ואולי זה בכלל בגלל המעסיקים הקמצנים
לפני שתקפצו עלי- אני גרה עם אמא, כן, בגילי, אמא בפנסיה, לא בת"א (למרות מה שכתוב בכרטיס, קצת פרטיות לא תזיק), אלא 20 דקות ברכבת. אין לי רישיון מטעמים אדיאולוגיים בעיקר וגם כי מאוד נוח לי שהוצאות התחבורה שלי מסתכמות ב550 ש"ח לחודש, עכשיו אחרי הרפורמה (המבורכת בעיני) בתחבורה. כנראה שאף אחד ממי שאומר לכולם לגור מחוץ לת"א, לא ניסה לחפש עבודה בת"א בלי רכב. מעסיקים פשוט לא רוצים לשלם נסיעות! ואני לא מבקשת יותר ממה שכתוב בחוק- 21 ש"ח ליום, שגם זה לעג לרש. השיא היה, מעסיקה אחת שאמרה לי במפורש "אני צריכה לבדוק עם הנהלת החשבונות שלנו" שזה אומר בעברית צחה- תשכחי מהמשרה, אנחנו לא הולכים לשלם לך נסיעות. התגובות הרגילות נעות בין- זה ישתלם לך? איך תגיעי? כאילו שאם זה לא היה משתלם לי הייתי טורחת לבזבז את הזמן של שני הצדדים. כבר שנה שאני לא מוצאת עבודה, רק בגלל זה. הלכתי ליועץ, שיפצתי את קורות החיים שלי מיליון פעם, אני מכירה בעל פה את כל הכללים. אז גם בשביל להגשים חלום וגם כדי שיהיה ממה לחיות פתחתי עסק מהבית, בתחום שלי. בהתחלה הלך טוב, עכשיו זאת עונת המלפפונים, אז אני מוצאת את עצמי בכל מיני פרוייקטים זמניים. אז כן, הבעיה מתחילה בעבודה, הדירה זה רק הסיפטום. אבל כמו תמיד, אצלנו מטפלים רק בסיפטומים.