אחותו הקטנה של החטוף נפתלי פרנקל מנסה לתת קונטרה לליבוביץ...
- פותח הנושא אלי כ ה ן
- פורסם בתאריך
למצער.. היא תגיע מאוד מהר למסקנה
שחלק מהחיילים "הקדושים" ו"הגיבורים" שניסו להציל את חייו של אחיה ז"ל, יכולים להיות אלו שיפרצו לביתה שתינשא, שיאנסו "קדושות" אחרות שנישאו, שימעלו בכספים קדושים ללא משוא וכו'.. ואז היא תאמר בדיוק על החייל "הקדוש" האלמוני כמו שאביגיל שאת שמה היא נושאת אמרה: "אַל-נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת-לִבּוֹ אֶל-אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל-נָבָל, כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן-הוּא--נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ ".
שחלק מהחיילים "הקדושים" ו"הגיבורים" שניסו להציל את חייו של אחיה ז"ל, יכולים להיות אלו שיפרצו לביתה שתינשא, שיאנסו "קדושות" אחרות שנישאו, שימעלו בכספים קדושים ללא משוא וכו'.. ואז היא תאמר בדיוק על החייל "הקדוש" האלמוני כמו שאביגיל שאת שמה היא נושאת אמרה: "אַל-נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת-לִבּוֹ אֶל-אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל-נָבָל, כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן-הוּא--נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ ".
זה לומדים מפשט התורה ממש
אין קדושה בשום באקזיסטנציה האנושית והקונטיגנטית, לא באדם, לא בחפץ, לא באדמה גם לא בלוחות הברית עצמם הכתובים באצבע אלוהים, אלא קדוש קדוש קדוש ה' ממקומו, ואילו האדם יצרו רע מנעוריו.
ואם בעניני פורענתא עסקינן, היא הנותנת. הנה מאמר קצר שלי על פרשת השבוע שהתפרסם בחמישי האחרון (ובשל היותו מיועד לכלל הציבור תסלח לי על הרדידיות הלשונית שבו:
"בפרשתנו הפותחת את ספר דברים - שכל מהותו לחזור, להוסיף, להעיר ולהאיר את ארבעת החומשים הקודמים - מצויין מספר פעמים שתי מילים בעלות אותו שורש עברי - י.ר.ש - שמשמעותן אחת: ירושת הארץ. אך יש הבדל ברור בין ירושה לבין הורשה, למרות הקרבה האטימולוגית. ירושה היא משהו שנוסף לך, הורשה היא משהו שנחסר ממך (עני=רש). פרשתנו מצווה לכבוש את הארץ ''ולהוריש'' את הכנעני, מתוך ההבטחה האלוהית שארץ זו היא ירושה שלנו.
במכלול זה של ''הורשה וירושה'' בפרשתנו הנוגעים לבני ישראל, מגיעים מספר פסוקים תמוהים הקשורים ל''הורשה וירושה'' של עמים אחרים: ''כִּי לִבְנֵי-לוֹט נָתַתִּי אֶת-עָר יְרֻשָּׁה..'', ו-''..וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם..'', וכן, ''..וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד-עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר..'', וכו', וכו'. פסוקים רבים של עמים ואומות שונים שנכחדו, שהמקרא לא מסתפק בתיאור טכני אודותם, שעוד לא הבנו מה זה רלוונטי כלל, אלא נותן גם תיאורים ''ציוריים'' על אותן מלחמות עמים, הורשות וירושות, כמו למשל: ''כִּי רַק-עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן: תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּה וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת-אִישׁ''. המקרא מקפיד לספר לנו כי מיטתו (ערשו) של עוג עשוייה ברזל, וגם מציינת את מידותיה הגדולות (הכפולות ממיטה סטנדרטית, ומכאן מגיעות כל האגדות על הדמות ''הענקית'' של עוג) משל הייתה סוכן שיווק של ''קינג קויל''.
כמדומני, וכאן חז''ל מאוד מפורשים ומפורטים בפרשנותם החד משמעית, אך גם בלעדיהם ניתן להבין מייד מה כוונת המקרא בתיאור המלחמות של העמים והאומות בעלי השמות הלא שגרתיים: ה''זמזומים'', ה''כפתורים'', העווים'', ''החורים'', ''האמים'' וכו', שלכאורה מעניינים לנו את ה..
והפשט הוא כך: אין עם אומה ולשון, שיש לה ''טאבו'' על אדמתה. אלא: ''לה' הארץ ומלואה''. ברצון אלוהים הוא נותן ירושה ל''כפתורים'', וברצונו הוא מוריש אותם על ידי ה''עווים''. ובדיוק אותו דבר: ברצון אלוהים הוא נותן ירושה לבני ישראל את ארץ הכנעני, וברצונו הוא מוריש אותם על ידי הבבליים, היוונים, הרומאים, המוסלמים וכו'.. זוהי ירושה על תנאי: מצד אלוהים היא נצחית ועומדת והיא תיושם אך ורק בתנאי שהצד השני יקיים את דברי אלוהים. ולא בכדי פרשה זו לעולם נקראת לפני תשעה באב, בו לפי המסורת ''רצון אלוהים'' היה שעמים אחרים יורישו ארץ זו מפני ישראל, מפני חטאיהם. והדברים נוקבים עד תהום. היו אימפריות גדולות מאוד, בעלות צבא חזק, איכותי, מיומן, שחשבו שבכוחן להחזיק בארצן כמה שיחפצו. תיאור ''ערש הברזל'' (כיפת?) של עוג מלך הבשן, לא נועד כדי לתאר מודעת ריהוט ב''יד 2'', אלא כדי לומר באילו עמים ואימפריות ''חזקות'' מדובר, אימפריות שנעלמו מעל במת ההיסטוריה. המקרא, לאדם המאמין (!) מציב עמדה ברורה אחת - חובות האדם לאלוהיו. והוא איננו טולרנטי (סבלני) לשום ''עבודה'' אחרת, בטח לא לכוחו של אדם זה או לעוצמת ארצו וצבאו".
ובבניין ציון וירושלים ננוחם.
אין קדושה בשום באקזיסטנציה האנושית והקונטיגנטית, לא באדם, לא בחפץ, לא באדמה גם לא בלוחות הברית עצמם הכתובים באצבע אלוהים, אלא קדוש קדוש קדוש ה' ממקומו, ואילו האדם יצרו רע מנעוריו.
ואם בעניני פורענתא עסקינן, היא הנותנת. הנה מאמר קצר שלי על פרשת השבוע שהתפרסם בחמישי האחרון (ובשל היותו מיועד לכלל הציבור תסלח לי על הרדידיות הלשונית שבו:
"בפרשתנו הפותחת את ספר דברים - שכל מהותו לחזור, להוסיף, להעיר ולהאיר את ארבעת החומשים הקודמים - מצויין מספר פעמים שתי מילים בעלות אותו שורש עברי - י.ר.ש - שמשמעותן אחת: ירושת הארץ. אך יש הבדל ברור בין ירושה לבין הורשה, למרות הקרבה האטימולוגית. ירושה היא משהו שנוסף לך, הורשה היא משהו שנחסר ממך (עני=רש). פרשתנו מצווה לכבוש את הארץ ''ולהוריש'' את הכנעני, מתוך ההבטחה האלוהית שארץ זו היא ירושה שלנו.
במכלול זה של ''הורשה וירושה'' בפרשתנו הנוגעים לבני ישראל, מגיעים מספר פסוקים תמוהים הקשורים ל''הורשה וירושה'' של עמים אחרים: ''כִּי לִבְנֵי-לוֹט נָתַתִּי אֶת-עָר יְרֻשָּׁה..'', ו-''..וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם..'', וכן, ''..וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד-עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר..'', וכו', וכו'. פסוקים רבים של עמים ואומות שונים שנכחדו, שהמקרא לא מסתפק בתיאור טכני אודותם, שעוד לא הבנו מה זה רלוונטי כלל, אלא נותן גם תיאורים ''ציוריים'' על אותן מלחמות עמים, הורשות וירושות, כמו למשל: ''כִּי רַק-עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן: תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּה וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת-אִישׁ''. המקרא מקפיד לספר לנו כי מיטתו (ערשו) של עוג עשוייה ברזל, וגם מציינת את מידותיה הגדולות (הכפולות ממיטה סטנדרטית, ומכאן מגיעות כל האגדות על הדמות ''הענקית'' של עוג) משל הייתה סוכן שיווק של ''קינג קויל''.
כמדומני, וכאן חז''ל מאוד מפורשים ומפורטים בפרשנותם החד משמעית, אך גם בלעדיהם ניתן להבין מייד מה כוונת המקרא בתיאור המלחמות של העמים והאומות בעלי השמות הלא שגרתיים: ה''זמזומים'', ה''כפתורים'', העווים'', ''החורים'', ''האמים'' וכו', שלכאורה מעניינים לנו את ה..
והפשט הוא כך: אין עם אומה ולשון, שיש לה ''טאבו'' על אדמתה. אלא: ''לה' הארץ ומלואה''. ברצון אלוהים הוא נותן ירושה ל''כפתורים'', וברצונו הוא מוריש אותם על ידי ה''עווים''. ובדיוק אותו דבר: ברצון אלוהים הוא נותן ירושה לבני ישראל את ארץ הכנעני, וברצונו הוא מוריש אותם על ידי הבבליים, היוונים, הרומאים, המוסלמים וכו'.. זוהי ירושה על תנאי: מצד אלוהים היא נצחית ועומדת והיא תיושם אך ורק בתנאי שהצד השני יקיים את דברי אלוהים. ולא בכדי פרשה זו לעולם נקראת לפני תשעה באב, בו לפי המסורת ''רצון אלוהים'' היה שעמים אחרים יורישו ארץ זו מפני ישראל, מפני חטאיהם. והדברים נוקבים עד תהום. היו אימפריות גדולות מאוד, בעלות צבא חזק, איכותי, מיומן, שחשבו שבכוחן להחזיק בארצן כמה שיחפצו. תיאור ''ערש הברזל'' (כיפת?) של עוג מלך הבשן, לא נועד כדי לתאר מודעת ריהוט ב''יד 2'', אלא כדי לומר באילו עמים ואימפריות ''חזקות'' מדובר, אימפריות שנעלמו מעל במת ההיסטוריה. המקרא, לאדם המאמין (!) מציב עמדה ברורה אחת - חובות האדם לאלוהיו. והוא איננו טולרנטי (סבלני) לשום ''עבודה'' אחרת, בטח לא לכוחו של אדם זה או לעוצמת ארצו וצבאו".
ובבניין ציון וירושלים ננוחם.
Déjà-vu ...נשמע מוכר :
" .... ברצון אלוהים הוא נותן ירושה לבני ישראל את ארץ הכנעני, וברצונו הוא מוריש אותם על ידי הבבליים, היוונים, הרומאים, המוסלמים וכו'... "
ליטבק ?
יישר כוחך על מאמרך. אלא שכל התלמודים והמדרשים מעידים בפניך מזמן ק"ש של שחרית ועד ק"ש על המיטה שאין דבר כזה :
פשט התורה ממש. אין דבר כזה.
אין דבר כזה.
ליל מנוחה.
" .... ברצון אלוהים הוא נותן ירושה לבני ישראל את ארץ הכנעני, וברצונו הוא מוריש אותם על ידי הבבליים, היוונים, הרומאים, המוסלמים וכו'... "
ליטבק ?
יישר כוחך על מאמרך. אלא שכל התלמודים והמדרשים מעידים בפניך מזמן ק"ש של שחרית ועד ק"ש על המיטה שאין דבר כזה :
פשט התורה ממש. אין דבר כזה.
אין דבר כזה.
ליל מנוחה.
אבל הפעם אני נתתי לו חיזוק.."אין עם אומה ולשון שיש לה 'טאבו' על אדמתה": ומי לא קולט זאת?
רק היריב לוינים, מימין ומשמאל...
כל אחד משניהם זומם, לספח את שטחי סי לאיזושהי מדינה (הימני רוצה למדינה יהודית והשמאלי רוצה למדינה פלסטינית), מבלי לשאול את ילידי המקום (הימני לא שואל את הילידים הפלסטינים והשמאלי לא שואל את הילידים היהודים).
איך אמר לי פעם, חברי לספסל הלימודים, ה"ר אשר אטדגי הי"ו, על תוכניתם המדינית של היריב לוינים? "גורמת תחושת קבס". חותם על כל מילה. ועוד הייתי מוסיף, לאלפם בינה, גם ע"י דבריו הנוכחיים של חברי הנ"ל הי"ו: "אין עם אומה ולשון שיש לה 'טאבו' על אדמתה". עד שיקלטו...
רק היריב לוינים, מימין ומשמאל...
כל אחד משניהם זומם, לספח את שטחי סי לאיזושהי מדינה (הימני רוצה למדינה יהודית והשמאלי רוצה למדינה פלסטינית), מבלי לשאול את ילידי המקום (הימני לא שואל את הילידים הפלסטינים והשמאלי לא שואל את הילידים היהודים).
איך אמר לי פעם, חברי לספסל הלימודים, ה"ר אשר אטדגי הי"ו, על תוכניתם המדינית של היריב לוינים? "גורמת תחושת קבס". חותם על כל מילה. ועוד הייתי מוסיף, לאלפם בינה, גם ע"י דבריו הנוכחיים של חברי הנ"ל הי"ו: "אין עם אומה ולשון שיש לה 'טאבו' על אדמתה". עד שיקלטו...
תורת השלבים של אשף זוממת לכיבוש פלסטין לכן יש לגמול לה כזממה
הא לך מה שאנשי פת"ח עדין זוממים לעולל עם "תוכנית השלבים" (הלאומנית-פאשיסטית) של אש"ף, וגם מואילים בטובם לספר לנו על כך (טוב שישראלי אחד הוסיף שם כתוביות עבריות).
והא לך מה שהמתונים שבהם חושבים על היחס שבין ישראל לבין פלסטין.
מסקנה: אין שום הבדל...
בין הפאשיזם הלאומני הפרו-כהניסטי מבית מדרשו של הימין הקיצוני, התומך בסיפוח שטחי סי למדינה היהודית מבלי לשאול את ילידי המקום הפלסטינים,
לבין הפאשיזם הלאומני הפרו-פלסטיני מבית מדרשו של השמאל הקיצוני, התומך בסיפוח שטחי סי למדינה הפלסטינית מבלי לשאול את ילידי המקום היהודים.
הכל אותו זבל, שמעורר את אותה תחושת קבס וגועל, אצל כל אדם מוסרי.
הא לך מה שאנשי פת"ח עדין זוממים לעולל עם "תוכנית השלבים" (הלאומנית-פאשיסטית) של אש"ף, וגם מואילים בטובם לספר לנו על כך (טוב שישראלי אחד הוסיף שם כתוביות עבריות).
והא לך מה שהמתונים שבהם חושבים על היחס שבין ישראל לבין פלסטין.
מסקנה: אין שום הבדל...
בין הפאשיזם הלאומני הפרו-כהניסטי מבית מדרשו של הימין הקיצוני, התומך בסיפוח שטחי סי למדינה היהודית מבלי לשאול את ילידי המקום הפלסטינים,
לבין הפאשיזם הלאומני הפרו-פלסטיני מבית מדרשו של השמאל הקיצוני, התומך בסיפוח שטחי סי למדינה הפלסטינית מבלי לשאול את ילידי המקום היהודים.
הכל אותו זבל, שמעורר את אותה תחושת קבס וגועל, אצל כל אדם מוסרי.
אינני מבין את ההבחנות
א. אין יריב לוינים בשני המחנות. הסימטריה הזו ריקה מתוכן.
ב. עניין הטאבו על אדמה.. ושאין ל"זכות" לעם על ארץ וכו' - זו אמירה ריקה של לייבוביץ שאין בה ולא כלום. עמים הגיעו לארצות מכוח הנשק והכסף ואין בכך ולא כלום.
ג. בכלל יש להשתדל להמנע מלצטט את לייבוביץ בהקשרים שכאלו ומזרח תיכוניים בפרט שכן הוא דוגמה מובהקת לאינטלקטואל שהיה בור מוחלט בכל האמור לתרבות, דת ופוליטיקה והיחסים בניהם במזרח התיכון.
א. אין יריב לוינים בשני המחנות. הסימטריה הזו ריקה מתוכן.
ב. עניין הטאבו על אדמה.. ושאין ל"זכות" לעם על ארץ וכו' - זו אמירה ריקה של לייבוביץ שאין בה ולא כלום. עמים הגיעו לארצות מכוח הנשק והכסף ואין בכך ולא כלום.
ג. בכלל יש להשתדל להמנע מלצטט את לייבוביץ בהקשרים שכאלו ומזרח תיכוניים בפרט שכן הוא דוגמה מובהקת לאינטלקטואל שהיה בור מוחלט בכל האמור לתרבות, דת ופוליטיקה והיחסים בניהם במזרח התיכון.
היהדות בה"א רבתי..
אינה רואה בארץ ישראל, השלמה, החלקית, החציונית והשלישונית שום הגדרה ללאומיותו של בני ישראל. אלא ארץ זו באמת הייתה אמצעי לאידיאל שהוא עבודת ה'. "היום הזה נהיית לעם" לא קאי על שנת יציאת מצריים ו/או על הכניסה לארץ וכיבושה ו/או על כינון ממלכות ישראל ו/או הקמת מקדש שלמה, א/ו ה' באייר התש"ח. "היום הזה נהיית לעם" קאי על יום קבלת ישראל את המצוות והתורה. וכדברי הרס"ג: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה".
ארץ ישראל היה אמצעי להשגת אידיאל מסויים שתכליתו עבודת ה', ולא התכלית כשלעצמה. וזה כולל אפילו את הרמב"ן וריה"ל, שאין צורך לומר ששניים אלו עשו איזה מיסטיפיקציה פאשיסטית לחבל הארץ הזה, וגם הם מודים שהכול על תנאי. ישמרו, שלכם. לא ישמרו, של אבו מרזוק. אדם חילוני, ודאי יכול לכפור בכך כפירה מוחלטת, ולומר שהוא כאן בגלל זרוע ידו ועוצמתו, ובשל מאוויים לאומיים פוליטיים שעיקרן, עצמאות מדינית ופוליטית, אך בל ישתמש בטיעונים דתיים לחיזוק טענותיו, וודאי שלא במקרא, המוכיחים בדיוק ההיפך.
כאמור במפורש : ''ושְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי ואֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ..''. אם בני ישראל לא שומרים מצוות, ארץ הקודש היא ''הולילנד'' של אולמרט. מה שמזכיר את הערתו השנונה של החזון אי''ש לאחר שנמסר לו בגאווה כי בן גוריון טען בפני ''ועדת פיל'' כי 'התנ''ך הוא הקושאן (זכות משפטית על נכס) שלנו': ''אני לא מבין למה הוא עוזר לערבים? מספיק שיסתכלו עליו ויפתחו את התנ''ך ויראו שהפרנו את כל תנאי החוזה''.
והמהר"יל רק חזר על עמדה זו כמו תוכי, מעין רפליקן על אוטומט, והוא מעולם לא 'חידש' או 'המציא' עמדה זו אלא היה האמפליפייר שלה.
אינה רואה בארץ ישראל, השלמה, החלקית, החציונית והשלישונית שום הגדרה ללאומיותו של בני ישראל. אלא ארץ זו באמת הייתה אמצעי לאידיאל שהוא עבודת ה'. "היום הזה נהיית לעם" לא קאי על שנת יציאת מצריים ו/או על הכניסה לארץ וכיבושה ו/או על כינון ממלכות ישראל ו/או הקמת מקדש שלמה, א/ו ה' באייר התש"ח. "היום הזה נהיית לעם" קאי על יום קבלת ישראל את המצוות והתורה. וכדברי הרס"ג: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה".
ארץ ישראל היה אמצעי להשגת אידיאל מסויים שתכליתו עבודת ה', ולא התכלית כשלעצמה. וזה כולל אפילו את הרמב"ן וריה"ל, שאין צורך לומר ששניים אלו עשו איזה מיסטיפיקציה פאשיסטית לחבל הארץ הזה, וגם הם מודים שהכול על תנאי. ישמרו, שלכם. לא ישמרו, של אבו מרזוק. אדם חילוני, ודאי יכול לכפור בכך כפירה מוחלטת, ולומר שהוא כאן בגלל זרוע ידו ועוצמתו, ובשל מאוויים לאומיים פוליטיים שעיקרן, עצמאות מדינית ופוליטית, אך בל ישתמש בטיעונים דתיים לחיזוק טענותיו, וודאי שלא במקרא, המוכיחים בדיוק ההיפך.
כאמור במפורש : ''ושְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי ואֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ..''. אם בני ישראל לא שומרים מצוות, ארץ הקודש היא ''הולילנד'' של אולמרט. מה שמזכיר את הערתו השנונה של החזון אי''ש לאחר שנמסר לו בגאווה כי בן גוריון טען בפני ''ועדת פיל'' כי 'התנ''ך הוא הקושאן (זכות משפטית על נכס) שלנו': ''אני לא מבין למה הוא עוזר לערבים? מספיק שיסתכלו עליו ויפתחו את התנ''ך ויראו שהפרנו את כל תנאי החוזה''.
והמהר"יל רק חזר על עמדה זו כמו תוכי, מעין רפליקן על אוטומט, והוא מעולם לא 'חידש' או 'המציא' עמדה זו אלא היה האמפליפייר שלה.
מה פתאום היכנסת יהדות לויכוח? מי דיבר עליה? גם ליבוביץ לא !
כשליבוביץ אמר "לשום עם אין שום זכות על שום ארץ", הוא לא התכוון להגיד אמירה דתית, אלא התכוון להגיד אמירה לגמרי אוניברסלית ולגמרי ניטרלית (מבחינה דתית).
נוכח זאת: אני, כמו גם aln77 (שאגב אינו דתי אם זה טרם היה ברור לך), טוענים שדברי ליבוביץ (שכאמור מתכוונים לטעון טענה אוניברסאלית) הנם ריקים מתוכן, ואין לייחס להם שום חשיבות: לא נורמטיבית ולא פרקטית. זה כמו שליבוביץ יגיד "לשום אדם אין שום זכות על שום בננה, אז שלא יאכלו בננות".
אני גם הוספתי, שאמירתו של ליבוביץ, בעצם נופלת לתוך הבור שאותו היא מנסה לכרות, כי אם באמת (כדברי ליבוביץ) לשום עם אין זכות על שום ארץ, אז יוצא שאין שום טעם במאבקו הפרו-פלסטיני של ליבוביץ למען הגשמת זכותו של הלאום הפלסטיני למען הקמת מדינה פלסטינית על אדמת פלסטין (ואני מזכיר שכדי למנוע את הכיבוש לא צריך להקים שום מדינה חדשה בנוסף על אלו שכבר קיימות). ואם, משום מה, חושב ליבוביץ שיש טעם במאבקו הלאומני הנ"ל למען הקמת מדינה ללאום הפלסטיני, אז יוצא שגם יש טעם במאבקו הלאומני של יריב לוין הימני.
כשליבוביץ אמר "לשום עם אין שום זכות על שום ארץ", הוא לא התכוון להגיד אמירה דתית, אלא התכוון להגיד אמירה לגמרי אוניברסלית ולגמרי ניטרלית (מבחינה דתית).
נוכח זאת: אני, כמו גם aln77 (שאגב אינו דתי אם זה טרם היה ברור לך), טוענים שדברי ליבוביץ (שכאמור מתכוונים לטעון טענה אוניברסאלית) הנם ריקים מתוכן, ואין לייחס להם שום חשיבות: לא נורמטיבית ולא פרקטית. זה כמו שליבוביץ יגיד "לשום אדם אין שום זכות על שום בננה, אז שלא יאכלו בננות".
אני גם הוספתי, שאמירתו של ליבוביץ, בעצם נופלת לתוך הבור שאותו היא מנסה לכרות, כי אם באמת (כדברי ליבוביץ) לשום עם אין זכות על שום ארץ, אז יוצא שאין שום טעם במאבקו הפרו-פלסטיני של ליבוביץ למען הגשמת זכותו של הלאום הפלסטיני למען הקמת מדינה פלסטינית על אדמת פלסטין (ואני מזכיר שכדי למנוע את הכיבוש לא צריך להקים שום מדינה חדשה בנוסף על אלו שכבר קיימות). ואם, משום מה, חושב ליבוביץ שיש טעם במאבקו הלאומני הנ"ל למען הקמת מדינה ללאום הפלסטיני, אז יוצא שגם יש טעם במאבקו הלאומני של יריב לוין הימני.
נלענ"ד שלא הבנת אותי וכנראה גם לא הבנת את לייבוביץ
טענות המהר"יל "המושגית" (שאליה לא התייחסתי) הייתה שטענת "זכות" הינה טענה משפטית, וזכות על ארץ אינה מושג משפטי, שכן מדינה או ארץ הם מושגים מטאפיזיים, ולא יכול להיות לשום אדם או קולקטיב זכות קניינית על מושגים מטאפיזיים. כשם שאין זכות על השוודים לשוודיה וכיו"ב. הוא טען שרק התודעה של עם לארצו היא זו הנותנת לעם זה את תוקפה, והוא אגב טען שזה הרבה מעבר לזכות משפטית: שכן על זכות משפטית אתה עוד יכול להתדיין, והיא ניתנת להכרעה משפטית - בעוד שעל תודעה לא ניתן להתדיין כלל וכלל, ואין צודק יותר וצודק פחות, אלא עד כלות הנפש ממש.
הבחור שעל הודעתו הגבתי דיבר על המהר"יל בסוף דבריו גם על העניין הדתי, ועל כך, ואך ורק על כך, עניתי לו את שעניתי.
וכאן, אני רוצה להבהיר דבר, שכמדומני לא נראה ברור מספיק: כל ביקורתו של המהרי"ל על החברה, הפוליטיקה, המדינה, המוסר וכו' נבע אך ורק בשל הערך הדתי שהוא נקט בו. זכויותיהם של הערבים עניינו אותו כקצה בוהן רגלו הימנית. הערך שאליו הוא חתר כל ימיו הוא ערך עבודת אלוהים, וכל מהותו, הגותו ותכניו ובעיקר ביקורותיו באו מהפריזמה הזו. כנ"ל בהטפותיו לסרב לשרת בשטחים הכבושים, כנ"ל ביקורתו על הפרדת הדת מהמדינה, כנ"ל בביקורתו כלפי צנזורה, המתות חסד, הפלות וכו' וכו'
החילוניים שהקפידו להתדפק על דלתו, התפלאו כל הזמן מחדש מדעותיו בעניינים שונים, שלכאורה היה נראה להם "מובנים מאליהם", נוכח העמדות "הדומות" שנקט בהן בעבר. תום שגב, סיפר בגילוי לב, כי כל חייו הוא ראה בלייבוביץ' האורקל של השמאל ההומניסטי, "עד שיום אחד באתי אליו, ושאלתי אותו לגבי ואנונו", אמר שגב, "הייתי בטוח שבשל התנגדותו לממסד ורגישתו לזכויות אדם הוא יתן איזו אמירה 'ליבוציאנית' הגונה. מה הופתעתי לשמוע ממנו: 'ואנונו? חלאת המין האנושי'. התפלאתי מאוד, כששאלתי אותו למה: "מה זה למה? הוא המיר את דתו!!!". כמדומני שיש אפילו קטע מצולם של עיתונאי אחר שראיין אותו באותו הנושא ממש, וגם כאן הייתה תגובתו של המהרי"ל דומה.
טענות המהר"יל "המושגית" (שאליה לא התייחסתי) הייתה שטענת "זכות" הינה טענה משפטית, וזכות על ארץ אינה מושג משפטי, שכן מדינה או ארץ הם מושגים מטאפיזיים, ולא יכול להיות לשום אדם או קולקטיב זכות קניינית על מושגים מטאפיזיים. כשם שאין זכות על השוודים לשוודיה וכיו"ב. הוא טען שרק התודעה של עם לארצו היא זו הנותנת לעם זה את תוקפה, והוא אגב טען שזה הרבה מעבר לזכות משפטית: שכן על זכות משפטית אתה עוד יכול להתדיין, והיא ניתנת להכרעה משפטית - בעוד שעל תודעה לא ניתן להתדיין כלל וכלל, ואין צודק יותר וצודק פחות, אלא עד כלות הנפש ממש.
הבחור שעל הודעתו הגבתי דיבר על המהר"יל בסוף דבריו גם על העניין הדתי, ועל כך, ואך ורק על כך, עניתי לו את שעניתי.
וכאן, אני רוצה להבהיר דבר, שכמדומני לא נראה ברור מספיק: כל ביקורתו של המהרי"ל על החברה, הפוליטיקה, המדינה, המוסר וכו' נבע אך ורק בשל הערך הדתי שהוא נקט בו. זכויותיהם של הערבים עניינו אותו כקצה בוהן רגלו הימנית. הערך שאליו הוא חתר כל ימיו הוא ערך עבודת אלוהים, וכל מהותו, הגותו ותכניו ובעיקר ביקורותיו באו מהפריזמה הזו. כנ"ל בהטפותיו לסרב לשרת בשטחים הכבושים, כנ"ל ביקורתו על הפרדת הדת מהמדינה, כנ"ל בביקורתו כלפי צנזורה, המתות חסד, הפלות וכו' וכו'
החילוניים שהקפידו להתדפק על דלתו, התפלאו כל הזמן מחדש מדעותיו בעניינים שונים, שלכאורה היה נראה להם "מובנים מאליהם", נוכח העמדות "הדומות" שנקט בהן בעבר. תום שגב, סיפר בגילוי לב, כי כל חייו הוא ראה בלייבוביץ' האורקל של השמאל ההומניסטי, "עד שיום אחד באתי אליו, ושאלתי אותו לגבי ואנונו", אמר שגב, "הייתי בטוח שבשל התנגדותו לממסד ורגישתו לזכויות אדם הוא יתן איזו אמירה 'ליבוציאנית' הגונה. מה הופתעתי לשמוע ממנו: 'ואנונו? חלאת המין האנושי'. התפלאתי מאוד, כששאלתי אותו למה: "מה זה למה? הוא המיר את דתו!!!". כמדומני שיש אפילו קטע מצולם של עיתונאי אחר שראיין אותו באותו הנושא ממש, וגם כאן הייתה תגובתו של המהרי"ל דומה.
ולי נראה שלא הבנת את aln77 וגם לא את ליבוביץ.
aln77 טען שליבוביץ היה בור, בכל הנוגע "לתרבות [ערבית] דת [מוסלמית] ופוליטיקה [מזרח תיכונית] והיחסים ביניהם במזרח התיכון".
לגבי ליבוביץ: הוא שנא את ואנונו, כי ליבוביץ שנא משומדים, ושנאתו למשומדים היתה על רקע דתי. מה שאין כן שאיפתו של ליבוביץ להקים מדינה פלסטינית ללאום הפלסטיני על אדמת פלסטין: שאיפה זו אינה קשורה בשום צורה לדת היהודית, שהרי הדת היהודית לגמרי אדישה לשאיפות פרו-פלסטיניות כאלה, וכבר הבהרתי שאפילו התנגדותו לכיבוש אינה קשורה לשאיפתו הנ"ל, שהרי ניתן לחסל את הכיבוש גם מבלי שתוקם במזרח התיכון שום מדינה נוספת בין ישראל לירדן.
והנה מתברר, שבקטע הזה אין שום הבדל בין ליבוביץ לבין יריב לוין הימני: המוטיבציה של שניהם היא אחת ויחידה: לשבור את התחושה הלאומנית של "אנחנו אדוני הארץ".
ואגב: ליבוביץ (כמו גם עקיבא אלדר ועירית זרטל) סברו, שבעלי התחושה הלאומנית הנ"ל הם בני משפחת גולדין ודומיהם (אגב אני יודע שזו טעות מוחלטת לייחס לבני המשפחה הנ"ל את תחושת "אנחנו אדוני הארץ", כי בתור מי שמכיר אותם אני יודע שאין להם שום תחושה כזו), בעוד שיריב לוין הימני חשב שבעלי התחושה הלאומנית הנ"ל הם תומכי תורת השלבים של אש"ף כלומר שהם 95 אחוז מהפלסטינים (אגב אני יודע שמוצדק לייחס לתומכי תורה זו את תחושת "אנחנו אדוני הארץ", כי אני מכיר את הערבים, את תרבותם, את לשונם, את דת-רובם, ואת תוכניותיהם הלאומניות הקטלניות, אשר לעומתן, תוכניתו של הרב כהנא היא תוכנית של צדיקים, אם כי הכל יחסי כמובן).
aln77 טען שליבוביץ היה בור, בכל הנוגע "לתרבות [ערבית] דת [מוסלמית] ופוליטיקה [מזרח תיכונית] והיחסים ביניהם במזרח התיכון".
לגבי ליבוביץ: הוא שנא את ואנונו, כי ליבוביץ שנא משומדים, ושנאתו למשומדים היתה על רקע דתי. מה שאין כן שאיפתו של ליבוביץ להקים מדינה פלסטינית ללאום הפלסטיני על אדמת פלסטין: שאיפה זו אינה קשורה בשום צורה לדת היהודית, שהרי הדת היהודית לגמרי אדישה לשאיפות פרו-פלסטיניות כאלה, וכבר הבהרתי שאפילו התנגדותו לכיבוש אינה קשורה לשאיפתו הנ"ל, שהרי ניתן לחסל את הכיבוש גם מבלי שתוקם במזרח התיכון שום מדינה נוספת בין ישראל לירדן.
והנה מתברר, שבקטע הזה אין שום הבדל בין ליבוביץ לבין יריב לוין הימני: המוטיבציה של שניהם היא אחת ויחידה: לשבור את התחושה הלאומנית של "אנחנו אדוני הארץ".
ואגב: ליבוביץ (כמו גם עקיבא אלדר ועירית זרטל) סברו, שבעלי התחושה הלאומנית הנ"ל הם בני משפחת גולדין ודומיהם (אגב אני יודע שזו טעות מוחלטת לייחס לבני המשפחה הנ"ל את תחושת "אנחנו אדוני הארץ", כי בתור מי שמכיר אותם אני יודע שאין להם שום תחושה כזו), בעוד שיריב לוין הימני חשב שבעלי התחושה הלאומנית הנ"ל הם תומכי תורת השלבים של אש"ף כלומר שהם 95 אחוז מהפלסטינים (אגב אני יודע שמוצדק לייחס לתומכי תורה זו את תחושת "אנחנו אדוני הארץ", כי אני מכיר את הערבים, את תרבותם, את לשונם, את דת-רובם, ואת תוכניותיהם הלאומניות הקטלניות, אשר לעומתן, תוכניתו של הרב כהנא היא תוכנית של צדיקים, אם כי הכל יחסי כמובן).
הבהרת העניין
א. לייבוביץ טען מה שטען באשר למושג "זכות" ובכך שם עצמו כמי שאינו מבין מה ההבדל בין מושג משפטי למערכת המושגים של לאומים. זכות על ארץ היא בודאי לא מושג משפטי.
ב. יאמר מיד לשבחו שהוא התמיד בחוסר הענייניות שלו באי הבנת מושגים כמו המושג "לקח" וכמו המילה "מתגעגע" באותה שיחה עם דן מרגלית.
ג. בורותו בענייני המזרח הייתה שיטתית ודווקאית. שכן, כמי שמעט הכיר אותו, הייתה לו היכולת ללמוד נושאים לעומקם אף בגיל מתקדם וסייעה בידו סקרנותו עד אין קץ. הוא נהג לפקוד את חנות הספרים בהר הצופים לעיתים תכופות ולעבור על כל מרבית ההוצאות החדשות של ספרים בתחומים מגוונים. ברם, בכל האמור לנושאים בהם התפרסם (למשל דת ומדינה, הקונפליקט היהודי - ערבי) לא טרח לקרוא אפילו את מאמרי יסוד בתחום.
 
א. לייבוביץ טען מה שטען באשר למושג "זכות" ובכך שם עצמו כמי שאינו מבין מה ההבדל בין מושג משפטי למערכת המושגים של לאומים. זכות על ארץ היא בודאי לא מושג משפטי.
ב. יאמר מיד לשבחו שהוא התמיד בחוסר הענייניות שלו באי הבנת מושגים כמו המושג "לקח" וכמו המילה "מתגעגע" באותה שיחה עם דן מרגלית.
ג. בורותו בענייני המזרח הייתה שיטתית ודווקאית. שכן, כמי שמעט הכיר אותו, הייתה לו היכולת ללמוד נושאים לעומקם אף בגיל מתקדם וסייעה בידו סקרנותו עד אין קץ. הוא נהג לפקוד את חנות הספרים בהר הצופים לעיתים תכופות ולעבור על כל מרבית ההוצאות החדשות של ספרים בתחומים מגוונים. ברם, בכל האמור לנושאים בהם התפרסם (למשל דת ומדינה, הקונפליקט היהודי - ערבי) לא טרח לקרוא אפילו את מאמרי יסוד בתחום.
 
וזה בדיוק מה שהמהרי"ל אמר
ובמקום לגדפו, ערב ובוקר בכל יום תמיד, צו לערנען, ולמד כבדהו בכל עת ובכל שעה, ואחר תאמר, מקבל אני או לאו, ובלבד שתבין את דבריו, ואם אינך מבין אותו, כמו רוב ככל אלו שהכירוהו, ואני בתוכם, אל תפטור אותו בקללת הבל, אלא שנה ולמד, שמא לא ירדת לסוף דעתו הרחבה מני ים, שאני ואתה טרם הגענו לחציה, שקטנו אבנט לעוביינו. לא שאינו שוגה, שוגה, והרגיל לשונו במה שאינו יודע לומר איני יודע, אך מי יגלה עפר מעיניו, לשמוע נשיא בעם כי יאור.
שכן כיצד בינו שנות דור ודור, ת"ל: שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
ובמקום לגדפו, ערב ובוקר בכל יום תמיד, צו לערנען, ולמד כבדהו בכל עת ובכל שעה, ואחר תאמר, מקבל אני או לאו, ובלבד שתבין את דבריו, ואם אינך מבין אותו, כמו רוב ככל אלו שהכירוהו, ואני בתוכם, אל תפטור אותו בקללת הבל, אלא שנה ולמד, שמא לא ירדת לסוף דעתו הרחבה מני ים, שאני ואתה טרם הגענו לחציה, שקטנו אבנט לעוביינו. לא שאינו שוגה, שוגה, והרגיל לשונו במה שאינו יודע לומר איני יודע, אך מי יגלה עפר מעיניו, לשמוע נשיא בעם כי יאור.
שכן כיצד בינו שנות דור ודור, ת"ל: שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
מהלך הטיעון שלך
"מה זכות זו אם לא מושג משפטי?"
 
וכשהשבתי שאיננה כזו ענית:
 
"וזה בדיוק מה שהמהרי"ל אמר"
 
בתוספת דברי קילוסים ותשבחות "שמא לא ירדת לסוף דעתו הרחבה מני ים" ושימוש תכוף בארמית כמי שמתקשה בעברית ישראלית ממש.
 
ובכן הכרתיהו ואני חב לו תודה על מספר דברים לא מבוטלים אך כל בעל יושרה הבין כבר אז מספר בעיות יסודיות שכנראה כאן אסור להזכירן.
 
 
"מה זכות זו אם לא מושג משפטי?"
 
וכשהשבתי שאיננה כזו ענית:
 
"וזה בדיוק מה שהמהרי"ל אמר"
 
בתוספת דברי קילוסים ותשבחות "שמא לא ירדת לסוף דעתו הרחבה מני ים" ושימוש תכוף בארמית כמי שמתקשה בעברית ישראלית ממש.
 
ובכן הכרתיהו ואני חב לו תודה על מספר דברים לא מבוטלים אך כל בעל יושרה הבין כבר אז מספר בעיות יסודיות שכנראה כאן אסור להזכירן.
 
 
המהרי"ל רצה בחלוקת הארץ הזו
בשביל האינטרס היהדותי (ודוק לא היהודי) ומי שמנסה לטעון אחרת או שלא הכיר את משנתו או שלא הבין אותו. ואת הנוסח של המשפט שאני כותב, פחות או יותר (בכל זאת עשרים שנים) הוא אמר לי באופן אישי. (יותר נכון משהו בסגנון: 'יש כאלו 'המגייסים' אותי לדעותיהם ההומניסטיות הנפסדות (את המילים מגייסים ונפסדות אני זוכר היטב) רצוני בשמירת היהדות, ולא במתן זכויות לעם שהוא אויבי. ומי שלא מבין זאת, או שלא מבין אותי היטב, או שעושה זאת בזדון לב'.
בשביל האינטרס היהדותי (ודוק לא היהודי) ומי שמנסה לטעון אחרת או שלא הכיר את משנתו או שלא הבין אותו. ואת הנוסח של המשפט שאני כותב, פחות או יותר (בכל זאת עשרים שנים) הוא אמר לי באופן אישי. (יותר נכון משהו בסגנון: 'יש כאלו 'המגייסים' אותי לדעותיהם ההומניסטיות הנפסדות (את המילים מגייסים ונפסדות אני זוכר היטב) רצוני בשמירת היהדות, ולא במתן זכויות לעם שהוא אויבי. ומי שלא מבין זאת, או שלא מבין אותי היטב, או שעושה זאת בזדון לב'.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.