אז עד כמה אתם יחודיים (לעצמכם)?

[0Pandemonium0]

זו לא שאלה מדעית,

שני כיוון במאה שמונים מעלות.../images/Emo13.gif מבחינה חברתית לא כולנו ייחודיים וזו עובדה, אלא אם ביטלו את "תופעת העדר" ומוזיקת ואופנת מיינסטרים, ושכחו להודיע לי. על הבחינה הנפשית אפשר להתווכח לנצח, כי אף-אחד מאיתנו לא יודע מה באמת עובר לכל אחד אחר בראש וממה כל אחד אחר "בנוי". עדיין אני חושב שאנשים שגדלים באותה חברה, תחת אותם חוקים, תחת אותו קוד מוסרי ואתי, לא יכולים להיות שונים יותר מדי אחד מהשני. רוב בני-האדם, עובדתית, זהים כמעט לחלוטין מבחינה חברתית ונפשית. לכולם יש ייחוד, אבל השאלה היא עד כמה הוא משמעותי ועד כמה הוא מתבטא בחברה שהם חיים בה.

 

[Gilliana]

א. זו כן שאלה מדעית

מכיוון שהדנ"א שלנו אחראי לכל מה שאנחנו - החל מהגוף וכלה בנפש, הרי שהשאלה היא מדעית למהדרין. עד כמה הייחוד משמעותי, זו כבר שאלה אחרת ולא זו שנשאלה במקור. רוב בני האדם עובדתית זהים כמעט לחלוטין מבחינה חברתית ונפשית? מבחינתי המשפט הזה הוא אחת השגיאות הגדולות ביותר שיכולות להיות. אנשים מאד שונים אחד מהשני, אין שני אנשים דומים (והאמן לי, אני מכירה מאות אם לא אלפי אנשים ואין ביניהם שניים דומים, כל שכן זהים).

 

[0Pandemonium0]

אנשים הם לא זהים אף-פעם, אבל כן דומים. מאוד.

הם גדלו באותה חברה ותחת אותו חינוך, כמו שכתבתי, ולכן ודאי שהם יתפתחו בצורה דומה מאוד. וגילי, מצטער להגיד לך, אבל השקפת העולם שלך נראית לי עצובה מאוד אם את חושבת שאנחנו סתם מכונה ביולוגית בלי יסוד רוחני בכלל.

 

[Gilliana]

לא הבנת אותי בכלל!

ההיפך הגמור - אני אומרת שהרוחניות היא חלק בלתי נפרד מאיתנו. למעשה - הטעות הרווחת היא להפריד בין ה-"מדע" ל-"רוחניות" כאשר בעצם שניהם שני חלקים (ואפילו לא שני חלקים נפרדים, אלא אינטגרליים) של אותו שלם. לא לשכוח - 97% מהדנ"א שלנו עדיין לא פעיל (ואני בכוונה אומרת "עדיין").

 

[0Pandemonium0]

כן, אני זוכר.../images/Emo6.gif

אבל עדיין לא הבנתי. את בעצם גורסת שאין באדם מעין "ניצוץ של הרוח", אלא אופיו נקבע מראש על-ידי הדנ"א. הבנתי לא נכון?

 

[Gilliana]

אכן, הבנת לא נכון

אבל כנראה באשמתי - שכן אני לא הסברתי את עצמי מספיק טוב. אני גורסת שרוח/נפש וגוף, הם שני חלקים בלתי נפרדים של אותו שלם. הדנ"א הוא יותר מאשר סתם רצף שקובע את צבע העיניים, השיער והעור, לצורך העניין - אלא הוא גם זה שבו מקודדת הרוחניות שלנו, או האישיות אם תרצה. כמובן שעכשיו תוכל לשאול - אוקיי, מה קורה אחרי שהאדם מת? לכאורה, הגוף מפסיק להתקיים אולם הנפש ממשיכה במסעה לעולם/מימד אחר (בהנחה שאתה מקבל את המושג של חיים לאחר המוות) וגם לזה יכולה בהחלט להיות תשובה - מי אמר שהדנ"א מקודד רק את הגוף הגשמי? הרי אנחנו יודעים כ"כ מעט על המנגנון הזה, בעיקרון - הגישה שלי אומרת שאין סתירה בין "מדע" ו-"רוחניות" - לדעתי הכל חלק ממכלול אחד גדול.

 

[0Pandemonium0]

המ...זה מעניין.

אני גם כן מאמין שבאדם יש איזשהו יסוד רוחני, אפשר לקרוא לו "נפש", "נשמה" או "אבנר", זה לא כל-כך משנה באמת.../images/Emo13.gif יכול להיות שזה פשוט הרצון האנושי לא להפוך לאבק ולהיעלם מכאן לנצח, אבל אני גם מוצא הרבה צידוקים שנשמעים לי הגיוניים למדוע קיימת הנפש. לא אכנס לזה כאן. מה שכן, לא חשבתי שהדנ"א מקודד את היסוד הרוחני הזה, אלא הנחתי שהוא מקודד לגוף הגשמי שלנו בלבד והנשמה היא חלק נפרד ששוכן בגוף. מה שאת אומרת נשמע מעניין, אבל זה נשמע קצת מוזר: האם מולקולות כימיות גשמיות יכולות ליצור, בעזרת קידוד, תכונות רוחניות נפשיות שאינן ניתנות לתפישה בחמשת החושים או לכימות?

 

[l o o k 4 l o v e]

השאלה היא...

מה היא ההגדרה שלי "ייחודי" ןמה אתה מגדיר כ"אני" .... בגדול אני חושב שכל אדם נולד מיוחד אך לא כל אחד באמת בא לידי ביטוי בייחוד שלו אפשר לבגיד בקלות בנוסף שאנחנו ייחודיים וגם כלולים כאחד. זה לא סותר מכיוון שכל אחד בתוך ה"אחד" הגדול יכול לבוא לידי ביטוי בצורה המיוחדת שלו

 

[l o o k 4 l o v e]

רק עכשיו אני שם לב

שכמספר התגובות ככה מספר הדעות , אני חושב שזה עונה על השירשור לא ?!

 

[miss mcmillan]

לא מזמן הגעתי למסקנה שזה לא משנה

כלומר, בעיני עצמי תמיד אהיה ייחודית. זה מה שמאפיין את התודעה, לפחות בדרך בה זה בנוי אצל בני אדם (לתודעה שונה ע"ע "באגים")- רוב הזמן אנחנו מלווים בתחושה חזקה של נבדלות ונפרדות, לפעמים זה מופשט יותר, ולפעמים ברור ומוחשי- לדוגמה, כשאנחנו מתווכחים עם מישהו, מתנשאים על מישהו, כועסים על מישהו. ברמה שונה, אני לא חושבת שהחיים שלי מיוחדים- אני עוד אדם ממספר בלתי ספיר, חווה סדרה מסויימת של חוויות קבועות בסדר כלשהו בלי להשפיע יותר מדי על דבר בעולם חוץ מ-עצמי. אבל זו הנקודה. אין לי כלום חוץ מאשר "עצמי". לכן לא משנה לי בכלל האם אני שונה מאנשים אחרים: לעולם לא אחיה את חייהם או אחשוב את מחשבותיהם, יש לי רק את שלי. ולכן, אני בכל מקרה מיוחדת. זה יוצא טיפה ניו אייג'י, אבל אתם לא מבינים כמה זה קונקרטי...

 

[0Pandemonium0]

אבל את מסתכלת על זה בצורה סובייקטיבית, שזה

נכון, אבל חשוב לזכור שיש עוד דרך להסתכל על זה: עובדתית-אובייקטיבית. מה יש בך שמייחד אותך משאר האנשים? לא מה את חושבת שמייחד אותך, אלא מה יש בך באמת, שאין לאחרים?