האישי הוא הציבורי, והפוליטי.
והרוב הלא מבוטל, לא פעם טועה. ההיסטוריה לצערי מוכיחה זאת שוב ושוב. גם אני רוצה לחגוג פה אימון, אם כי סטייל הריקודים שלי לא תמיד יהלום את סגנון הריקוד שלך. אני כן מבקשת שתאמיני שגם אני באתי לחגיגה, ולחגוג אימון, ושזאת תהיה נקודת המוצא פה בפורום. אני מבקשת שאת החגיגה לא תנכסו לאנשים מסוימים ולדעות מסוימות, כפי שקרא לא פעם, עד היום, תחת המעטה של האוביקטיבי, והנכון, והמקצועי. ויתכן שאם זה ימשך, באמת כדאי לשנות את שם הפורום... אי אפשר, לדעתי, להתעלם מהיותינו גם מתחרים. הניסיון האין סופי להעלים עובדה זו, לא יוצר פורום יותר אוטנטי,אלא להיפך (לדעתי). לא ניתן להתעלם מכך שכשאת מציעה ליצור מפגש של הפורום, שאינו במסגרת המפגש שאני מארגנת, יש לכך גם משמעות, מעבר לדיון התיאורתי. כך לא ניתן להתעלם מכך שכשאת מתנגדת לאמן מאמנים בשיטה שהיא כולה אחד על אחד, את נוגעת בשיטת עבודה של מישהו בפורום. יש כאן מאבק כוחות על שיטות, מעבר לדיון התיאורתי. מבחינתי, הניסיון להצניע זאת, אינו מועיל, אלא להיפך. ההחצנה של המצב הבסיסי-פורום שבנוי ממתחרים, מבורך יותר מהמהצב של ניסיון להעלים את התשתית שעליו מבוסס הפורום. תחרות וקונפליקיטים הם גם מצב מעורר ומבורך, וגם אימננטיים לפורום המיוחד הזה. סימן שאלה קטן, בהרבה מאוד מההודעות, במקום ניסיון לשים סימני קריאה, היו מעודדים דיון הרבה יותר פורה מבחינתי. אומר לך את האמת, בהרבה מאוד מהדיונים שהתנהלו פה, שבהם הרוב הלא מבוטל חשב וקבע קביעות מסוימות, אני לא השתתפתי, כי ידעתי שאצטרך לנהל מאבק, די לבד, מהסוג שמתנהל בשרשור זה. לדעתי זה הרבה יותר מענין, מאשר שרשור שבו מהר מאוד מנסים לסגור קביעה ורצפט למאמנים שבו, לעולם אין לתת למאומן טיפ, ולעבור מפאזה של מאמן, לפאזה של יועץ, ולפעמים אפילו לפאזה של מטפל. אני מאמנת למיתוג עצמי. השיווק הוא חלק חשוב ביותר במקצוע המאמן. זאת דעתי, וכיוון שכאן הדיון נגע במשהו מאוד יסודי במהותי כמאמנת, יצאתי, והחלטתי להשמיע את קולי, עם כל הזמן והאנרגיה שהדברים דורשים בשרשור כזה. ואני ממש לא חושבת שפחות אכפת לי ממישהו אחר פה, איך ייראה וישמע הפורום. אני פשוט לא רואה תסריטים כל כך טרגיים, אלא פורום שיש בו מרחב אמיתי, לשמיעת דברים של הרוב הדומם .... תודה,