אחרי 3 שנים אושר חוק המטרו, אבל עוד נחכה הרבה לרכבת הזאת

כשלוגי

Active member

אחרי שלוש שנות דיונים אושר חוק המטרו לקראת הצבעה במליאה. מה השתנה, כמה זה יעלה לנו ומתי נזכה לנסוע ברכבת התחתית של גוש דן​

 

ערןל1

Active member

אחרי שלוש שנות דיונים אושר חוק המטרו לקראת הצבעה במליאה. מה השתנה, כמה זה יעלה לנו ומתי נזכה לנסוע ברכבת התחתית של גוש דן​

ציטוט מהכתבה:"ההצדקה למס היא העלייה הצפויה במחירי הנכסים, ותוספות הבנייה שצפויות לאשר להם הרשויות המקומיות."

המרכז בנוי גרוע, המון בתים פרטיים שלא משלמים ארנונה כמו שצריך (לדוגמא סביון) ומצד שני מגדלי ענק. צריך לחשוב טוב טוב (או למצוא שיטה אחרת ) איך לשנות את המרכז.
לקשור בין המטרו להגדלת זכויות בנייה היא לא רעיון חכם.
 
ציטוט מהכתבה:"ההצדקה למס היא העלייה הצפויה במחירי הנכסים, ותוספות הבנייה שצפויות לאשר להם הרשויות המקומיות."

המרכז בנוי גרוע, המון בתים פרטיים שלא משלמים ארנונה כמו שצריך (לדוגמא סביון) ומצד שני מגדלי ענק. צריך לחשוב טוב טוב (או למצוא שיטה אחרת ) איך לשנות את המרכז.
לקשור בין המטרו להגדלת זכויות בנייה היא לא רעיון חכם.
דווקא פחות מטרידה אותי סביון ויותר מטריד אותי שחצי מרעננה, הרצליה, רשל"צ ואפילו חלקים נכבדים מתל אביב ורמת גן הם צמודי קרקע.
המטרו יביא ליפוף כי זה דבר טבעי שתמיד קורה. כדאי שהתכנון יתמוך בזה ויעודד את זה. לגבי סוגיית מימון המטרו כתוצאה מכך זו כבר שאלה אחרת אבל גם זה לא מאד יוצא דופן לעומת העולם.
 

Ccyclist

Well-known member
דווקא פחות מטרידה אותי סביון ויותר מטריד אותי שחצי מרעננה, הרצליה, רשל"צ ואפילו חלקים נכבדים מתל אביב ורמת גן הם צמודי קרקע.
המטרו יביא ליפוף כי זה דבר טבעי שתמיד קורה. כדאי שהתכנון יתמוך בזה ויעודד את זה. לגבי סוגיית מימון המטרו כתוצאה מכך זו כבר שאלה אחרת אבל גם זה לא מאד יוצא דופן לעומת העולם.

החשיבה שמטרו = ציפוף זה עולם הפוך. המטרו נועד לאפשר איכות חיים פרברית תמורת מרחק ממרכז העיר. צמודי הקרקע בפרברים הם חלק טבעי מכל עיר גדולה עם מטרו. הם אינם סותרים את המטרו אלא מהווים תוצאה ישירה שלו.

בעיר כמו רעננה יש כבר ציפוף טבעי סביב רחוב אחוזה ולא צריך יותר מכך. רמת הציפוף גבוהה יותר מאשר בפרבר בריטי טיפוסי - ברעננה הרחובות מצפון ומדרום לאחוזה במרכז העיר הם ברובם של בנייני דירות. בפרבר לונדוני אמיד רק הרחוב של התחנה יהיה של בנייני דירות, הרחובות הניצבים יהיו כבר של בתים פרטיים.

לצערי כשזה נוגע לרכבות יש בארץ איזושהי חשיבה דוגמטית - אידאולוגית שבאה מרעיונות תאורטיים ולא מניסיון. אמנם אין בארץ הרבה ניסיון רכבתי - עירוני, אך כמדינה קולטת עלייה יש את מי לשאול וממי ללמוד.

במקביל לחשיבה המוטעית שרכבת = ציפוף יש טעות נוספת ומזיקה לא פחות של חשיבה שרכבת = תחבורה משלימה. המיקומים העגומים של רבות מתחנות רכבת ישראל - חלקן בגלל אילוץ של מיקום המסילה, אך אחרות בגלל התעקשות הרשויות המקומיות להרחיק את התחנה מהתושבים (רשל"צ, ערי הנגב המערבי) אינם דומים בדבר למיקומים המרכזיים, ברי ההליכה, של תחנות הרכבת באירופה. הבחירה למקם את תחנת המטרו המערבית של רעננה בצמוד לתחנת רעננה מערב המרוחקת במקום לבנות איזו Gants Hill במפגש של אחוזה וירושלים היא בחירה עגומה באותו סגנון של הרחקת הרכבת מהתושבים.

רוב קרוביי וחברי בלונדון התגוררו מרחק סביר מתחנת רכבת כלשהי. מאד נדיר שצריך ממש לקחת אוטובוס מהרכבת. אפילו שתי השכונות שאני יכול למנות כחסרות רכבת כיום היו בעברן על ענפי רכבת פרברית שבוטלו עקב קיצוצים לפרוייקט ה Northern Hights. כשממקמים את התחנות כך שניתן ללכת אליהן תוך 5-10 דקות ונותנים שירות מטרו תדיר - אפשר להשתמש במטרו כאמצעי בלעדי.
 

קבצים מצורפים

  • 1361648290-2157-1981.jpg
    1361648290-2157-1981.jpg
    KB 47.7 · צפיות: 2
  • i0000v04.jpg
    i0000v04.jpg
    KB 78.6 · צפיות: 2
  • Screenshot_20240717-093022_Maps.jpg
    Screenshot_20240717-093022_Maps.jpg
    1 MB · צפיות: 2
  • Screenshot_20240717-092603_Maps.jpg
    Screenshot_20240717-092603_Maps.jpg
    1.3 MB · צפיות: 1
נערך לאחרונה ב:

ערןל1

Active member
החשיבה שמטרו = ציפוף זה עולם הפוך. המטרו נועד לאפשר איכות חיים פרברית תמורת מרחק ממרכז העיר. צמודי הקרקע בפרברים הם חלק טבעי מכל עיר גדולה עם מטרו. הם אינם סותרים את המטרו אלא מהווים תוצאה ישירה שלו.

בעיר כמו רעננה יש כבר ציפוף טבעי סביב רחוב אחוזה ולא צריך יותר מכך. רמת הציפוף גבוהה יותר מאשר בפרבר בריטי טיפוסי - ברעננה הרחובות מצפון ומדרום לאחוזה במרכז העיר הם ברובם של בנייני דירות. בפרבר לונדוני אמיד רק הרחוב של התחנה יהיה של בנייני דירות, הרחובות הניצבים יהיו כבר של בתים פרטיים.

לצערי כשזה נוגע לרכבות יש בארץ איזושהי חשיבה דוגמטית - אידאולוגית שבאה מרעיונות תאורטיים ולא מניסיון. אמנם אין בארץ הרבה ניסיון רכבתי - עירוני, אך כמדינה קולטת עלייה יש את מי לשאול וממי ללמוד.

במקביל לחשיבה המוטעית שרכבת = ציפוף יש טעות נוספת ומזיקה לא פחות של חשיבה שרכבת = תחבורה משלימה. המיקומים העגומים של רבות מתחנות רכבת ישראל - חלקן בגלל אילוץ של מיקום המסילה, אך אחרות בגלל התעקשות הרשויות המקומיות להרחיק את התחנה מהתושבים (רשל"צ, ערי הנגב המערבי) אינם דומים בדבר למיקומים המרכזיים, ברי ההליכה, של תחנות הרכבת באירופה. הבחירה למקם את תחנת המטרו המערבית של רעננה בצמוד לתחנת רעננה מערב המרוחקת במקום לבנות איזו Gants Hill במפגש של אחוזה וירושלים היא בחירה עגומה באותו סגנון של הרחקת הרכבת מהתושבים.

רוב קרוביי וחברי בלונדון התגוררו מרחק סביר מתחנת רכבת כלשהי. מאד נדיר שצריך ממש לקחת אוטובוס מהרכבת. אפילו שתי השכונות שאני יכול למנות כחסרות רכבת כיום היו בעברן על ענפי רכבת פרברית שבוטלו עקב קיצוצים לפרוייקט ה Northen Hights. כשממקמים את התחנות כך שניתן ללכת אליהן תוך 5-10 דקות ונותנים שירות מטרו תדיר - אפשר להשתמש במטרו כאמצעי בלעדי.
נניח שרעננה היא עיר פרברית מה עם הרצליה ותל אביב? גם בהם יש מקומות דלילים.

לא ניתן להשוות בין גוש דן ללונדון. קודם כל יש ים מה שהופך את הפריפריה בקטנה בחצי וחוץ מזה יש לנו שטחים חקלאיים ושטחי אש.

זה שהולך להיות ציפוף זה ברור רק מתחם הבורסה יגדל מאוד הנקודה היא שהציפוף הולך להיות מאוד לא מאוזן.

יש לזה קשר הדוק לתחבורה ציבורית, היתה פעם מצגת על המטרו, שלצערי לא שמרתי, עם שקופית שמסבירה כמה אנשים בשעה ניתן להסיע באמצעות כל דרך. השיאן היה המטרו אבל עדיין יש גבול, אזור מאוד מצופף יתקל בבעיה של תחבורה אפילו עם מטרו ואזור דליל יתקשה להשתמש בתחבורה ציבורית.
 

Ccyclist

Well-known member
נניח שרעננה היא עיר פרברית מה עם הרצליה ותל אביב? גם בהם יש מקומות דלילים.

לא ניתן להשוות בין גוש דן ללונדון. קודם כל יש ים מה שהופך את הפריפריה בקטנה בחצי וחוץ מזה יש לנו שטחים חקלאיים ושטחי אש.

זה שהולך להיות ציפוף זה ברור רק מתחם הבורסה יגדל מאוד הנקודה היא שהציפוף הולך להיות מאוד לא מאוזן.

יש לזה קשר הדוק לתחבורה ציבורית, היתה פעם מצגת על המטרו, שלצערי לא שמרתי, עם שקופית שמסבירה כמה אנשים בשעה ניתן להסיע באמצעות כל דרך. השיאן היה המטרו אבל עדיין יש גבול, אזור מאוד מצופף יתקל בבעיה של תחבורה אפילו עם מטרו ואזור דליל יתקשה להשתמש בתחבורה ציבורית.

אמרתי "בכל עיר עם מטרו ואקיים. אין שום בעיה למצוא שכונות של בתים פרטיים בטבעות השניה והשלישית אפילו במקום הראשון שמחפשים.

כשמבקרים בעיר זרה בתור תיירים - אין באמת סיבה לצאת לפרברים אם אינכם מבקרים תושבים שם או אם לא שכרתם דירת נופש מרוחקת מהמרכז. זה יוצר אפקט של היכרות עם מרכזי הערים, אך חוסר היכרות עם המציאות הפרברית.

ניו יורק

489 Schenck Ave

טוקיו

日無坂

ברלין

26 Steinäckerstraße

פריס

9 Rue Champin

מדריד

37 C. del Cerro de Valdemartín


פירבור בערים מוטות מטרו זו עובדה קיימת.
 

קבצים מצורפים

  • Screenshot_20240719-090219_Maps.jpg
    Screenshot_20240719-090219_Maps.jpg
    1.4 MB · צפיות: 2
  • Screenshot_20240719-090922_Maps.jpg
    Screenshot_20240719-090922_Maps.jpg
    1 MB · צפיות: 2
  • Screenshot_20240719-091739_Maps.jpg
    Screenshot_20240719-091739_Maps.jpg
    1.2 MB · צפיות: 2
  • Screenshot_20240719-092049_Maps.jpg
    Screenshot_20240719-092049_Maps.jpg
    1.1 MB · צפיות: 2
  • Screenshot_20240719-093930_Maps.jpg
    Screenshot_20240719-093930_Maps.jpg
    1.4 MB · צפיות: 2
נערך לאחרונה ב:

ערןל1

Active member
אמרתי "בכל עיר עם מטרו ואקיים. אין שום בעיה למצוא שכונות של בתים פרטיים בטבעות השניה והשלישית אפילו במקום הראשון שמחפשים.

כשמבקרים בעיר זרה בתור תיירים - אין באמת סיבה לצאת לפרברים אם אינכם מבקרים תושבים שם או אם לא שכרתם דירת נופש מרוחקת מהמרכז. זה יוצר אפקט של היכרות עם מרכזי הערים, אך חוסר היכרות עם המציאות הפרברית.

ניו יורק

489 Schenck Ave

טוקיו

日無坂

ברלין

26 Steinäckerstraße

פריס

9 Rue Champin

מדריד

37 C. del Cerro de Valdemartín


פירבור בערים מוטות מטרו זו עובדה קיימת.
נסתכל על ניו יורק:

הצפיפות במנהטן היא 28,873 בתל אביב-יפו היא ,9,328 פחות משליש, הצפיפות במזרח ניו יורק היא 19 אלף לעומת 5,519 ברעננה (אם לא התבלבלתי התמונה שלך ממזרח ניו יורק)

ערי גוש דן מאוד לא צפופות יחסית לניו יורק, מצד שני יש מספיק אנשים שרוצים לגור בגוש דן.

מבחינת תחבורה ציבורית רואים את זה בעומס על הרכבות והאוטובוסים לתל אביב מערים מחוץ לגוש דן (לדוגמא:באר שבע).
 

Ccyclist

Well-known member
נסתכל על ניו יורק:

הצפיפות במנהטן היא 28,873 בתל אביב-יפו היא ,9,328 פחות משליש, הצפיפות במזרח ניו יורק היא 19 אלף לעומת 5,519 ברעננה (אם לא התבלבלתי התמונה שלך ממזרח ניו יורק)

ערי גוש דן מאוד לא צפופות יחסית לניו יורק, מצד שני יש מספיק אנשים שרוצים לגור בגוש דן.

מבחינת תחבורה ציבורית רואים את זה בעומס על הרכבות והאוטובוסים לתל אביב מערים מחוץ לגוש דן (לדוגמא:באר שבע).

הטעות שלך היא להשוות למנהטן.

מנהטן אינה פרבר אלא מרכז ניו יורק. היא אי המוגבל מבחינת שטח ולכן התפתחו בה גורדי השחקים הראשונים.

הרחוב הפרברי צמוד הקרקע שהבאתי כדוגמה הוא בברוקלין, רובע הנמצא מעבר לנהר ממנהטן, ה"רמת גן" של ניו יורק.

הסאבווי של ניו יורק נועד לתת לאנשים לגור בבניינים צמודי הקרקע בפרבר שבתמונה ולעבוד במנהטן הצפופה.

איכות חיים צמודת קרקע תמורת מרחק ממרכז העיר.

מ.ש.ל.
 

ערןל1

Active member
הטעות שלך היא להשוות למנהטן.

מנהטן אינה פרבר אלא מרכז ניו יורק. היא אי המוגבל מבחינת שטח ולכן התפתחו בה גורדי השחקים הראשונים.

הרחוב הפרברי צמוד הקרקע שהבאתי כדוגמה הוא בברוקלין, רובע הנמצא מעבר לנהר ממנהטן, ה"רמת גן" של ניו יורק.

הסאבווי של ניו יורק נועד לתת לאנשים לגור בבניינים צמודי הקרקע בפרבר שבתמונה ולעבוד במנהטן הצפופה.

איכות חיים צמודת קרקע תמורת מרחק ממרכז העיר.

מ.ש.ל.
השוויתי בין תל אביב למנהטן.

הרחוב שהצגת נמצא במרחק אוירי של בערך 15 ק"מ ממנהטן, כמו השכונה שלו מזרח ניו יורק (שבעצמה נמצאת בברוקלין). השוואה טובה לרעננה היא מזרח ניו יורק ולא ברוקלין.
 

Ccyclist

Well-known member
השוויתי בין תל אביב למנהטן.

הרחוב שהצגת נמצא במרחק אוירי של בערך 15 ק"מ ממנהטן, כמו השכונה שלו מזרח ניו יורק (שבעצמה נמצאת בברוקלין). השוואה טובה לרעננה היא מזרח ניו יורק ולא ברוקלין.

הסאבווי של ניו יורק לא נגמר במנהטן אלא משרת שלושה רבעים נוספים: הברונקס, קווינס וברוקלין.
 

קבצים מצורפים

  • Screenshot_20240719-153534_Adobe Acrobat.jpg
    Screenshot_20240719-153534_Adobe Acrobat.jpg
    1 MB · צפיות: 2

ערןל1

Active member
הסאבווי של ניו יורק לא נגמר במנהטן אלא משרת שלושה רבעים נוספים: הברונקס, קווינס וברוקלין.
אני חושב שמה שמבלבל הוא שמזרח ניו יורק הוא שם של שכונה אז יש את התצלום שהבאת שנמצא ב Schenck Ave . Schenck Ave נמצאת ב:שכונת מזרח ניו יורק .
שכונת מזרח ניו יורק
נמצאת בברוקלין וברוקלין נמצאת בניו יורק.

שכונת מזרח ניו יורק נמצאת 15 ק"מ בקו אוירי ממנהטן, השטח שלה 5 הוא ק"מ כך שהיא די מזכירה את רעננה. הצפיפות בה 19 אלף לק"מ לעומת 5.5 אלף ברעננה.

בקיצור גם הפרברים של ניו יורק הרבה יותר צפופים מהפרברים של גוש דן אפילו כשמסתכלים רק על ערים.

הבעיה העיקרית שמכיוון שהצפיפות מאוד לא אחידה יש תחושה של צפיפות יותר גדולה מהמציאות כי אזור דליל מרגיש יותר צפוף ממה שהוא, לדוגמא קשה לתחבורה ציבורית לתת בו שירות,ואזור עם צפיפות יתר גם מרגיש צפוף מאוד.

אני הייתי חושב על אמצעים יותר קיצוניים לשנות את זה אבל ברור שקודם כל היה רצוי שמוסדות התכנון יתנו את דעתם למצב .
 

Ccyclist

Well-known member
אני חושב שמה שמבלבל הוא שמזרח ניו יורק הוא שם של שכונה אז יש את התצלום שהבאת שנמצא ב Schenck Ave . Schenck Ave נמצאת ב:שכונת מזרח ניו יורק .
שכונת מזרח ניו יורק
נמצאת בברוקלין וברוקלין נמצאת בניו יורק.

שכונת מזרח ניו יורק נמצאת 15 ק"מ בקו אוירי ממנהטן, השטח שלה 5 הוא ק"מ כך שהיא די מזכירה את רעננה. הצפיפות בה 19 אלף לק"מ לעומת 5.5 אלף ברעננה.

בקיצור גם הפרברים של ניו יורק הרבה יותר צפופים מהפרברים של גוש דן אפילו כשמסתכלים רק על ערים.

הבעיה העיקרית שמכיוון שהצפיפות מאוד לא אחידה יש תחושה של צפיפות יותר גדולה מהמציאות כי אזור דליל מרגיש יותר צפוף ממה שהוא, לדוגמא קשה לתחבורה ציבורית לתת בו שירות,ואזור עם צפיפות יתר גם מרגיש צפוף מאוד.

אני הייתי חושב על אמצעים יותר קיצוניים לשנות את זה אבל ברור שקודם כל היה רצוי שמוסדות התכנון יתנו את דעתם למצב .

השכונה שמצאתי לא יוצאת דופן בכל הנוגע לפרבר ניו יורקי צמוד קרקע. אפשר למצוא שכונות כאלו בקלות בכל הרבעים החיצוניים.

סטטן איילנד (היוצא נן הכלל שמוכיח את הכלל כי הסאבווי לא מגיע אליה)

72 Valdemar Ave

לונג בייץ' (עיר לווין צמודה לקווינס, רכבות פרבריות של LlRR


ברוקלין כבר הדגמתי.

קווינס


הברונקס

3115 Mickle Ave

ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי (רכבות פרבריות של רשות נמל ניו יורק שחוצות במנהרה מתחת להאדסון)

10 Van Wagenen Ave

ואפילו מצאתי אזור של Townhouses קלאסיים במנהטן, כמו בסרטים ובסדרות על ניו יורק. כל בניין נבנה במקור למשפחה אחת. להבנתי בימינו יש אזורים יוקרתיים בהם בניינים כאלו הם עדיין חד משפחתיים ואזורים בהם בניינים כאלו חולקו לדירות עם השנים.

530 W 149th St

הרעיון שהמטרו צריך עיבוי נוסח מנהטן תחתית כשהוא מגיע לפרברים מופרך ביותר.
 

קבצים מצורפים

  • Screenshot_20240720-233640_Maps.jpg
    Screenshot_20240720-233640_Maps.jpg
    1.2 MB · צפיות: 2
  • Screenshot_20240720-234038_Maps.jpg
    Screenshot_20240720-234038_Maps.jpg
    KB 1,015.5 · צפיות: 1
  • Screenshot_20240720-234721_Maps.jpg
    Screenshot_20240720-234721_Maps.jpg
    1.3 MB · צפיות: 1
  • Screenshot_20240720-235025_Maps.jpg
    Screenshot_20240720-235025_Maps.jpg
    1.2 MB · צפיות: 1
  • Screenshot_20240720-235533_Maps.jpg
    Screenshot_20240720-235533_Maps.jpg
    1.2 MB · צפיות: 2
  • Screenshot_20240721-000219_Maps.jpg
    Screenshot_20240721-000219_Maps.jpg
    1.3 MB · צפיות: 2

ערןל1

Active member
השכונה שמצאתי לא יוצאת דופן בכל הנוגע לפרבר ניו יורקי צמוד קרקע. אפשר למצוא שכונות כאלו בקלות בכל הרבעים החיצוניים.

סטטן איילנד (היוצא נן הכלל שמוכיח את הכלל כי הסאבווי לא מגיע אליה)

72 Valdemar Ave

לונג בייץ' (עיר לווין צמודה לקווינס, רכבות פרבריות של LlRR


ברוקלין כבר הדגמתי.

קווינס


הברונקס

3115 Mickle Ave

ג'רזי סיטי, ניו ג'רזי (רכבות פרבריות של רשות נמל ניו יורק שחוצות במנהרה מתחת להאדסון)

10 Van Wagenen Ave

ואפילו מצאתי אזור של Townhouses קלאסיים במנהטן, כמו בסרטים ובסדרות על ניו יורק. כל בניין נבנה במקור למשפחה אחת. להבנתי בימינו יש אזורים יוקרתיים בהם בניינים כאלו הם עדיין חד משפחתיים ואזורים בהם בניינים כאלו חולקו לדירות עם השנים.

530 W 149th St

הרעיון שהמטרו צריך עיבוי נוסח מנהטן תחתית כשהוא מגיע לפרברים מופרך ביותר.
ברכותיי! הצלחת לאבד אותי לחלוטין! אני מניח שזה סוג של הישג.

ננסה כמה הגדים, תגיד לי מה דעתך עליהם:
1)תל אביב ורעננה הם ערים דלילות יחסית למנהטן ושכונת מזרח ניו יורק.
2) בתל אביב יש מקומות צפופים מאוד (נניח מגדלי you).
3) יש הרבה מאוד אנשים שרוצים לעבור לתל אביב ורעננה לכן אם יאפשרו להם אזי אוכלסייתם תגדל והצפיפות תעלה.
 

Ccyclist

Well-known member
ברכותיי! הצלחת לאבד אותי לחלוטין! אני מניח שזה סוג של הישג.

ננסה כמה הגדים, תגיד לי מה דעתך עליהם:
1)תל אביב ורעננה הם ערים דלילות יחסית למנהטן ושכונת מזרח ניו יורק.
2) בתל אביב יש מקומות צפופים מאוד (נניח מגדלי you).
3) יש הרבה מאוד אנשים שרוצים לעבור לתל אביב ורעננה לכן אם יאפשרו להם אזי אוכלסייתם תגדל והצפיפות תעלה.

הדגמתי פרבר צמוד קרקע אחרי פרבר צמוד קרקע בערים עם מערכות מטרו ורכבת פרברית. בניו יורק, שנטפלת משום מה לדוגמה הספציפית שלה, הראיתי פרברים צמודי קרקע בכל הרבעים ובערי הלווין השכנות.

זו המציאות כשיש מטרו.

זה שהעיתונות הכלכלית בארץ, או האוניברסיטאות בארץ קבעו משום מה שצמודי קרקע ומטרו לא הולכים ביחד - זו קביעה מנותקת מהמציאות.

אגב - לפני כמה חודשים הדגמתי שתחנת קובנט גארדן בלונדון, "חנות" על פינת רחוב של נתיב אחד, תחנה שאין בה דרגנועים אלא מעליות בלבד - מסיעה יותר נוסעים בשנה מתל אביב מרכז סבידור. זו תחנה של קו יחיד, שני רציפים.

היא גם רלבנטית לעיקשות האינטלקטואלית שלך. אחת ממכרותי בארץ היא אדריכלית, וכשהייתי בקשר קצר איתה אחרי כמה שנים בלונדון העברתי לה סקירה מסויימת של מבנה העיר (שני המרכזים יוצרים מצב די ייחודי) כחלק מהסקירה סיפרתי לה על תחנת קובנט גארדן ועל כך שהיא נמצאת 300 מטר מתחנת לסטר סקוור. היא התחלחלה ואמרה שככה לא בונים תחנות מטרו. הסברתי לה שבמקרה הזה הנסיבות המקומיות גברו על התאוריה. תוואי המסילה של קו הפיקדילי ממילא פנה ב 45 מעלות מהולבורן ללסטר סקוור, מתחת לרחובות הצפופים של קובנט גארדן, והתחנה ממוקמת על סף הכיכר הראשית של האזור ובית האופרה המלכותי.

לפעמים עדיף לחקור את המציאות ולהסיק ממנה במקום לרדוף תאוריות.

אין שום סתירה בין מגדלי האיילון וז'בוטינסקי לצמודי הקרקע של צהלה. בכל עיר עם מטרו תמצא מגוון כזה.
 

ערןל1

Active member
הדגמתי פרבר צמוד קרקע אחרי פרבר צמוד קרקע בערים עם מערכות מטרו ורכבת פרברית. בניו יורק, שנטפלת משום מה לדוגמה הספציפית שלה, הראיתי פרברים צמודי קרקע בכל הרבעים ובערי הלווין השכנות.

זו המציאות כשיש מטרו.

זה שהעיתונות הכלכלית בארץ, או האוניברסיטאות בארץ קבעו משום מה שצמודי קרקע ומטרו לא הולכים ביחד - זו קביעה מנותקת מהמציאות.

אגב - לפני כמה חודשים הדגמתי שתחנת קובנט גארדן בלונדון, "חנות" על פינת רחוב של נתיב אחד, תחנה שאין בה דרגנועים אלא מעליות בלבד - מסיעה יותר נוסעים בשנה מתל אביב מרכז סבידור. זו תחנה של קו יחיד, שני רציפים.

היא גם רלבנטית לעיקשות האינטלקטואלית שלך. אחת ממכרותי בארץ היא אדריכלית, וכשהייתי בקשר קצר איתה אחרי כמה שנים בלונדון העברתי לה סקירה מסויימת של מבנה העיר (שני המרכזים יוצרים מצב די ייחודי) כחלק מהסקירה סיפרתי לה על תחנת קובנט גארדן ועל כך שהיא נמצאת 300 מטר מתחנת לסטר סקוור. היא התחלחלה ואמרה שככה לא בונים תחנות מטרו. הסברתי לה שבמקרה הזה הנסיבות המקומיות גברו על התאוריה. תוואי המסילה של קו הפיקדילי ממילא פנה ב 45 מעלות מהולבורן ללסטר סקוור, מתחת לרחובות הצפופים של קובנט גארדן, והתחנה ממוקמת על סף הכיכר הראשית של האזור ובית האופרה המלכותי.

לפעמים עדיף לחקור את המציאות ולהסיק ממנה במקום לרדוף תאוריות.

אין שום סתירה בין מגדלי האיילון וז'בוטינסקי לצמודי הקרקע של צהלה. בכל עיר עם מטרו תמצא מגוון כזה.
תסתכל על המפה הזאת.
במנהטן הרוב זה הכי גבוה אחרי זה מאוד גבוה ומעט גבוה. יש גם אזורים ריקים אבל הם פארקים וכדומה לעומת תל אביב(עמוד 33) עם הרבה שכונות דלילות .

גם בשאר ניו יורק המצב אחיד כשהרב הוא מאוד גבוה.

בסיכום מנהטן מאוד צפופה עם פיזור אחיד, בשכונה שאנחנו מסתכלים עליה פחות צפוף אבל עדיין פי 2 מתל אביב ובערך פי 4 מרעננה והפיזור אחיד.

הרעין לקחת אזורים צפופים בתל אביב ובגוש דן בכלל ולהפוך אותם לעוד יותר צפופים כשבשאר המקומות אתה לא נוגע הוא רעיון גרוע.
 

Ccyclist

Well-known member
תסתכל על המפה הזאת.
במנהטן הרוב זה הכי גבוה אחרי זה מאוד גבוה ומעט גבוה. יש גם אזורים ריקים אבל הם פארקים וכדומה לעומת תל אביב(עמוד 33) עם הרבה שכונות דלילות .

גם בשאר ניו יורק המצב אחיד כשהרב הוא מאוד גבוה.

בסיכום מנהטן מאוד צפופה עם פיזור אחיד, בשכונה שאנחנו מסתכלים עליה פחות צפוף אבל עדיין פי 2 מתל אביב ובערך פי 4 מרעננה והפיזור אחיד.

הרעין לקחת אזורים צפופים בתל אביב ובגוש דן בכלל ולהפוך אותם לעוד יותר צפופים כשבשאר המקומות אתה לא נוגע הוא רעיון גרוע.

אבל עובדה שכך בנויה כל עיר מערבית גדולה. המרכז צפוף, יש צפיפות נמוכה יותר במרכזים המשניים, וכשמגיעים לפרברים - הם צמודי קרקע.

המגדלים הגבוהים בלב המע"ר הראשי מסתמכים על עובדים מכל רחבי העיר ורצועת היוממים הסובבת אותה, בכל עיר גדולה בחו"ל באר שבע וחיפה היו נחשבות לקצה הרצועה כאשר מהן ועד מרכז העיר הגדולה אחוזים הולכים וגדלים עובדים בעיר הגדולה עצמה. במודל כזה ירושלים היא עיר לווין מובהקת.

מה שהתחבורה הציבורית - המטרו והרכבת הפרברית מאפשרים זו בדיוק את הפרישה והחלוקה הזו. בכל מערכת נורמאלית תחנות הרכבת הראשיות בעיר הן נקודת מפתח להחלפה בין הרכבת הארצית והפרברית לבין המטרו. לפני הוירוס כשעליתי ללונדון ברכבת - הייתי מחליף כמובן בתחנה שהרכבת שלי משיקה לתחתית.

כשאני נוסע 2,500 ק"מ מדרום אנגליה לדרום ספרד אני רואה את אותו העולם הפרברי של סף הכבישים המהירים בבריטניה, צרפת וספרד. שולי הערים הגדולות והעיירות בנויות באופן צמוד קרקע (אף שמדריד קצת חריגה, אך יש בה מורשת של 40 שנות שלטון פשיסטי ו 20 שנות סוציאל דמוקרטיה אחרי הפאשיזם). האתגר במסע כביש כזה הוא למצוא את נקודת הקסמים שבה יש מלון בקרבת הדרכים הראשיות, אך גם בקרבת אמצעי מסילתי - עירוני כלשהו שיתן להכנס למרכז העיר בנוחות. לפעמים אנחנו מצליחים למצוא נקודה כזו, כמו בבורדו או וואלנסיה, לפעמים אנחנו מבקרים בשולי העיר מבלי לצאת את אזור המלון (באייון, דרום העיר רואן) ולפעמים צריך מיקום קצת יותר מרכזי ממה שהיינו רוצים (דרום מרכז רואון, 5 תחנות רק"ל מהמרכז) כדי להנות מהעיר.

המגוון הוא חלק מטבע הבינוי העירוני.
 

ערןל1

Active member
אבל עובדה שכך בנויה כל עיר מערבית גדולה. המרכז צפוף, יש צפיפות נמוכה יותר במרכזים המשניים, וכשמגיעים לפרברים - הם צמודי קרקע....בכל עיר גדולה בחו"ל באר שבע וחיפה היו נחשבות לקצה הרצועה כאשר מהן ועד מרכז העיר הגדולה אחוזים הולכים וגדלים עובדים בעיר הגדולה עצמה. במודל כזה ירושלים היא עיר לווין מובהקת.


נכון, ולכן לא הגיוני שבאפקה יהיו4.5 אנשים לדונם כאשר בחולון יש 10 ובגבעתיים 20.
המגדלים הגבוהים בלב המע"ר הראשי מסתמכים על עובדים מכל רחבי העיר ורצועת היוממים הסובבת אותה
מגדל you לא נסמך על יממים כי הוא מגדל מגורים.

הנקודה העיקרית היא שהצפיפות בערים גדולות נסמכת על קרבה למע"ר ולא משתנה על פי קרבה לתחנות המטרו ולכן לא הגיוני לצופף דווקא אזורים הקרובים לתחנות.
 

Ccyclist

Well-known member
נכון, ולכן לא הגיוני שבאפקה יהיו4.5 אנשים לדונם כאשר בחולון יש 10 ובגבעתיים 20.

מגדל you לא נסמך על יממים כי הוא מגדל מגורים.

הנקודה העיקרית היא שהצפיפות בערים גדולות נסמכת על קרבה למע"ר ולא משתנה על פי קרבה לתחנות המטרו ולכן לא הגיוני לצופף דווקא אזורים הקרובים לתחנות.

קח כדוגמה את הסיטי של לונדון, ציטוט מתוך הערך הוויקיפדי:

The City has a resident population of 8,583 based on 2021 census figures,[11][12] but over 500,000 are employed there (as of 2019)[13] and some estimates put the number of workers in the City to be over 1 million.

הערך:

במייל המרובע יש פחות מ 9,000 תושבי קבע, אך כל בוקר נוהרים אליו בין חצי מיליון למיליון עובדים במערכות התח"צ העירוניות והפרבריות.

תופעות דומות של אוכלוסיית לילה נמוכה משמעותית מאוכלוסיית היום תמצא במרכזים פיננסיים אחרים כמו מנהטן תחתית, לה דפאנס וכו'.

מעניין מה הסטטיסטיקה בחגורת המגדלים של האיילון וז'בוטינסקי, אבל כללי השוק החופשי קובעים שיעיל יותר להקדיש את המגדלים למשרדים מאשר למגורים ואני חושב שגם שם תמצא שאוכלוסיית היום גבוהה משמעותית מאוכלוסיית הלילה ומורכבת מיוממים. חלק מכוחו של האיילון נובע מתחנות הרכבת הפרבריות שבו. כבר כיום אפשר לגור בצמוד קרקע במרכז או בשרון ולהגיע למגדל במרכז המטרופולין.
 

ערןל1

Active member
קח כדוגמה את הסיטי של לונדון, ציטוט מתוך הערך הוויקיפדי:

The City has a resident population of 8,583 based on 2021 census figures,[11][12] but over 500,000 are employed there (as of 2019)[13] and some estimates put the number of workers in the City to be over 1 million.

הערך:

במייל המרובע יש פחות מ 9,000 תושבי קבע, אך כל בוקר נוהרים אליו בין חצי מיליון למיליון עובדים במערכות התח"צ העירוניות והפרבריות.

תופעות דומות של אוכלוסיית לילה נמוכה משמעותית מאוכלוסיית היום תמצא במרכזים פיננסיים אחרים כמו מנהטן תחתית, לה דפאנס וכו'.

מעניין מה הסטטיסטיקה בחגורת המגדלים של האיילון וז'בוטינסקי, אבל כללי השוק החופשי קובעים שיעיל יותר להקדיש את המגדלים למשרדים מאשר למגורים ואני חושב שגם שם תמצא שאוכלוסיית היום גבוהה משמעותית מאוכלוסיית הלילה ומורכבת מיוממים. חלק מכוחו של האיילון נובע מתחנות הרכבת הפרבריות שבו. כבר כיום אפשר לגור בצמוד קרקע במרכז או בשרון ולהגיע למגדל במרכז המטרופולין.
קודם כל מצאתי את המפה הזאת יש בה צפיפות לפי אזורים קטנים, מקווה שהיא מדויקת.

אני לא מבין למה כל כך הסתבכנו, אם לוקחים את לונדון כדוגמא אז בלונדון הפנימית יש צפיפות של 11 אלף שזה דומה ל 8 של מחוז תל אביב אולם בלונדון החיצונית יש 4,291 לעומת 1,829 במחוז המרכז כלומר יותר מפי 2.

אם תסתכל במפה תראה שהצפיפות מאוד לא אחידה, נניח באזור המרכז אבל גם במחוז תל אביב, לדוגמא על פי דף ויקיפדיה זה במרכז יש 13,707 ודווקא בצפון יש רק5,591.


לפי דעתי הדיון הזה מאוד חשוב למרות שהוא קצת מפורט ואריתמטי לכאורה מה ההבדל בין אלפיים עשרת אלפים ו20 אלף? הנקודה היא שהרבה דיונים מתחילים מההנחה שהמרכז צפוף ולכן נניח יש ליישב את השטחים או למתן את הילודה או להעביר שטחים ציבוריים לנגב , אולם הטענה ממש לא מדויקת לו היינו מצופפים את מחוז המרכז רק פי 2 אז הוא היה פחות צפוף מלונדון החיצונית ועדיין היו בו 2 מיליון יותר כלומר כל המתנחלים ועוד מיליון וחצי.

חוץ מזה מצאתי גם את האיור שחיפשתי (איור 13 בעמוד 26), מדרכה יכולה להעביר 9000 איש בשעה וכנראה מדובר על מדרכות טובות, לא מסלול המכשולים שיש בתל אביב. כשאתה לוקח אזור צפוף הרבה דברים שנראים פשוטים מסתבכים.
 

Ccyclist

Well-known member
קודם כל מצאתי את המפה הזאת יש בה צפיפות לפי אזורים קטנים, מקווה שהיא מדויקת.

אני לא מבין למה כל כך הסתבכנו, אם לוקחים את לונדון כדוגמא אז בלונדון הפנימית יש צפיפות של 11 אלף שזה דומה ל 8 של מחוז תל אביב אולם בלונדון החיצונית יש 4,291 לעומת 1,829 במחוז המרכז כלומר יותר מפי 2.

אם תסתכל במפה תראה שהצפיפות מאוד לא אחידה, נניח באזור המרכז אבל גם במחוז תל אביב, לדוגמא על פי דף ויקיפדיה זה במרכז יש 13,707 ודווקא בצפון יש רק5,591.


לפי דעתי הדיון הזה מאוד חשוב למרות שהוא קצת מפורט ואריתמטי לכאורה מה ההבדל בין אלפיים עשרת אלפים ו20 אלף? הנקודה היא שהרבה דיונים מתחילים מההנחה שהמרכז צפוף ולכן נניח יש ליישב את השטחים או למתן את הילודה או להעביר שטחים ציבוריים לנגב , אולם הטענה ממש לא מדויקת לו היינו מצופפים את מחוז המרכז רק פי 2 אז הוא היה פחות צפוף מלונדון החיצונית ועדיין היו בו 2 מיליון יותר כלומר כל המתנחלים ועוד מיליון וחצי.

חוץ מזה מצאתי גם את האיור שחיפשתי (איור 13 בעמוד 26), מדרכה יכולה להעביר 9000 איש בשעה וכנראה מדובר על מדרכות טובות, לא מסלול המכשולים שיש בתל אביב. כשאתה לוקח אזור צפוף הרבה דברים שנראים פשוטים מסתבכים.

בגלל שיטת הבעלות השונה - לונדון הפנימית היא נקודת התייחסות מאד בעייתית. מגבול אזור 1-2 ועד בערך החצי הראשון של אזור 2 יש טבעת שיכונים ציבוריים ( Council Estates ) שמקיפה את שולי מרכז העיר, בדרך כלל בצד האחורי של תחנות הטרמינל. הבעלות על המבנים היא של הרשויות המקומיות, ה Councils - מה שאני מתרגם כ"מועצות" אך בשפה המקובלת בארץ יתכן שיוגדר כ"עיריות רובע" על אף שמבחינה חוקית הן שוות ערך לכל עירייה אחרת בבריטניה, ומרבית הערים מחוץ ללונדון נוטות להיות להיות עם כמות אוכלוסין דומה למועצה לונדונית אחת.

השיכונים נבנו על ידי המועצות לפי עקרונות האדריכלות המודרניסטית (ולעיתים הברוטליסטית) והיו בתחילת דרכם על טהרת הדיור הסוציאלי. הגובה שלהם שונה מהותית מהבנייה הפרטית בפרברים, לא משקף כוחות שוק אלא צורך סוציאלי תחת משטר סוציאל דמוקרטי. יש בדיחה בריטית שהמתכננים העירוניים גרמו ליותר הרס מהלופטוואפה. הבניינים הישנים שלא נהרסו בשכונות כמו איזלינגטון וקנינגטון שופצו ונחשבים כיום למאד יוקרתיים.

בניה פרטית לגובה נדירה יחסית ושיטת הבעלות שלה. המושג המשפטי לבעלות על מבנה - בית פרטי או בניין שלם נקראת Freehold. בשיטה הבריטית לא מקבלים בעלות מלאה על דירות כמו בארץ אלא קונים או Leasehold שזו למעשה "קניית השכירות" או מניה בבניין. השיטה הזו לא מעודדת את מעמדות הביניים לגור במבני קומות כי הבעלות אינה מלאה ויש מעליהם אדם או אירגון המחזיקים את ה Freehold של הבניין.

בשנות השמונים מאגי ת'אצ'ר איפשרה לדיירי השיכון הציבורי לקנות את הבתים (בפרברים ובערים מחוץ ללונדון) והדירות שהם התגוררו בהם כשוכרים סוציאליים. ברבות השנים יחידות דיור כאלו עברו לשוק החופשי, אך בגלל שהבעלות הסופית היא עדיין של המועצה - רמת התחזוקה של הבניינים נמוכה, חלק מהשכנים הם דיירים סוציאליים, כאשר המועצה מחליטה על פינוי בינוי של שיכונים ישנים - כל הבניין נהרס לטובת הפרוייקט החדש והפיצוי לבעלי הדירות הפרטיות בדרך כלל לא מספיק כדי להמשיך להתגורר באזור.

מכל הסיבות האלו העיר הפנימית The Inner City אינה אטרקטיבית למעמדות הביניים ולכן הצפיפות שלה משקפת מצב מאד ייחודי הנובע משיטת שלטון שקשה להקיש ממנה לגבי דוגמאות אחרות.

כל קרוביי בלונדון גרים בצמודי קרקע בפרברים ואת כולם אפשר לבקר בהליכה של 5-10 דקות מתחנת התחתית הקרובה. אין סיכוי שיעברו לבנייה הצפופה בשיכונים.
 
למעלה