איך אתן מנצלות את שעות הפנאי שלכן ?
- פותח הנושא siv30
- פורסם בתאריך
)))) הכלחינוך של פעם
פעם נניח לפני 30 שנה, היו ילדים שהלכו לבית ספר בבוקר, וחזרו בצהרים הבייתה -אכלו ארוחת צהרים חמה ומשביעה שאימא האוהבת הכינה בעמל רב משעות הבוקר מהירקות הטריים שקטפה בגינה הקטנה שגידלה ליד מרפסת המטבח הקטנה עוד יותר. אח"כ אימא האוהבת הלכה לגהץ את החולצות המעומלנות של אבא העובד קשה וישוב עם חשיכה. והילד המסורק עם השביל בצד הלך להכין את שעורי הבית. אח"כ הלך לשחק עם חברים בשדות, ולפעולה בצופים שם עסקו בקשר מוט וערכי הההגשמה והעליה לקרקע, ואז בערב, כאשר אבא שב מעמל יומו היו יושבים כולם לשולחן לאכול ארוחת ערב ואבא היה משוחח עם ילדיו על ערכים וספרות. או שפעם, אבא עבד קשה ואימא גם עבדה בתור פקידה בקופת חולים (מפוצל כי לא הייתה לה ברירה ורצתה להיות בצהרים עם הילדים בבית) הילד שנשאר בבית לבד היה הולך לשחק בחצר של השיכון עם הילדים של השכנים, לפעמים קשרו זנבות של חתולים, לפעמים גזרו לבת השכן את הצמות, והגרוע מכל היה כאשר שחקו כדורגל ושברו את החלון.(ראה "שיר השכונה") בערב אבא העייף מהעבודה בסולל בונה ואימא העייפה מהעבודה בקופת חולים היו צועקים על הילד שאם עוד פעם אדון רבינוביץ יגיד משהו על חלון שבור הם ישברו לו את העצמות (לילד, לא לאדון רבינוביץ). מה באה לאמר? תפיסת העולם הרואה את ה"פעם" כאידאליזציה ואת ההווה כ"רעה חולה" אינה מבוססת על עובדות אלא אולי על זכרונות נוסטלגיים. העולם משתנה, אמצעים טכנולוגיים משתנים , ואי אפשר להשאר ב"פעם" מה עוד שאני יכולה לערער קשות על "החינוך הרצוי של פעם" האם היה רצוי כל כך, האם היה טוב כל כך, מה מגבלותיו ויתרונותיו.מאידך זה דיון סרק. העולם גדל, המחשבים, הטלוויזיה נמצאים בכל בית , (ובתי ספר, ובתי חברים ועוד).יש יתרונות לכך, יש חסרונות. אין לכך אבל דקה אחת של קשר לחינוך. לשיחה עם הילדים. ואמירה שלך :"אנחנו לא יושבים ובאמת מדברים או עוסקים בילדים או עימם.." אז אתה אולי לא אני -כן.(לא בזמן שמשדרים את פוקימון, אין סיכוי לקשב). אני משוחחת כאשר הזמן נכון לי ולהם. ובשבת בבוקר רחמנא ליצלן במקום לקום ב6.30 ולשחק איתם דמקה ,אני שמה להם קלטת בוידאו וחוזרת לתנומה נעימה של עוד שעתיים, וכך הם מרוויחים פחות שעות אימא, אבל אימא פחות עייפה ועצבנית (למה בשבתות הם קמים כל כך מוקדם ובימי לימודים צריך טרקטור להוציא אותם מהמיטה?). הילדים של היום, פתוחים יותר לעולם, משכילים יותר, רואים יותר , שומעים יותר (וקוראים פחות) אני אפילו חושבת שהאינטרקציה שלי עם הילדים שלי טובה בעשרות מונים מזו שהייתה להוריי עימי. למרות הטלוויזיה המשוקצת טפו טפו.
פעם נניח לפני 30 שנה, היו ילדים שהלכו לבית ספר בבוקר, וחזרו בצהרים הבייתה -אכלו ארוחת צהרים חמה ומשביעה שאימא האוהבת הכינה בעמל רב משעות הבוקר מהירקות הטריים שקטפה בגינה הקטנה שגידלה ליד מרפסת המטבח הקטנה עוד יותר. אח"כ אימא האוהבת הלכה לגהץ את החולצות המעומלנות של אבא העובד קשה וישוב עם חשיכה. והילד המסורק עם השביל בצד הלך להכין את שעורי הבית. אח"כ הלך לשחק עם חברים בשדות, ולפעולה בצופים שם עסקו בקשר מוט וערכי הההגשמה והעליה לקרקע, ואז בערב, כאשר אבא שב מעמל יומו היו יושבים כולם לשולחן לאכול ארוחת ערב ואבא היה משוחח עם ילדיו על ערכים וספרות. או שפעם, אבא עבד קשה ואימא גם עבדה בתור פקידה בקופת חולים (מפוצל כי לא הייתה לה ברירה ורצתה להיות בצהרים עם הילדים בבית) הילד שנשאר בבית לבד היה הולך לשחק בחצר של השיכון עם הילדים של השכנים, לפעמים קשרו זנבות של חתולים, לפעמים גזרו לבת השכן את הצמות, והגרוע מכל היה כאשר שחקו כדורגל ושברו את החלון.(ראה "שיר השכונה") בערב אבא העייף מהעבודה בסולל בונה ואימא העייפה מהעבודה בקופת חולים היו צועקים על הילד שאם עוד פעם אדון רבינוביץ יגיד משהו על חלון שבור הם ישברו לו את העצמות (לילד, לא לאדון רבינוביץ). מה באה לאמר? תפיסת העולם הרואה את ה"פעם" כאידאליזציה ואת ההווה כ"רעה חולה" אינה מבוססת על עובדות אלא אולי על זכרונות נוסטלגיים. העולם משתנה, אמצעים טכנולוגיים משתנים , ואי אפשר להשאר ב"פעם" מה עוד שאני יכולה לערער קשות על "החינוך הרצוי של פעם" האם היה רצוי כל כך, האם היה טוב כל כך, מה מגבלותיו ויתרונותיו.מאידך זה דיון סרק. העולם גדל, המחשבים, הטלוויזיה נמצאים בכל בית , (ובתי ספר, ובתי חברים ועוד).יש יתרונות לכך, יש חסרונות. אין לכך אבל דקה אחת של קשר לחינוך. לשיחה עם הילדים. ואמירה שלך :"אנחנו לא יושבים ובאמת מדברים או עוסקים בילדים או עימם.." אז אתה אולי לא אני -כן.(לא בזמן שמשדרים את פוקימון, אין סיכוי לקשב). אני משוחחת כאשר הזמן נכון לי ולהם. ובשבת בבוקר רחמנא ליצלן במקום לקום ב6.30 ולשחק איתם דמקה ,אני שמה להם קלטת בוידאו וחוזרת לתנומה נעימה של עוד שעתיים, וכך הם מרוויחים פחות שעות אימא, אבל אימא פחות עייפה ועצבנית (למה בשבתות הם קמים כל כך מוקדם ובימי לימודים צריך טרקטור להוציא אותם מהמיטה?). הילדים של היום, פתוחים יותר לעולם, משכילים יותר, רואים יותר , שומעים יותר (וקוראים פחות) אני אפילו חושבת שהאינטרקציה שלי עם הילדים שלי טובה בעשרות מונים מזו שהייתה להוריי עימי. למרות הטלוויזיה המשוקצת טפו טפו.
קוראים לזה נוסטלגיה
נוסטלגיה היא סוג של אידיאליזציה שנובעת מתוך ראיה "ורודה" של העבר. נכון הצגת את הדברים שיש פנים לכאן ולכאן אבל לרוב כאשר אנחנו נתקפים נוסטלגיה אנחנו מאוד רוצים לחזור לעבר ומציירים אותו בצבעים פסטליים שלא לגמרי תואמים את השטח. אני לא חושבת שהעבר היה כל כך נהדר, יש לי זיכרונות ילדות אבל הם לא נעימים עד כדי כך שאני ארצה לחזור אחורה נניח 25 שנים. היום הצעצועים משוכללים יותר, תוכניות הטלביזיה מעניינות יותר יש מחשב, יש קלטות וידיאו ואפילו הפשוש שלי זוכה למשחקי מחשב מותאמים אישית (קומפי למי שלא שמעה). אז נכון היה לנו חמש אבנים, גומי ומחבואים. הינו בונים בתים על העץ ומשחקים קלאס. זה לא אומר שלהורים שלי היה יותר זמן להיות איתי או שהזמן הזה היה יותר איכותי. תודה שהעלת את הדברים בצורה כל כך נכונה ויפה.
נוסטלגיה היא סוג של אידיאליזציה שנובעת מתוך ראיה "ורודה" של העבר. נכון הצגת את הדברים שיש פנים לכאן ולכאן אבל לרוב כאשר אנחנו נתקפים נוסטלגיה אנחנו מאוד רוצים לחזור לעבר ומציירים אותו בצבעים פסטליים שלא לגמרי תואמים את השטח. אני לא חושבת שהעבר היה כל כך נהדר, יש לי זיכרונות ילדות אבל הם לא נעימים עד כדי כך שאני ארצה לחזור אחורה נניח 25 שנים. היום הצעצועים משוכללים יותר, תוכניות הטלביזיה מעניינות יותר יש מחשב, יש קלטות וידיאו ואפילו הפשוש שלי זוכה למשחקי מחשב מותאמים אישית (קומפי למי שלא שמעה). אז נכון היה לנו חמש אבנים, גומי ומחבואים. הינו בונים בתים על העץ ומשחקים קלאס. זה לא אומר שלהורים שלי היה יותר זמן להיות איתי או שהזמן הזה היה יותר איכותי. תודה שהעלת את הדברים בצורה כל כך נכונה ויפה.
פנאי - מה זה?
טוב פנאי אין לי, כלומר אין זמ פנוי יש לי כל כך הרבה מה לעשות בחיים השוטפים, אז אני מראש מוותרת על חלק, או דוחה (הספונג'ה לא בורחת, וגם הכביסה לא...) אינטנט זה תחביב? חשבתי שזו סתם התעדכנות ב"מה קורה בעולם" כי אני בקושי יוצאת לעולם הגדול, בשבילי מסך המחשב הוא מעין חלון... אוהבת לקרוא המון, אז קוראת בשבת, ואם הפכתי תחביב לעבודה, אז תחביב משני יהפוך ראשון- חובבת רפואה בכלל ואלטרנטיבית בפרט, וגם מבינה לא מעט בנושא.
טוב פנאי אין לי, כלומר אין זמ פנוי יש לי כל כך הרבה מה לעשות בחיים השוטפים, אז אני מראש מוותרת על חלק, או דוחה (הספונג'ה לא בורחת, וגם הכביסה לא...) אינטנט זה תחביב? חשבתי שזו סתם התעדכנות ב"מה קורה בעולם" כי אני בקושי יוצאת לעולם הגדול, בשבילי מסך המחשב הוא מעין חלון... אוהבת לקרוא המון, אז קוראת בשבת, ואם הפכתי תחביב לעבודה, אז תחביב משני יהפוך ראשון- חובבת רפואה בכלל ואלטרנטיבית בפרט, וגם מבינה לא מעט בנושא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.