איך אפשר

[Deerest]

איך אפשר

לאהוב אדם, שליבו וראשו אצל מישהו אחר?

 

[לא יודע איך לומר]

הן אפשר, הן אפשר...

לאהוב את זה שטוב לו? לבטל את השיחה שרע לי? לשמוח בשמחתו? אני מציע: לאהוב ולקבל את מה שיש שם כי זה מה שיש שם... יום נפלא ליאל

 

[spectacular]

בטח שאפשר,

אולי זה כואב.

 

[Deerest]

אולי?

כמה זמן אפשר לשאת את הכאב יש כזה מהסוג שנמצא, רצוף, עמום... כמו... משכנתא. ויש כזה, חזק, קצר, ממוקד, חד, שמסתובב חופשי ונתקע בך כשאת לא מוכנה. והאהבה לא מפצה. כמה זמן?

 

[spectacular]

זה סוג מסוים של אהבה,

יהיו שיקראו לכך אובססיה, לפעמים הסיבה לכאב מתקימת לנצח, גם אם נדמה ש עברנו את מגבלת הזמן, הכאב לא מפסיק, כי הסיבה נמצאת במקום אחר.

 

[Deerest]

תיקון קטן

זה לא מצב חד כיווני, כך שאובססיה קצת גבוה מדי. זה רק שהנוכחות של הכאב מטילה צל ששום שמש לא מצליחה להעלים אותו. איפה המקום האחר הזה?

 

[spectacular]

בפנים,

לא בחוץ, לא בראש, עמוק בפנים.

 

[Deerest]

תני עוד, בבקשה

 

[spectacular]

כשרוצים משהו מאוד מאוד

הרבה פעמים מקבלים, האם זה מה שרצינו? יש להזהר בהבעת משאלות אולי מישהו בכל זאת שומע? האם אנחנו? אני הולכת לישון,כבר כמעט בוקר פה... קבל מפרעה ע"ח היומולדת

 

[Deerest]

תודה, יקרה. לילה טוב

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

כן, באופן מפתיע אנחנו תמיד מקבלים

את מה שאנחנו רוצים וזה תמיד מעלה את השאלה, "נו, ואני רציתי להיות חולה"? "מה, אני רציתי להפגע ממכונית, בחייך, אין צ'אנס שאני אאמין בזה" למה זה עובד כשמגיע משהו טוב? התחושה שרצינו וקיבלנו, וכשמגיע משהו "רע", אין סיכוי שזה משהו שרצינו? זהו אחד הנושאים שדנים בהם הכי הרבת בקבוצות של חולים במחלת הסרטן. האם כל דבר שקורה לנו, כולל הכל, הוא בחירה שלנו? מדוע זה ברור, כשזה מוצלח, וכשזה לא...נדמה שזה לא יתכן? האם יתכן שאנחנו מזמנים לעצמנו את כל ההתנסויות האלה, שאח"כ מצמיחות שיער לבן וקרחת כל כך מהר בראשינו? יאלללה, לילה טוב

 

[עוזי שחף]

אביבה,אין דבר כזה "לשלוט על הכל"

במיקרים כמו הדוגמא שנתת,לא עלינו,אין שליטה על המצב,ולדעתי,גם כשמדובר בתהליך ההחלמה,זה לא משהו שיש עליו שליטה.. יש להבדיל ממיקרים אחרים,בהם יש יכולת לבחור,יכולת למנוע,ואז יש סיבה טובה לשאול שאלות...

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

זה הכי קל...

יותר קשה כשליבו וראשו אצלי...

 

[עוזי שחף]

לא הכי מדויק,כי באהבה החוקים אחרים

הכי קשה אביבה,זה להתייסר באהבה שדירסט דיבר עליה,מכיון שכמו שיש בה את ה"קלות" הזו שאת כתבת עליה,יש בה המון בדידות,חוסר אונים,והרגשה של חיים בתוך כלא סגור ושמור. ישנה הרגשה של חוסר יכולת לאהוב אחרת,ויכולת הבחירה לא ממש קיימת-ולכן איני מסכים עם עמדתך בענין. וגם אם אני כותב מנסיוני בלבד,אני חושב שאין כאן איזו בחירה בין דבר קל,למשהו קשה יותר. מדובר בבחירה של הלב,וללב חוקים משלו!

 

[עוזי שחף]

רציתי לספר לך,דירסט משהו אמיתי!

יש סוג אחד של אושר תמידי,ממש רגע רגע,שחוויתי פעם! זה אולי כבר לא יחזור... אבל אם העלית את הנושא,כשאתה אתה מאוהב רק בצד אחד,אתה חופשי באהבתך, ולכן יש לך את החופש להתענג עליה כאוות נפשך,להפליג בדמיונך,"ולחיות" את האהבה הפרטית שלך,האידאלית ביותר שלך,רק בינך לבינך,ועכשיו,כמו שאני מכיר את האינטלקט שלך,(ברגש מכיר,לא ממש,ועכשיו זה רק רגש!),תאר לעצמך ושאל את עצמך,אם יש סיכוי שאני טועה במשהו... זה היה האושר התמידי בהתגלמותו,וגם כשהדמעות היו בעיניים,היו אלה דמעות של אושר טהור,שרק מי שחווה אותו,יכול כנראה להבין על מה אני מדבר רגע. רציתי שתדעו שחוויתי אושר תמידי.... וזה דומה לאורגזמה,רק שזה הרבה יותר מענג..... 22 שנים עברו מאז,וזה חזק בזיכרון שלי,כאילו זה קרה עכשיו,אבל את ההרגשה המענגת הזו,אין להשיב יותר,היא הלכה,.... היא היתה צריכה ללכת!

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

אין חוקים לאהבה

לאהבה ובאהבה אין חוקים, זהו החופש בהתגלמותו... אני לא כתבתי שום דבר שיש בו "קלות". אולי ההיפך, רק שזה יותר קל מהדרך השנייה... בדידות, אינה קשורה לחוסר אונים...גם כאן זה יכול להיות להיפך. כלא סגור יכול להיות כל רעיון שאתה מעלה, ומחזיק בו חזק חזק כדי להוכיח שאתה צודק. למה שאת מאתר אין שום קשר עם אהבה, ויכולת בחירה היא האפשרות שאנחנו נותנים לעצמנו. אהבה מייסרת אינה אהבה. ללב אין חוקים, חוקים הם יצירת האדם כדי לאפשר לו לשלוט בצורה קלה יותר, על ליבם של אנשים אחרים.

 

[עוזי שחף]

אביבה,למה את מתמקדת רק ביסורים?

האהבה ההיא היתה מייסרת,אך יותר מכך,היה לה את הטעם הכי מרגש שחויתי בחיי,ואת הרגש הסובייקטיבי שלי,אף אחד לא יכול לסתור! ללב חוקים משלו,ולאהבה אין חוקים,אם כבר... ודווקא בגלל שאין לה חוקים,מצאתי את עצמי באותה סיטואציה,בגיל 14,ועכשיו אני שואל: אולי יש חוקים לאהבה? איך קורא שפעמיים ויותר אדם נכנס לסיטואציה כה יוצאת דופן? סתם ככה,במקרה? אז אולי יש חוקים אביבה,והם קשורים רק אלי? אולי היה לי קל יותר להתאהב לבדי,וככה לשלוט בסיטואציות ההן,כי אז,לא היו לי את הכלים להביע רגשות? וכן,אביבה,בדידות קשורה לחוסר אונים,רק שאת לא חווית,ולעיתים קשה לתאר.. הכלא כמשל,אני לא מתכוון כל פעם מחדש,להגיד "כלא",בכדי שתכתבי לי שאני "מחזיק חזק חזק",אני סבור שאת "טועה בדיאגנוזה",בפירוש שאת נותנת לדברי. אביבה,אני לא מנסה להיות צודק,אני כותב על תחושות,ואת זו שבסוף חשה... החוקים שהנחו אותי כנראה,היו חוקים מ"מדעי הרוח",איזשהם פתרונות שמצאתי בכדי להתגבר על הבדידות,והתאהבות מהסוג שתארתי,שימשה לי "אחלה פיצוי". מכיון שאין חוקים לאהבה,אני חושב שגם את תגיעי בסוף למסקנה,שמדובר היה באהבה!... אשמח לשמוע תגובות מכם,זה יעזור לי לסגור חלקית את הנושא הכי משמעותי בחיי ילדותי,ונעוריי...

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

הפוך

זכרונותי מלאים באהבות מייסרות, יותר משאי פעם תדמיין לך, והן באמת היו מרגשות, אין שום סתירה בכך. אני עדיין מתייסרת מכמה מהן, לעיתים קרובות. ויש גם אהבות שמייסרות אותי היום... אדם שחוזר על הסיצואציה "יוצאת הדופן" ,הוא אדם שחוזר על סיטואציה יוצאת דופן. מי ששערו ג'ינג'י, סימן שיש לו שיער ג'ינג'י. מה הטעם לשאול "למה"? אם זו העובדה. אם נניח סבל מחסך ריגשי, או היה ילד מוכה, או אבא שלו נטש אותו אל כל סיבה שהיא שנעלה אותה, ישנו את העובדה שהוא "יוצא דופן".?.. הרי כל דבר שיעלה, יעיד על איזה שהיא פגיעה רגישית כי בסופו של דבר בכל מה שניגע, מדובר באהבה... דווקא בגלל זה היא כל כך חסרה. אין חוקים, יש דפוסים, והעבודה היא על קבלת העובדה שהם קיימים ושגם ניתן לפרוץ אותם, בכל זמן ודרך שרוצים. בדידות וחוסר אונים הן שתי חברות קבועות שלי. אנחנו שותות קפה לפחות פעמיים ביום, שלושתינו. אין לך מושג על מה אתה מדבר לגבי. אמרתי לך כבר שהתמונה שיצרת בראש שלך לגבי אינה נכונה... ה"מחזיק חזק", לא כוון כלפיך, זה נאמר באופן כללי לחלוטין, כך שגם לא היתה שום דיאגנוזה. אני סוגרת את השיחה איתך על נושא זה, מכיוון שאין סיכוי שאגיע לשום מסקנה שאתה חושב שאני צריכה להגיע כי... אני כבר לא שם.הייתי, פעם, לא רוצה יותר. אתה מוזמן לפרש את מה שאמרתי כראות עיניך, אתה רחוק ממה שאני אומרת, וזה בסדר גמור, וגם... לא התכוונתי ללמד או להדריך או להביא אותך לשום מקום, שאתה לא רוצה להגיע איליו. מה שהיה, איננו, מה שיהיה לא ידוע, לא מוצאת טעם לדון בשניהם, אלא רק במה שנמצא או קיים. הנושא הכי משמעותי בחיים בכלל הוא האהבה, זה לא קשור רק לנעורים או ילדות ואולי עוד יותר בבגרות, דווקא. אני מקווה שלעולם לא "אסגור" את הנושא הזה. להיפך. משתדלת לא להגיע לשום מסקנה, אף פעם. אני כבר יודעת שבכל פעם שאני עושה את זה, באופן "מקרי" לגמרי, מגיעה משום מקום הוכחה ברורה שה"מסקנה" היא שטות גמורה. מזמינה אותך להנות ולהיות עם החוקים האישיים או עם כל מה שתרצה. אין שום ויכוח. אני מגישה רק כוס מים או כיבוד קל אצלי בבית. מי שרוצה יטעם, מי שלא, יכול להביא מהבית, או אפילו לקום ולזרוק לפח. לילה טוב זהו.

 

[עוזי שחף]

רוצה לסגור? מכבד כל בקשה שלך

לסגור כל נושא,עם הרבה אהבה,באמת! היה לי,ותמיד נעים לי לקרוא אותך,אפילו שאת "קשוחה",לעיתים, אני אנצל כבר הזדמנות אחרת... אני סומך עלי בנושא הזה!

 

[אישה אורחת]

אני

אחזור להגיב בינתיים שיר " ... מי ששר , מי ששיר בליבו נקשר , לא יאמר לי שאי-אפשר לגלות , כשהדרך נגמרת , דרך אחרת . מי ששר , מי ששיר בליבו נקשר , לא יאמר לי שלא נשאר דבר מכל מה שעבר זה מכבר . מי ששר , מעביר את הזמן בכיף , עד הלילה הוא כבר עייף , ויישן כמו תינוק , עד ששמש שב לו מאמש . מי ששר , ואפילו אם יזייף , אלוהים את ראשו לוטף , ואז , לרגע , מי ששר מאושר . מי ששר , לא אומר לעולם נואש , מאמין בליבו , וחש שהנה אהבה מתקרבת , באה לשבת . מי ששר , לא אומר לעולם נואש , מחכה למחר חדש , ועד מחר נשאר לעד יום אחד . מי ששר , מעביר את הזמן בכיף , עד הלילה הוא כבר עייף , וישן נפלא ... " ( א. מנור ) בוקר....יאלה קומו