איך הסביבה מגיבה להחלטה?

[יסמין@]

תודה על האינפו

 

[עכשיותורי]

אצלי הספיק אפוטרופוס אחד (מרוסיה שנה שעברה)

 

[בהתחדשות3]

זו לא דרישה חדשה. נדרשתי לכך כשאימצתי

לפני כ-8 שנים. גם אחותי נדרשה לכך, כשאימצה לפני כ-12 שנים.(שתינו ממדינות שונות).

 

[liatha]

הי, ברוכה הבאה

אצלי אימוץ תמיד היה משאלתלב כמוסה וכשהתברר שאיני יכולה להרות זה כבר הפך לעובדה.
יש לי משפחה גדולה שקיבלה את זה בהמון אהבה, סיפרתי בהדרגה והרעיפו עליי אהבה ותמיכה.

בזמנו היה לי חצי (בן זוג) שמשפחתו קיבלה זאת באהבה גדולה,
הבעיה הייתה עם בן הזוג שלא ממש השלים ורצה...

ולכן היום אני מאמצת לבד.

אכן זהו פורום אוהב, תומך ומפרגן.
פורום מלא בניסיון, טיפים ועצות.

הרבה הצלחה בדרככם החדשה.

 

[fannyd]

בדיעבד מתייחסת לתגובות בערבון מוגבל

למדתי שתגובות אוהדות ונלהבות לעתים לא עומדות במבחן ולמעשה רק מס שפתים על מזבח הפוליטיקלי קורקט. את השיעור המטלטל ביותר למדתי שעה שחברה לעבודה שאימצה בעקבותי נפטרה ממחלה קשה בהותירה יתומה בת 12. עודני זוכרת את כל התגובות הנלהבות עם בואה של בתה והנה בשעת הלוויה אותם אנשים שכל כך העלו על נס את האמוץ לפני 10 שנים התלחשו שהילדה שחורה מדי, בטוח ממוצא צועני, וכמה תמימה הייתה המנוחה שכפי הנראה סידרו אותה... הילדה גם נראתה להם מבוגרת מגילה. ושוב ההנחה לגבי תמימות המנוחה שלבטח סידרו אותה. איש ממשפחת האם לא אסף את היתומה לביתו אפילו לחופשות וכל מילה נוספת מיותרת.

 

[tuttifrutti]

כמה עצוב, פאני לקרוא

בלתי נתפש שכך אנשים מגיבים.
ובכל זאת לא מפתיע. יש המון המון דעות קדומות אודות צבע העור או גנטיקה.
ולא כל אחד מתקבל במשפחתו.
אבל כמה עצוב!

גם בתי, אולי לא התקבלה במשפחה בגלל צבע עורה.
היא ממש "שוודית" בעוד אני ממשפחה מעדות המזרח.
מי שהכי התלהבה ממנה הייתה דווקא חמתה של בת דודה שלי, שהיא בעצמה ממוצא רוסי.
הכי קרוב לליבנו הוא מי שדומה לנו, כנראה.
למרות כל ההצהרות האחרות.

וליסמין: כן. צריך להחתים אפוטרופוס. בדרך כלל זה בן משפחה.

ולכותבת הפוסט: את תמצאי את מי שבאמת תומך ברעיון האימוץ.
רוב האנשים אוהדי אימוץ, או זה לפחות הניסיון שלי.
וחוץ מזה אנחנו "משפחה" גדולה של מאמצים.
ברוכה הבאה!

 

[China8]

ממש נורא לקרוא, פאני

עשה לי מאד עצוב! בייחוד כשאני מניחה שהילדה אומצה בגיל צעיר ולכן לכולם היה זמן להקשר ולאהוב, אבל עדיין הצבע או המוצא שיחקו תפקיד.
ומסתקרנת: מה קרה עם אותה ילדה לאחר שהתייתמה בפעם השניה??
ולגבי אפוטרופוס: גם אצלנו זו הייתה אחת מהדרישות, להצהיר על אחד/אחת כזה ולקבל את הסכמתו הכתובה.

 

[יסמין@]

אוי!!!! נורא!!!!

 

[year of the cat]

ועוד בזמן קשה כלכך בחרו לדבר כך, במקום לחשוב איך להקל על הילדה
מתי זה היה? מה קרה לילדה?

 

[fannyd]

אז ככה...

הנערה כיום בת 16. אמה חלתה מספר חודשים אחרי שחגגו לבת בת מצווה. בתקופת בה האם הייתה מאושפזת הבת שהתה פרק זמן בבית חברה, משפחה דתית שעשתה זאת לשם מצווה, ולאחר מכן בביתה של אחת המורות, משפחה דתית אף היא. כשהאם חזרה הביתה במצב סיעודי גם הבת חזרה הביתה כשהמטפלת הזרה מנהלת את משק הבית. כשהאם הועברה להוספיס בהחלטת הרווחה המשיכה ללמוד בבית הספר הדתי שהאם עוד הספיקה לבחור ועברה להתגורר בפנימיה לא דתית עם ילדים ממה שנקרא "בתים הרוסים". יש לנערה אפוטרופוס שבהתחלה היה מאד מעורב בחייה אבל עד מהרה צימצם את מעורבותו לניהול הצד הכספי בלבד. ידידים ומכרים של האם ניסו ליצור קשר עם הבת אך היא דחתה את כולם. גם בתי הבכורה ניסתה וכשלה. היא חברה של הנערה בפייסבוק וכך אני פחות או יותר מעודכנת. יש לנערה חבר אותו הכירה בפנימיה, גדול ממנה במספר שנים שכבר לא מתגורר שם ועובד באיזה מוסך. הנערה מעלה תמונות שלה ושל החבר שלא הולמות את המסגרת החינוכית בה היא נמצאת בלשון המעטה ובודאי גם היו מדירות שינה מעיני אמה ז"ל. שמעתי שלאחרונה משפחה של אחת מחברותיה לספסל הלימודים ביקשה לאסוף אותה אל ביתה. מסתבר שאבי המשפחה הכיר את אמה של הנערה וכאדם דתי מבקש לעשות זאת כמצווה. כיום הנערה חולקת את זמנה בין בית המשפחה לפנימיה שם יש להניח נהנית מחופש שאין במסגרת דתית. אם האפוטרופוס ממלא את תפקידו כראוי הנערה תהנה בעתיד מירושה לא מבוטלת שמצפה לה. הסיפור הזה עדיין מאד מטלטל עבורי, אם יחידנית בעצמי.

 

[year of the cat]

זה סיפור נוראי

אני מקווה שהיא תמצא את הכוחות להתאושש מזה
קשה מאוד לקרוא את זה, אני מניחה שכשמכירים את הדמויות זה לא נותן מנוח