איך אתם חוגגים לילדים ימי הולדת?

[Et tu Brute]

איך אתם חוגגים לילדים ימי הולדת?

אין לנו כאן שום משפחה וגם לא חברים עם ילדים בגיל של הבת שלנו.
אציין שאני שואלת כי נורא מתחשק לי לציין את המאורע המתקרב (כן, אני יודעת שזה בעיקר בשבילי ושהיא עוד לא תבין בכלל מה קורה

) ואני מתלבטת מה לעשות...

 

[פרפרי אהבה]

הילדה במסגרת או בבית?

אני לא סגורה על איפה את גרה, אבל יש הרבה קבוצות בפייסבוק של "ישראלים ב...." ואז אולי תוכלי להכיר ככה אנשים חדשים שהם הורים ולהזמינם לאירוע

&nbsp
אפשר גם להזמין את החברים עם הילדים הגדולים יותר, זה לא נורא בעיני.

 

[AlicePJ]

כשהגדול היה בן שנה, לא חגגנו. גם לנו לא היו משפחה

וחברים עם ילדים בגיל שלו. הוא גם ככה החליט להיות חולה ביומולדת שנה שלו (ונראה שמאוד אהב את המנהג, כי גם ביומולדת שנתיים הוא היה חולה).
אני לא חושבת שנחגוג לקטן גם יומולדת שנה. הוא כרגע לא במסגרת ומקסימום אם יהיה עד אז, נעשה אולי משהו קטן. לא כל כך ברור לי מה, כי הרי מגיל שנתיים אפשר להביא מיני מאפינס וכל מיני דברים בסגנון ולחגוג, אבל לילדים בגיל קטן זה לא מתאים. אם יהיה רלוונטי נשאל את הגננות העתידיות. מקסימום נלך כל המשפחה לאיזה מסעדה, או ניקח אוכל הביתה, או משהו בסגנון.

 

[יוקלילי]

נחמד לחגוג ולו בשביל ציון התאריך והתמונות

הרי גם אתם הפכתם להורים ביום הזה, לא? גם לכם מגיע לחגוג!!
אני חושבת שהקטנטנים אולי לא זוכרים אבל כן נהנים מתשומת לב מיוחדת עם עוגה וזר פרחים על הראש, נר שצריך לכבות- זו יכולה להיות מסיבה משפחתית
מזל טוב!!!

 

[AlicePJ]

אבל אין להם משפחה באזור למסיבה משפחתית

 

[יוקלילי]

אמא אבא וילד זה גם משפחה, לא?

מסיבה משפחתית היא גם למשפחה הגרעינית, כמו זוג שחוגג יום נישואין לעצמו

 

[מיכצוקית]

מסכימה ממש

תעשו לעצמכם חג

 

[ניריתסקוטלנד1]

גם אנחנו משפחה של 3 ואין משפחה בסביבה, אז לגמרי מבינה אותך.

אפשר לחגוג השנה במתכונת מצומצמת, כמו שיוקוללי כתבה. לקשט את הבית עם בלונים וכד', עוגת יומולדת ומתנות. כייף!!!

בתקוה שבשנה הבאה כבר תכירו אנשים ותוכלו לחגוג לו בסגנון שאת רוצה.

 

[Et tu Brute]

תודה לכל מי שענתה!

אני חושבת שבאמת נעשה משהו בסגנון מה שיוקלילי כתבה - רק אנחנו עם עוגה וזר או בלונים או משהו כזה.
פשוט נורא מתחשק שסבא וסבתא גם יהיו בסביבה... הציעו לי לעשות מסיבה כשנהיה בארץ (היא תהיה בת שנה ושלושה חודשים) אבל זה נראה לי קצת מגוחך.
&nbsp
ונצל"ש לעצמי: מתי בעצם תינוקות מתחילים לאכול עוגות?

 

[AlicePJ]

אנחנו עשינו מסיבה בישראל כשהגדול היה כבר גדול

בכמה שנים ממנה, והיה בן X פלוס ארבעה חודשים כמעט. הוא היה בגיל שבהחלט הבין מה זה יומולדת, אבל מה אכפת לו לחגוג שוב ולקבל עוגה ומתנות?

 

[ניריתסקוטלנד1]

מתי תינוקות מתחילים לאכול עוגות זה תלוי בכם

לי אישית, יומולדת שנה זאת הזדמנות מעולה להתחיל עם עוגת שוקולד כזאת שנמרחקים בה (אמרה אסטניסטית שמנקה כל הזמן)

 

[טחינה עם דבש]

כמה שיותר מאוחר...

בתור מכורה לסוכר בילדותי, שרוצה לחסוך את הסבל הזה מהילדים שלי, אני מאוד מעדיפה שהילדים לא יאכלו עוגות בכלל בכלל, או כמעט בכלל, עד גיל שלוש-ארבע.
ואם הם אוכלים, אז רק מחוץ לבית, כמויות קטנות, ביוזמתם, ולעולם לא אציע להם עוגה בעצמי.
&nbsp
לימי ההולדת הראשונים של הגדול פשוט חתכתי קוביות אבטיח (הפרי האהוב עליו) וריפדתי מלמעלה בקרם לא-מתוק-במיוחד ובאוכמניות (שהיו אז להיט אצלו).
&nbsp
לקטן, שחגג לאחרונה שנתיים, לא היה לי כוח לארגן כלום, אבל הגדול התעקש על משהו כשהגיע היום הגדול. אז בסוף הארוחה לקחתי חצי מלון, תקעתי בו שלושה נרות, והקטן מאוד נהנה גם לנשוף עליהם וגם לזלול את המלון, וגם מזה ששרנו לו "יום הולדת שמח". ככה, במטבח

 

[AlicePJ]

הלוואי ועסק התזונה הנכונה היה פשוט כמו שאת כותבת

אני מכורה לסוכר כל החיים שלי בערך וכל הילדות שלי בקושי היו לנו ממתקים, ההורים שלי היו תמיד בדיאטה ולא היה לנו מתוק בבית אף פעם. התוצאה היתה שברגע שהייתי גדולה מספיק, כשגרתי לבד וכו', הייתי קונה ומעמיסה ממתקים ודברים לא בריאים כפיצוי על מה שנמנע ממני.
מצד שני, יש אנשים שיגדלו כמוני ודווקא לא ירגישו ככה בבגרותם, אני מכירה כאלה.
אני חושבת שזה יותר גנטי מאשר סביבתי, ויש אנשים עם נטיה להתמכרות לסוכרים וכאלה שלא מתחרפנים מזה, ואין גידול נכון או לא נכון בנושא הזה, כי אי אפשר לדעת מראש.
הקטן שלי עוד קטן מידי לדבר כאלה, אבל הגדול למשל העדיף תפוחים על פני ממתקים עד איזה גיל שנתיים ואפילו אחרי, ואז הוא התחיל לרצות יותר ממתקים. אבל בגלל שהוא אוכל סופר בריא, המון ירקות ופירות ואומר שעגבניה זה המאכל האהוב עליו, אין לי בעיה שיאכל שוקולדים לפעמים. הוא גם ככה רזה נורא ומאוד פעיל.

 

[carlimi]

כלכך מסכימה איתך

שזה גנטי בעיקר, ואני רואה את זה אצל שלושת ילדי, שגדלים באותו הבית ונחספים לאותו מזן בדיוק.
יש להם העדפות ברורות מאוד, מגיל צעיר מאוד (אולי לא שנה אבל לא הרבה אחרי), ונטיות ומשיכה לסוגי מזון כאלה ואחרים.
זה ממש בולט.
חוץ מזה שאני אישית, בשום תחום בחיים שלי, לא בעד קיצוניות כזו או אחרת.
אכילת עוגה, במידה, היא סוג של הנאה. אוכל בכלל הוא אחת ההנאות הגדולות בחיים, ולא הייתי רוצה למנוע את החויה הזו מהילדים שלי. אפשר ללמד ולחנך אותם למידתיות, לאכילת אוכל בריא במקביל ולפעילות גופנית.
ראיתי כבר לא מעט ילדים שאוכלים בריא, בלי ממתקים, וסובלים למשל מעודף משקל ...
שלא לדבר על זה שהיום יש סוכר ב ה מ ו ן מאכלים ולא רק ממתקים ועוגות, כך שעם הזמן ועם החשיפה והגדילה של הילדים זה הופך להיות ממש קשה והופך את כל הסיפור לאישיו.

 

[forglemmigej]

את צודקת יש לזה אפילו שם חך מתוק

ככה הרופא לילדים אמר לי כשבני הקטן לא נגע בשום ממתק והגדול לא הפסיק יש אנשים שנולדים בלי חך מתוק

 

[טחינה עם דבש]

דווקא בגלל שזו נטייה מולדת

אני מעדיפה למסד בבית שלי נורמות ברורות מאוד של מה אוכלים ומה קונים.
אני גם אוהבת לתת לילדים שלי חופש בחירה מאוד גדול - כל מה שיש בבית הם יכולים לאכול חופשי, בלי שאני אכנס להם לצלחת.
אבל בשביל לעשות את זה יש דברים שאני בחיים לא אכניס הביתה

&nbsp
וכשהם יהיו יותר גדולים ויוכלו לקנות לבד את כל הדרעק מדמי הכיס שלהם - התפקיד שלי ישתנה קצת. הוא לא יהיה בהגבלות, אלא דווקא בללוות אותם בתהליך של לנסות ולראות מה קורה כשאוכלים חבילה שלמה של טופי ביום אחד, איך זה מרגיש, איך הגוף מגיב לזה, איך נראה "קריז" ואיך אפשר לצאת ממנו הכי חלק שאפשר.

 

[AlicePJ]

לגיטימי ומחזיקה חזק אצבעות שמה שאת עושה יעבוד מצוין

אף אחד לא יודע מה הדרך האמיתית והנכונה להורות, כל אחד עושה את המקסימום שהוא יכול לפי מה שהוא מאמין שיהיה הכי טוב לילדים שלו. זה כל מה שאפשר לבקש.

 

[carlimi]

אני באמת לא רוצה שתחשבתי שאני באה

לשפוט או לבקר. אני רק רוצה להצביע על איך לדעתי זה נראה מהצד וגורם להרגיש.
כשאת אומרת על הדברים האלה שהם דרעק (אגב, שוב, לא כל מתוק הוא דרעק, כן טופי הוא זוועה מהרבה סיבות, אבל עוגת שוקולד או גלידה זה בהחלט ממתק בסדר ) את גורמת לילדים שלך להרגיש ,אם הם במקרה כן מאוד רוצים את זה כי יש להם נטייה למתוק, להרגיש ממש רע עם עצמם ועם הבחירות שלהם, או הרצונות שלהם. להרגיש שזה רע.
הם ייחספו לזה עוד הרבה לפני תקופת דמי הכיס, כי הם יהיו מוזמנים אני מאמינה לימי הולדת של חברים שלהם. ואני אומרת את זה כי אני מכירה ילדה כזו אישית, שאמא שלה לא מרשה כמעט כלום, ואיך זה נגמר? בכל מסיבות ימי ההולדת שראיתי אותה, אצל חברים משותפים (אגב זה היה בארץ אז אני לא יודעת מה קורה עם זה היום) הילדה פשוט עומדת ליד שולחן הממתקים בעוד שכל הילדים האחרים משחקים ומשתוללים. אין סיפורים כאלה מעידים על שום דבר, אני מביאה אותם כחומר למחשבה בלבד.
להציג צדדים אחרים, של מי שראה די הרבה ילדים בכל מיני סיטואציות וגילאים שבאים מבתים עם חינוך שונה.

 

[AlicePJ]

אני מניחה שזה כוון לטחינה עם דבש? כי זה שורשר

להודעה שלי...
אבל בתכלס אי אפשר לדעת מה הדרך הנכונה, כנראה לכל ילד מתאים משהו אחר ואפשר לדעת את זה רק בדיעבד. הרי אפשר לראות אחים שגדלו ביחד עם אותה שיטה מן הסתם - בין אם זה עם "מגירת ממתקים" או בלי להכניס ממתקים הביתה ובית בדיאטה, וכל אח (או אחות) מתיחסים למתוקים אחרת בבגרותם. חלק יתנפלו על מתוקים, חלק ידעו לאכול במתינות. הלוואי והייתי יודעת בוודאות שמה שאנחנו עושים עדיף על פני מה שהיא עושה, או להפך, אבל אני לא חושבת שאפשר להגיד כזה דבר בכלל.

 

[carlimi]

את צודקת. סליחה

שרשרתי לא נכון ....
בכל מקרה, לא אמרתי שהדרך שלי היא הנכונה, ואני גם לא חושבת ככה .... ז"א אני משתדלת, אבל אכן, לא ניתן לדעת.
בכל אופן אני עושה מה שנראה לי נכון ומתאים לי. ברור לי שכך עושה גם דבש.
רק בתור אחת שיש לה זכרונות כאלה ואחרים מהילדות, ומתמודדת עדיין עם כל מיני השלכות של זה (ולא רק בתחום האוכל), צריך לפעמים לחשוב מזה גורם לילדים שלנו להרגיש מעבר לאיסור עצמו (ואין לי צל של ספק בכלל שאני עושה את אותו הדבר בדיוק בדברים אחרים) כמו לגרום להם להרגיש שהבחירות שלהם או הרצונות שלהם הם משהו רע, כשהוא בעצם ממש לא, אלא רצון טבעי סה"כ, כי כידוע בגוף שלנו זקוק "גם" לסוכר.
בכל מקרה, שוב מבהירה, אלה מחשבות בקול רם, לא ביקורת ולא נעליים.