איזה תעודת סל צמודה למחירי הנפט?
- פותח הנושא גולש כזקן ורגיל
- פורסם בתאריך
תשובה
זו שאלה טובה וכדי להבין למה לא ניתן להיצמד למחיר הנפט צריך קודם להבין מה זה בכלל "מחיר הנפט", כי יש כאן טעות נפוצה אצל רבים. "מחיר הנפט" שאנו רואים בעיתונות הכללכית או באתרים ברשת זה פשוט שער החוזה העתידי על הנפט. בדרך כלל מסתכלים על החוזה הקרוב ביותר לפקיעה, וכשמתקרבת הפקיעה שלו עוברים (בהדרגה) לחוזה שאחריו. יש גם מיספר גירסאות למחיר הזה (הבדלים זניחים בינהן). זאת בניגוד למחירים של סחורות אחרות כמו הזהב שם יש גוף רישמי באנגליה שמפרסם את המחיר שלו מידי יום. כמובן שיש קשר בין מחירי העיסקאות בשטח לבין מחיר החוזה העתידי בבורסה, אבל לא תמיד הקשר הדוק לגמרי ובכל מקרה מחיר הנפט שמתפרסם זה מחיר החוזה. אז לכאורה נראה כאילו כדי לנהל תעודת סל (או כל מכשיר עוקב נפט אחר) המנפיק של התעודה יכול פשוט לקנות חוזים עתידיים על הנפט ואז יהיה מעקב מלא. הבעיה היא שהחוזה הזה הוא לחודש הקרוב, כלומר הוא פוקע פעם בחודש. ואז צריך למכור אותו ולהחליף אותו בחוזה לחודש הבא. ("לגלגל" את החוזה). כתוצאה מסיבות רבות מחיר החוזה לחודש הבא שונה בדרך כלל מזה של החודש הנוכחי, בחודשים האחרונים למשל הוא גבוה יותר. (תופעה הקרויה קונטנגו). כתוצאה מכך פעולת הגילגול פוגעת במעקב! ניקח דוגמה: נניח שקנינו תעודת סל על הנפט כשמחיר הנפט (מחיר החוזה הקרוב) היה 60 דולר. המנפיק רכש חוזה במחיר 60 דולר. לאחר כמה זמן החוזה מתקרב לפקיעה שלו ומגיע יום הגילגול. נניח שעכשו מחיר החוזה נישאר 60 דולר. המנפיק של התעודה מוכר את החוזה הקרוב במחיר 60 דולר וקונה מיד את החוזה לחודש הבא, שנניח שמחירו עכשו הוא 65 דולר. בעיתונות יהיה כתוב למחרת שמחיר הנפט הוא 65 דולר (כי זה עכשו החוזה החדש שלפיו ניקבע מחיר הנפט). אנחנו רצים למכור את התעודה בתקוה שהרווחנו 5 דולר (קנינו כשמחיר הנפט היה 60 דולר ומכרנו כשמחירו 65!) אבל התעודת סל לא הרוויחה כלום... כי המנפיק קנה ב65 דולר, ביום הגילגול מכר ב65 דולר וקנה ב70, ועכשו הוא ימכור ב70 שזה המחיר עכשו בשוק, סך הכל רווח אפס... בשפה פשוטה, הקפיצה (קונטנגו) של 5 דולר בין החוזה הקרוב והרחוק- לא באה לידי ביטוי בתעודה. פעולת הגילגול היא הגורם העיקרי לכך שתעודת הסל על הנפט (ומכשירים עוקבים אחרים) לא יכולים לעקוב אחר מחיר הנפט, יש גם סיבות אחרות שקשורות לעלויות של אחזקה וטיפול בנפט (שבעצמן משפיעות, בין השאר, על הפערים בין החוזים). התופעה הזו אופיינית למעט מאוד נכסי בסיס, רואים את זה בעיקר בשוק הסחורות אבל לא רק. ברוב תעודות הסל בעולם (מדדי מניות של מדינות, מדדי מט"ח, מדדי אגחים וכו') זה כמעט שלא קורה כי הפערים בין החוזים הם קטנים וקשורים בעיקר לפערי ריביות ודיוידנדים שהם לא גדולים (במיוחד לא בתקופה האחרונה).
זו שאלה טובה וכדי להבין למה לא ניתן להיצמד למחיר הנפט צריך קודם להבין מה זה בכלל "מחיר הנפט", כי יש כאן טעות נפוצה אצל רבים. "מחיר הנפט" שאנו רואים בעיתונות הכללכית או באתרים ברשת זה פשוט שער החוזה העתידי על הנפט. בדרך כלל מסתכלים על החוזה הקרוב ביותר לפקיעה, וכשמתקרבת הפקיעה שלו עוברים (בהדרגה) לחוזה שאחריו. יש גם מיספר גירסאות למחיר הזה (הבדלים זניחים בינהן). זאת בניגוד למחירים של סחורות אחרות כמו הזהב שם יש גוף רישמי באנגליה שמפרסם את המחיר שלו מידי יום. כמובן שיש קשר בין מחירי העיסקאות בשטח לבין מחיר החוזה העתידי בבורסה, אבל לא תמיד הקשר הדוק לגמרי ובכל מקרה מחיר הנפט שמתפרסם זה מחיר החוזה. אז לכאורה נראה כאילו כדי לנהל תעודת סל (או כל מכשיר עוקב נפט אחר) המנפיק של התעודה יכול פשוט לקנות חוזים עתידיים על הנפט ואז יהיה מעקב מלא. הבעיה היא שהחוזה הזה הוא לחודש הקרוב, כלומר הוא פוקע פעם בחודש. ואז צריך למכור אותו ולהחליף אותו בחוזה לחודש הבא. ("לגלגל" את החוזה). כתוצאה מסיבות רבות מחיר החוזה לחודש הבא שונה בדרך כלל מזה של החודש הנוכחי, בחודשים האחרונים למשל הוא גבוה יותר. (תופעה הקרויה קונטנגו). כתוצאה מכך פעולת הגילגול פוגעת במעקב! ניקח דוגמה: נניח שקנינו תעודת סל על הנפט כשמחיר הנפט (מחיר החוזה הקרוב) היה 60 דולר. המנפיק רכש חוזה במחיר 60 דולר. לאחר כמה זמן החוזה מתקרב לפקיעה שלו ומגיע יום הגילגול. נניח שעכשו מחיר החוזה נישאר 60 דולר. המנפיק של התעודה מוכר את החוזה הקרוב במחיר 60 דולר וקונה מיד את החוזה לחודש הבא, שנניח שמחירו עכשו הוא 65 דולר. בעיתונות יהיה כתוב למחרת שמחיר הנפט הוא 65 דולר (כי זה עכשו החוזה החדש שלפיו ניקבע מחיר הנפט). אנחנו רצים למכור את התעודה בתקוה שהרווחנו 5 דולר (קנינו כשמחיר הנפט היה 60 דולר ומכרנו כשמחירו 65!) אבל התעודת סל לא הרוויחה כלום... כי המנפיק קנה ב65 דולר, ביום הגילגול מכר ב65 דולר וקנה ב70, ועכשו הוא ימכור ב70 שזה המחיר עכשו בשוק, סך הכל רווח אפס... בשפה פשוטה, הקפיצה (קונטנגו) של 5 דולר בין החוזה הקרוב והרחוק- לא באה לידי ביטוי בתעודה. פעולת הגילגול היא הגורם העיקרי לכך שתעודת הסל על הנפט (ומכשירים עוקבים אחרים) לא יכולים לעקוב אחר מחיר הנפט, יש גם סיבות אחרות שקשורות לעלויות של אחזקה וטיפול בנפט (שבעצמן משפיעות, בין השאר, על הפערים בין החוזים). התופעה הזו אופיינית למעט מאוד נכסי בסיס, רואים את זה בעיקר בשוק הסחורות אבל לא רק. ברוב תעודות הסל בעולם (מדדי מניות של מדינות, מדדי מט"ח, מדדי אגחים וכו') זה כמעט שלא קורה כי הפערים בין החוזים הם קטנים וקשורים בעיקר לפערי ריביות ודיוידנדים שהם לא גדולים (במיוחד לא בתקופה האחרונה).
תשובה
אני מניח שכשכתבת "שער הציטוט" אתה שואל על שער מחיר הנפט. בנפט אין באמת דבר כזה "ספוט". למרות שאתה תמצא בכל מיני אתרים כלכליים "שער ספוט", אבל זה לא שער אחיד או איזו הסכמה עולמית (כמו למשל במקרה של הזהב או הקקאו) אלא כל אתר מצטט איך שבא לו ולכן לפעמים יש הבדלים בינהם. ברוב המקרים פשוט מצטטים את שער החוזה העתידי הקרוב, בחלק מהמקומות מגלמים לתוכו מיספר פרמטרים ובחלק יש שיטות שונות איך להכניס בהדרגה את מחיר החוזה לחודש הבא כשמתקרבת הפקיעה, ההבדל בין כל השיטות די קטן.
אני מניח שכשכתבת "שער הציטוט" אתה שואל על שער מחיר הנפט. בנפט אין באמת דבר כזה "ספוט". למרות שאתה תמצא בכל מיני אתרים כלכליים "שער ספוט", אבל זה לא שער אחיד או איזו הסכמה עולמית (כמו למשל במקרה של הזהב או הקקאו) אלא כל אתר מצטט איך שבא לו ולכן לפעמים יש הבדלים בינהם. ברוב המקרים פשוט מצטטים את שער החוזה העתידי הקרוב, בחלק מהמקומות מגלמים לתוכו מיספר פרמטרים ובחלק יש שיטות שונות איך להכניס בהדרגה את מחיר החוזה לחודש הבא כשמתקרבת הפקיעה, ההבדל בין כל השיטות די קטן.
לא טענתי שאין מחיר לנכס
טענתי שהמחיר שלו זה שער החוזה העתידי, זה קורה גם בהמון סחורות אחרות. "המחיר" של המון סחורות זה פשוט מחיר החוזה העתידי הקרוב, כשבחלק מהמקרים כמו שאמרת זה חוזה לעוד חודש. יש גם שיטת חישוב נוספת שהזכרתי שמשקללת את מחיר החוזה הקרוב עם הרחוק, כך שככל שהפקיעה מתקרבת כך גדל בהדרגה מישקלו של החוזה הרחוק. הפערים בין שתי השיטות לא גדולים, והם מורגשים בעיקר כשמתקרבת הפקיעה אם יש קונטנגו גדול. צריך גם להבדיל בין "מחיר הנפט" שמצוטט באתרים הכלכליים לבין המחירים בשטח, לא כל העיסאות ניסגרות בדיוק לפי "מחיר הנפט" וחלק מהן ניסגרות הרבה זמן מראש (ואז דוקא החוזים נרכשים כדי לגדר את הסיכון בשינוי). לגבי ארביטרז צריך לזכור שהוא לא קיים גם אם אתה רואה פערים קטנים, כי כשאתה קונה סחורה אתה צריך גם להכניס פנימה עלויות של אחזקה, אחסנה, שינוע וביטוח. במקרה של נפט מדובר בעלויות גבוהות (יחסית) ולכן בהחלט אתה תראה פערים בין המחיר של עיסקאות בשטח למחיר הנפט באתרים הכלכליים, פערים לא גדולים אבל קיימים. לפעמים גם בעיות ביתרות שורט או בהיצעים מביאות לפערים כאלה, זה קרה בזהב לפני כמה חודשים כשמחיר הזהב היה רחוק בפערים גלודים ממחיר החוזה העתידי.
טענתי שהמחיר שלו זה שער החוזה העתידי, זה קורה גם בהמון סחורות אחרות. "המחיר" של המון סחורות זה פשוט מחיר החוזה העתידי הקרוב, כשבחלק מהמקרים כמו שאמרת זה חוזה לעוד חודש. יש גם שיטת חישוב נוספת שהזכרתי שמשקללת את מחיר החוזה הקרוב עם הרחוק, כך שככל שהפקיעה מתקרבת כך גדל בהדרגה מישקלו של החוזה הרחוק. הפערים בין שתי השיטות לא גדולים, והם מורגשים בעיקר כשמתקרבת הפקיעה אם יש קונטנגו גדול. צריך גם להבדיל בין "מחיר הנפט" שמצוטט באתרים הכלכליים לבין המחירים בשטח, לא כל העיסאות ניסגרות בדיוק לפי "מחיר הנפט" וחלק מהן ניסגרות הרבה זמן מראש (ואז דוקא החוזים נרכשים כדי לגדר את הסיכון בשינוי). לגבי ארביטרז צריך לזכור שהוא לא קיים גם אם אתה רואה פערים קטנים, כי כשאתה קונה סחורה אתה צריך גם להכניס פנימה עלויות של אחזקה, אחסנה, שינוע וביטוח. במקרה של נפט מדובר בעלויות גבוהות (יחסית) ולכן בהחלט אתה תראה פערים בין המחיר של עיסקאות בשטח למחיר הנפט באתרים הכלכליים, פערים לא גדולים אבל קיימים. לפעמים גם בעיות ביתרות שורט או בהיצעים מביאות לפערים כאלה, זה קרה בזהב לפני כמה חודשים כשמחיר הזהב היה רחוק בפערים גלודים ממחיר החוזה העתידי.
יש שערי ספוט לנפט
רק שהסיפור באמת מסובך יותר מאשר עם זהב או קקאו. קודם כל, כי שערי הספוט הם לא מדוייקים- זה בדרך כלל בכלל לא נעשה בבורסות, אלא בין בעל מטען נפט למישהו שמעוניין, ותלוי בהרבה מאוד דברים, כמו למשל מיקום, זמינות, זמינות אניות וכולי. כדי לסבך את העניין, אין סוג אחד של נפט- גם לנפט גולמי יש אינספור סוגים בעלי תכונות וערך שונים, ולמעשה לכל מטען של נפט יש תכונות קצת שונות.
רק שהסיפור באמת מסובך יותר מאשר עם זהב או קקאו. קודם כל, כי שערי הספוט הם לא מדוייקים- זה בדרך כלל בכלל לא נעשה בבורסות, אלא בין בעל מטען נפט למישהו שמעוניין, ותלוי בהרבה מאוד דברים, כמו למשל מיקום, זמינות, זמינות אניות וכולי. כדי לסבך את העניין, אין סוג אחד של נפט- גם לנפט גולמי יש אינספור סוגים בעלי תכונות וערך שונים, ולמעשה לכל מטען של נפט יש תכונות קצת שונות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.