אחרי 3 שבועות מישורים בשעה טובה התחלתי לתפוס טרמפים בכביש 4

Infin1ty

New member
כשאתה אומר רכיבות מישור קצרות

מה המטרה ברכיבות האלו? רכיבות עצימות? קלות? יש רוח גב, יש שיפוע קטן עם ירידה? מה המטרה?
יש רכיבות שבהם כמעט ולא נוגעים בגלגלשים האלו ויש רכיבות שכן, אין לך צורך לידע אף חברה, האמן לי שיש להם את המחקרים והסטטיסטיקות שלהם ויש להם כנראה הרבה יותר סטטיסטיקות עם הכניסה של ה Di2 והמשדר הקטן שלו שיש להרבה רוכבים היום בעולם (כבר אפשר להקליט במרבית השעונים היום על איזה יחס הילוכים היית בזמן נתון ברכיבה)
אם אני יוצא לרכיבת מישור ויש לי בה גם ירידה קטנה עם שיפוע (מה לעשות, אנחנו לא חיים במדינה מישורית לגמרי) אז כנראה אשתמש בגלגלשים האלו מידי פעם.
וחוץ מזה, זה שזה שם ואתה לא תמיד משתמש בזה לא אומר שלא צריך את זה.
&nbsp
אני מניח שמרבית החנויות היום בארץ יוכלו לתת לך אולי סטטיסטיקה אילו גלגלשים הכי נשחקים לאנשים בקסטה (על איזה גלגלש השרשרת החדשה שהם החליפו קופצת בדר"כ, מתי שכבר הקסטה שחוקה).
אני הצלחתי לשחוק את ה 28 :)
&nbsp
ולגבי הניתוח שלך לאוורסטינג, שוב, אתה מנתח יותר מידי, המטרה שלי זה לאפשר לעצמי לרכוב לפעמים בקצב יותר נמוך אבל לשמור על סל"ד ממוצע יותר גבוה (כלומר, לאו דווקא לשמור על אותה מהירות).
&nbsp
ולגבי הדופק, זה נכון מה שאתה אומר, אבל הגוף שלך יסתגל לזה, ודופק זה מדד לא הכי אמין בשביל לקבוע עצימות מסוימת (הוא מושפע מהמון דברים), לכן גם אמרתי שלרוכבים שלא רגילים לסל"ד גבוה יש לתרגל אימונים כאלו כדי לסגל את הגוף, זה אחד הדברים שאני עובד עליהם ובין היתר בזכות המד וואטים שיש לי אני גם יכול לשפר את תנועת הפידול שלי ולהפוך אותה על הדרך ליותר חלקה ואפקטיבית.
 

ariasdo

New member
עד לאחרונה הבנתי שרוכבים באפיון עליות משתמשים ביחס מתאים

יחס קל בעזרת קסטה גדולה וקומפקט
אלו שרוכבים מישור נג"ש משתמשים בקרנאק גדול ובקסטה קטנה .
הכוונה שכל יעוד יש שימוש מתאם

נשאר הטווח בין 2 הקצוות - נוצר מצב בשנים האחרונות שמרכיבים כמעט כולם כסטנדרט 11-28 על קומפקט .
קסטה כזו נותנת כיסוי אבל מתרכזת בצפיפות ברובד העליון נותנת תשובה ליחס קל הבעיה שזה ע"ח חורים במרכז שזה עיקר השימוש במישור .
לזה צריך פיתרון אחר קסטה כמו 14-28 צפופה נותנת תשובה שיכולה לשפר מאוד את הרכבה .
בקסטה צפופה בתחום המרכז יש 16-17-18-19-20-21
בקסטה סטנדרטית בתחום המרכז יש חורים 16-17-19-21

מה שאני נתקלתי לאחרונה לאחר כמה שבועות שקצת השתפרתי במישור נצמדתי ותפסתי טרמפים .
לא ראית שימוש ברובד העליון בכלל במישור ורוב השימוש מופנה למקום שיש בו חורים .
כל זה לאורך קטע משורי עד 17 ק"מ לצד צפון ולדרום שהרכיבה מבוססת על הסל"ד עם שינוי בקפיצה בין 21 ל 17
גם כאשר המישור ירד וגם במצב של רוח גב ממשכים לסובב את הרגלים אותו דבר בהתרשמות ראיה .
הרושם שנוצר אצלי שאין שימוש בגלשים מעבר ל 17
.
אם זה המצב למה לא להיות יעיל , לעשות שימוש בקסטה צפופה שנותנת תשובה לנושא וגם בקטע הגלשים שמיועדים לטיפוס גם שם קצת צפוף יותר .

אני יודע שאני חופר בנושא בגלל שאני רואה בברור שיש בעיה ורואה גם שיש סוג של פיתרון .

אריה סדובניק
 

tulkin

New member
על הפר שים ויחסים...

קצת נשכח כאן מכל הדיון...
אנחנו מדברים על יחסי העברה, והפרשים בין מספר הגלגשים בקסטה. זה מאד מבלבל.
אבל קפיצה בין גלגש 11 ל 12, וקפיצה בין גלגש 25 ל28 נותנות בערך את אותו שינוי ביחסי העברה (דגש על יחס השינוי). רוכב שמסוגל להתמודד עם שינוי יחס העברה של כ10% יסתדר עם שניהם באותה מידה. הבדלים קטנים תמיד יהיו בגלל שבלית ברירה מספר השיניים בכל גלגש חייב להיות מספר שלם


וקצת טכני: את הצפיפות האמיתית של הקסטה צריך למדוד על סקאלה לוגריתמית. לא במדידת הפרשים פשוטה בין מספרי השיניים על כל גלגש.
 

ariasdo

New member
נכון - לפי חודשים צירפתי המסביר בטבלה מצורף לינק לנ"ל - אבל

ביחס העברה בערך 2.6 ובסל"ד גבוהה כ 100 הפרש של כ 5% בין קפיצות בקסטה צפופה .
נותן אפשרות ליעלות ויכול לשפר ב 1-2 קמ"ש אם מנצלים זאת כמו שצריך

מה שראיתי בעניים ברגע שקצת קשה מישור עולה מורדים הילוך (חצי הילוך זה יותר יעל )

הלינק לטבלה שצרפתי בפורום

[URL]http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1046/179396323/%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%9B%D7%91%D7%99%D7%A9[/URL]

אריה סדובניק
 

רץ בשטח

New member
הכוח שמופעל על ידי הרגליים כנגד הכוח שמופעל על הגלגל

הי אריה,
&nbsp
בהתמקדות על יחסי ההעברה אתה מאבד את העיקר - היחס בין הדרך שעושות הרגליים לבין הדרך שעושה הגלגל, וכתוצאה מכך היחס בין הכוח שצריך להפעיל ברגליים לבין הכוח שמופעל על הגלגל ומתורגם למהירות.
&nbsp
הייתרון הגדול של עבודה בקדנס גבוה הוא שהרגליים עושות דרך ארוכה הרבה יותר באותה מהירות רכיבה, ולכן הכוח שהן מפעילות קטן באותו יחס. כלומר אם אדווש בקאדנס כפול ממך, הכוח שאני מפעיל יהיה חצי.
&nbsp
במידה מסויימת ניתן לתרגם את הפחתת הכוח להפחתה בסיכון לפציעה, וגם ליכולת להתמיד במאמץ לאורך זמן רב יותר. כמובן שההרגל לרכיבה בקאדנס גבוה דורש הסתגלות, אבל ברגע שעוברים אותה, הרגשת המאמץ בקאדנס גבוה זהה לזו שבקאדנס נמוך, אבל נשארים עם התועלות.
 

ariasdo

New member
ההסבר שלך מובן לי - לפי זה צריך לשנות את הקונספציה לשימוש

בקסטה שקימת אפילו 14-28 לפי ללינק שצירף - Mrgrin
שם הצפיפות של הגלשים אידיאלית עבור השימוש אצל רוב הרוכבים במישור
16-17-18-19-20-21 - ( וה 15 -14 ישמשו רזרווה )
כל קפיצה נותנת הבדל במהירות כ 5% זה יכול ליעל מאוד את הרכיבה בטווחים האלו כל אחד ימצא את הגל"ש שמתאם עבורו .

אם כתוצאה מהפוסט הזה רוכבים יחליפו לקסטה שמתאמה להם יותר עשיתי שרות ואפילו מצווה גדולה לרוב רוכבי ישראל .

אריה סדובניק
 

ariasdo

New member
בדיקה ארג ומטרית באופנים עד לפני 3 שנים בדקו בטריינר לפי

יחס קרנאק קומפקט על הפלטה 50 ובקסטה 14 (יחס העברה3.6)
הסל"ד מימנום 60 .
הדופק התייחס ל220 פחות הגיל

במידה והדופק עולה מעל המחשב מפסיק .
במידה והסל"ד יורד המחשב מדלק מנורה אדומה וכרטיס צהוב

הבדיקה מתחילה מהתנגדות של 50 וואט כל דקה מעלים ב 25 וואט

להחזיק מעל 12 דקות זה נחשב לטוב מאוד
להחזיק מעל 14 דקות זה נחשב מצטיין

הבדיקה הארג ומטרית לפי הצורה הזו תפורה עלי בול .

היום אני לא יודע אם שינו לפי אופי הרכיבה לסל"ד גבוהה ביחס נמוך
אם שינוי לפי סל"ד אני מקבל ציון נכשל .

מומלץ לכל רוכב לעשות

אריה סדובניק
 

אילון22

New member
יש לך חשיבה של מהנדס

...מזכיר לי את הסיפור על הסטודנטים לרפואה שהתבקשו לתכנן קוו להזרמת דם מחיפה לתל אביב... הבאר שבעים שאלו ממי ייקחו את הדם?, התל אביבים שאלו כמה דם צריך? והטכניונים מחיפה התחילו לתכנן את הצינור- חמרים, קוטר, זרימה...
ולנמשל: ארגומטריה עושים כדי לגלות אצל הנבדק בעיות בלב ובכלי הדם... נטייה להפרעות קצב, איסכמיה (חסימת כלי דם) וכיוב'... ולא כדי לקבוע יכולת או כושר גופני.
 

ariasdo

New member
המטרה היא בדיקה רפואית ספציפית לאופנים בעומס מתגבר הטיעון

שהבדיקה צריכה להיות הכי תואמת את אופי הרכיבה כלומר יעוד הספורט .
לי אין זכיות בתכנון הבדיקה כך עשו אותה שנים .

הבעיה נוצרה בשנים האחרונות עברו בדגש על סל"ד גבוהה מאוד
הגיוני מאוד שיעשו התאמה שיצרו את ההתנגדות בעזרת הסל"ד הגבוהה ולא בעזרת כוח .

יחס העברה בבדיקה 3.6 קל בשבילי והופך אותי בבדיקה למצטיין בסל"ד 60

מצד שני מקשה על הרוכבים שרגילים ליחס קל יותר 2.6 בסל"ד 100- 90

חוץ מההבחנות הרפואיות בבדיקה לזיהוי בעיות רפואיות .
יש הבחנה נלוות שזה פוטנציאל היכולת וזה לפי נתוני הוואטים שמושכים ביחס למשקל הרוכב וגיל הרוכב .

הבעיה לרוכבים כמונו מבוגרים קשה לממש פוטנציאל ...
זה כמו מניה מסוכנת ההכנות למימוש דורשות השקעה של הרבה שעות אימון , הגוף המבוגר לא יעמוד בלחץ ויקרוס .

אריה סדובניק
 

רץ בשטח

New member
בדיקה מדורגת - משמשת לארגומטריה, אבל גם לסף אירובי ואנאירובי

ובבדיקות מגוונות אחרות שמיועדות למצוא פרמטרים שונים הקשורים לכושר הגופני.
&nbsp
מאחר והסף האנאירובי שלי, למשל, הוא כ-240 וואט, אני מעריך שאשבר סביב הדקה ה-10 עד ה-12.
&nbsp
לעומת זאת, לפי הנתונים שפורסמו לפני שבוע, פרום עם הספק יציב של 419 וואט והספק שיא של 525 וואט, היה מגיע ל-17 עד 19 דקות כפי הנראה.
 
למעלה