התקפות באייקידו והגנה עצמית
שלום פליקס, ביום ראשון הסתיים סמינר אייקידו בן 5 ימים שהתקיים בדוג'ו שלנו ברחובות ובמכון וינגייט. המורה שלימד והעביר את הסמינר הוא פוג'יטה שיהאן, דאן 8, אשר היה תלמידו של או-סנסאי (מייסד האייקידו) במשך 13 שנה, ואשר מתאמן באייקידו למעלה מ-50 שנה. פוג'יטה שיהאן התייחס לשאלה שלך, והדגיש שבאייקידו אין התקפות. אין אגרופים, אין בעיטות וכיו"ב. כל שיש הוא "אטמי", שאיננה התקפה אלא פוטנציאל של התקפה. בהתאם למה שהבנתי (ויתכן שטעיתי) באמצעות האטמי אנו מצביעים על פוטנציאל ההתקפה ומוציאים את השותף שלנו משיווי משקלו (הפיזי או התודעתי), יוצרים פתח במוכנות שלו ומנצלים את הפתח לביצוע הטכניקה. ה"התקפות" שכן קייימות באייקידו הן התקפות מאד לא ריאליות. במציאות אף אחד לא יתקוף אותך ב"שומן אוצ'י" (מכת חיתוך מלמעלה למטה) או ב"יוקומן אוצ'י" (מכת חיתוך באלכסון מלמעלה למטה), ובוודאי לא יתפוס יד אחת שלך באמצעות שתי ידיו. לעניות דעתי, מורה לאייקידו המלמד בעיטות ומכות אגרוף, מכניס לאייקידו משהו שאינו שייך לאייקידו. זה אולי יעיל, שימושי וטוב להגנה עצמית, אבל זה לא אייקידו. באשר לשאלתך השניה, אני בהחלט סבור שאייקידו יכול להיות שימושי בזמננו כשיטה להגנה עצמית. יחד עם זאת, לדעתי, נדרשת תקופת אימונים ארוכה מאד בת מספר שנים כדי שמתאמן באייקידו יוכל ליישם את האומנות הזו לשם הגנה עצמית. נראה לי שיש לכך מספר סיבות: + המטרה בלימוד אייקידו אינה הגנה עצמית. זהו רק תוצר לוואי. + האימונים והתרגול באייקידו נועדו להפנמה של עקרונות ולא לשם שינון גופני של טכניקות. הטכניקות שאנו לומדים מסייעות לנו להפנים עקרונות חשובים, כאשר רק לאחר תרגול רב ניתן ליישמם באופן חופשי ומוצלח בהקשרים אחרים. זאת בניגוד למשל לאומנות הלחימה קרב מגע, שבה אחד העקרונות החושבים הוא "הגנה ספציפית להתקפה ספציפית", כלומר תרגול הטכניקות ושינונן הוא בעל ערך בפני עצמו, שנועד לאפשר למתאמן בקרב מגע ל"שלוף" את הטכניקה המתאימה בזמן אמת באופן אינסטנקטיבי. לעומת זאת, מתאמן באייקידו "ישלוף" עקרון מסויים ויישם אותו באופן חופשי לשם הגנה על עצמו. זה אולי נשמע דומה, אבל זה לא אותו דבר (ואני לא מתכוון לרמוז שהאחד עדיף על השני. אני בסך הכל מנסה לומר שיש הבדל). בברכה, אורי.