אחותו הקטנה של החטוף נפתלי פרנקל מנסה לתת קונטרה לליבוביץ...

[aln77]

נראה, אם כן, שלא קרא נכון את המצב

והטפתו לחלוקת הארץ הפכה אותו שלא מרצונו, אך עם קורת רוח רבה, לגורו חובש הכיפה של השמאל.
אין צורך להכביר מילים בעניין התבטאויותיו, במיוחד במהלך מלחמת לבנון, שיקפו את שנאתו לשלטו ובורותו הרבה בענייני המזרח התיכון. האינטרס ה"יהדותי" אינו אלא אצטלה לדבר מה אחר.

 

[צבי הרצוג]

אין קשר בין האינטרס של היהדות לבין האינטרס לחלק את הארץ.

הרי אתה עצמך כתבת (ואני מצטט): "היהדות בהא רבתי, אינה רואה בארץ ישראל, השלמה, החלקית, החציונית והשלישונית שום הגדרה ללאומיותם של בני ישראל...אדם חילוני, ודאי יכול לכפור בכך כפירה מוחלטת, ולומר שהוא כאן בגלל זרוע ידו ועוצמתו, ובשל מאוויים לאומיים פוליטיים שעיקרם, עצמאות מדינית ופוליטית, אך בל ישתמש בטיעונים דתיים לחיזוק טענותיו, וודאי שלא במקרא, המוכיחים בדיוק ההיפך".

אז כפאראפראזיה על מה שכתבת, אפשר להחזיר את זה אליך בהפוכה (כבומראנג), ולומר כך: "היהדות בהא רבתי, אינה רואה בפלסטין, בין השלמה שבגבולות המנדט, ובין החלקית שבגבולות 67, שום הגדרה ללאומיותם של הפלסטינים...אדם חילוני, יכול אמנם לכפור בכך כפירה מוחלטת ולומר, שזה שהוא תומך בכך שהמעצמות יכפו את זרוע-ידם ואת עוצמתם על מדינת ישראל עד שהיא תתקפל ותיאות להקמת מדינה פלסטינית, זה בשל מאווייו הלאומיים הפרו-פלסטיניים הפוליטיים, שעיקרם: עצמאות מדינית ופוליטית לעם הפלסטיני, אך בל ישתמש בטיעונים דתיים לחיזוק טענותיו, וודאי שלא במקרא, המוכיחים בדיוק ההיפך (כגון כיבושי משה את ארץ סיחון ועוג, כיבושי יהושע את כנען, וכו)".

במילים אחרות, מה שאני מנסה להגיד לך הוא, ששום דבר רע (ושום דבר טוב) לא יקרה ליהדות, אם תוגשם משנתו הפוליטית של הלאומן: בין אם הוא לאומן ימני השואף לספח את שטחי סי למדינת ישראל (ולהעניק אזרחות ישראלית ל-48,000 הפלסטינים ילידי שטחי סי או לטרנספר אותם לשטחי איי), ובין אם הוא לאומן שמאלי השואף לספח את שטחי סי למדינה פלסטינית (ולהעניק אזרחות פלסטינית ל-300,000 היהודים ילידי שטחי סי או לטרנספר אותם לתוך הקו הירוק).

 

[אשר אטדגי]

ודאי שכן

ולא בשל הגדרות פוליטיות, שזה באמת אינדיפרנטי ליהדות. ברגע שכל המרץ הפיזי והמנטאלי של העם היהודי "מושקע" בשלטון על עם אחר, קורים שלושה דברים שהם הרסניים לגבי הדת היהודית: ראשית קמים להם אנשים השומרים תורה ומצוות שחושבים שהיהדות היא גם לאומיות, ולא רק תורה ומצוות, וכבר צווחו חז"ל ככרוכיא בנושא זה(הרי זה בדיוק מדוע חז"ל לאחר חורבן ביתר גזרו את מה שגזרו, כדי למנוע סוג של שיתוף בעבודת האל עם "עבודת האדמה". שילוב של שני ערכים: עבודת אלוהים ופשיזם, וזה בענינו אנו רואים ממש. והסוג השני, של הרא"יה קוק, שהוא השחתת הנפש היהודית "העדינה" כהגדרתו, אשר אוחז בנשקו ולא בתורתו.
והסוג הריאליסטי יותר של הרב שך, שגם בה אחז המהרי"ל, הוא "שלא להתגרות באומות העולם", שזהו אינטרס יהדותי שרידותי מובהק.

הא לך, שלושה קריטריונים "דתיים והלכתיים במובהק" כיצד שליטה בעם אחר יכולה להביא להרס היהדות. הרי ברור לך שרוב העם בישראל אינו רואה היום ביהדות את הגדרתו, אלא במדינה הישראלית ובלאום הישראלי הפלגיאטי והמדומה. וזה, למרות שתהליך זה החל לפני קום המדינה בעשרות שנים, התגבר מאוד לאחריה. וכאן לדעתי המהרי"ל טעה בדקות קטנה מאוד באבחנתו. הוא לא ראה ב67 נקודת מפנה קרדינלית ביחס העם היהודי ליהדות, אלא טען שזוהי עוד נקודה בתהליך מתמשך שהחל לפני 200 שנים אני כמובן מסכים לכך, אך אני רואה דווקא בשנת 67' מפנה קרדינלי בחיזוק תהליך זה וקבעונו. והוא כנראה נכנס להגדרת "מעוות לא יכול לתקון וחסרון לא יכול להמנות".

 

[צבי הרצוג]

אתה מערבב את סוגית השליטה-בעם-אחר עם סוגית זכות העם על הארץ.

א. הריני להזכירך, שכל הדיון בינינו התחיל כשהגבתי לציטטה שהבאת מדברי ליבוביץ בסוגית זכותו של העם על ארצו, אז איך פתאום נגררת כעת לסוגית השליטה על עם אחר? האמת, אין קשר בין שתי הסוגיות, כי: ראשית, גם מי שחושב שיש לעמו "זכות" על הארץ, יכול לממש "זכות" זו אף מבלי לשלוט על עם אחר, אלא נניח ע"י סיפוח שטח סי למדינת ישראל, בין אם ע"י טרנספר של הפלסטינים ילידי שטח סי אל שטח איי ובין אם ע"י הענקת אזרחות ישראלית לילידיו הפלסטינים של שטח סי. שנית, גם מי שמתנגד לשליטה על עם אחר, יכול בעת ובעונה אחת גם להתנגד להקמת מדינה פלסטינית: הרי כבר הבהרתי לך שניתן להתנגד לכיבוש גם שלא ע"י הקמת מדינה פלסטינית, אלא נניח ע"י סיפוח שטח סי למדינת ישראל, בין אם ע"י טרנספר ובין אם ע"י איזרוח כדלעיל. ואם תגיד שכפיית אזרחות ישראלית על הפלסטינים ילידי שטח סי, היא בעצמה סוג של שליטה יהודית על אותם בני העם הפלסטיני, אז לפי אותו היגיון נצטרך לומר שגם כפיית אזרחות פלסטינית על היהודים ילידי שטח סי, היא בעצמה סוג של שליטה פלסטינית על אותם בני העם היהודי.

ב. לגבי טענתך, שהחשש של התגרות באומות העולם הוא אינטרס יהדותי שרידותי מובהק: לשיטתך, יבוא איש ימין ויטען, שהמאבק בטרור הוא אינטרס יהדותי שרידותי מובהק, ושהמאבק למען הגדלת שיטחה של מדינת ישראל לצרכים בטחוניים הוא מאבק יהדותי שרידותי מובהק, וכו' כו', ואם כך אז אנה אנו באים?

ג. לגבי החשש מאנשים שיכולים "להפוך את הדת ללאומיות" וכך "להביא להרס היהדות": חשש זה לגמרי לא קשור לסוגית הקמת מדינה פלסטינית, ואפילו לא קשור לסוגייה של הכיבוש ושל השליטה על עם אחר: כי נניח שהיפסקנו את הכיבוש ואת השליטה על עם אחר, ונניח שהקמנו מדינה פלסטינית: האם זה יכול לגרום לאנשים להפסיק לרצות לחסל את אותה מדינה פלסטינית על מנת לשוב ולשלוט בעם אחר? או האם זה יכול לגרום לאנשים להפסיק לחשוב שיש קשר בין רצונם הנ"ל לבין הדת היהודית? ממתי מציאות משפיעה על ערכים? המציאות היא אינדיפרנטית מבחינה ערכית! אגב מאותה סיבה אני גם חושב, שתוצאות מלחמת 67 לא שינו בכהוא זה את מחשבותיהם של הישראלים על הקשר שבין דת ללאום. המציאות היא אינדיפרנטית מבחינה ערכית!

 

[אשר אטדגי]

המאבק לשרידותה של היהדות אליבא דליבוביץ

ואניי גם בדעה זו, פרוש על מרחבים רבים, שאינם קשורים רק לשליטה בעם אחר. המהרי"ל ניסה בכל כוחו למזער נזקים ליהדות זו, החבולה, הפצועה והדוויה (ויש לומר שנמצאת בתהליכי מוות קליני מתקדמים מאוד מאוד). חלק ממאבק זה כולל בתוכו גם מניעה של שלטון יהודי על עם אחר בארצו של העם היהודי, שכן ארץ ישראל היא ארצי ומולדתי וזה כולל את קרית ארבע היא חברון- אם לך יש דרך סבירה (בדגש על הסבירה) למנוע שלטון זה, ששימנע את הדקדנס הפוליטי הזה - שפוגע ביהדות לדידי, הנך מזומן להציע אותו. אני לא רואה, נכון לשעות אלו שום דרך סבירה מלבד, חלוקת הארץ לשניים. סיפוח, הוא השארת המצב על כנו, רק בהגדרות מדיניות שונות, או מירעו, שכן בגוש דן ייתכן לפי סיפוח זה גם שלטון הפלשתינים המתועבים עליי.

 

[צבי הרצוג]

אין קשר בין שרידות-היהדות לבין מניעת שלטון יהודי על פלסטינים

1. אתה מבקש הצעה "סבירה" למנוע שלטון זר. אז ראשית יש לציין שאין קשר, בין בקשתך למנוע שלטון זה, לבין שרידותה של היהדות (כפי שהירחבתי על כך בסעיף ג של הודעתי הקודמת). שנית: ההצעה לספח את שטחי סי למדינת ישראל (תוך הענקת אזרחות ישראלית ל-48,000 הפלסטינים הגרים בשטחי סי, או תוך ביצוע טרנספר בהם אל שטחי איי), היא "סבירה" (מעשית) לפחות כמו (ובעצם סבירה אף יותר מאשר) ההצעה לספח את שטחי סי למדינה פלסטינית (תוך הענקת אזרחות פלסטינית ל-300,000 היהודים ילידי שטחי סי, או תוך ביצוע טרנספר בהם אל הקו הירוק).

2. אם תגיד שכפיית אזרחות ישראלית על הפלסטינים ילידי שטח סי, היא בבחינת "השארת המצב על כנו" (כדבריך האחרונים), כלומר היא בעצמה סוג של "שליטה" יהודית על אותם בני העם הפלסטיני, אז לפי אותו היגיון נצטרך לומר שגם כפיית אזרחות פלסטינית על היהודים ילידי שטח סי, היא בבחינת "השארת המצב על כנו" (כדבריך האחרונים), כלומר היא בעצמה סוג של "שליטה" פלסטינית על אותם בני העם היהודי, שזה לא פחות חמור מ"שליטה" יהודית על הפלסטינים (אפרופו אותו "אינטרס יהדותי שרידותי מובהק" שאותו ציינת בהודעתך הקודמת).

3. אתה טוען: "בגוש דן ייתכן לפי סיפוח זה גם שלטון הפלשתינים המתועבים עליי". לא ברור לי איך ! הרי מדובר בסך הכל ב-48,000 פלסטינים הגרים בשטחי סי, שזה אפילו פחות ממספר המסתננים מסודן ואריתריאה. ובכלל, עד שאתה חושש משליטת 48,000 פלסטינים על מאות אלפי יהודים הגרים בגוש דן (שזה כמובן חשש אבסורדי), כיצד אינך חושש משליטת שני מיליון פלסטינים על מאות אלפי יהודים הגרים בשטחי סי, אם וכאשר שטחי סי יסופחו למדינה פלסטינית?

4. אם, במקום לכפות אזרחות, אתה קורא ליהודים הגרים בתוך הקו הירוק לכפות טרנספר על היהודים הגרים מחוץ לקו הירוק (שיועברו אפוא בכפייה לתוך הקו הירוק), אז למה אינך קורא לפלסטינים הגרים בשטחי-איי לכפות טרנספר על הפלסטינים הגרים בשטחי סי (שיועברו אפוא בכפייה לתוך שטחי איי)?

5. ברגע שאתה טוען שטרנספר הנכפה ע"י יהודים על פלסטינים אל תוך שטחי איי, הוא בבחינת "השארת המצב על כנו" (כדבריך האחרונים) בהבט של שליטה על קולקטיב זר, כלומר הוא בעצמו סוג של "שליטת" היהודים על אותם פלסטינים, אז לפי אותו היגיון נצטרך לומר שגם טרנספר הנכפה ע"י אנשי שמאל על אנשי ימין אל תוך הקו הירוק, הוא בבחינת "השארת המצב על כנו" (כדבריך האחרונים) בהבט של שליטה על קולקטיב זר, כלומר הוא בעצמו סוג של "שליטת" השמאל על אותם אנשי ימין, ואם כן מה הועילו חכמים בהקמת מדינה פלסטינית מתוך אינטרס למנוע שליטה על קולקטיב זר? מה לי שליטה על לאום אחר, ומה לי שליטה על מחנה פוליטי אחר? בשני המקרים זו שליטה על קולקטיב זר (בין אם הוא זר "לאומית" ובין אם הוא זר "פוליטית"). ואם תגיד שיש להבחין בין "לאום אחר" לבין "מחנה פוליטי אחר", אז יוצא שאתה נותן משקל לשיקולי-לאום בשביל החלטות ערכיות הכרוכות בכפיית עמדתך על הזולת, שזו בעצם עמדתו של הלאומן, שממנה אתה חושש כי לדעתך זה פוגע באינטרס היהדותי.

 

[u r i el]

אחי היקר. הרשה נא לי

להפנות את תשומת לבך ש:
- "היום הזה נהיית לעם"
- כאמור במפורש : ''ושְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי ואֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ.."
וכל יתר דבריך, מסווגים בתיקיית "נאראטיב".

 

[אשר אטדגי]

למקרא וליהדות אין נרטיב - אלא קיום תורה ומצוות

 

[u r i el]

מי מצווה את מי ולמה ?

הוה אומר - נרטיב. וזו היהדות.
תורה ומצוות יש גם לחאמס.

 

[אשר אטדגי]

"אלוהים" מצווה. ולמה? אין לי שום מושג..

אני באמת שאין לי מושג לא רק למה יש מצוות, אלא למה העולם נברא בכלל, וכל שכן למה ניתנה תורה? ובטח ובטח למה קיים חמאס?

 

[u r i el]

אם כך,

אינך שייך לאותו קיבוץ אנושי שהתייחס לקיום המצוות כמעשה ברית בין אלהים לעמו, ישראל, אותה ברית שבגלל שלא קיימוה ( לכאורה ) כתבת לעיל שהארץ עברה מיד ליד, וזה נרטיב במיטבו.
קיבוץ אנושי זה הוא הוא היהדות, כי הוא הרוב ההיסטורי אידאולוגי לפני ואחרי אריסטו.

 

[אשר אטדגי]

קודם כול תזנח את המילה נרטיב הפוסטמודרניסטית במובהק משיח זה

ראשית ודאי שאיני שייך עתה. שנית, ודאי שהייתי שייך בתקופה קדומה יותר. שלישית, "אלוהים מצווה" - זה מה שאתה ניסחת: "מעשה ברית בין אלהים לעמו, ישראל". והברית הזו היא התורה והמצוות ולא "ברית דקלרטיבית" או השד יודע מה..

 

[u r i el]

תן לי מילה אחרת במקומה.

וכל עוד לא נסכים על אחרת הרשה לי להשתמש בה.
ולא המילה מפריעה לך, כמדומני, אלא תוכן דברי.
אילו ידעת כמה מחסניות רוקנתי על מילים וצירופי מילים שנכתבים כאן בפורום, גם על ידך וחלקם "מפי הגבורה ושליחיה" ....

ובאשר לתוכן, אינני מסוגל להבין כיצד יתכן שיהודי יודע מסורת מסוגל להתכחש לעובדה ש"כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".
אינני מסוגל להבין כיצד משתכחת ממך העובדה שכאשר מלאו לך ולשכמותך 8 ימים הוכנסת בבריתו של אברהם אבינו ע"ה. מה זה ברית, מי זה אברהם אם לא נרטיב, סיפור, מיתוס, הגדה, אגדה, פרוזה ?
אינני מסוגל להבין כיצד משתכחת ממך העובדה שכאשר נישאת אתה ושכמותך אמרת : "הרי את מקודשת לי .... כדת משה וישראל" . מי זה משה, מי זה ישראל מה הם רלוונטים בכלל לטכנאות מצוות הקידושין עליה הכרעת הכרעה רצונית לא מנומקת אם לא נרטיב, סיפור, מיתוס, הגדה, אגדה, פרוזה ?

השד יודע !

 

[אשר אטדגי]

כל אלו שהזכרת ועוד תרי"ג

הן מצוות שתוקפן אלוהי, וקיומן אינו מותנה ב"נרטיב", סיפר, מיתוס או פרוזה, אלא בהכרעתי הרצונית לעבוד את ה', שכן האדם המאמין ניצב לאחר הכרעתו הראשונית בפני מצב שבו הוא עומד לפני ה', שזוהי יראת הרוממות שאין דומה לה במציאות האנושית, שאין הוא מבינה ואין הוא יכול להבינה, אלא זוהי הכרתו האמונית והתודעתית, וכל התורה כולה והמצוות נועדות להסדיר עמידה זו (מעמדו) של האדם לפני אלוהים, שכן אין דרך אחרת לעמוד לפני ה'. ועל כן המצוות והתורה הן הן "עמידתו" זו, ואין לייחס להן שום מימד אחר אנושי זול, כגון סיפורי, פרוזאי, פאתוסי וכה"ג..

 

[u r i el]

מימד אנושי זול ?

סיפור יציאת מצרים זה מימד אנושי זול ?

וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן-הַיַּרְדֵּן--הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ, בַּגִּלְגָּל. וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת-אֲבוֹתָם לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה. וְהוֹדַעְתֶּם, אֶת-בְּנֵיכֶם לֵאמֹר: בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת-מֵי הַיַּרְדֵּן, מִפְּנֵיכֶם--עַד-עָבְרְכֶם: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם-סוּף אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ, עַד-עָבְרֵנוּ. כד לְמַעַן דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶת-יַד יְהוָה, כִּי חֲזָקָה, הִיא--לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כָּל-הַיָּמִים.
זה מימד אנושי זול ?

זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר; שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ, זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ ...
זה מימד אנושי זול ?

וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ. ווְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
זה מימד אנושי זול ?

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה יְהוָה לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם. ט וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה, בְּפִיךָ: כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִאֲךָ יְהוָה מִמִּצְרָיִם. י וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת, לְמוֹעֲדָהּ, מִיָּמִים, יָמִימָה.
זה מימד אנושי זול ?

וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם. וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם, וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
זה מימד אנושי זול ?

וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
זה מימד אנושי זול ?

וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.
זה מימד אנושי זול ?

זה מה שלומדים בליטבק ?

שייקספיר, המלט :
"ישנם יותר דברים בשמים ובארץ, הורציו, מכפי שחולמת הפילוסופיה שלך."

 

[אשר אטדגי]

שייקספיר כתב דברים הרבה יותר יפים מהפסוקים שהבאת

ואם אני נותן למקרא ולפסוקים הפומפזיוניים, מימד אנושי חוווייתי עם תופים חצוצורות וכלי מיתר, הוזלת את אלוהים, משה ודתל ישראל בכל הצורות והרמות. שכן, יש כתבים שלפי ההבנה האנושית (ואתה נותן להם כאן הבנה אנושית ביי דפנישן) הם הרבה יותר יפים, עמוקים, משמעותיים מטקסט המקרא. שכן אם בעניני פרוזה עסקינן, אפילו ביאליק טוב יוותר ממשה. שלא לדבר על המלט.

 

[u r i el]

ברור !

והרי זה בדיוק מה שמפריע לפילוסופים ולקופירייטרים הכפרניים !
אבל מ'לשׂות - זוהי היהדות. זו תורת חכמים. זו מסורת אבותיך - לא אריסטו וויטגנשטיין.

 

[אשר אטדגי]

לא הבנתי מה ענית..

 

[צבי הרצוג]

עזוב זה ענין פרטי ביני לאשר אטדגי. העיקר שהוא מבין את כוונתי

 

[iricky]

תיקון לשוני

השורש של ירושה והורשה הוא אמנם אחד- י.ר.ש. , אך ההבדל ביניהם איננו כלל מה שאתה מציין, אלא כהבדל שבין סביל לפעיל. בירושה היורש מקבל דבר, ובהורשה המוריש לוקח דבר, במקרה הנדון באמצעות כיבוש.
ו...אין לזה שום קשר לרש, ששורשו הוא ר.ו.ש. או ר.י.ש.