איזו תיכון/ חטיבה?

אם משהו נכון..

אין סיבה שאני לא יסכים.. לא משנה מי אומר את זה , ואת בכלל.. אין לי שום דבר נגדך . ימות המשיח יאלצו לחכות ליום אחר..
 
כעקרון, לדעתי.

רוב הענין הזה הוא ענין חברתי. אנשים פוחדים להיות בלי החברים שלהם. שקיבלתי את המכתב ששולח אותי לשז"ר ממש בכיתי, כי ידעתי שרוב החברים שלי לא יהיו שם. אני יכול לאמר, שבשז"ר היו לי הכי הרבה חברים חדשים כל החיים שלי. שקיבלתי את המכתב לתיכון גלילי, כבר לא בכיתי, כי ידעתי שאמצא לי חברים חדשים, בכ"מ. כך שלדעתי, אין שום סיבה לבכות.
 
אצלי זה היה ככה -

כקיבלתי את המכתב התברר לי שאני היחידה מכל בנות הכיתה שהתקבלה לחטיבת אלון. לא בכיתי,אבל פחדתי להיות בלי חברים. עכשיו,אחרי שקיבלתי מכתב מרבין שלא התקבלתי למגמה,בכיתי ממש,כי זאת מגמה שנמצאת בראש מענייני מכיתה ז'..אח"כ דיברתי עם המנהלת והחמודה הסכימה לקבל אותי בכל זאת. כרגע אני מאושרת לחלוטין.
 

inko

New member
כשהגעתי...

כשהגעתי לשז"ר הייתי שמח,קודם כל ידעתי שזאת חטיבה טובה וגם ידעתי שלא מעט חברים שלי איתי. כשהגעתי לגלילי אז זה פחות שינה לי,הייתי יותר שמח מעצוב.
 
למעלה