איך גומלים ולא מטיטולים

[אושרתת]

איך גומלים../images/Emo35.gif ולא מטיטולים ../images/Emo70.gif

אושר כבר בת שלוש וחצי, מגיל 0 היא אוהבת לישון לידי (מי לא אוהב לישון ליד הוריו?) ו,,,,לשים יד על האף שלי! כשהנקתי אותה (עד גיל 7 חודשים) תמיד הייתי שמה את היד שלה על הפה שלי ומנשקת אותה בלי הפסקה. הבעיה היא שהענין נמשך עד היום ולא מפסיק. זה מאוד מציק,,,בעיקר כשאנחנו נמצאים ליד אנשים! לישון היא לא מוכנה לבד, רק אם אמא באה לישון איתה, מיותר לציין שכשאני הולכת להרדים אותה, אני נרדמת יחד איתה וכך נסגר לי הערב,,,וממש לא מרצון! היתה תקופה שזה נפסק והיא ישנה לבד עם קלטת ועכשיו בכמה חודשים האחרונים שוב זה התחיל ושוב היא לא רוצה לישון עד שאני מרדימה אותה. מה עושים??? איך גומלים ילד משינה עם אמא ובכלל איך גומלים אותה מהאף שלי??? מילא חיתול שכבר נראה כמו סמרטוט, אבל האף שלי??? רחמנות

רעיונות יתקבלו בברכה,,וגם נסיון למימוש!

 

[רימונה ש]

אין הצעות - רק השתתפות...

כשהבת שלי רוצה לישון היא מתכרבלת לי בתוך הידיים,(כמו בפוזת הנקה -הנקתי אותה עד גיל שנה ו- 3 חודשים) ומכניסה יד אחת, למחשוף החולצה, ואם אין מחשוף היא מנסה להרים את החולצה מלמטה כדי לגעת בעור החשוף. מיותר לציין שליד אנשים זה די מביך, אבל מה לעשות שרק עם מגע גופני של עור בעור היא יכולה להרדם? בלילה זה סיפור אחר. היא נרדמת במיטה שלה, הערב נראה די רגיל עד שהיא מתעוררת. כולה אפופת שינה נעמדת במיטה וקוראת אמא. בהתחלה בשקט אחר כך בטון הולך וגובר, ואם אני לא מגיבה, הקריאה הופכת לבכי. כשאני ניגשת אליה - מספיק שאני ארים אותה לשניה אחת והיא נרדמת לי חזרה על הידיים. אני מניחה אותה חזרה במיטה. אחרי 10 - 20 דקות היא שוב מתעוררת והתהליך חוזר על עצמו. ההתעוררות נפסקת רק אם אני לוקחת אותה אלי למיטה והיא מסיימת את הלילה בשנת ישרים רצופה, ללא הפרעות, במיטה הזוגית עם אמא ואבא. ניסיתי לתת לה לבכות - לא הלך. ניסיתי להתעקש ולהחזיר אותה למיטה כל פעם שהיא מתעוררת - אלא שאז אני לא ישנה כל הלילה ובבוקר לא מתפקדת בעבודה. והדרך הקצרה לישון היא לקחת אותה אלי למיטה...(מה שקורה בדרך כלל) אז איך גומלים? - לא יודעת - אני באותו מלכוד אשמח גם לקבל הצעות.

 

[zimes]

אל תסקלו אותי, אבל...

פתרון אחד הוא להגדיל את המיטה הזוגית. אמנם כך הילד עדיין ישן אתכם, אבל הגב יהיה בסדר. (אנחנו עוד צעירים - שנה ו 2, אני לא יודעת איך אני אדבר בעוד שנתיים, אבל זה מה שעשינו. כשנהיה צפוף, הוספנו הרחבה למיטה, כך שישנים ביחד, אבל יש לי המרחב לפשוט איברים.)

 

[אושרתת]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif הצחקת אותי כהוגן...

רעיון מקורי ביותר יש לציין.. למה לסקול???

 

[zimes]

כי שאלת איך לגמול

ולסיים את הלינה המשותפת ועניתי איך לבסס אותה

 

[ליאת של בר]

רימונה, אפשר לשאול../images/Emo32.gif

לגבי הגמילה? מהציצי.. בר בת שנה וחודש ולא מגלה שום סימני גמילה. אמא שלה מתחילה לחשוב בכיוון... אשמח לשמוע מנסיונך..

 

[zimes]

יש בפורום הנקה עכשיו

בערך 17 דיונים בנושא. שתיכן מוזמנות.

 

[ליאת של בר]

באמת המון זמן לא ביקרתי תודה

 

[רימונה ש]

אצלי זה קרה במקרה...

יום אחד ביקרה אצלי אחותי עם ביתה הקטנה, והבת שלי גילתה שיש דבר כזה שנקרא מוצץ והוא מגומי...(או סיליקון). היא הוציאה לה את המוצץ מהפה והכניסה ישר לפה שלה. הדבר קרה כשהיתה בת שנה. עד אז היא לא רצתה ולא היתה מוכנה לקחת מוצץ. גם לא היה לה צורך במוצץ כשיש מוצץ טיבעי, רך, חם ונעים.. אני קפצתי על ההזדמנות ובכל פעם שרצתה לינוק רק לשם הכיף חיבקתי אותה בפוזת הנקה, כשהלחי שלה צמודה לעור הגוף שלי, ונתתי לה מוצץ. באופן הדרגתי הפחתתי את מספר ההנקות האמיתיות והחלפתי אותן בהנקות המדומות.עד שנגמלה לחלוטין. וזה סוף הסיפור. מקווה שעזר לך.

 

[יונית ש]

../images/Emo8.gif../images/Emo9.gif

 

[אמא של תומר]

גמילה מציצי

אני לא יודעת מה קורה בפורום הנקה - תומר נגמל כבר לפני חודשיים וחצי, אבל לנו מה שעבד (אם בר אוכלת גם חלב שאוב מבקבוק), אנחנו ערבבנו חלב אם ופורמולה ביחס של 1/3 פורמולה ו - 2/3 חלב אם, ובהדרגה העלנו את היחס לטובת הפורמולה, ורק ככה הוא התרגל לטעם. אח"כ אם הוא היה עושה לי קונצים, הייתי מוסיפה כפית סוכר ענבים כדי שיהיה מתוק, ובהדרגה מפחיתה את הכמות. ואגב, עד היום הוא לא אכלן גדול של פורמולה, מוכן לקחת בקבוק רק בלילה. היתה גמילה מאוד קשה, ושום טיפ שקיבלנו (למשל לתת פורמולה בכפית, לתת בלילה וכו´ וכו´) לא עזר. אבל הציצי נהיה אחרי זה מה זה קטן... באסה.... בהצלחה

 

[אילנה של יובל ומיכל]

הגמילה שלנו מתחלקת לשני חלקים

הגמילה של מיכל והגמילה של אמא. מיכל - בערך בגיל 10 חודשים ושבוע עברנו לשתי הנקות ביום, בוקר וערב, ולפעמים נשנושים בין לבין. אחרי ההנקה של הערב הייתי מציעה לה בקבוק, לפעמים היא הייתה לוקחת ולפעמים לא, תלוי במה שהיה באותו ערב בציצי. אחרי שלושה שבועות מיכל ויתרה על הנקת הערב. פעם אחת. פעם שניה פעם שלישית. ואז פתאום ויתרה גם על הנקת הבוקר. אחרי יומיים שבהם היא לא ינקה בכלל, החלטתי לא להאבק איתה בעניין זה, מה גם שהילדה הייתה בת 11 חודשים וקצת וממילא חשבתי שמספיק. וזהו. ככה מיכל נגמלה. לאמא לקח עוד שבועיים שלושה להפנים את העניין ולא להתגעגע ל"מרגיע הלאומי".

 

[אמא של דפנה]

לישון עם ההורים - גמילה חלק א´

אני אחפש לך תשובה ואת תחפשי לי תשובה איך גומלים ילדה בת 6.5 מלהרדם במיטת ההורים ולחכות שיעבירו אותה למיטה שלנו להמשך הלילה? מסכימה?

 

[אמא של דפנה]

לישון עם ההורים = חלק ב´

ועכשיו לעניין: לקטע של האף (אין לי עצות רק השתתפות וחיבוק) אולי לתת לה את הסמרטוט ולהסביר שזה האף של אמא (אולי יעבוד). בקטע השני של להרדם איתה - אני באמת לוקחת למיטה שלנו והיא הבאה גם אם לא קוראים לה ונשכבת אצלנו לכל רוחב המיטה לפעמים על הרגליים שלי ולפעמים היא מספיקה להרדם לפני שאני מספיקה להגיעה לשם ואז אנחנו מחכים בסלון שהיא תישן כבד ומעבירים אותה. בזמן ההעברה גם היא מתעוררת אומרים לה שעוברים דירה למיטה שלה וחוזרים על זה שוב ושוב (זה לקח אצלנו 4 חודשים עד שהיא הפנימה שיש לה חדר ומיטה) ומשכיבים אותה שם. בכל מקרה המון בהצלחה בקטע של העברה ממיטה למיטה. זה הקטע הכי קשה בו הם מתעוררים ולפעמים צריך פשוט להתחיל את כל הסיפור מההתחלה. אם את רוצה שקט מההתחלה להרדים אותה במיטה שלה ולשכב או לשבת לידה - אם את עדיין נרדמת איתה בתהליך הזה (אני ממליצה לך לשבת על כיסא קשה לידה ולהחזיק לה את היד או משהו דומה עד שהיא נכנסת לטראנס של שינה ואח"כ לחזור כל כמה דקות רק להראות לה שלא שכחת אותה ואת עדיין שם). בהצלחה.

 

[אושרתת]

תארתי לעצמי שלא רק אני בעסק הזה../images/Emo6.gif

ניסתי להביא לה את הבובה שלה מינימאוס אמרתי לה שיש לה אף גדול,,,אז היא אמרה אבל לאמא יש אף קטן! וזה לא האף של אמא. ניסתי בובה קטנה,,,האף קטן מדי...יש לה תשובה לכל דבר. כיסא קשה,,,לא יעזור אני יכולה להרדם אפילו בתחנת אוטובוס

אם אני לא מרדימה אותה הבכי חבל"ז והריגשי שלי מתחיל לעבוד שעות נוספות וכואב לי לשמוע אותה בוכה... בקיצור, לא משנה איפה נרדים אותה, תמיד נקום בבוקר והיא ישנה לידנו! מיותר לציין שהגב תפוס לשנינו,,

תודה בכל אופן על הנסיון,,

 

[אמא של דפנה]

גמילה - חלק ג´ ולא אחרון

אז ככה נכון להיום: אפרת במיטה שלה לאחר 5 חודשים קשים - היא גילתה שנורא כיף להשאר במיטה שלה ולקרוא ספרים - מה שאי אפשר אצלי בחדר כי אין תאורה לקריאה (נקודה למחשבה אבל היא יותר גדולה מהילדה שלך). רותם ישנה לסירוגין במיטה שלה ובמיטה שלנו - אם אבא מרדים זה רוב הזמן אצלה אם אני מרדימה ואני עושה את זה 90 אחוז זה אצלנו או אצלה תלוי כמה אני עייפה באותו היום. במקרים קשים מאד הילדה ישנה אצלנו בחדר על שמיכה עבה על הרצפה (אבל זה כבר ממש קיצוני וקורה אחת לשבועיים בערך). בדרך כלל תמיד יש מי שמע ביר אותה למיטה שלה. ודרך אגב לא אמרת מה יקרה אם היא תרדם איתך ואבא יעביר אותה לחדר שלה, האם גם אז היא מתעוררת ודורשת לחזור אליכם? אם כן תנסי להיות תקיפה שיש לה את המיטה שלה והחדר שלה ואם לא יעזור תגידי לה שאת הולכת לישון במיטה שלה והיא יכולה לישון אצלכם ותראי מה יקרה? אצלנו אחרי פעמיים כאלה רותם הבינה טוב מאד שיש לה מיטה. אם כי זה לא מונע ממנה לעשות אצלינו טיולים מדי פעם לחדר שלנו. בהצלחה.

 

[אושרתת]

אין לה בעיה שנעביר אותה בלילה,, ז"א

היא ישנה ולא מרגישה ולפעמים תוך כדי שאנחנו מעבירים אותה היא אומרת "אמא תישני איתי" וחבל שאי אפשר לשים פה רמקול להשמיע אותה,,,היא אומרת את זה מצחיק מבליטה את ה-י´ אחרי הת´ לא חשופ,, ואז לפנות בוקר היא באה אלינו בערך בשעה 2-3. אבל הבעיה היותר מרגיזה היא שבערב היא דורשת את נכחותי לידה ואז נגמר לי הערב בשעה 20:00! אנסה ליישם חלק מהרעיונות שנכתבו פה...בטח בעלי לא יבין מה נחת עלי

תודה

 

[אמא של תומר]

אוף עם המחשב הזה!! מה עשינו

בקצרה (כתבתי מגילה שלמה והכל נמחק לי עם המחשב המעפן הזה!) זה היה בגיל יותר צעיר (7-8 חודשים בערך) אבל לא ויתרנו. נתנו לו לבכות. יום יומיים שלושה - וזה עבר. היו צרחות, בכי, במשך כמה שעות! והעקשן לא ויתר, אבל גם אנחנו לא ויתרנו. הוא הבין את הרעיון, ופשוט למד לישון לבד, להירדם לבד במיטה, לא על הידיים, וזה גם הפחית משמעותית את מספר ההתעוררויות בלילה, וגם שיפר את השינה שלו במשך היום. הדבר החשוב הוא לדעת שאת לא רעה ולא מכשפה ולא פוגעת בנפשה הרכה כאשר את נותנת לה לבכות במיטה. זהו חינוך מחדש להרגלי שינה טובים. בדיוק כמו שאנחנו קמים עייפים ועצבניים ועם כאב ראש כשאנחנו לא ישנים טוב - כך גם הם. כך שמה שאת עושה הוא טוב עבורה ולא בהכרח עבורה. אצלינו זה עבד, מומלץ לקחת סופ"ש (כדי שיהיה אפשר אח"כ להשלים שינה) ולעבוד על העניין הזה. בהצלחה לכולם (ואיזה באסה עם האינטרנט המגעיל הזה שהעלים לי את ההודעה המקורית!

 

[אמא של תומר]

תיקון

כך שמה שאת עושה הוא טוב עבורה ולא בהכרח עבורך.

 

[אירית של מורן ומתן]

כשתמצאי פתרון תודיעי לי ../images/Emo8.gif

אצלי זה התמכרות למשיכה בשיער שלי לפני השינה, ותמיד מעבר לישון איתי באמצע הלילה...אז כשתמצאי תשובה תודיעי לי