בת 35... בבית יש ילד מהמם בן שנה בערך כתוצאה מ ivf.
נכנסתי להריון בהפתעה... כלומר, לא נשמרנו בתקווה שזה יקרה, אבל אחרי הפעם הקודמת לא באמת האמנתי... חשבתי שאתה כמה חודשים ואז אפנה שוב לפוריות... אבל זה קרה וגיליתי את ההריון בשבוע 7, כבר היה על דופק!
האושר...
שבוע וקצת לאחר מכן, התחלתי להרגיש משהו לא בסדר. תחושה לא טובה.. ניסיתי להתעלם במחשבה שאני סתם לחוצה. עוד שבוע עבר והחלטתי שאני חייבת לבדוק.
במוקד יום של הקופה, אחרי שני אולטרסאונדים, התבשרתי שהועבר ללא דופק והפסיק להתפתח בשבוע 9. למרות שהלכתי לשם בידיעה שיכול להיות שזה מה שאני אשמע, הרגשתי כאילו רוקנו לי את האוויר מהריאות...
למחרת, הולכים לבית חולים, עוד שני רופאים מאשרים שאין מה לעשות... צריך לסיים את זה... לא יכולתי לשאת את המחשבה של כדורים ולדמם את העובר החוצה (אני יודעת שזה לא באמת ככה, אבל זו הייתה התחושה שלי). מבקשת לקבוע גרידה, נותנים לי תור לעוד שלושה שבועות!!!! לא להאמין...
למחרת, עושה גרידה באופן פרטי.
כבר מעל שבוע עבר מאז, עדיין מעט הכתמות (מתי זה נפסק?)
לא מצליחה לעכל בכלל שזה קרה לי...
לא יודעת מה לעשות... האם לנסות שוב או לקחת זמן לעצמי? לא יודעת איך להתחיל בכלל להתמודד עם זה....
מודה למזל הטוב, שיש לי ילד מהמם ובריא בבית, אחרת לא יודעת איך הייתי שורדת חוויה כזו...
נכנסתי להריון בהפתעה... כלומר, לא נשמרנו בתקווה שזה יקרה, אבל אחרי הפעם הקודמת לא באמת האמנתי... חשבתי שאתה כמה חודשים ואז אפנה שוב לפוריות... אבל זה קרה וגיליתי את ההריון בשבוע 7, כבר היה על דופק!
האושר...
שבוע וקצת לאחר מכן, התחלתי להרגיש משהו לא בסדר. תחושה לא טובה.. ניסיתי להתעלם במחשבה שאני סתם לחוצה. עוד שבוע עבר והחלטתי שאני חייבת לבדוק.
במוקד יום של הקופה, אחרי שני אולטרסאונדים, התבשרתי שהועבר ללא דופק והפסיק להתפתח בשבוע 9. למרות שהלכתי לשם בידיעה שיכול להיות שזה מה שאני אשמע, הרגשתי כאילו רוקנו לי את האוויר מהריאות...
למחרת, הולכים לבית חולים, עוד שני רופאים מאשרים שאין מה לעשות... צריך לסיים את זה... לא יכולתי לשאת את המחשבה של כדורים ולדמם את העובר החוצה (אני יודעת שזה לא באמת ככה, אבל זו הייתה התחושה שלי). מבקשת לקבוע גרידה, נותנים לי תור לעוד שלושה שבועות!!!! לא להאמין...
למחרת, עושה גרידה באופן פרטי.
כבר מעל שבוע עבר מאז, עדיין מעט הכתמות (מתי זה נפסק?)
לא מצליחה לעכל בכלל שזה קרה לי...
לא יודעת מה לעשות... האם לנסות שוב או לקחת זמן לעצמי? לא יודעת איך להתחיל בכלל להתמודד עם זה....
מודה למזל הטוב, שיש לי ילד מהמם ובריא בבית, אחרת לא יודעת איך הייתי שורדת חוויה כזו...