אין לי בעיה עם זה שהיא זונה, וזה לא כאילו שרק בגלל שהיה לי מזל בחיים אני איזה מנותק. אני רואה חדשות, אני גולש במאקו, אני קורא עיתונים. אני יודע איך העולם האמיתי נראה. אני יודע איך החיים האמיתיים נראים. גם אם אני עצמי מכיר משהו אחר.
אני לא שופט אותה על זה שהיא זונה. הייתה לה התחלה לא פשוטה בחיים וזה היה יכול לקרות לכל אחד ואני לא שופט אנשים שנמצאים במצב הזה ואת מה שהם עושים.
אין לי בעיה עם זה שהיא זונה, יש לי בעיה עם זה שזאת מורה בישראל. תקרא לי פרימיטיבי או חשוך אם תרצה, אבל במקום שממנו המשפחה שלי הגיעה, כשאישה זונה היא זונה, אז היא זונה. היא לא מורה בבית-ספר.
אז עכשיו אתה עלול לשאול למה זה חשוב או מה זה משנה. העניין הוא, שזונות, הן חלק ממה שאפשר לקרוא לו "עלובי החיים". אלו אנשים שמגיעים ממקום מסוים בחיים, מחיים מסוימים, עם היסטוריה מסוימת, עם מטען מסוים, עם יכולות מסוימות וכן הלאה וכן הלאה, ואף-אחד מכל אלו אינם טובים.
ואתה יכול להיות בטוח שכשאני וכל שאר התלמידים קיבלנו זונה בתור אחת מהמורות שלנו בבית-ספר, היא הייתה זונה טיפוסית לחלוטין, עם הרמה, בשכל, בכישרון, ומכל בחינה אחרת, שאפשר לצפות להם מזונה.
כלומר-קיבלנו מישהי לא כשירה וברמה נמוכה מאוד, מה שהשפיע אחר-כך לרעה עליי ועל כל שאר התלמידים במובן של היחס שקיבלנו ממנה, הרמה הנמוכה שלה של יכולת וידע בטיפול בבעיות משמעתיות, כל ההתנהלות שלה, וכן הלאה וכן הלאה.
התחושה הכללית עבורי ועבור יתר החברים הייתה שהיא במקצוע הלא נכון, ושבשורה התחתונה, האישה הזאת פשוט לא מבינה את העבודה שלה.
לאחר כמה שנים, היא כנראה קיבלה קצת הלם היא בעצמה, כי היא הבינה כנראה היא בעצמה שהיא לא כל-כך מתאימה, פרשה מההוראה ומלימוד תלמידי תיכון והפכה להיות עקרת בית ואם מסורה לילדיה, דבר שהיא יכלה לעשות אותו מכל המיליונים שהיא עשתה מהזנות, ולאחר מספר שנים, חזרה אל ההוראה והלימוד, כאשר הפעם היא מלמדת תלמידי כיתות ב'-כלומר הבינה שזה גדול עליה, שקשה לה, שהיא לא יכולה, לא מסוגלת, לא מתאימה, ואמנם חזרה לתוך המערכת, אבל הפעם היא מתעסקת עם ילדים הרבה יותר קטנים, כנראה בעקבות רמתה הנמוכה ויכולותיה הלוקות בחסר.
שזה אמנם עובד יותר טוב עבור כל הצדדים, אני בטוח-עבורה ועבור התלמידים. אבל השורה התחתונה, והנקודה היא, שזאת מישהי שאף-פעם לא הייתה אמורה להיות מורה בישראל עבור שום תלמידים בשום קבוצת גיל.
לא בגלל שהיא זונה. זה לא מעניין. זה לא האישיו. האישיו זה שזונות, והיא אינה שונה או אחרת, מגיעות מרמה מסוימת מאוד של אנשים ובני-אדם, וזאת רמה של אנשים ובני-אדם שאינם נמצאים ברמה גבוהה מספיק בשביל להיות מתאימים ללמד ולהיות חלק ממערכת החינוך. וזאת הבעיה שלי איתה. וזאת הייתה הבעיה איתה של עוד הרבה תלמידים אחרים, גם אם הם לא היו יודעים לנסח את זה במילים ולשים אצבע בדיוק על הנקודה שבה נמצאת הבעיה, כל-כך יפה כמוני.
כל זה-בגלל בעיית זילות ההשכלה הגבוהה בישראל בפרט ובכל העולם הראשון בכלל, שדיברתי עליה מספיק פעמים במספיק מקומות מספיק בהרחבה, אז תסלח לי אם הפעם אני אקצר, שנובעת מעצם כך שהשמאל החברתי רוצה שוויון בין בני-האדם, אך אינו יודע כיצד לפעול למענו ולקדם אותו, ולכן פועל למענו בדרכים שלא מקדמות את השוויון אלא הורסות את המדינה והעולם.
בדיוק עכשיו אני לומד את הקורס "פילוסופיה של החינוך", והדוקטור דיברה על איך שעוד אחת מהסוגיות המדוברות בפילוסופיה של החינוך, היא "מי צריך ללמוד?", כי יש השקפות שאומרות שכולם צריכים ללמוד כמה שיותר, והשקפות אחרות שאומרות שאולי לא כולם צריכים ללמוד, או אולי לפחות אנחנו לא צריכים לתת לכולם להגיע הכי רחוק שאפשר בלימודים-לדוגמה תארים ראשון, שני, שלישי...
אם תשאל אותי, אני יותר בעד הסוג השני של הגישות בנושא. לדעתי (ואני מאור פז אז דעתי שווה הרבה מאוד, כן?), שוויון, קדמה, תרבות, שכל ועוד ועוד, אלו דברים שנבנים לאט-לאט, או לפחות כך צריך להיעשות, ואפילו ברמה הבין-דורית, ולקחת בן-אדם שהגיע מהמיץ של הזבל של החברה והמדינה, ולתת לו להרחיק לכת עד לכדי תארים אקדמיים, ואז עבודות בתוך המשק והתעשייה שמדרישות תארים אקדמיים, לדעתי זה לא טוב לאף אחד. לא לו, ובטח ובטח שלא עבור, המשק, החברה, התעשייה, הכלכלה, ואפילו לא השוויון, שזאת הייתה כל המטרה מלכתחילה.
תראה לדוגמה את הסיפור הנ"ל עצמו. ילדה-זונה שמשפחתה עלתה מתימן, גדלה בעוני ובקושי, הרחיקה לכת עד לכדי תארים אקדמיים ועבודה של מורה בבית-ספר תיכון, ובסופו של דבר גרמה בעיקר הרבה נזק, לאחרים, ולעצמה, כאשר אפילו היא חטפה הלם, ברחה עם הזנב בין הרגליים, פרשה למספר שנים, וכשחזרה, לימדה ומלמדת עד היום ילדים קטנים בלבד, מרוב ההלם, הפאניקה, האימה והחרדה של מה זה עשה לה, ומה זה עשה לתלמידים שלה, שהיא הייתה מורה של תלמידי בית-ספר תיכון בעשור הקודם.
הבעיה, זה שפשוט לא יודעים איך לחתור לעבר השוויון. הוזלת ההשכלה הגבוהה, ולתת לאנשים לא כשירים לעשות תארים, לדוגמה ובתור התחלה, זו לא הדרך.
על-מנת לתקן את הבעיה של אנשים בלתי כשירים, שמקדמים אותם לא נכון, ואז הם הופכים להיות גיס חמישי בתוך הכלכלה, התעשייה והמשק, של אנשים שהם כאילו כשירים כי יש להם תארים אקדמיים אבל הם לא באמת כשירים כי הם אותם אנשים בעלי יכולות נמוכות שהם היו מקודם, רק שעכשיו יש להם תארים, אז כל המכללות במדינה צריכות להיסגר, אמנם זה נכון, יש גם מכללות מקצועיות, אבל במקרה שכזה, הן לא צריכות להיקרא מכללות, הן צריכות להיקרא בתי ספר מקצועיים.
יותר מכך, צריכות להיסגר האוניברסיטאות הבאות: אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת רייכמן.
בכל המדינה כולה צריכות להיות ארבעה אוניברסיטאות בלבד: הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ואוניברסיטת תל-אביב. זהו.
יותר מכל האמור לעיל, כל האנשים שקיבלו תואר ראשון בישראל החל משנת 1990 ואילך צריכים לעבור מבחנים מיוחדים על-מנת לאשר את התאמתם להחזקה בתארים שהם מחזיקים בהם, כאשר מי שיימצא לא מתאים, שזה הרבה אנשים, התואר שלהם צריך להישלל מהם על כל המשתמע מכך, ובמיוחד פיטור מהעבודות שהם לא כשירים אליהם ויכלו להתקבל אליהם מלכתחילה אך ורק הודות לתואר הראשון שהם מעולם לא היו כשירים לעשות מלכתחילה.
השם שלי הוא מאור פז וסליחה אם זה לא צנוע, אבל אני גאון ברמות מטורפות ואני יודע בדיוק מה צריך לעשות בשביל לתקן את כל הפאקינג מדינה הזאת, שלא להגיד כל הפאקינג עולם הזה. לא סתם רק לא מזמן פתחתי שרשור ובו כתבתי שאילו הייתי ראש ממשלת ישראל, ישראל הייתה מושלמת בתוך חודש, ושאם הייתי הנשיא של הולם, העולם היה מושלם בתוך שנה.
אם הייתי ראש ממשלת ישראל, ישראל הייתה מושלמת בתוך חודש. אם הייתי הנשיא של העולם, העולם היה מושלם בתוך שנה. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
