איך אני מגבירה יצור חלב בשד אחד?

מנסה לעודד

אני מקווה שהלילות שאחרי הלידה ההוא עברו יותר טוב.
את מתארת תופעה מאוד מוכרת. הרבה תינוקות שנרדמים בהנקה ומזיזים אותך ומעבירים אותם לעריסה, מתעוררים כשמרחיקים אותם. הייתי מציעה לך לחכות לפחות 30 דקות לפני שאת מעבירה אותם. עוד דבר, נסי לארגן לך פינת הנקה ללילה שבה תוכלי גם לנמנם לידם כשהם נרדמים. למשל מזרן רחב על הרצפה, ללא שמיכות ואביזרים, אזור בטיחותי לגמרי. אם הם יירדמו פשוט תשאירי אותם שם ותשני בפינה אחרת של המזרן או בצמוד אליהם. אצלי זה עבד.
זה טבעי שתינוקות בגיל שלהם יירצו להיות צמודים אלייך כל הזמן. זה שהבן שלך כביכול מוצץ בלי לינוק, זה בסדר, הם ממש קטנים.
את צריכה להיות שמחה שיש לך חלב להזין את שניהם.
זה לא פלא שהם ייקחו בבת אחת מבקבוק 90 סיסי. זה מעבר לכמות שהם צריכים כי הקיבה שלהם אמורה להיות ממש קטנה כגודל האגרוף, אבל אם את נותנת להם לשתות מבקבוק , החלב פשוט זורם אליהם מבלי שליטה, והם לא צריכים בכלל להתאמץ כפי שהם עושים בהנקה, ולכן קל מאוד להגיע למצב של "האכלת יתר" (אני עונה כאן על שאלה קודמת שלך).
אם את מחליטה לתת השלמה, תני אותה בהאכלה ממש ממש איטית ותני מקסמום 30 סיסי. האכלה איטית הכוונה - שהתינוק זקוף, כמעט עומד/יושב, לא שכוב, הבקבוק מאוזן ורק חצי מהפטמה מלא בחלב, ואת עושה כל הזמן הפסקות. אני אשלח תכף קישור לסרטון.
האם אחרי הבקבוק הזה הם נרגעים לכמה שעות טובות? האם פולטים?

אני חושבת שאת צודקת, לא חווית את זה עם הבת הגדולה, כי את מניקה תאומים ויש לך שניים בבת אחת, זה לא פשוט, זה מבלבל, וזה מאוד אינטנסיבי. תני לעצמך את הזמן שלך גם להתרגל לכל המבצע הזה. האם יש לך עזרה?
 

ונוס 26

New member
באמת יש ימים כאלה, בעיקר לילות, אבל אז באים ימים טובים

והם גדלים והימים נהיים יותר ויותר טובים.
קודם כל תהיי מוכנה תאומות זה לא אחת. יש רגעים של ייאוש. לי היו רגעים של ייאוש עם כולם, גם עם הגדולים, שאינם תאומים, כל אחד בתורו. עם הבנות זה היה ייאוש מסוג אחר. אבל זה עובר. חוץ מזה שחודש אחרי הלידה ההורמונים שלך עדיין משתוללים, ובמידה כפולה
אז בטוח שהכל יותר קשה.
באמת את לבד? מאד חשוב שתהיה לך עזרה. שיהיה בן זוג, אמא, אחות, דודה, מטפלת, מישהו שעושה זאת בהתנדבות או בשכר, נורא קשה לעבור את זה לגמרי לבד.
יעל כבר הסבירה לך את ההיגיון מאחורי הקושי שלהם לעבור למיטה. יכול להיות שעם הגדולה לא נתקלת בזה ואיתם כן פשוט כי הם שונים באופי (הבכור לא ירד לי מהציצי עד שנגמל בגיל שנתיים וחצי, השני רוב הזמן ינק רק כשהיה רעב, וישן הרבה יותר טוב), ויכול להיות שזה קשור בזה שהם תאומים. אולי בגלל שהם יונקים יחד היניקה שלהם פחות יעילה, אולי הם נולדו קטנים יותר ולכן מתעייפים ונרדמים מהר יותר. הכל יכול להיות.
וכמו שיעל אמרה - וזה ממש חשוב לזכור. זה שהם אכלו מהבקבוק לא אומר כלום כלום כלום. לא מפתיע שהם ישנו טוב אחר כך - הם היו מפוצצים אכלו הרבה יותר ממה שהם צריכים. זה לא אומר שזה מה שהם צריכים.
באופן כללי יהיו לילות בלי שינה, מכל מיני סיבות. לי הכי קשה היה כשהן שתיהן צרחו ולא נרדמו ואפילו הנקה לא הרגיעה אותן. ועד שאחת נרדמה השניה התעוררה. אני זוכרת יממה כזו שרציתי לבכות. אחרי שהייתי ערה עם אחת שלוש שעות והשניה בדיוק התעוררה תהיתי - האם יכול להיות שאני פשוט לא אשן כל החיים, מה אמור לגרום לזה לעבור? זה היה לילה שהן דווקא ישנו טוב, כל אחת ישנה שלוש שעות והיתה ערה שלוש שעות, אבל זה היה לגמרי לסירוגין. וזה לא נגמר בבוקר. אבל בסוף היממה הזו עברה והיתה יממה טובה יותר.
ברגעים של ייאוש קשה להאמין שזה ייגמר, אני מקווה שעכשיו מצב הרוח שלך טוב יותר.
שתי העצות הכי משמעותיות שלי הן:
1. לישון איתם באותה מיטה!! אצלי הן ישנו במיטונת, צמודות למיטה. בכלל לא הייתי צריכה לקום כדי להניק, והייתי ישנה תוך כדי הנקה, ובמקרה הצורך גם תוך תוך כדי הנקה של שתיהן יחד. היו לילות שזה היה ככה: אני מניקה את אילאיל ונרדמת איתה. אחרי חצי שעה-שעה עתליה מתעוררת. אני מניחה את אילאיל במיטונת ונרדמת עם עתליה, ומתעוררת בפעם הבאה כדי להניק את אילאיל וחוזר חלילה. בשלב כלשהוא כבר נרדמתי עם שתיהן עלי או מאד קרוב אלי.
משלב מסוים שתיהן היו נרדמות יחד עלי בהנקה, וככה זה היה עד הבוקר...
איך הנקתי את שתיהן יחד:
פשוט הקפתי את עצמי באלף כריות (אחת מכל צד אחת או שתיים להניח את הראש ולפעמים עוד אחת או שתיים שיהיו בסביבה). שכבתי על הגב, התרגלתי לישון על הגב מה שאחרת לא היתי עושה בשום אופן. לומדים הכל כשעייפים. הידיים הצידה - הראש של כל אחת בשקע של בית השחי הכרית מרימה את היד שלי ובעיקר את הגוף וחצי גוף עליון של התינוקת. וזהו אני ישנה.
מבחינת עייפות כמעט שלא היתה לי בעיה. הבעיה היתה שהיתי מנוטרלת בלילות, לא יכולתי לשבת ולהקליד בעשר בלילה כי הייתי נרדמת איתן בשמונה וחצי וצמודה אליהן עד שהן קמו בשבע. אבל ישנתי לא רע.
2. לשמור על הכלל הקבוע בהנקת תינוק שרק נולד ולשמור עליו יותר מתמיד - כשהן ישנות את ישנה!! וגם כשהן לא ישנות אבל מישהו אחר פנוי להיות איתן. בכל מצב שבו שניהם ישנים או שיש עוד מישהו בבית לכי לישון, השלימי שעות שינה. כמה שאת יכולה, אם יש מי שיטפל בגדולה אל תעשי שום דבר חוץ מזה. כלום לא חשוב. שהבית ישאר קצת מלוכלך שבסלון יהיה בלגן. כמובן, להשיג מקסימום עזרה - מישהו שיסדר/ינקה, מישהו שיטפל בגדולה. לוותר על בילויים כרגע ולישון כשאת יכולה. את צריכה לשמור כוחות, אי אפשר לדעת מתי יבוא לילה שבו הם יחרפנו אותך, גם בלי קשר להנקה.
כשהם יגדלו קצת, נגיד מגיל חודשיים-שלוש זה כבר יהיה פחות עקרוני. בגיל 4 חודשים הרגלי השינה שלהם יתחילו להיות הגיוני יותר, את תכירי אותם טוב יותר ויהיו לך יותר שיטות להתמודד איתם. כרגע פשוט לישון כשאת רק יכולה.
בהצלחה!!
ותמשיכי לשפוך כאן את הנשמה ואת הרוגז, זה גם מאד חשוב - להוציא החוצה
 
שמתי לב שכשהם ישנים איתי באותה מיטה

הם גם ישנים יותר טוב ומתעוררים פחות, חום גוף אולי?
העניין שבכל זאת יש גם בעל במיטה וקצת צפוף ולפעמים אני נרדמת תוך כדי הנקה ומתעוררת כשבכלל שוכחת שהם לידי.
אמא שלי מגיעה כל שבוע ליומים וביומים האלו אני באמת נחה יותר בלילה כי אני לא קמה פעמים להניק אלא רק פעם אחת ופעם אחת אמא קמה נותנת להם בקבוק שאוב. כשהם ישנים במהלך היום אין לי זמן לנוח כי אני עם הגדולה (שנתים וחצי) שמשתוקקת לאמא.
להניק בו זמנית אני מוצאת זאת בלתי אפשרי אלא אם כן יש לי עזרה ממישהו נוסף. קשה לי לשים את שניהם על הכרית, ולאחר מכן לייצב אותם. אם למישהו מתנתקת הפטמה אני לא מצליחה להחזיר לבד מבלי לפגוע ביניקה של השני. אין לי מושג איך עושים זאת עם הכרית.
 

ונוס 26

New member
מחברים שוב בכל התנתקות, ומנסים להוסיף כריות ושמיכות מקופלות

בכל מיני פינות.
זה פשוט עניין של תרגול, ועדיף לעשות את התרגילים האלה ביום, כשאת ערנית וכשהם לא רעבים מדי ולכן לא עצבניים.
אני שמחה מאד מאד בשבילך שבד"כ את קמה רק פעמיים להניק, זה בהחלט מצב נסבל

אני מנחשת שהגדולה תכנס למסגרת בראשון בספטמבר, בהנחה שזה כך הבקרים יהיו קלים יותר, ותוכלי גם להשלים שעות שינה, וגם להיות פנויה יותר לעשות ניסיונות הנקה של שתיהן. זה באמת לא פשוט. לי מאד עזר בהתחלה להשתמש בידיים שלי כמשענת לראש שלהם, הייתי מקרבת את הראש שלהם לציצי בעזרת היד, ואז דוחפת משהו - כרית או שמיכה מתחת ליד בזווית שהצליחה. אבל באופן כללי זה היה לא פשוט, חפשי הודעות שלי מלפני שנה וחצי
כל הזמן שאלתי כאן על תנוחות וכשראיתי תמונות של מניקות מאושרות ברשת תהיתי איך הן עושות את זה ולמה רק להן זה מצליח. אני זוכרת שרב הזמן כשהנקתי בהתחלה רכנתי קדימה בצורה משמעותית וזה היה לא כל כך נוח בגב....
באמת שבסוף זה מסתדר.
תנסי למצוא זמן לפגוש יועצת הנקה, אני חושבת שזה יכול להעניק לך קפיצה משמעותית איתן.
ולגבי הבעל במיטה יש הרבה פתרונות - החל מבעל שעובר לישון על ספה, עבור בבעל שישן פחות בנוחות וכלה בארגון מיטונת - הרחבה למיטה שלכם כך שיהיה מקום לכולם...
בהצלחה
 
צודקת בכל מה שרשמת

באמת הבכורה שלי נכנסת לגן השבוע לראשונה, ואני רוצה לתרגל הנקה על כרית במהלך היום. הפסקתי להשתמש איתה כי לא נוח לי ואני רוצה לתרגל מחדש.
לגבח האכלת לילה - יש לנו חלוקה, בעלי מאכיל אחד עם בקבוק (חלב שאוב) ואני מניקה את השני. בכל מקרה לא יכולה להניק את שניהם בו זמנית בלילה.
את מאוד עוזרת ועזרת לי עם התשובות המפורטות שלך, תודה תודה תודה.
בחודש וחצי הם העלו כ-1.200 ק"ג וכל זה מהחלב שלי!!
שאלה נוספת לי: לא הבנתי, כשהנקת בחוץ איך עשית זאת? מישהו צריך לעזור לקחת מהעגלה לציצי, איך מחברים את שניהם לחזה? איך מסתירים? סינר הנקה לא מכסה את שניהם.
 

ונוס 26

New member
בהצלחה מחר ביום הראשון של הגן!! וכל הכבוד על המשקל!

מקווה שיעבור בקלות ובטוב, בוודאי תוכלי להנות מההקלה בשעות הבוקר...

את בהחלט צריכה להיות גאה בעצמך על המשקל שלהם. זה דורש הרבה מאד עבודה, סבלנות ותרגולת...
לגבי החוץ: באופן כללי הבנות שלי נאלצו לפתח שרירי זרועות חזקים, מגיל צעיר למדי למדתי להחזיק אותן ביד אחת, באחיזה מתחת לבית השחי ובאיזור הזרוע. עדיין קיים אצלי חשש שהן יפרקו כתף בגלל זה ושיאשימו אותי בהזנחה, אבל עבורי זו הדרך הטובה ביותר להבטיח חיים שפויים לשלושתינו, ולהצליח להסתדר לבד עם שתיהן.
אז זה בדיוק מה שעשיתי: הוצאתי אחת החזקתי אותה עלי ביד אחת, ביד השניה שלפתי את השניה. העגלה שלנו לא היתה אמבטיה אלא עגלת 3 מצבים, לפעמים העליתי קצת את הזווית רק לרגע הזה של ההרמה וזה עזר. ברגע ששתיהן היו בידיים שלי הרמתי חולצה בצד אחד וחיברתי - עכשיו היונקת פחות או יותר מסתירה ואז הרמתי צד שני וחיברתי. כן, בדרך לפעמים מי שרצה יכול היה להנות מחצי ציץ ואפילו פטמה. אבל לא נראה לי שזה עניין מישהו. כל מי שהסתכל רק נדהם שאני מניקה תאומות. זכיתי לתגובות מאד משעשעות כגון "מה, יש חלב משני הצדדים?" או: "תאומים?" (לא, אני מניקה את הבת שלי ואת הבת של השכנה...), וכמובן: "יש לך מספיק חלב?", ובעיקר: "וואו את מניקה את שתיהן ביחד???" נראה לי שמראה השדיים שלי היה הרבה פחות מרגש מהמראה של שתי בנות יונקות יחד.
זה היה מספיק מרגש כדי שמי שזה מטריד אותו פשוט לא יסתכל.
אגב, הנקתי כך תקופה ארוכה בלי סינר. את יתרונותיו של הסינר גיליתי רק כשהן היו בנות חצי שנה.
אבל יש לציין שאני נעדרת חוש בושה באופן יחסי, בעיקר במה שנוגע להנקה. מבחינתי הנקה זה הזנה, אם רואים ציצי בדרך אז רואים.
ולגבי סינר - כפי שכתבתי לך הסינר של מיננה הוא מאד גדול. עוד אפשרות זה: סינר של ניקה שהוא סוג של פונצ'ו, הוא מיועד בעיקר לנשים ששומרות על צניעות מירבית ודואגות מהחשיפה של הגב, אבל הוא בהחלט מכסה יותר. ואפשר גם: שמיכת טטרה או כל שמיכה דקה גדולה, או שאל-הנקה (זה נקרה "מחבוא" אני חושבת), זה שאל דק מקסים ונעים, שאני משתמשת בו גם בלי קשר להנקה, שיש לו כנפיים מאד רחבות, את לובשת אותו, מניקה אותם ומכסה את שניהם לגמרי עם שתי הכנפיים.
ועוד דרך זה מראש להתמקם במקום פחות גלוי ויותר נעים. פינה פנימית של בית קפה עם הפנים לקיר זה קלאסי...
אה, ודבר אחרון - כשיש תאומים באות הרבה מאד הצעות עזרה מאנשים זרים, וגם אם לא מציעים ואת מבקשת אנשים נענים - נצלי זאת!
אם השיטה של להחזיק ביד אחת לא מתאימה לך, או שאת מסתבכת עם לחבר אחד ואז להתחיל לטפל בשני, פשוט הוציאי אחד מהעגלה, חברי אותו ובקשי מהעובר ושב הראשון, עדיף עוברת בדרך כלל, אבל יש גם גברים שאין להם בעיה עם זה, להגיש לך את התינוק השני. ואת מסודרת.
השבוע ביליתי המון שעות עם התאומות בלי האיש, שהיה חולה מאד, הן כבר בנות שנה ושמונה, אנשים זרים לחלוטין שאלו בהיסוס - את צריכה עזרה. השבתי מיד: כן, והגשתי להם פעוטה אחת שיחזיקו רגע בזמן שאני מתארגנת עם השניה. הן מצידן כבר מתורגלות ומוכנות להיות בידיים של זרים לכמה דקות (תכונה שאני מקווה שתעברו להן כשיגדלו
 
אני חושבת שהבנתי איך החזקת

אני צריכה לנסות זאת לתרגל קודם בבית. יש לי סינר הנקה של יוקה או ניקה לא זוכרת את השם, מההריון הקודם אבל לא חושבת שהוא מספיק עבור 2. בכל מקרה העצות שנתת מאוד יישומיות ואנצל אותן.
כן, הילדה התחילה היום יום ראשון מלא עד 16 בגן, אמת - זו כזו הקלה בבית, שקט!!!! הינה עכשיו הם נרדמו, לא בא לי אפילו לצאת מרוב שיש לי זמן שקט.
אתמול עשיתי תרגולת עם הכרית הנקה, יא - אללה היא מסורבלת, אני לא מבינה למה ממליצים עליה כשצריך אינסוף תוספות ועזרים מסביב. ברגע שמוצר לא מספק את ייעודו המלא ודרושים תוספים הוא אינו טוב.
 

ונוס 26

New member
היא לא תמיד דורשת תוספים ועזרים, זה תלוי בגיל של התאומים

ותלוי במיומנות שלך. כשהם גדולים ושרירי הצוואר שלהם מתחזקים הצורך בתוספים הולך ויורד. אני חושבת שבין גיל שלושה חודשים לגיל 8 חודשים - כשהן כבר היו יציבות אבל עדיין לא ידעו לשבת השתמשתי בכרית בתדירות מאד גבוהה, ללא כל תוספים ועזרים, וזה היה מצוין.
ואני עדיין ממליצה לך בחום לנסות לפגוש יועצת הנקה שמומחית בתאומים ולו לפעם אחת, יש סיכוי שהיא תקל את מידת הסרבול ותחסוך לך כמה שבועות של תרגול...
שמחה לשמוע על ההקלה, וכשהם נרדמים את בהחלט לא אמורה לצאת, אלא ללכת לישון גם!
בכל אופן, לי הכרית עזרה גם בשלב התוספים והעזרים, זו עדיין היתה הדרך הנוחה ביותר להניק בו"ז, אבל מהדברים שאת כותבת אני מתרשמת שיש סיכוי שאת תוכלי לעצב כרית יעילה יותר, אני רצינית. אין לי ספק שאמהות מנוסות שיבחנו מוצרי הנקה וישפרו אותן לפי צרכיהן ישפרו את חיינו, ובדרך יוכלו גם להרוויח משהו

חופשת לידה זה הזמן ליזמות עסקית!!
 
כרית

נתנו לך כאן הדרכה מדהימה, איזה יופי של תמיכה!!!!

באיזו כרית את משתמשת?

להניק תאומים בחוץ זה מאתגר. סינר הנקה יכול לעזור או לסרבל, אני פתרתי את זה ( בזמנו, כשהנקתי את הבנים שלי) עם בגדי הנקה. יש בגדים מאוד מחמיאים שמסתירים וחושפים בדיוק במקומות הנכונים וניתן להניק בצניעות. את הכרית ניתן לקשור על העגלה או לדחוף בסל שמתחת. תמיד לקחת איתך שמיכה או משהו לשבת עליו להניח עליו את התינוקות...

מהיכן את בארץ? אם תרצי אוכל להפנות אותך או להיפגש אתך ולהראות לך את כל ה"טריקים" להנקה נוחה עם בלי כרית...
יש לי כמה כריות שתוכלי לנסות...
 
למעלה