איבחון בבית אחד

[רנה73]

איבחון בבית אחד

שלום לכולם,
ההיסטוריה שלנו על רגל אחת: בגיל שלוש וחצי בערך הילדה אובחנה PDD NOS. נוירולוג שאינו מתמחה באוטיזם השלים את האבחנה מהצד הרפואי ע"י שרשם "על סמך דברי הפסיכולוגית גם אני רושם PDD NOS". לאחר כחצי שנה (או יותר...) פנינו מיוזמתנו לנוירולוגית שמבינה בתחום התפקוד הגבוה והיא ביטלה את האבחנה. כל הנפשות המאבחנות עד כה שייכות למרכז להתפתחות הילד.

עתה עם העליה לכיתה א', אחד מבתי הספר אליו ניסינו להרשם התנה את ההרשמה בהבאת איבחון מעודכן. אבחנה מבדלת. לא רק "מה אין לילדה אלא גם מה יש, בהנחה שיש משהו שיכול להקרא בשם".
הסיבה שהם מבקשים היא שהם מכירים אותנו כבר מגיל 3.5 מהתקופה בה קיבלנו את האיבחון וניסינו להתקבל לגן שלהם לראשונה.
אין לי בעיה לגשת איבחון. מה שחשוב לי שיהיה מדובר במקום רציני, עם הבנה, שמכיר בנות שנמצאות על קצה הספקטרום (בהנחה שהיא שם ולא מדובר בקשב וריכוז), שאם יתעורר הצורך יוכל לעשות תצפית בגן, ושאם לא מדובר באוטיזם שיוכל להגיד במה כן מדובר ומה הדרך הטובה ביותר שבית הספר יוכל לגשת לנושא.
שני מקומות זכרתי שהמליצו עליהם: שערי צדק ובית אחד. בשערי צדק אמרו לי שיש תור פנוי בינואר. בבית אחד אמרו שאם אמלא את המסמכים הראשוניים ואשלח מחר ייתכן ובעוד עשרה ימים כבר נוכל להתחיל את התהליך. מהמסמכים שהם שלחו לי הבנתי שיש פגישה אחת (ארוכה) עם ההורים, פגישה נוספת בת שעה-שעה וחצי עם הילד ופגישת סיכום. ולאור כל מה שקראתי כאן בעבר - האם נראה לכם שפגישה אחת עם הילד מספיקה ???? משום מה זכרתי שצריך לפחות שתיים. אפילו הנוירולוגית מהתפתחות הילד פגשה את הילדה פעמיים לפני שהסירה את האיבחון...
ושאלה נוספת - בשערי צדק לא ממש הבינו בהתחלה משיחת הטלפון איזה אבחון אני צריכה. אחרי שהסברתי שוב ושוב אמרו שאני מתכוונת לאיבחון פסיכו-דידקטי ע"י פסיכולוגית מומחית לתקשורת, והיא היחידה שעוסקת בזה שם ולכן התורים הארוכים. למי מכם שמכיר את שערי צדק - נראה הגיוני? פסיכולוגית אחת? או שאולי הטעו אותי ולא היא הכתובת מלכתחילה?

תודה

 

[yuliyuli1]

לא בטוח שתוכלי למצוא מישהו שבאמת ייתן לך אבחנה מדויקת

ובכל מקרה במקרים מבלבלים כל איבחון שלא כולל צפיה בילד בגן או בבית הספר הוא לדעתי לא רציני.

 

[3מרגו]

תשובות שלי ושל אמא חמסה

לגבי שערי צדק (שיעורי בית שלי בעקבות המלצה של אמא חמסה) מדובר באבחון נוירופסיכולוגי.עד עכשיו לא הרמתי טלפון ולא ביררתי מתי תורים.
לגבי בית אחד.ממש תתחילי את התהליך...אני לפני איזה חודש וחצי שלחתי טפסים.חזרו אלי שהכניסו אותי לרשימת המתנה.מאז לא קרה דבר.לא ניג'סטי להם כי אני מתחילה כבר אבחון באיכילוב (מראות).
את אומרת לא רציני?אז אצלנו זו פגישה היחידה גם הורים וגם ילד בת שעה וחצי או שעתיים.וזה נחשב רציני מאוד.טוב...
ביום רביעי אוכל לשתף בחוויה של אבחון רציני.
לא ברור איך תוכלי להשיג תוצאות כבר לשנה הזו?אולי מצבכם יותר פשוט ולא צריך להגיש מסמכים לועדה.

 

[TikvaBonneh]

הניסיון שלי עם בית אחד

יש לי בן שאובחן בבית אחד. הפגישה איתנו הייתה מאוד ארוכה ושאלו אותנו את כל השאלות שניתן להעלות על הדעת.הם צילמו בוידאו את הראיון. בנוסף הם התקשרו למורה המחנכת שלו בבית הספר ושוחחו איתה. גם את הפגישה עם הבן שלי צילמו בוידאו. אכן, מה שהבנת נכון. זהו איבחון בשיטת ADOS/ADI, שהיא שיטה מאוד מובנית, והיחידה הקבילה מבחינה מדעית.
כמו שמרגו3 אמרה לך, קשה לקבל תורים בבית אחד, תשלחי מהר את המסמכים, כי יתכן שבמקרה התפנה להם תור בעוד עשרה ימים כי היה ביטול, והוא יתפס מהר מאוד. הם מכון מאוד מבוקש וידוע.

 

[3מרגו]

אני רוצה להוסיף שכתוב באתר

שעושים גם אבחון של SCD או בעיות רגשיות.כי אם במקרה שלנו במראות לא מוצאים אוטיזם לא יתנו אבחנה מה כן.

 

[SMADAR55]

היכן זה בית אחד? שואלת רק לידע כללי, לא צריכים אבחון

כיום

 

[3מרגו]

ת״א וכ״ס

 

[TikvaBonneh]

יש גם שלוחה ברחובות

 

[אמא חמסה]

לא נעים לי לומר, אבל

תגידי לי איזו תוצאה את רוצה ואני אגיד לך לאן ללכת...

עצוב ככל שיהיה, כך זה נראה לי קורה במקרים הגבוליים.

מה את חושבת שהקושי של הילדה?

לדעתי, עדיף לעשות אבחון פסידודידקטי מקיף או נוירופסיכולוגי כדי לחפש את הקשיים של הילד באופן כללי ולא לחפש רק דבר אחד.
אבחון כזה עושים במקומות רבים.

 

[מלאת תקוות]

"תגידי לי איזו תוצאה את רוצה ואני

אגיד לך לאן ללכת.."

אהבתי את מה שאמרת.
גם לי נראה כך

 

[TikvaBonneh]

זה לא עובד ככה בבית אחד

יש לי חברה שהייתה משוכנעת שהבן של בעלה מנישואיו הראשונים הינו על הספקטרום, בעקבות איבחון של הבן המשותף שלה ושל בעלה. היא שלחה אותו לבית אחד, הדריכה את האמא (האקסית של בעלה) מה לענות כדי שיצא בספקטרום, ו-הפלא ופלא, למרבה אכזבתם של כל ההורים המעורבים, שרצו תוצאה של ASD, בבית אחד אמרו שזה סתם קשיים של גיל ההתבגרות וזה יעבור. היום הילד המדובר לוחם בצבא.

 

[אמא חמסה]

לא דברתי על בית אחד בכלל

ולא הזכרתי אותם.

ויכול להיות שהילד לא היה מקרה גבולי, אלא מקרה ברור של נ"ט.

אני מדברת על המקרים הגבוליים, שיש מקומות (לא כולם) שלפי האג'נדה שלהם יקבעו את האבחון, כי צריך להבין שההבדלים לא תמיד מאוד גדולים.
אחד יקרא לתחביב של ילד תחום עניין סביר והשני יגיד שזה כלול בהגדרות של אוטיזם.
מה זה למשל קבעונות? אחד יכניס בזה משהו, שאחר לא יכניס.
וזה כמובן נכון שבעתיים למי שקובע אוטיזם על סמך התרשמות כללית ויש לא מעטים כאלה, ואז גם תלוי באיזה מצב רוח הילד יקום.
יש ילדים נורמטיבים לחלוטין שכשהם עייפים לא יתנהגו בצורה נומטיבית.
וכו'.

כך שזה כמובן לא מבטיח תוצאה של מאה אחוז.
מאבחנים הם לא רובוטים, אבל בהחלט יש הטיה במקרים הגבוליים לפי המאבחן, לדעתי.
אם הוא יחפש הפרעת קשב וריכוז למשל, יש יותר סיכוי שימצא אותה מאשר מי שיחפש אוטיזם.

 

[TikvaBonneh]

הילד לא היה מקרה ברור

אחרת ההורים לא היו לוקחים אותו לאיבחון.
כדאי מאוד לא לקחת לאיבחון ולבזבז כסף על מי שקובע אוטיזם על סמך התרשמות כללית.
הפרעת קשב וריכוז מגיעה הרבה פעמים בחבילה עם אוטיזם , ולכן מצאו אותה אצל הבנים שלי שבספקטרום.
היתרון של המכונים שאני לקחתי את הילדים שלי, בית אחד והמכון של דיצה צחור, הוא שהם עושים איבחון מאוד מעמיק ויסודי, ולא פועלים על פי תחושות בטן.

 

[אמא חמסה]

אני מסכימה שהשיטה שלהם מאוד מעמיקה ורצינית

 

[רנה73]

אני רוצה את האמת

ואין לי שום בעיה שמאבחן יגיד "גברתי, קשה לדעת. צריך לחכות עד גיל ההתבגרות בשביל להבין טוב יותר את הדברים".
גם תשובה לא החלטית היא תשובה בעיני. אני רוצה שהמאבחן באמת יגיד לי את דעתו.

 

[רנה73]

הקושי של הילדה

עכשיו ראיתי ששכחתי לענות על החלק הזה

אז הנה מגיעה "מגילת העצמאות":
אם אנחנו מדברים על קושי שהיא תיאלץ להתמודד איתו בבה"ס, אז הקושי הבולט ביותר לעין הוא חוסר היכולת לשבת במקום אחד לאורך זמן. ממילוי פרופיל סנסורי שערכנו בזמנו אצל מרפאה בעיסוק עלה שיש לילדה "חיפוש סנסורי" וגם "רגישות שמיעתית". (כמו כן יש לה רגישות לריחות, אבל זה לא יבוא לידי ביטוי כקושי כלשהו בבית הספר. היא הראשונה שתריח אם למישהו "ברח בתחתונים" ובגן החיות אומרת שחיות מסויימות מסריחות, אבל זה לא מפריע לה ביומיום)
דבר נוסף שהגננת מתארת זה "חשיבה נוקשה". אלמנט שלא בא לידי ביטוי בבית ולמען האמת, בכל הפעמים בהם ביקשנו ממנה לתת דוגמא, היא הביאה דוגמאות שלא מתארות חשיבה נוקשה ולכולן יש הסבר הגיוני מאוד, שגם הגננת מציינת אותו לבסוף. החשיבה הנוקשה הזאת לא באה לידי ביטוי רוב היום בגן, אם בכלל. לתחושתי קצת "מחפשים אותה" בקטע הזה.
אלו כביכול הקשיים.
מבחינה תקשורתית הגננת מציינת שלדעתה אין בעיה. הילדה אכן אהובה, פופולרית, מנהלת משחקים, קובעת כללים או לפחות שותפה מלאה להם. ניגשת, יוזמת, אוהבת להשמיע את דעתה ובעלת בטחון עצמי.
כיום הגננת מתארת את המצב שאם זר נכנס לגן הוא לעולם לא יוכל לנחש שהילדה שונה מילדים אחרים. אבל! לטענתה זהו המצב כיוון שמדובר בגן עם 23 ילדים, ויש בו תמיד בין 3 ל-4 אנשי צוות + 2 סטודנטיות מתלמדות, כך שאין ילדים שנותרים ללא מענה מיידי. עצם זה שכל קושי שלה מקבל התייחסות מיידית מונע ממנה מלצבור תסכולים ולפתח התנהגויות בעייתיות. לטענת הגננת, הגענו למצב שהסייעת שלה שמגיעה 3 פעמים בשבוע מתפקדת על תקן חברה ולא על תקן עזרה. (הסייעת אגב, בעלת תואר שני בחינוך, אומרת שמתחילת העבודה היא לא רואה הבדל בחומרת הקשיים של הילדה יחסית לקשיי ילדים אחרים. למעט בקטע של הקשב והריכוז). ובשנה הבאה, אם תעבור מחממת הגן לכיתה בבית ספר ציבורי רגיל עם 35 ילדים ומורה אחת, אמנם כל ילדי הגן שעוברים איתה יסבלו, אבל היא תסבול הכי הרבה אם לא תהיה לה סייעת לפחות לחלק הראשון של השנה.
בית הספר שאני מנסה להכניס אותה אליו, זה שביקש את האיבחון המחודש, הוא בית ספר חצי פרטי והצפי הוא 27 ילדים בכיתה. 30 לכל היותר ויש 2 אנשי צוות בכיתה והלימודים בו הם בקבוצות קטנות. האוירה בו היא פחות פורמלית, הילדים פחות נדרשים לשבת על התחת ולהקשיב. כך שעם הקושי העיקרי שלה, בית הספר יוכל להתמודד... מה שבית הספר לא רוצה להתמודד עימו הוא ילדים על הספקטרום כי לטענתם עד כה הם מרגישים שנכשלו בשילובם.
ועכשיו, אם את שואלת אותי מה אני חושבת, האם הילדה על הספקטרום או לא - אני אענה בכנות "לא יודעת". כי יש בה שונות מסויימת, אך השונות לא מהווה כרגע קושי. הילדה מדברת קצת מוזר. אם רק אני הייתי שומעת את זה, הייתי אומרת שאני כנראה פסיכית, אבל עוד 4 אנשים מגבים אותי: בעלי, 2 חברות, ואשת מקצוע (מרפאה בעיסוק) שבאה לפני כשנה וחצי לתצפת על המרפאה בעיסוק של הילדה דאז, וזה הדבר הראשון שהיא ציינה. כל שאר האנשים, כולל צוות הגן, ואחרים שפוגשים אותה פשוט לא מבינים על מה אני מדברת. זה משהו שנורא קשה לשים את האצבע עליו. משהו באינטונציה. וגם זה לא קורה תמיד... כשהיא מנסה להסביר משהו לאנשים מוכרים או פוגשת אנשים חדשים זה יוצא נורא דרמטי ודידקטי. לילדים זה לא מפריע, כרגע. המבוגרים חושבים שהיא נורא בוגרת. אני מרגישה שזה משהו אחר.... גם הנוירולוגית שהסירה את האיבחון כתבה "קשיים בפרגמטיקה של השפה" ומאידך שזה במסגרת הנורמה.
מבחינת טיפולים: מאז שאובחנה בגיל 3.5 בערך, היא קיבלה 27 מפגשים עם קלינאית, 27 מפגשים עם מרפאה בעיסוק, ומספר דומה עם פסיכולוגית התפתחותית (הפסיכולוגית והקלינאית היו במקביל). גם הפסיכולוגית וגם המרפאה בעיסוק רמזו שאין צורך בטיפולים נוספים. ומזה כשנה או יותר לא מטופלת בשום מקום. יש לה סייעת בגן 3 ימים בשבוע - זאת כל העזרה שראינו לנכון לתת לה. בכל הכנות, אנחנו רואים התקדמות שמתרחשת עם התבגרותה, לא כתוצאה מהטיפולים שעשינו. לכן גם בחרנו להפסיק. פעם בשבוע מגיעה לגן גננת שילוב (עבורה ועבור 3 ילדים נוספים) ופעם בשבוע העיריה שולחת מטפלת באמנות, ושתיהן אומרות שהקשיים עליהם הגן מדווח (נוקשות מחשבתית, חוסר היכולת להפסיד הכבוד, דחיית סיפוקים) - פשוט לא מתקיימים בזמן המפגשים עם הילדה. גם כאשר מדובר במפגש קבוצתי עם ילדים נוספים. להיפך, היא מוותרת להם

.
זהו זה. זאת הילדה

ואני רוצה חוות דעת ממומחים שראו כמה שיותר בנות בתפקוד גבוה במיוחד. וכאמור, גם להשאיר את האבחון בסופו של דבר ללא אבחנה ברורה זאת סוג של תשובה עבורי. אני רוצה את חוות הדעת עבור עצמי ועבור בית הספר אליו אני רוצה להתקבל. ושבית הספר יעשה מה שנראה לו לנכון, יקבל או יפסול את הילדה, אבל על סמך משהו מעודכן שטובי המומחים בדקו וישבו וחשבו וכתבו את מה שכתבו.

 

[3מרגו]

אז אולי תרמזי לי במסר

או שאמרת ואני כבר לא זוכרת...

 

[GJoker]

אני לא מסכים איתך

הורה לא צריך לחשוב מה הוא רוצה, לכן הוא מגיע לאבחון, זו מטרת אבחון לתת תשובות לקושי, מאבחן צריך לתת תשובות לכן מגיעים אליו.

 

[אמא חמסה]

אני מסכימה איתך לגמרי.

כתבת: "הורה לא צריך לחשוב מה הוא רוצה"

ועל זה אנחנו בכלל לא חלוקים. כשאני הגעתי לאבחון של הילד שלי הבנתי לעתים מה מטרת השאלות וידעתי שאם אענה כך או אחרת, התוצאות יהיו שונות, אבל מה שעניין אותי זה להגיע לאמת.
מה עוד, שבאמת לא הייתה לי תוצאה עדיפה יותר.
רציתי לדעת מה מקור הקושי שלו, וזה הכל.

אבל זה לא המצב תמיד, לצערנו, ויש אנשים שבאים עם תשובה מראש ולכן משנים את התשובות לפי מה שלימדו אותם. הדברים קיימים ואין וטעם להעלים עין.
הרי האבחון כמו שהוא היום סומך גם על התרשמות.
גם של הבודק וגם של ההורה.
הרי שואלים הורים איך הילד היה בגיל 3 - 4 ומסתמכים על הזכרון שלא תמיד טוב וגם מוּטה.

 

[הפתעה מוחלטת]

ממליצה בחום על הפסיכולוגית שלנו

אומנם זה ירושלים אבל אם שעצ זו אופציה אז נראה לי סביר.
האבחון אצלה כולל-שיחת הורים, תצפית בגן, שתי פגישות עם הילד ושיחת סיכום להורים.
התורים אצלה גג שבועיים.
היא מטפלת גם בילדים על הספקטרום בתפקוד גבוה.
יודעת שגם עם בנות יש לה ניסיון.
נאמר לי שהיא לא ממהרת לאבחן- אישית לא יודעת לומר לך ב100%. כן התרשמתי שהיא מאוד מודעת לניואנסים קטנים.
היא מאוד יסודית.