איך אתם שורדים את מבצע עמוד ענן?

[mother cat]

אני איתכן.... אפשר בבקשה קצת חורף פה?

ברור שחמש דקות אחרי הפעם הראשונה שארטב בגשם ארצה קיץ, אבל מזג האויר פשוט בלתי אפשרי!

 

[אדמiנית]

אנחנו מאזור המרכז

כך שלא ממש מרגישים את רוחות המלחמה.
אתמול ושלשום היו גם כאן בומים של טילים שהתפוצצו באזור,
אבל אני לא יכולה לומר שבסביבה שלי החיים יצאו ממסלולם.

אני אישית לא לחוצה, אבל יכולה להבין את הלחץ כשיש ילדים קטנים,
עדיין זוכרת את הסיוט של מלחמת המפרץ הראשונה כשהיו לי שני ילדים קטנים.

מקווה שהסיוט הזה עבור תושבי הדרום יסתיים.
לא מבינה איך אפשר לחיות ככה כל כך הרבה שנים בלי לאבד את שפיות הדעת.

 

[XמXלה]

החצי קיבל אתמול צו 8

בערב הוא סימס לי שהם עדיין לא זזו ומאז לא שמעתי ממנו.
אני דואגת נורא למרות שאין כרגע באמת סיבה אבל עצם העובדה שאני לא יכולה ליצור איתו קשר מוציאה אותי מדעתי.

תל אביב אתמול בבלילה נראתה כבכל יום אחר. יצאתי לשתות קפה עם חברה כדי לא לצאת מדעתי.

הילדים בשבת אצל אבא שלהם. הוא מרותק לכיסא גלגלים ולא יוכל לרדת איתם אז בדקתי שהם יודעים איפה המקלט ואפילו ירדתי איתם לשם ופתחנו את החלון כי היה מחניק בצורה בלתי נסבלת.

שתהיה שבת שקטה

 

[mother cat]

אוי, כמה נורא - אני חושבת שהייתי משתגעת מלא להיות יכולה לתפוס את בעלי בטלפון. למרות שכשחושבים על זה - ככה היו כל מלחמות ישראל עד השנים האחרונות, לא? הנשים חיכו לקבל איזה אות חיים בגלויה או מכתב, מי בכלל חשב על טלפון?

רגע, מה האקס יעשה? פשוט ישאר בדירה אם תהיה אזעקה? בני כמה הילדים? הם יסתדרו עם לרדת לבד למקלט?

 

[XמXלה]

כן... יישאר בבית

במקום הכי מוגן יחסית לפי הנחיות פיקוד העורף. מה לעשות?? גם לי זה כואב אבל מה יעזור אם הם יישארו לידו? טכנית, עד שהוא יזוז כבר יהיה אפשר לצאת מהמקלט...
הם גדולים (18,17,15,12) ומסתדרים לבד

אגב, אתמול החצי חזר הביתה ללילה אחד והיום חוזר.

 

[ה צ ו ל ל ת הצהובה]

שורדים כמו גדולים... התרגלנו מזמן

הקטע הוא שרק כשיש "בלגאן גדול" התקשורת טורחת לדווח.
כשבערך פעם בשבוע נופלת עלינו רקטה (באיזור אשדוד-אשקלון-ק.גת-ב"ש-גן יבנה-באר טוביה), זה לא מעניין אז לא מדווחים.
שלא לדבר על שדרות, שם נופלות רקטות כל הזמן אבל זה כבר מזמן לא מעניין.

מבחינת הסדרי ראייה, העלית שאלה מעניינת, אני אשאיר לאחרים להשיב עליה.

 

[mother cat]

כן, ברור שאנחנו מתרגשים יותר כשהבלאגן גדול...

אבל לרגע לא שוכחים שככה אתם חיים כבר שנים. והרי זו המטרה של המבצע, לא?

את יכולה לספר איפה את גרה? לא זוכרת בני כמה הילדים - כבר מתורגלים באזעקות?

תחזיקו מעמד!

 

[החתולית]

הבחור קיבל צו 8 אתמול בחמש בבוקר

אז גיסתי לשעבר הזמינה אותנו לארוחת ערב משפחתי אצלה בבית.

בינתיים אני בבית עם הבן והחברה שלו. הם מרגיעים אותי, וטוענים שאני מתנהגת כמו נערה בת 17 שהחבר שלה נשאר שבת בבסיס.

חברות וחברים שגרים בדרום מדווחים כל הזמן מה קורה איתם, וגם להם אני דואגת.

 

[mother cat]

LOL לגבי מה שבנך וחברתו אומרים. אכן במקרים כאלה אנחנו חוזרות להיות כמו נערות, לא?

שמעת מבעלך? הכל בסדר?

 

[החתולית]

שמעתי ממנו

כשהוא יכול הוא מתקשר, ואני די רגועה. בעבודה בטלו רק את הפגישות שנועדו לו להיום, לאות אופטימיות ותקווה.

 

[XמXלה]

גם שלי צחקו עלי

והאמת שזו פעם ראשונה ש"אני שולחת" אהוב לצבא בשעת חירום.
הגרוש שלי היה פטור ממילואים והגדול עדיין לא התגייס.
החוסר אונים חירפן אותי מה גם שזו שבת ראשונה שלא עשינו ביחד מאז שהיכרנו וכאילו שכחתי מה עושים בסופ"ש כשלבד...
בסוף יצאתי קצת עם חברה בערב שישי ועם הגדול בשבת בצהריים לזמן איכוצ'

 

[צלילי מיתר]

בדיוק חשבתי על זה השבוע - הגרוש גר בת"א

ואנחנו בעיר אחרת.
אם ירצה להיות עם הילדים בזמן הזה - איך זה יתאפשר? הם לא ירצו לנסוע לתל אביב כי שם כבר היו אזעקות וכאן לא היו ואני לא רוצה שהוא יהיה איתנו בבית.
לשמחתי זה עוד לא עלה, הילדים לא לחוצים מידי והוא לא מביע רצון בנתיים להיות איתם בזמן הזה .

 

[mother cat]

לא הבנתי - הוא לא מבלה איתם זמן בשגרה?

או שהתכוונת אם ירצה להיות יותר זמן איתם, לנוכח המצב?

אני מודה שבעיני העניין פשוט - בטחון הילדים צריך להיות מעל הכל, מעל הסדרי ראיה, מעל רצונות של מי מההורים. אם יותר בטוח בעיר אחת מאשר בשניה, לדעתי הילדים צריכים להיות שם עד יעבור זעם. אבל אני בטוחה שזה לא כל-כך פשוט...

 

[צלילי מיתר]

אם ירצה להיות איתם יותר. ברור שבטחון הילדים

מעל לכול ואנחנו עיר בלי אזעקות ובלי קולות מלחמה עד כה.
בשגרה הוא בא לכאן פעם בשבוע לפגוש אותם והם לא נוסעים אליו באמצע שבוע רק בכל סו"ש שני.
למשל - בשבת הקרובה הם אמורים להיות אצלו בתל אביב
אם נחליט שזה לא מתאים או שהם לא ירצו = הם ישארו איתי כאן ואני מניחה שהוא ירצה לראות אותם ויבוא לכאן לפחות לכמה שעות.

 

[mother cat]

הבנתי

טוב, בואי נקווה שעד סוף השבוע הכל יגמר והשאלה לא תהיה רלוונטית... מותר להיות אופטימיים, לא?

 

[מרוניה]

רצוי להיות אופטימיים!

 

[זהב טה ו ר]

נישארתי לבד

הגדולה כמובן מרותקת לבסיס
הצעירה הוזמנה עם הנבחרת ל"מחנה אימונים" בקיבוץ הרבה מחוץ לטווח
הזוגי (האמיץ) חזר הבוקר לעבודה ומשם לביתו.
אני בעבודה, כי מחוץ לטווח ה- 7 לא ביטלו את העבודה, למרות שאין לי מה לעשות כי אף אחד לא יתקשר או יענה לטלפונים או מיילים היום.

מה נותר לעשות? לחכות לאזעקה הבאה ולהתפלל לשלום החיילים, אנשי הסדיר, הקבע והמילואים!

 

[mother cat]

אוי! מקווה שיש מרחב מוגן קרוב בעבודה!

נשמע ממש לא קל...

תחזיקו מעמד!

 

[זהב טה ו ר]

זה היתרון

בבית אין כלום, לא ממ"ד ולא מקלט
לפחות בעבודה יש.
אבל בדרך הלוך וחזור... הלב דופק...

 

[mother cat]

אוי! אכן לא פשוט!