שובבי 1983
New member
איך חותכים אחרי דייט שני?
חברים הכירו לי מישהי. השיחה הראשונה בטלפון הייתה מצוינת...דיברנו המון זמן וסיימנו עם כאב בטן מהצחוק. העובדה שהיא רואת חשבון, ושאני בדיוק סיימתי מקרה לא נעים עם מס הכנסה נתן לנו נושא משותף.
הזמנתי אותה לדייט. אני, כאדם ששונא דייטים ומתנגד בכל תוקף לישיבה המטומטמת הזו בבית קפה לראיון, וחסר נסיון בדבר הזה יחסית למשל לכמה כאן בפורום, הצלחתי לא רע.
פשוט הייתי אני. ציני להחריד אבל יודע לתת את הרספקט המתאים למעמד.
כששאלה איזו אישה אני מחפש, השבתי לה "מפוצצת בכסף".
אבל אל דאגה, כמובן שהשבתי לה את התשובה האמיתית, שהכי חשוב לי שתהיה תקשורת והבנה, ומשם כבר נוכל לבנות הרבה יחד. היא הופתעה נורא.
כששאלה אם "חצי-חצי" בסוף,
שאלתי אותה האם לא חבל לנסות להכשיל אותי עם דבר פשוט כזה?
היא השתגעה ממני. אחרי בית הקפה הלכנו לטיילת והיה פשוט נהדר. פשוט היינו מוקסמים אחד מהשני. היא נורא מתוקה.
הזמנתי אותה לדייט שני. היא באה עם לחם שהיא הכינה שאטעם. ולקחתי אותה ספונטנית למצפה והיא מאד אהבה.
אחרי כל שבירת הקרח/שבירת המתח/התפרקות של הדייט הראשון, היינו צריכים הרי קצת שקט ויותר רצינות לדבר ולהכיר. ככה ראיתי את הדברים.
אז ישבנו. ואז היא שאלה "אז אתה הנדסאי?" עניתי שכן. ובהצטיינות. "ואתה לא רוצה לשדרג למהנדס?" עניתי שניסיתי המון אז בזמנו, עד שלא נותר לי כוח לזה והעדפתי להיות יותר פרקטי ולהמשיך הלאה.
היא אמרה שזה אחד מהקריטריונים שלה, ושזה מאד חשוב לה. ושהנדסאי זה בכלל לא תואר ראשון, ושזה בעצם י"ג - י"ד מבחינתה.
נכנסתי להלם. היא לא מכירה אותי בכלל. אני עצמאי כבר יותר מעשור. סיכנתי את החיים שלי במדינות זרות כדי להגיע למה שהגעתי והכל בעצמי. בלי ירושה, בלי מתנות מאף אחד (וממש לא בעזרת הלימודים, אלו רק גזלו ממני זמן בדיעבד).
בתחילה זה היה שוק. לאחר מכן התגוננות קצרה ולאחר מכן התעשתות וניסיון להסביר לה שקריירה נמדדת בכסף בסופו של דבר. רמז ממש עבה עבורה. שעכשיו אני נורא מצטער שבכלל שיגרתי. תמיד אני מנסה להסתיר את זה בקשרים שלי.
היא שמה לב שהעניין נכנס בי. היא התנצלה וניסתה להסביר שזהו חלק מהקריטריונים שהיא קבעה לעצמה לגבי בן הזוג שלה. היא גם סיפרה לי על אביה, שבגיל מאוחר החליט ללמוד מנהל עסקים ומסיבה יחידה כדי להעניק לילדיו דוגמה (בטח אבא, בטח)
היא הייתה מתוחה בדרך הביתה. לאחר מכן שיגרה לי הודעה "אני מבטלת כל קריטריון לגביך".
חבר'ה הפגיעה קשה. באתי ממשפחה קשת יום וכל חיי סובבים סביב ההצלחה שלי. מהעצבים חלמתי בהקיץ איך אני מראה לה את הצהרת ההון האחרונה מ2012 שנושקת למיליון ואז היא תבין. היא רואת חשבון הרי.
ניסיתי היום לחזור לשגרה שלנו בווטסאפ. אבל אני לא מצליח.
אני רוצה לחתוך.
השאלה שלי: איך עושים את זה מבלי להשאיר לה תחושת אשמה. לכולנו היה את הבחורה/בחור החארות האלו שלא היה להם אכפת להשאיר אותנו אשמים. אז אנחנו בטח נדע איך לא לעשות את זה.
מה?
הודעה?
פגישה?
תודה...
חברים הכירו לי מישהי. השיחה הראשונה בטלפון הייתה מצוינת...דיברנו המון זמן וסיימנו עם כאב בטן מהצחוק. העובדה שהיא רואת חשבון, ושאני בדיוק סיימתי מקרה לא נעים עם מס הכנסה נתן לנו נושא משותף.
הזמנתי אותה לדייט. אני, כאדם ששונא דייטים ומתנגד בכל תוקף לישיבה המטומטמת הזו בבית קפה לראיון, וחסר נסיון בדבר הזה יחסית למשל לכמה כאן בפורום, הצלחתי לא רע.
פשוט הייתי אני. ציני להחריד אבל יודע לתת את הרספקט המתאים למעמד.
כששאלה איזו אישה אני מחפש, השבתי לה "מפוצצת בכסף".
אבל אל דאגה, כמובן שהשבתי לה את התשובה האמיתית, שהכי חשוב לי שתהיה תקשורת והבנה, ומשם כבר נוכל לבנות הרבה יחד. היא הופתעה נורא.
כששאלה אם "חצי-חצי" בסוף,
שאלתי אותה האם לא חבל לנסות להכשיל אותי עם דבר פשוט כזה?
היא השתגעה ממני. אחרי בית הקפה הלכנו לטיילת והיה פשוט נהדר. פשוט היינו מוקסמים אחד מהשני. היא נורא מתוקה.
הזמנתי אותה לדייט שני. היא באה עם לחם שהיא הכינה שאטעם. ולקחתי אותה ספונטנית למצפה והיא מאד אהבה.
אחרי כל שבירת הקרח/שבירת המתח/התפרקות של הדייט הראשון, היינו צריכים הרי קצת שקט ויותר רצינות לדבר ולהכיר. ככה ראיתי את הדברים.
אז ישבנו. ואז היא שאלה "אז אתה הנדסאי?" עניתי שכן. ובהצטיינות. "ואתה לא רוצה לשדרג למהנדס?" עניתי שניסיתי המון אז בזמנו, עד שלא נותר לי כוח לזה והעדפתי להיות יותר פרקטי ולהמשיך הלאה.
היא אמרה שזה אחד מהקריטריונים שלה, ושזה מאד חשוב לה. ושהנדסאי זה בכלל לא תואר ראשון, ושזה בעצם י"ג - י"ד מבחינתה.
נכנסתי להלם. היא לא מכירה אותי בכלל. אני עצמאי כבר יותר מעשור. סיכנתי את החיים שלי במדינות זרות כדי להגיע למה שהגעתי והכל בעצמי. בלי ירושה, בלי מתנות מאף אחד (וממש לא בעזרת הלימודים, אלו רק גזלו ממני זמן בדיעבד).
בתחילה זה היה שוק. לאחר מכן התגוננות קצרה ולאחר מכן התעשתות וניסיון להסביר לה שקריירה נמדדת בכסף בסופו של דבר. רמז ממש עבה עבורה. שעכשיו אני נורא מצטער שבכלל שיגרתי. תמיד אני מנסה להסתיר את זה בקשרים שלי.
היא שמה לב שהעניין נכנס בי. היא התנצלה וניסתה להסביר שזהו חלק מהקריטריונים שהיא קבעה לעצמה לגבי בן הזוג שלה. היא גם סיפרה לי על אביה, שבגיל מאוחר החליט ללמוד מנהל עסקים ומסיבה יחידה כדי להעניק לילדיו דוגמה (בטח אבא, בטח)
היא הייתה מתוחה בדרך הביתה. לאחר מכן שיגרה לי הודעה "אני מבטלת כל קריטריון לגביך".
חבר'ה הפגיעה קשה. באתי ממשפחה קשת יום וכל חיי סובבים סביב ההצלחה שלי. מהעצבים חלמתי בהקיץ איך אני מראה לה את הצהרת ההון האחרונה מ2012 שנושקת למיליון ואז היא תבין. היא רואת חשבון הרי.
ניסיתי היום לחזור לשגרה שלנו בווטסאפ. אבל אני לא מצליח.
אני רוצה לחתוך.
השאלה שלי: איך עושים את זה מבלי להשאיר לה תחושת אשמה. לכולנו היה את הבחורה/בחור החארות האלו שלא היה להם אכפת להשאיר אותנו אשמים. אז אנחנו בטח נדע איך לא לעשות את זה.
מה?
הודעה?
פגישה?
תודה...
