איי-תשתית

[מילת שלום]

נכון, גם מתקני הגז.

 

[מתכנן ערים]

יש עלויות אבל יש גם עלויות אלטרנטיביות

לא יהיה חכם סתם לזרוק ככה באוויר שאתה מתנגד בגלל העלויות, הרי צריך גם לבדוק את העלויות האלטרנטיביות לו אותו מתקן תשתית ממוקם ביבשה, לדוג':
* איבוד קרקע יקרה שלא ניתן לפתח אותה.
* ירידה במחירי הנדל"ן באזור.
* עלויות טיפולים רפואיים בתושבים שחלו עקב מגורים סמוכים למתקן תשתית (אם הוא אכן עלול לפגוע בבריאות התושבים).

עלות הקמת תשתית של אי מלאכותי היא כ-2 מיליון דולר לדונם פחות או יותר. עלות קרקע במרכז הארץ בוא נגיד שהיא סביב המיליון דולר לדונם. העניין הוא שכשמדובר במתקן תשתית ביבשה אז אתה משחרר לשוק לא רק את הקרקע שהמתקן יושב או אמור לשבת עליה, אלא גם את הקרקעות מסביב. במקרה של שדה תעופה מדובר אולי בפי 20 משטח השדה עצמו.

תחשוב למשל כמה כסף יגיע לרשויות מהיטלי השבחה עקב העתקה של מתקן תשתית כלשהו...

בקיצור, צריך לעשות תחשיב מדויק אבל על פניו בהחלט אפשרי שהעלות האמיתית, כל עוד בודקים אותה מול עלות אלטרנטיבית, אינה כה גדולה.

 

[ש מים]

 

[מתכנן ערים]

חיפזון?

כבר 20 שנה מדברים על איים מלאכותיים... אמנם הייעוד המקורי שנבדק הוא בעיקר לשדה תעופה אבל עדיין...

כבר אמרתי את דעתי בנושא כמה פעמים בפורום אבל אגיד אותה שוב - לדעתי יש מקום וצורך בהקמה של רשת של איים מול חופי ישראל, לא רק ל-NIMBY's אלא גם למלונאות, נופש ומגורים - כמובן בכפוף לבדיקת היתכנות כלכלית, הנדסית וסביבתית (גם משפטית עלולות לצוץ בעיות).

פיתוח אורבאני בסביבה ימית ע"פ פרופ' בורט:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1692&MessageId=143454575

 

[ש מים]

אני מסכים איתך

ואני מכיר את העיסוק של פופ' בורט (כולל "מבנה הספוג", או איך שלא קרא לזה, לפני כ- 8 שנים. עם הצינורות...). מכיר גם את העיונות של בני איזק ועוד...
נכון שהדיבור קיים כבר הרבה שנים, אבל - ראה מה קרה עם המרינות: חיפפו בבדיקות כיווני זרמים והסעות החול, וגרמו להרס חופים ולהתמוטטויות של המצוק החופי... אני מאוד חושש למצד דוה גם כאן.

 

[דן רוזנצביג]

חיפפו בבדיקות

טעויות העבר וה"חפיפניקיות" אינן חייבות למנוע פעילות בעתיד. דוקא ההיפך הוא הנכון.
בכלל אנחנו לומדים רבות משגיאות יותר מאשר מהצלחות. כאשר הפרויקט מצליח - הרי זה רק טבעי, שאם התכנון והבצוע מוצלחים ועבדו על פי שיקולים נכונים והשתמשו בשיטות ובחומרים מעולים הפרויקט חייב להצליח. כאשר הפרויקט נכשל - נפתחת חקירה לסיבות הכשל. מחקירה זו גוזרים מסקנות כיצד אין לחזור על טעויות.
ברור שלפני כל תכנון חייבת להערך חקירה לעומק על ההשלכות הצפויות של הפרוייקט ועל שילובו בסביבה נקיימת, תוך כדי מזעור הפגיעה בה. אני מדגיש כל פרויקט חייב להשתלב בסביבה בו הוא נבנה כולל: אספקטים חזותיים, בריאותיים, אקולוגיים וכו'.

 

[darkshadow1]

מדברים הרבה כי זה תחום מעורפל.

ייבוש קרקע זה מנהג די נפוץ- אבל כאן מדברים על יצירת איים מלאכותיים בים הפתוח. תקן אותי אם אני טועה אבל המקום היחיד שבו זה נעשה בקנה מידה נרחב הוא דובאי, ושם המהלך הסתבר כלא כדאי כלכלית ויש מדי פעם דיווחים על כך שהאיים שוקעים.
כמובן שיכול להיות שיש שיטת הקמה אחרת, זולה יותר ופחות בעייתית לטווח הארוך- אבל ישראל היא לא מסוג המדינות שישקיעו מיליארדי דולרים ברעיון של מהנדס שמעולם לא יושם בקנה מידה נרחב (אם בכלל).

 

[amit1270]

יש כמה שדות תעופה שהוקמו על איים מלאכותיים

אני מכיר את אלה שבהונג קונג ואוסאקה (קנסאי), אבל ידוע לי על עוד כמה. אגב, כשטסתי מעל שדה"ת קנסאי ראיתי שמייבשים שם שטחי ים גדולים. שים לב גם לתמונה כאן. זה לא נראה כמו קו חוף טבעי...

 

[darkshadow1]

צודק- כנראה שגם באוסאקה זה נעשה בים הפתוח.

כנראה שבגלל זה העלות הגבוהה- 20 מיליארד דולר, כמו שדה התעופה בהונג קונג הגדול בהרבה שהוקם בקרבת החוף. בשביל הונג-קונג זאת הייתה השקעה כדאית בגלל עתודות הקרקע האפסיות והבעיות שמהן סבל שדה התעופה הקודם (שבגלל המיקום שלו באמצע העיר לא היה ניתן להרחיב אותו, הוא לא היה בטיחותי וגרם למטרדי רעש) וכנראה שגם בשביל אוסאקה עם אוכלוסיה של 18 מיליון בני אדם זה היה מהלך הגיוני.
למה ישראל, עם עתודות קרקע גדולות בהרבה ושדה תעופה במיקום הגיוני יותר צריכה להשקיע מיליארדי דולרים בפרוייקט כזה? לא ברור. לדעתי בחצי המחיר יהיה אפשר להקים שדה תעופה בנגב/בצפון הארץ עם רכבת מהירה.