יכול להיות?
יכול להיות אולי, ותעקוב אחרי כי זו תיאוריה קצת מטורפת, שהוא מצטט אותם כי הוא חושב שהם פשוט צודקים? יכול להיות שכמו שהוא בעצמו העיד, הוא נתן במה רחבה ב-"הגן האנוכי" לעבודתו של המילטון כי הוא חשב שזו עבודה חשובה מאוד שמתעלמים ממנה (ואגב, בעשורים הבאים הפסיקו להתעלם ממנה). יכול להיות, ופה זה ממש נהיה הזוי לגמרי, שהם באמת צודקים? שהסיבה שיש כל-כך הרבה הוּ-הא סביב הרעיונות האלה של דוקינס/המילטון/מיינארד סמית'/וילסון/וויליאמס/מי שלא יהיה היא שממש יש בה משהו. כי ברירת שארים של המילטון התקבלה? כי הגנים מקובלים היום בתור יחידת ברירה? כי הרדוקציה של דוקינס לרמה הגנטית התקבלה כנכונה? כי הסוציוביולוגיה סירבה למות למרות המתקפה מצד גולד שחבר לכמה פוסט מודרניסטים אנטי מדעיים? כי גם הפסיכולוגיה האבולוציונית חיה ובועטת? יכול להיות שאולי קצת גם גולד ככה לא ממש תמיד פוגע? אגב מה שיפה בדוקינס הוא לא שהוא לא טועה, אלא בדיוק שהוא נסמך על אחרים, מביא דעות אחרות, ומודה כשהוא טועה. דוקינס אף-פעם, באף ספר שקראתי לא בא בגישה של "הנה אני, מלך האבולוציה באתי להסביר הכל". תמיד הוא מסביר את הניסוי של זה, ואת התיאוריה של ההוא, ופה הוא מסביר אבולוציה, ופה הוא אומר על משהו "זה לדעתי אולי נכון". ופה הנה מה שגולד אומר, ופה מה שקימורה אומר, והנה אמוץ זהבי (ובהערות הגירסא יש הודאה בטעות בעניינו של אמוץ זהבי). והנה זה מבדיל בין ברירת שארים לטיפול ההורים, אבל אני (כלומר דוקינס) לא בדיוק מסכים איתו, וכן הלאה. גולד כתב בסוף ימיו את "מבנהּ של התיאוריה האבולוציונית", וזכה עליו להרבה מאוד ביקורת. חלק ניכר מקהילת המחקר (יש שיאמרו רובהּ), גילה שהוא מחוץ לסיפור בעיני גולד, זרם מובס כביכול של "אולטרה דרוויניסטים" שעלה ונפל אי שם בלב המאה העשרים. אבל גולד כתב כנראה פשוט את תפיסתו, והציג אותה (או ניסה להציג אותה) כ-"המבנה של התיאוריה האבולוציונית". משל היה הוא דרווין עצמו המפליג בספינת שיווי המשקל המקוטע לדרך חדשה. אבל הוא לא דרווין, וגם אלדריג' לא דרווין. הם חלק ממערכת קיימת שנקראת ניאו-דרוויניזם, פרחחי הסיפון שבנו להם גשר מקרטון. למרות זאת, ולמרות הביקורות הנוראות על עובדת היות הספר מייגע וארוך הרבה יותר מדי, בשל סירובו של גולד לעבוד עם עורך, אני אקפיד לקנות אותו ולקוראו אם וכאשר יצא בעברית. רק בשביל ידע ממקור ראשון.