איזה יום....

[שריוש2]

איזה יום....

אני ואמי הגענו לסבתא בבוקר ב- אחת עשרה וחצי והיא עדיין ישנה.. הפיליפינית חכתה שנבוא ונעזור לה להקים את סבתא, כי היה לה קקי בחיתול ומאוד קשה להרים אותה לבד. ידיה מלוכלכות בקקי, ואמא שלי, אני והפיליפינית מנסות להקים אותה מהמיטה ישר אל המקלחת, וזה לא הולך. היא צועקת ובוכה "לא! לא! כואבות לי הרלגיים, לא! הגב.." ניסינו לתת לה שתתיה קרה שקצת תשתה בל היא לא רצתה.. לבסוף אחרי מאמצים רבים הצלחנו להקים אותה אל האמבטיה והמקלחת עברה בשלום.. הלב בוכה בתוכי לאות אותה שהגיעה אל המצב הזה. מאוד מוזר לי לבוא אליה, שכמעט צהריים והיא עוד ישנה.. היא תמיד היתה רגילה לקום ב- 6 ללכת לעבודה, לקנות ולבשל אף פעם לא היה רגע שישבה קצת לנוח. ועכשיו, ישנה עד שעה נורא מאוחרת ואח"כ יושבת כל היום בכיסא הנדנדה מול הטלוויזיה עד ששוב הולכת לישון..

 

[אפס שתיים]

כואב הלב....

אויש....

 

[ענתי44]

שריוש2 יקרה../images/Emo24.gif

אכן יום עצוב וקורע לב. גם עם אמא שלי היו לי מצבים דומים של חוסר שליטה, וכשהיא היתה מושיטה לי ידיים מרוחות. הידיים הלא נקיות מקשות על האפשרות להרים אותה. כי יש גבול למה שאדם יכול לסבול. אז אני הכנתי קערה גדולה עם מים וסבון חיטוי מיוחד והייתי אומרת לה להכניס ידיים למים וכשהידיים היו נקיות, וככה היא היתה יותר רגועה, הייתי מנגבת אותה, שופכת את המים לשירותים ולוקחת אותה למקלחת. גם אני והמשפחה שלי מתגעגעים לימים שאמא, וסבתא היתה בריאה פעלתנית ומלאת שמחת חיים.אישה קטנה שכל היום בפעולה עובדת מתנדבת מפנקת מטפלת בגינה פותרת תשבצים.... חומד אולי כדאי שתכתבי על הימים ההם עם בסתא ותוסיפי לזה תמונות של פעם.

 

[שריוש2]

תודה על התגובות! עכשיו...

עכשיו קיבלנו טלפון הביתה מהפיליפינית שנשמעה ממש מפחודת, עצובה ונחרדת. היא אמרה לנו שסבתא ישנה כל היום. היא לא מוכנה לשתות שום דבר וגם לא רוצה לקום לאכול כל היום מהבוקר.. יושבת על הספה לא רוצה לקום, לא לאכול לא לשתות ואפילו לא ללכת לשירותים.. באמת עצוב וקורע לב..

 

[ענתי44]

אוי ../images/Emo10.gif

מאחלת לסבתא שתרגיש יותר טוב

 

[zs1957]

מאחלת לסבתא שתרגיש טוב

 

[שריוש2]

תודה רבה!

היום היא מרגישה יותר טוב.. שמחה וצוחקת.. כנראה התה המשלשל שנתנו לה, והיציאות שהיו לה (רחצנו אותה פעמיים כי ברח לה) גרמו לגוף הקטן שלה להתחלש, ובגלל זה היתה תשושה, ישנה כל היום ולא הגיבה..

 

[ענתי44]

שמחה לשמוע

שסבתא מרגישה יותר טוב

 

[justme007]

../images/Emo35.gifמירי - זה הסיוט הכי גדול שלי

שיגיע היום הזה לאמא. לא יודעת מה אני אעשה ואיך אני אגיב. היום קצת איבדתי את הסבלנות כלפי אמא, לא ישנתי כל השבוע מהעבודה וגם החום מאוד משפיע עליי. אמא רצתה להדליק נרות בשעה 16:00 כבר, והייתי צריכה ללכת לסופר להביא להם אוכל, ואבא ביקש שאני אקח אותה איתי. היא מאוד התעצבנה שהיא צריכה להיות בבית כדי להדליק נרות ולסדר את השבת וכמעט ברחה לי באמצע הכביש כי היא התעקשה שאני אלך לבד ושהיא תחזור הבייתה, כמובן שלא נתתי לה והתעקשתי איתה והיא התעצבנה עליי. היה יום ממש לא טוב כי היום באמת שאיבדתי את הסבלנות. אבא הכין עוגיות וביקש ממני לשמור על אמא, היא כל רגע פותחת את התנור ושוכחת לקחת מגבת, ככ פחדתי שיקרה לה משהו ושהיא תקבל כוויה, אז אמרתי לה שוב ושוב ושוב לא לגעת עד שאיבדתי את הסבלנות ומשכתי אותה קצת וביקשתי ממנה ללכת איתי לחדר השני, היא התנגדה ולא הסכימה לבוא בטענה שהעוגיות ישרפו - ואני מאוד פחדתי שיקרה לה משהו. רק היום הבנתי כמה קשה לאבא, איך אפשר עם המחלה הזו? מה עושים? אני באמת מפחדת שהיא תפגע בעצמה. הרי אי אפשר לנעול אותה בחדר או לשלוח אותה לאישפוז - אני באמת צריכה לדעת מה עושים בשלב הזה של המחלה.

 

[שריוש2]

זאת אני החלפתי כינוי..

מקווה בשבילך שלא תגיעו למצב הזה ושתהנו מהרגעים היפים שיש לכם עם אמא כי אצלנו כבר לא ממש יש.. עצוב לשמוע.. בשלבים היותר מוקדמים אצל סבתי, קרה לנו בדיוק אותו הדבר. היא היתה שמה סירים על האש ושוכחת לכבות והכל היה נשרף. פחדנו שהיא תשרוף את עצמה או את הבית. היתה נוגעת בסכינים עד שלבסוף החבאנו אותם מחשש שתפגע בעצמה, היתה משחקת עם הגז, מחביאה דברים, שמה ספוג של הכיור בתוך רוטב במקרר, וכו'.. פשוט כל הזמן הלכנו אחריה לכל מקום.. נסו למצוא לאמא תעסוקה שתעסיק אותה וכך זה אולי ירגיע אותה, והיא לא תסתובב בחוסר מנוחה. כן.. בימים האחרונים מצבה מאוד מדרדר. היא לא מוכנה לאכול אפילו לא פירור אחד, לא לשתות וכל היום ישנה חזק מאוד וכמשמנסים להקים אותה לא מצליחה וצורחתץ מכאבים.. ממש עצוב וכואב הלב

 

[justme007]

מצטערת לשמוע

מקווה שאמא שלך תרגע. עברנו את השלב כבר של להחביא דברים, אם תבואי אלינו הבייתה אז תראי שחצי מהמטבח על מנעולים, השארנו לאמא רק ארון אחד שיש בו דברים לא מסוכנים. לא רק, אמא רוצה להדליק את הפלטה של שבת, אבא הכין כבל חשמל מדומה שהוא לא מעביר חשמל, ואנחנו עושים "כאילו" שאנחנו מחברים ואין בתנור של שבת כלום. רק שאמא תהיי רגועה. אבל באמת שאנחנו לא יודעים מה לעשות עוד עם המחלה הארורה הזו

 

[ענתי44]

ככה גם אמא שלי

כל היום רצתה להיות במיטה לא לשתות לא לאכול, לא מוסיקה לא לדבר עם הנכדים... כלום כאילו איבדה את החשק לחיות. את הדבר שהכי בלט אצלה הרצון להשתלב ולחיות בכל מחיר. אפילו כשקילחתי אותה היא ממש סבלה. מיאנה לקחת כדורים ואני נאלצתי ממש בכוח להכניס לפה. את האחרון ממש בכיתי לפניה בכי קורע לב, שבדרך כלל היה גורם לה להתרצות ולנסות לחבק אותי וכלום,רק בכוח והיא הרימה יד לפה כמנסה להתגונן בפניי לקחתי את היד ונישקתי ודמעות מלוחות נשרו על היד שלה והפה שלי וביקשתי ממנה סליחה ומחילה, וחיבקתי איתה עד שנרדמה. רק שלא נאלץ ללכת שוב לבית חולים. ג'סטמי גם אמא שלי בשלבים המוקדמים היתה ככה. אני הייתי מנסה לשנות נושא, לפתוח מוסיקה שהיא אוהבבת, להתחיל לקרוא לה, להציע לה לטייל. ונתתי לה משימות חשובות כמו לקפל כביסה ולהעסיק אותה. כשהחלה ללכת למרכז היום זה נרגע בגדול, היה לה סיבה לקום בבוקר, מטרה ותעסוקה וכשחזרה נחה, ראתה אודטה או מוסיקה או כדורגל איתי ( אהבה את הביחד איתי ואת הפיסטוקים שפיצחתי עבורה) וככה עבר לה היום.וזה יתן גם לאבא שלך, שליבי ליבי איתו קצת מנוחה.

 

[שריוש2]

עצוב לשמוע

כמו שספרתי כבר מקודם אני ואמי הגענו אליה ב-11 וחצי והיא עדיין ישנה. במאמצים גדולים הצלחנו להקים אותה אל המקלחת, וגם שם היו צעקות. אח"כ היא הסכימה לאכול חצי כריך ושתתה את כל האנשור. איך שהקמנו אותה מהכסא אל הכורסא שלה בסלון שוב יצא הקקי.. הפעם היא היתה בלי חיתול ולא התלכלכה הברה, אבל נאלצנו שוב לרחוץ אותה. היא לא רצתה ונלחמה בנו ובסוף בלית ברירה הסכימה ונתנה לנו לקלח אותה בשארית כוחותיה. אח"כ נרדמה וישנה כל היום. לא רצתה לאכול ולשתות אפילו לא לשירותים ובקושי הגיבה לנ. בקשר לכדור, נסי לשים את הכדור בכפית עם גלידה. בזמן האחרון גם לנו קורה אותו הדבר. סבתא ממש נלחמת בנו ולא מסכימה בשום פנים ואופן לקחת את הכדור. ואם כבר היא לוקחת, ברב הפעמים היא לא בולעת אותו, או שהיא לועסת אותו. החלטנו לשים לה אותו בתוך כפית עם גלידה ולתת לה לאכול. זה עזר לנו קצת, למרות שהיו פעמים שממש נאבקנו, עד שהיא הכניסה את כף הגלידה לפה עם הכדור.

 

[ענתי44]

לאמא יש חום ואני כל כך חוששת שנצטרך

שוב בית חולים. היא אתמול לא נתנה לי להחליף לה טיטול ולא ללבוש כותונת. רק לישון. הבוקר ראיתי שהיא לוהטת ואפאתית, לא הגיבה לבוקר טוב שלי ולא לחצה לי יד או החזירה נשיקה אז מדדתי חום ויש לה גבוה אז בכוח נתתי לה אקמול. עכשיו היא מנומנמת ואני דוחפת לפה שלה את הכדורים. זה מר לה אבל אין לי בקירה. ניסינו לתת לה את הכדור בגלידה ומילקי זה לא עובד. קניתי לה אפילו גבינה מתוקה וכלום.היא רק ממלמלת לא מילים אלא קולות ושוכבת עם עיניים עצומות.אין רופא ורק בצהריים יש מר"מ. אני ממש לא יודעת מה לעשות

 

[שריוש2]

בקשר לזה שאין רופא

אני שולחת לך מסר אישי, ואני כותבת לך שם על מקום שאולי יוכל לעזור..

 

[שריוש2]

אוייי.. מאחלת לאמך שתרגיש

טוב יותר! תזמיני רופא הביתה שיבדוק את אמך וייראה מה מצבה ואם צריך לאשפז אותה שוב.. בקשר לחהלפת הכותונת והחיתול, אנחנו החלטנו כשבבוקר כשאנחנו מקלחים את סבתא, לשים לה כבר אז שמלת בית נקייה, שהיא יכולה להישאר איתה עד הערב, וכך יש פחות צעקות בלאגן, והיאבקות איתה שתוריד את הגבדים ותשים במקום זה כותנת (כמובן שאם היא מתלכלכלת מקקי או פיפי, אנחנו רוחצים אותה ושמים לה שמלה חדשה). בקשר לחיתול, גם לנו זה קשה.. ויש ימים שאנחנו ממש נאבקים עם סבתא שתשים את החיתול והיא אינה מוכנה לשמוע. רק צועקת וסורטת.. אבל אין מה לעשות.. מאחלת לאימך שתרגיש טוב יותר!

 

[ענתי44]

תודה חומד../images/Emo24.gif

הרופא איבחן שיש חשש לחזרה של דלקת ראות. רשם לי אנטיביוטיקה נוזלית ואקמולי ואני עכשיו משקה אותה כמו גוזל בטפטפת לפה כל פעם קצת. ויש לי מכתב למיון אם יחמיר.

 

[zs1957]

צר לי לשמוע שאמא שוב חולה

היי ענתי, אני מקווה שהאנטיביוטיקה שנתן הרופא לאמא והאקמולי, יעזרו לה ,והיא תרגיש יותר טוב. לך אני שולחת חיזוקים וחיבוק גדול. אני פה בשלילך בכל עת שבת שלום, זהבה שחם

 

[justme007]

ענתי אמא לא רוצה ללכת למועדון

יש לה מועדון פעמיים בשבוע, היא מתעצבנת שהיא שם או שצריך ללכת כי היא חושבת שיום שישי ושיש הרבה עבודה בבית ושהיא לא תספיק להכין הכל לפני כניסת שבת. מצטערת על כל מה שאת עוברת עם אמא שלך, יש לך הרבה יותר כח ונחישות מכל מי שאני מכירה ואני מצדיעה לך על זה. אני רק בשנתיים הראשונות ואני עוד בוכה, ויש עוד דרך ככ ארוכה לפנינו

 

[ענתי44]

אז אולי תספקי לה סביבה של פעילות

אני יודעת שאת מביאה לה הרבה דברים ומשחקים. פשוט אולי לשכור איזה סטודנטית שתבוא לשחק איתה, ולהכין דברים. עבודות יד, או כל דבר אחר.