אחרי 3 שנים אושר חוק המטרו, אבל עוד נחכה הרבה לרכבת הזאת

[ערןל1]

בגלל שיטת הבעלות השונה - לונדון הפנימית היא נקודת התייחסות מאד בעייתית. מגבול אזור 1-2 ועד בערך החצי הראשון של אזור 2 יש טבעת שיכונים ציבוריים ( Council Estates ) שמקיפה את שולי מרכז העיר, בדרך כלל בצד האחורי של תחנות הטרמינל. הבעלות על המבנים היא של הרשויות המקומיות, ה Councils - מה שאני מתרגם כ"מועצות" אך בשפה המקובלת בארץ יתכן שיוגדר כ"עיריות רובע" על אף שמבחינה חוקית הן שוות ערך לכל עירייה אחרת בבריטניה, ומרבית הערים מחוץ ללונדון נוטות להיות להיות עם כמות אוכלוסין דומה למועצה לונדונית אחת.

השיכונים נבנו על ידי המועצות לפי עקרונות האדריכלות המודרניסטית (ולעיתים הברוטליסטית) והיו בתחילת דרכם על טהרת הדיור הסוציאלי. הגובה שלהם שונה מהותית מהבנייה הפרטית בפרברים, לא משקף כוחות שוק אלא צורך סוציאלי תחת משטר סוציאל דמוקרטי. יש בדיחה בריטית שהמתכננים העירוניים גרמו ליותר הרס מהלופטוואפה. הבניינים הישנים שלא נהרסו בשכונות כמו איזלינגטון וקנינגטון שופצו ונחשבים כיום למאד יוקרתיים.

בניה פרטית לגובה נדירה יחסית ושיטת הבעלות שלה. המושג המשפטי לבעלות על מבנה - בית פרטי או בניין שלם נקראת Freehold. בשיטה הבריטית לא מקבלים בעלות מלאה על דירות כמו בארץ אלא קונים או Leasehold שזו למעשה "קניית השכירות" או מניה בבניין. השיטה הזו לא מעודדת את מעמדות הביניים לגור במבני קומות כי הבעלות אינה מלאה ויש מעליהם אדם או אירגון המחזיקים את ה Freehold של הבניין.

בשנות השמונים מאגי ת'אצ'ר איפשרה לדיירי השיכון הציבורי לקנות את הבתים (בפרברים ובערים מחוץ ללונדון) והדירות שהם התגוררו בהם כשוכרים סוציאליים. ברבות השנים יחידות דיור כאלו עברו לשוק החופשי, אך בגלל שהבעלות הסופית היא עדיין של המועצה - רמת התחזוקה של הבניינים נמוכה, חלק מהשכנים הם דיירים סוציאליים, כאשר המועצה מחליטה על פינוי בינוי של שיכונים ישנים - כל הבניין נהרס לטובת הפרוייקט החדש והפיצוי לבעלי הדירות הפרטיות בדרך כלל לא מספיק כדי להמשיך להתגורר באזור.

מכל הסיבות האלו העיר הפנימית The Inner City אינה אטרקטיבית למעמדות הביניים ולכן הצפיפות שלה משקפת מצב מאד ייחודי הנובע משיטת שלטון שקשה להקיש ממנה לגבי דוגמאות אחרות.

כל קרוביי בלונדון גרים בצמודי קרקע בפרברים ואת כולם אפשר לבקר בהליכה של 5-10 דקות מתחנת התחתית הקרובה. אין סיכוי שיעברו לבנייה הצפופה בשיכונים.

1) ההפך של צפוף זה מרווח, לא נמוך.

2) השאלה שבאמת מעניית אותי עכשיו היא כמה מדויקת (אם בכלל) מפת הצפיפות שהבאתי כי היא מרתקת! גם מעניין להשוות אותה למפה הרגילה ולמפת התחבורה הציבורית.

 

[Ccyclist]

1) ההפך של צפוף זה מרווח, לא נמוך.

2) השאלה שבאמת מעניית אותי עכשיו היא כמה מדויקת (אם בכלל) מפת הצפיפות שהבאתי כי היא מרתקת! גם מעניין להשוות אותה למפה הרגילה ולמפת התחבורה הציבורית.

תראה איך הצפיפות יורדת במשושה של סבידור על כל שמותיה. זה למרות המגדלים בבורסה שהינם מוקד יוממות. אני מניח שזה בגלל שנמדדות כתובות מגורים.

אפילו בשיטות כמו Terraced Houses שבהם יש מספר בתים צמודי צמודים זה לזה - אי אפשר להגיע לרמת הציפוף של בנייני דירות בני 4 קומות כמו בארץ. בבניינים צמודי קרקע באנגליה יש גינה כבחירה מודעת ליצור מרחב ירוק פרטי ולאפשר מידה מסויימת של גידול פירות וירקות - כחלק מאידאולוגיית הפירבור.

 

[מוישי67]

אחרי שלוש שנות דיונים אושר חוק המטרו לקראת הצבעה במליאה. מה השתנה, כמה זה יעלה לנו ומתי נזכה לנסוע ברכבת התחתית של גוש דן​

אחרי 3 שנים אושר חוק המטרו, אבל עוד נחכה הרבה לרכבת הזאת - וואלה רכב

אחרי שלוש שנות דיונים אושר חוק המטרו לקראת הצבעה במליאה. מה השתנה, כמה זה יעלה לנו ומתי נזכה לנסוע ברכבת התחתית של גוש דן

cars.walla.co.il

אושר בכנסת

משרד התחבורה

מיזם המטרו של גוש דן, המגה-פרויקט הגדול בכל הזמנים, אושר סופית בכנסת השרה רגב: "אישור פרויקט המטרו הוא בשורה אדירה למיליוני התושבים והמבקרים במטרופולין גוש דן מידי יום" עושים היסטוריה. מיזם הרכבת התחתית בגוש דן (המטרו), פרויקט התשתית הגדול ביותר בישראל מאז הקמתה, יוצא לדרך לאחר שאושר הבוקר...

t.me