איך כוח המשיכה לא גורם לכוכבי

[כרטעיוטכ]

איך כוח המשיכה לא גורם לכוכבי

הלכת לקרוס על פני השמש? למה דווקא הכל נע בסיבוב?

 

[ambitious cyanide]

הסבר אינטואיטיבי

אדם המסובב חבל שבקצו דלי, מפעיל כוח על הדלי שמכוון למרכז הסיבוב - לאדם. התוצאה היא שהדלי לא נופל אל האדם, אלא מסתובב סביבו. באותו אופן, כוכבי הלכת הנמשכים לכיוון מרכז הסיבוב, ע"י כוח הכבידה של השמש, לא נופלים אל השמש, אלא מסתובבים סביבה. הסבר מדוייק יותר הוא ש "כוח כלפי המרכז" , הוא כוח צנטריפטלי (centripetal force) שפועל על גוף בעל מהירות קווית שונה מאפס, יוצר תנועה מעגלית, לא נפילה.

 

[כרטעיוטכ]

אינטואטיבית אני מדמיין דווקא

שבכל שבריר שנייה הדלי 'מנסה' לברוח בקו ישר ומה שמונע ממנו הו החוט. 1. כך שלא הבנתי את האנאלוגיה מכיוון שבמקרה של הדלי האנרגיה היא 'החוצה' מהמרכז (האדם), והוא רק תפוס בחוט. 2. מה מסמל החוט באנאלוגיה של כוח המשיכה בין הכוכבים? מוצ'ו גראסיס אמיגו!

 

[ambitious cyanide]

תראה...

זה נכון שבכל רגע לדלי יש מהירות בקו ישר, כלומר הדלי מנסה "לברוח". האדם לא רק "תופס בחוט" - האדם מפעיל כוח משיכה על הדלי, באמצעות החוט. האדם מושך בחוט, לכן מושך בדלי. אותו דבר בכוכבי הלכת - הם מנסים "לברוח הצידה" והשמש מושכת אותם, עם כוח המשיכה. ממש אותו הדבר, רק בלי חוט

 

[כרטעיוטכ]

אם כך כוח המשיכה בעצם

גורם לכוכבי הלכת, הנעים מלכתחילה באופן בלתי תלוי לכוח המשיכה, בקו ישר, לסטות מהקו הישר ולהיות 'לכודים' בכוח המשיכה שיסובב אותם? 2. אם היינו שמים כוכב לכת, ללא תנועה נטו, מול השמש, האם במקרה כזה הוא כן היה מתרסק אל השמש? אני חייב להודות לך על הסבלנות

 

[אמִיר]

כן

 

[zviiii]

התשובה, היא השאלה שלך.

כוכבי הלכת נופלים על השמש! זה נשמע כמו הפתעה, וזה מוזר, אבל זה נכון. אלא, שהם לא יגיעו לשמש אף פעם. וזאת כי יש להם תנועה קווית. נסה לדמיין את זה. ברגע מסוים כוכב הלכת נע כמשיק לשמש. הוא מתחיל ליפול לכווןן השמש, אבל יש לו את המהירות הקווית הקודמת. לכן תוך כדי נפילה הוא ממשיך להתקדם לכוון שהוא נע קודם. לתנועה בכוון הזה יש תאוצה שלילית, כי כאשר נוצרת הפניה השמש מתחילה למשוך את הכוכב אחורה. לאט לאט יורדת המהירות בכוון הראשוני, ומגיעה ל0. אבל זה כאשר המהירות ב90 מעלות הגיעה לשיאה. זה מתאר 90 מעלות של התנועה, וכך שזה נמשך הלאה. ובכן התשובה: ככבי הלכת נופלים כל הזמן על השמש, אבל גם מתרחקים ממנה. תוך כדי.

 

[אופסשםמשתמש]

../images/Emo45.gif

הם מנסים ליפול אבל כל הזמן מפספסים אותה.. קשה להסביר את זה.. אבל ברגע שתופסים את העקרון זה נראה נחמד ואלגנטי..

 

[zviiii]

תזכור מי הסביר לך. לקח לי שנים להבין את זה.

לצערי ההסבר הזה לא מופיע בספרים.

 

[אופסשםמשתמש]

הסביר המורה לפיסיקה בתיכון

היה מורה טוב

 

[aetzbar]

כל התשובות שקיבלת עד עכשיו,

מבוססות על כך לכוכבים יש תנועת התמדה נצחית בקו ישר. וכאשר כוכב כזה, שתנועתו הטבעית והנצחית היא בקו ישר, נמצא ליד כוכב אחר, מיד כוח המשיכה בין הכוכבים מתחיל לפעול, והוא מכופף את המסלול הטבעי הישר למסלול עקום (עגול), וכך מתקבלת תנועת הקפה נצחית במסלול עגול. ובקיצור, כוח המשיכה הופך תנועה טבעית ונצחית ישרה - לעגולה. האם הסבר זה מתקבל על הדעת ? ואם יבוא הסבר נוסף שיגיע לאותה תוצאה ? איך נבחר בין ההסברים ? הנה לדוגמה הסבר נוסף, המבוסס על כך שהתנועה הטבעית והנצחית של כוכבים היא לא במסלול ישר, לא במסלול עגול, אלא במסלול בורגי מרחבי. הסבר זה מופיע בדף 2 של המאמר המצ"ב, והוא כלל לא נזקק למושג המטאפייסי של כוח משיכה. א.עצבר

 

[volkanian]

אם הצופה הנח לא יכול

להיות קיים , אז הוא לא קיים , אתה לא יכול להכניס דברים לא פיזיקליים לתאוריות פיזיקליות אם הוא כן יכול להתקיים , תן דרך להבדיל בינו לבין צופה נע. עד אז אין שום משקל למאמר שלך כיוון שהוא מתבסס על הנחה לא פיזיקלית.

 

[aetzbar]

האם כוח המשיכה זה דבר פיזיקלי ?

האם אפשר למדוד את כוח המשיכה ? המושג "בוח משיכה" הומצא כדי לבאר את עצם קיומם של תופעות פיסיקליות ממשיות ומובחנות בחושים. כאשר מרפים מאבן היא נופלת ארצה בתנועה מואצת, ואין לנו כל הבחנה מוחשית "במשהו" המושך או דוחף את האבן כלפי מטה. ומאחר שאין לנו כל הבחנה מוחשית לגבי "מושך או דוחף את האבן" ומאחר שתופעה כזו מנוגדת לניסיון היומיומי שלנו, (שאבן תנוע מעצמה) הומצא מושג מטאפיסי שהוא ימשוך את האבן ויפיל אותה ארצה. שמו המקובל של מושג זה הוא "כוח משיכה" במושג כוח המשיכה לא מבחינים , ואת מושג כוח המשיכה לא מודדים. מושג זה הומצא כדי לתת הסבר הגיוני לתופעה מוחשית פלאית, ואת התופעה המוחשית הפלאית כן אפשר למדוד. ומה מודדים בתופעה המוחשית הפלאית ? את אנרגיית הרחיפה של האבן. ואם המושג המטאפיסי הזה קנה לו אחיזה בקהיליה המדעית , מה הטעם שהמושג המטאפיסי של תנועה מוחלטת לא יקנה לו אחיזה. במושגים מטאפיסיים "מכירים" ולא מבחינים בחושים. לכן, אלקטרון ופרוטון, הם מושגים מטאפיסיים, וכאלה ימצאו בכל השקפה מדעית העוסקת בתיאור המציאות הגשמית הפלאית. ולשאלתך הישירה, אני יוצא מתוך הנחה (שאינה חדשה כלל וכלל) החומר תמיד נע, (כוכבים) וחומר נח הוא נמנע המציאות. השלב הבא לאחר הנחה זו, היא ההכרה במושג "תנועתו המוחלטת של כל כוכב" בשלב הבא ניתן לדמיין את הצופה הדמיוני שהו נח מוחלט, ורק הוא מבחין בתנועות המוחלטות של הכוכבים. א.עצבר

 

[volkanian]

תגובה

אנכנו קוראים למה שמושך גופים בעלי מסה אחד לשני בשם כח משיכה. ואת המשיכה אנכנו מודדים , למה? , כי ככה קראנו למה שאנכנו מודדים. ההבדל בין מושך ודוחף קיים רק בשפה המדוברת ולא במדע. לעומת , צופה נח לא קיים ולא יכול להיות קיים - אתה אמרת את זה. לכן הוא לא רלוונטי לפיזיקה. המשיכה בין גופים קיימת - לא משנה איך תקרא לה. צופה נח לא קיים. אני גם מזכיר לך שלא הגדרת מה זה צופה נח (מה המאפיינים שלו , איך אנכנו נראה אותו ואיזה ניסוי נוכל לעשות כדי לזהות אותו.

 

[sagima]

אתה מגזים

כשאתה פותח הודעות חדשות עם השטויות שלך אז מילא, אבל באיזה זכות אתה עונה למישהו עם ה"תאוריות" (הם אפילו לא תאוריות ממש, יותר גיבוב של מילים), אתה מבלבל ומטעה אנשים ואני בטוח שזה עובר על חוקי הפורום ביחוד שבמקרה שלך זה נעשה בידיעה ובזדון.

 

[aetzbar]

לכל אדם יש שיפוט עצמי ובחירה חופשית

הנה לדוגמה הפעלת את כושר השיפוט שלך, ואני מצטט מדברך " כשאתה פותח הודעות חדשות עם השטויות שלך אז מילא" זכותך הטבעית לראות את הודעותי כשטויות, וזכותי הטבעית להשמיען. וכשאתה אומר שהמענה שלי "מבלבל ומטעה אנשים" , האין אתה מאמין כי לכל אדם יש כושר שיפוט לגבי המלים שהוא קורא ? האם רק לך יש כושר שיפוט והבחנה ? יתכן וכל הקוראים יגידו "זה שטויות" ויתכן שלא . אני ממליץ לתת מקום של כבוד לכולם, וזה התנאי להחלפת דעות באווירה של חופש. לדעתי תשובתך מוקצנת ומוגזמת, והיא הייתה מתרככת במקצת, אם היה לה חלק מדעי המתייחס לדברי. בכבוד רב א.עצבר

 

[sagima]

לאדם ששואל שאלה אין כושר שיפוט

בגלל זה הוא שואל את השאלה, והוא מצפה לקבל תשובה שמסתמכת על עובדות, וכשאתה בא ומציג בפניו את הדעות שלך כעובדה אתה בידיעה ובזדון מטעה אותו! אני רק מקווה שהמנהלת תיראה את הדברים כמו שאני רואה (ואני בטוח שעוד רבים בפורום חושבים כמוני) ותמחק את ההודעה שלך.

 

[aetzbar]

לכל אדם יש כושר שיפוט, והוא בעל בחירה

מבחינה עקרונית אין כל הבדל בין ההסבר שאני הצעתי, להסברים הקודמים. בשני המקרים ההסברים הם מטאפיסיים , ואין בהם עובדות מוחשיות. ומה יש בהם ? יש בהם התאמה לעובדה המוחשית , שהיא תנועת ההקפה של הארץ סביב השמש. זוהי העובדה המוחשית, ושני ההסברים תואמים אותה. ואגלה לך עוד "סוד קטן" בהחלט יכול להיות עוד הסבר מטאפיסי וגם הוא יעמוד בהתאמה עם העובדה המוחשית הנתפסת בחושים, והיא תנועת ההקפה המובחנת והנמדדת. האם אתה לא מבין שזוהי הדרך בה המדע התקדם ? תמיד היו הסברים אחרים לאותה תופעה מוחשית, ובין אלה נדרשה בחירה חופשית אני מקווה שתקרא את תשובתך שלך בעיון ושיקול דעת, ותחזור בך מהמסקנות השגויות והמוקצנות המופיעות בהם. ואם בכל זאת אתה מחזיק בדעתך, ואם תצליח לשכנע את הנהלת הפורום, שאפשר להחליף דעות בפורום זה, רק במסגרת הדעות המקובלות המופיעות ברשימת ספרים שאתה כמובן תקבע, כנראה שלא יהיה לי מקום בפורום מכובד זה. עד לשלב זה של הצגת רשימת הספרים האמורה, אנא ממך, התאזר בסבלנות וסובלנות גם לגבי דעות שלא מקובלות עליך, וכך תתרום , אולי באופן בלתי מודע, תרומה מכרעת להתפתחות המדע. בכבוד רב א.עצבר

 

[volkanian]

סליחה

אבל הדברים המטאפיזיים היחידים שנכתבו כאן נכתבו על ידיך. כבידה היא לא מטאפיזית - עובדה - דברים נמשכים אחד לשני. לעומת זאת צופה נח - אין.

 

[aetzbar]

תשובה המבוססת על דעה אישית....

עליך להבחין בין העובדה, לבין הביאור של העובדה. כאשר אתה אומר דברים נמשכים זה לזה אתה מתאר עובדה, שהתיאור המדוייק שלה יכול להופיע בשני אופנים, סטטי ודינמי. הפן הסטטי מתבטא בתופעה שאבן התלויה בקצהו של קפיץ, מותחת אותו באופן קבוע.(וזוהי עובדה) הפן הדינמי מתבטא בתופעה של נפילת אבן בתנועה מואצת, כאשר מרפים ממנה.(וזוהי עובדה) הביאור של הפן הסטטי הוא מטאפיסי, כיוון שאין לנו כל יכולת להבחין בכוח המשיכה הפועל על האבן ומביא למתיחת הקפיץ. אנחנו מבחינים בעובדה, ולא מבחינים בביאור של העובדה. לכן, זהו ביאור מטאפיסי.( ובו אנו מכירים במשהו מטאפיסי המותח את הקפיץ) גם הביאור של הפן הדינמי הוא מטאפיסי. אנחנו מבחינים באבן הנופלת בתאוצה כלפי מטה, אבל אנחנו לא מבחינים בכוח הפועל על האבן והוא מביא לנפילתה. לכן זהו ביאור מטאפיסי.(ובו אנו מכירים במשהו מטאפיסי המניע את האבן) לעובדה הזו בעלת הפן הסטטי והדינמי, ניתן להתאים עוד כמה ביאורים מטאפיסיים, והם יתאימו לה. אם הביאור הקודם היה בעל אופי ניוטוני, הביאור הבא יהיה בעל אופי אריסטוטלי. כל אבן שמרפים ממנה שואפת לנוע לעבר מקומה הטבעי שהוא בכיוון מרכז כדור הארץ. שאיפה זו מתממשת על פי כוח פנימי הטבוע באבן עצמה. גם זה ביאור מטאפיסי, כיוון שאין לנו יכולת להבחין בכוח הפנימי. אנחנו מבחינים בתופעה, ולא מבחינים בביאור לתופעה. זה קורה בביאור ניוטוני מקובל, ובביאור אריסטוטלי לא מקובל כיום. (בעבר ביאור זה היה מקובל) ואין כל מניעה למצוא ביאור מטאפיסי נוסף, ובלבד שהוא יתאים לתופעה הממשית המובחנת בחושים. בין ביאורים תתכן רק בחירה חופשית, ובבחירה כזו עברה הקהילייה המדעית מהביאור האריסטוטלי אל הביאור הניוטוני. מעבר בין ביאורים מתבטא בהחלפת הידיעות המטאפיסיות, כאשר הידיעות הפיסיות (העובדות) נשארות כמו שהן, ואין משתנות. לכן, תנועה מוחלטת היא ידיעה מטאפיסית, וגם כוח המשיכה הוא בגדר של ידיעה מטאפיסית. אני מקווה שהצלחתי להעביר את דעתי האישית בעניין זה א.עצבר