לא הייתי קרה, מבלי לפרט יותר מדי.
 
אני אמנם אישה רציונאלית, אבל בקשר כזה עושים את כל מה שאפשר כדי לא ליפול head over feet.
זו הייתה דרך ההתמודדות שלי אז. אני די בטוחה שהיום הייתי נוהגת אחרת.
ההסכמה שלי לא שווה. כי אני איתך באותו ראש, אבל הלב יש לו כבר אג'נדה שונה.
באחד השברונות המרסקים יותר אמר לי ידיד טוב "לפחות את יודעת שיש לך לב - כשהוא נשבר".
אז החלטתי שבלית ברירה (הרי אי אפשר לא להתאהב לפעמים) - אקח את הטוב גם מהשברון שבוא יבוא.
והחלטה שעשיתי איתו - במיטה מותר לומר הכל. גם מילים מהשורש א.ה.ב. מחוץ לבועה - לא.
חוצמזה כתבת מעולה! שאפו.
לימד אותי הרבה שיעורים לחיים.
 
כשנכנסתי אליו, נכנסתי עם אג'נדה מאוד ברורה לגבי מה מותר ואסור, מה שאפשרי ולא אפשרי.
 
היום אני בהחלט מסכימה שאי אפשר לכלוא את הלב בכלוב.
 
תודה