איזה עצות לא מועילות/לא תומכות קיבלתם מחברים?

את צוחקת אבל אני חושב שטיול זאת אופציה מעולה

בקטנה - בחודשים הקרובים יש את הנופשים של האוניברסיטאות, של המכללה למנהל, של הבינתחומי... כולם מוצפים בחבר'ה צעירים וחסרי ביטחון עצמי שרק רוצים להכיר, אלכוהול ברמות מופרזות כדי שיהיו תירוצים וכד'. לא צריך לפרוש מהלימודים בשביל זה, אפילו מומלץ להיות סטודנטית שלא תצטרכי להמציא שאת לומדת פסיכולוגיה-סוציולוגיה בבר-אילן


בפן הרחב יותר - יש לנו חופשת קיץ, זה אמנם יקר אבל לפעמים טיסה לחו"ל ולא לאירופה הקלאסית אלא למקומות קצת יותר אקזוטיים (תחשבי בכיוון "לחפש את עצמך/לבלות" - מרכז אמריקה/דרום-מזרח אסיה) לזמן מה, בלי המגבלות של הארץ, בלי התפיסות שלאנשים כבר יש עלייך אלא עם קארט בלנש - יכול להיות פתח לשינוי רחב יותר שנגרר מעבר לטיול. (אני את הטיול שלי עשיתי באמצע התואר...)

למה, לא מגיע לך ליהנות?
 
מגיע.

ואין לי כוח כל כך להכנס לכל הפרטים פה...

אני כן מונעת מעצמי לטוס לחו"ל, כי מבחינתי אני לא מתאימה כרגע לאותה חוויה. נשמע טיפשי אני יודעת.
וגם חוץ מחברה אחת שטסה לה כבר וחזרה בזמן הלימודים שלי, אין לי את האדם בחיי שהייתי רוצה לטוס איתו/ה... וזה מפחיד לטוס לבד, ולקוות להסתדר בארץ זרה (למרות שיש ישראלים ותיירים בכל חור שם)...
 
ודרך אגב מסכימה איתך לגבי העובדה שטיול במקום

אחר ורחוק יכול ליהיות אופציה מעולה אפילו! אבל יש את הפער הזה ההגעה לשם, למצב הזה...בלי קשר לכסף,זמן ודברים חומריים,אלא על מה שדיברתי בהודעה הקודמת.
 
אם למדתי משהו מטיולים זה שחתונה זה לא

אפשר להתפצל לאורך הדרך, באופן מובהק מוצאים עוד אנשים/חבורות ומצטוותים אליהם וכד'... אז את הקושי האובייקטיבי של "מישהו לטוס איתו"
אני מבין. הקושי הזה, עם זאת, הוא משהו שאפשר להתגבר עליו. לא באמת צריך חבר נפש, ואפשר לצאת גם עם מכר שגם יוצא באותה תקופה ולזרום משם, מה שמשנה באמת זה שהוא באותו ראש כמוך (לדוגמא הבחורה שהייתי איתה בטיול - טסה עם חבר ללימודים (שאני מאמין שהוא הומו) וזה לא הפריע לה ל"אקשן", חוץ מהפעם שהוא דפק לנו על הדלת
). הפואנטה היא שזה פחות קריטי מי זה יהיה.


לגבי הנקודה השנייה, והמרכזית שלך (לפחות להרגשתי) - אז אנחנו חוזרים לעניין הstate of mind שצריך להיות state of love and trust (אם את אוהבת פרל ג'ם)... ואת צריכה להחליט שאת עושה את זה בשביל עצמך. את לא באמת חייבת לעוף בטיול (אלא רק ל-טיול), אלא באמת להחליט "אני עושה את זה, ואני הולכת ליהנות" ואז לבצע - ומעצם החוויה תרגישי יותר שלמה עם עצמך, בדיוק כי יש את האופציה קצת להתנתק (אז אם תטוסי, עצה פרקטית - ביי ביי לפייסבוק, לחדשות מהארץ וכד'!
)
 

GalaxyVoice

New member
פעם חברים שלי כל הזמן קראו לי בתול ערירי

כי הם חושבים שאם יקראו לי ככה אז אני אתעצבן ואוכיח להם אחרת . האפקט היה הפוך וזה דיי הכניס אותי לדיכאון אז הם קלטו והפסיקו עם זה.
למרות שעכשיו, אם יקראו לי ככה זה ממש לא יזיז לי. גם אם זה יאמר כדי לנסות להעליב אותי.
עם השנים, הפסקתי להגיב או לקחת קשה מידי דברים שאנשים אחרים אומרים עלי או אלי.
 
כל אדם הוא אחר

וככזה הוא זקוק למשהו שמתאים לו.
יש כאלה שדווקא צריכים את הפוש של הסביבה וזה אחלה שיש חברים שדוחפים מתוך רצון לעזור.
עבור אחרים, זה רק יעיק יותר ויסגור אותם יותר בפני חברים שלו.
ובוודאי יש עוד כמה סוגי תגובות...
אני לא יודעת איך חבר שלך יגיב לכל מיני דרכים שתוכל לנסות ולכן קשה לייעץ...


בגדול, אני אישית לא אוהבת שמאיצים בי.
אני המבקרת הכי גדולה של עצמי וביקורת נוספת מבלי שרציתי עלולה רק לפגוע...
 
לי הציעו בזמנו לעשות את זה וזהו


ברמת הלהיפטר מזה

שמחה שלא הקשבתי לעיצה הזו ופשוט זה קרה כשהרגשתי שאני מוכנה לזה ושאני עושה את זה עם האדם הנכון.
 

C l u e

New member


לא נעים להגיד, אבל ככה בדיוק נראתה הפעם הראשונה שלי
 

9צב

New member
משתתף בצערך.

נראה לי אחד הדברים היותר מגעילים לעשות למישהי.
חוסר כבוד.
 

C l u e

New member
למה?

אם הכל בהסכמה ובהדדיות, מה רע בקצת אלכוהול כדי לשפר את מצב הרוח?
(אמרה האלכוהוליסטית)
הייתה לי אחלה של פעם ראשונה, הייתי שיכורה בדיוק במידה הנכונה.
 
למעלה