אחות קטנה שבוכה הרבה

[danielpen]

אחות קטנה שבוכה הרבה

יש לי אחות קטנה בת 5. מדי פעם, שאני לוקח אותה מהגן הביתה, היא פורצת בבכי, בגלל שטויות (ילד אמר לה ככה, הגננת לא נתנה לה משהו, היא רוצה משהו ולא קיבלה.... ). כשניסיתי לשאול אותה אח"כ למה היא בכתה, היא אמרה "הדמעות זלגו לי מעצמן...". אני מנסה לדבר איתה, וכשזה לא עוזר, מרים אותה על היידים ומניף לשמיים.. בד"כ זה עובד.. נראה לי שהיא בוכה יותר מדי, ואני חושש שלפעמים/בעיקר זה כשאני בסביבה. (אני והיא מאד אוהבים אחד את השניה). יש למישהו עצות איך להתנהג איתה בפעם הבאה שזה קורה

 

[ענתש]

לא יודעת לענות (הבת שלי עוד קטנה

מדיי) אבל אולי תנסה גם בפורום חינוך לגיל הרך

 

[חני בורשטיין]

אתה מקסים|../images/Emo24.gif

בגישה שלך. עניתי לך אותה תשובה בפורום לגיל הרך. הלואי עוד הרבה אחים כמוך.

 

[החתולה השחורה]

זה לא שטויות.

לדעתה זה חשוב וכדאי שגם אתה תתייחס אל התלונות שלה ברצינות. אתה כנראה צעיר מאוד ואתה בוודאי זוכר שזה די קשה להיות כל היום בגן - ילדים אחרים יכולים די להציק. ובסוף היום, כאשר האח הגדול והאהוב מגיע, כל הדמעות שנבלעו במשך היום, פתאום מתפרצות להן החוצה וזה נותן הקלה גדולה. נראה לי שהאהבה שאתה נותן לה, מניף אותה באויר, ואולי אפשר להוסיף גם חיבוק או כמה מילות אהבה, הן בדיוק הדבר שלו היא זקוקה. ירבו כמוך.

 

[zimes]

לחבק

- אני לא זוכרת את ההתחלה - קיבלתי מכות, מילד גדול, והתחלתי לבכות. בדרך הביתה הבכי נחלש, ראיתי את אמא - התחיל מחדש. (יהודה אטלס) לדעתי, זה רק מראה שהיא באמת אוהבת אותך, ומרגישה שאתה מעין "חוף מבטחים" עבורה. תקשיב, תחבק, תתן עצה רק אם היא רוצה כזו. אם יש דברים שחוזרים על עצמם - אולי כדאי לודא שטוב לה בגן. אולי היא שומרת את כל הבכי ל"אחר כך" כי אין לה לגיטימציה לבכות בגן - יתכן שזה מעיד על בעיה.

 

[danielpen]

../images/Emo51.gif לכולם