סגנון לחימה שלא יביא הרבה תועלת כנגד יריבים משוריינים בווסטרוז, אז כנגד מי ?

 

[אביר הקרנפים]

אני לא בטוח שנד התכוון שהיא באמת תשתמש בחרב.

כשנד דאג שילמדו את רוב, בראן וריקון להשתמש בחרב, זה בגלל שהוא ידע שהם עתידים להלחם בשדה הקרב.
נד לא דואג שילמדו את אריה לחצות בבטחה שדות קרב פעילים. הוא דואג שתדע מספיק על הצעצוע המסוכן שיש לה, כדי שלא תזיק בטעות לעצמה ולאחרים.
זה בערך כמו הורה ששולח את הילד שלו לחוג קראטה כדי לשחרר מרץ. בלי שום כוונה שהילד יסתובב ברחובות ויכסח אנשים.

 

[מירטל נקודה]

רגע, אז מה שאתה אומר לי בעצם.

זה שכשנד מוצא שישים עד תשעים סנטימרים של פלדה חדה שנועדה להרוג אצל הבת שלו הוא שוכר אדם שילמד אותה איך להשתמש בזה בכדי שהיא לא תזיק בטעות לעצמה או לאחרים?

 

[אביר הקרנפים]

אחת הסיבות.

הסיבה השניה היא לתת לה לפרוק מרץ.