איזה מתוקים

גם על זה יהיו כאלה שיגידו

שזה לא כולם, וזה רק קומץ קטן, ואני אומרת שזה בדיוק סוג של מלחמת העולמות. איש באמונתו יחיה. הם מאמינים שעצרות זיכרון וצפירות לא תעזורנה לעילוי הנשמות הנרצחות אלא רק תפילות. יש בהם כעס על כי מרבית הציבור לא שומר שבת ולא צם בימים שבהם הם צמים והם מרגישים לבד, אז הם מרגישים צורך לעשות פיקניקים ביום שאנחנו מתאבלים ומרכינים ראש. שני עולמות מקבילים שלא ייפגשו ביניהם לעולם.
 

שרוני68

New member
השאלה היא למה כל כך חשוב לעיתונאים

לפרסם את זה? ללבות עוד יותר את הפער
בינינו? הם לא מאמינים ביום זיכרון כזה,
לא בשל זלזול חלילה בנספים אלא ביום שכזה.

לא מסכימה איתם אבל זו דעתם, כמו שאני אוכלת
ביום כיפור ועושה על האש בתשעה באב.

אני יודעת, זה מכעיס אבל למטבע יש שני צדדים.
כך אני חושבת.
 

poseidon111

Active member
לא חייבים להבין את הצד השני בכל מקרה ולא ניתן

לפתור זאת במילה הבנאלית "זו דעתם".
גם הדוגמא שנתת לא משרתת את את ההסבר:
אף אחד לא אוכל בריש גלי ביום כיפור, ובטח לא חוגג את תשעה באב.
דברים אלו נעשים, במידה ונעשים, בצינעה ורחוק מאנשים אחרים.
לא כפי שנעשה בדוגמא שאביעד הביא, בפומבי ובכדי להתריס.

את גם לא יכולה להגיד שהם חיים את חייהם, כי אם זה היה כך,היתה
תחבורה ציבורית בשבת, לכל מי שמעוניין.
 

שרוני68

New member
או.קיי. מקבלת את דבריך.

חשבתי שכבר לא תבוא יותר,
לא תמיד מסכימה איתך אבל
תמיד אוהבת לקרוא אותך.
נראה לי שרבים ישמחו אם תבוא יותר.
 

Aronsona

New member
שימי לב שעניתי לך אוטומטית מבלי לקרוא

שפוסידון כתב בדיוק אותו דבר
 

שרוני68

New member
אביעד, האמת היא שעניתי מהר מידי..

הייתי צריכה לקרוא עד הסוף.
חשבתי לתומי, הנה עוד פעם כתבים שמחפשים בנרות
שניים שלושה חרדים שלא עומדים בצפירה או שממנגלים באזור הפרטי שלהם.
אבל לא! הם מנגלו בגן סאקר, לא פחות!
והם לא היו שניים שלושה, הם עשו זאת בכוונה וכדי להתריס.

בקיצור, חוזרת מדבריי.
 
צינעה ורחוק מאנשים, זה ההבדל.

 

puma141

New member
הלו פוס..אני עם שרוני לגמרי. זה נקרא פשרות.

לא חייבים ללכת עד הסוף, בהסכמות כמו נסיעה בשבת באוטובוסים.

אבל בעיקרון ובהגינות, שרוני קלעה בול בכל מה שאמרה..לדעתי.

הלו אישי פוס! שנים:)
 
מסכימה גם עם דבריך

לכן כתבתי שמדובר בשני עולמות שלא יפגשו לעולם אלא אם כל החילוניים יחזרו בתשובה או כל החרדים יחזרו בשאלה. אין דרך אחרת מלבד לנסות לחיות זה לצד זה מבלי לפגוע זה בזה, רק חבל שהאיזון העדין שהיה פעם בין החרדים לחילונים הולך ומופר יותר ויותר ואני לא ממש יודעת לנבא מה יהיה כאן בעוד חמישים שנה

אה
וחוץ מזה, איזה כיף שאתה כאן לפעמים
תבוא יותר!! (דמט! אם צריך לצוות עליך כמו אם על בנה, אז לא אהסס לעשות זאת
)
 

Aronsona

New member
ממש לא מסכים.

גם אני אוכל בכיפור ובתשעה באב (יום ההולדת שלי דרך אגב), אבל אנחנו לא עושים זאת בריש גלי.
והם ממש לא מכבדים אותנו ואת מה שאנחנו מכבדים ובריש גלי.
 
נטורי קרתא גם מתנגדים לציונות ולקיום ישראל.

נטורי קרטא או איך שלא נקראים,הולכים בהתרסה בצפירה לחללי מלחמות ישראל,כי הרי זה 'אך ברור' שמי שיגן על היהודי זה אך ורק היושב במרומים(הכל יכול שלא מנע את השואה ועל כך יש לי דין ודברים עצום עם אותו יושב במרומים הנקרא אלוהים,כן:דין ודברים!וסליחה מראש אם אני פוגעת ברגשות מאמינ/ה כלשהם הקוראים כאן).אז ברור שאותם חללי צה'ל שנהרגו בקרב על הגנת אותו נטור קרתא,לא זכאים לכבוד מינימאלי בכך שיעמדו לזכרם דום וזה לא משנה לאותו נטור קרתא אם אותו חייל,למשל,הניח תפילין שעה לפני מותו וזה לא משנה אם ברגע שנפגע מרימון זעק את תפילת :שמע ישראל ה' אלוהינו אדוני אחד. מה שכן ,עצם קיום הצפירה,אני לא בטוחה שזה מנהג יהודי ולכן,איכשהו,אני יכולה לנסות להבין את אותו אדם חרדי שאותה צפירה לא תדבר אליו יותר מצום גדליה,למשל.ובינינו,כמה מאיתנו החילוניים מתייחסים ברצינות אל צום גדליה?צום שלמיטב זכרוני מזכיר מצב של שנאת אחים ושל רצח יהודי בידי יהודי(מקבלת כל תיקון לדבריי אם אני טועה)כמה מאתנו צמים בט' באב?יום חורבן בית המקדש,בשם שנאת חנם?!? אותי לימדו מילדות:חיה ותן לחיות ולדעתי אם זה יהיה החינוך מילדות לכולם,הדברים ייראו מעט אחרת. בתגובתי זו תיארתי גם את הסתירה המתקיימת בתוכי עם כעס עצום כלפי היושב במרומים אשר לא מנע את השואה(כל יכול)ועוד גרוע מכך סאם רצה להעניש.סתירה המתקיימת בכך שאני אדם חילוני אך רוצה לכבד את ערכי האדם המאמין וחושבת שיש דברים יפים בדת,פחות יפים בכפייה.אני משושלת רבה הראשי של הונגריה:ר' עקיבא אייגר ובתו של אותו רב היתה נשואה לחתם סופר,כך שייחוס יש לי;)אך מה לעשות?!?אוהבת לאכול טרף,האם על כך גורלי למיתה וייסורים עפ'י אמונתו של אותו נטור קרטא?!?
 
אני אומרת שזה מעניין מאוד


ואני מאמינה מן הסתם שזה מה שיקרה בעוד חמישים או מאה שנים אם אנחנו עוד נישאר כאן ותהיה לנו עדיין מדינה. כמו שלפני 80 שנה אף אחד לא יכל היה לחזות או לצפות את מה שקרה, כן אין אני ולא אף אחד אחר יכולים לצפות את מה שיקרה בעוד מאה שנה. אבל, אם הכל יילך כשורה והמדינה תשרוד כמצופה, הרי הגיוני יהיה לאחד את כל ימי הזיכרון ליום אחד אשר בו יתפללו או יצומו או ישדרו תוכניות זיכרון כדי שאף אחד לא ישכח שום שואה, שום מלחמה ושום חורבן של בית מקדש.
אני גם בעד להפריד את יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל מיום העצמאות. אני מכירה אישית משפחות שלא יכולות לחגוג את יום העצמאות בגלל שבאותו היום הם "מבלים" בבית הקברות הצבאי
 

שרוני68

New member
מסכימה איתך שצריך להפריד

את יום הזיכרון מיום העצמאות. נוצר מצב שיום
הזיכרון הזה, שלא כמו יום הזיכרון לשואה, הוא מאוד קצר.
אנשים הולכים לבית העלמין ב- 11:00 ומשם הולכים לסופר לקנות בשרים,
מברכים אחד את השני ב"חג שמח", חוזרים, נחים, קמים ומתארגנים לחגיגות וכל זה בעיצומו של יום הזיכרון! (ואני מבינה בהחלט את המשפחות שלא מסוגלות לחגוג את יום העצמאות).

לעומת זאת,ביום הזיכרון לשואה, אנחנו "מרגישים" את היום הקשה הזה עד הערב. וכך צריך להיות.

לגבי האיחוד עם תשעה באב, לא סגורה על זה.
אבל יש לי תהייה: למה אחרי אלפי שנים, את חורבן הבית זוכרים גם זוכרים ובכל זאת יש חשש שהשואה תשכח?
 
למעלה