איך כינור , נערה, אוטיסטית, בת 19.5 מתרגלת תקשורת וביטויי
אני אמא של כינור ואני יודעת, כי מוכנותי להשתנות מאפשרת לנשמתי לצמוח ולניסים להופיע בחיי.
אני אוהבת ניסים.
בחיים של כולנו יש ניסים כל הזמן. אני מאוד אוהבת לאפשר לניסים להופיע בחיי.
איך אני עושה זאת ?
אני עושה עבודה רוחנית, כדי להיות קצת יותר פרקטית, אני מתרגלת את שיעורי חיי, זה משהו דומה לתרגול של מה שקשה לי בחיים, הרעיון הרוחני הוא, שמתוך התרגול של הקושי, במדרגה המדויקת שלו ומתוך ההתמדה בתרגול הקושי מגיעים ניסים לחיי היומיום.
כשכינור הייתה קטנה הבנתי שהיא נס רציני, בכל פעם שהיה נדמה לי שהבנתי עם מה היא מתמודדת, בכל פעם שהרגשתי שהפקק נפתח, ואז זה התחלף ושוב זה נראה בלתי פתיר כשכינור הייתה בת 11 אמרתי לעצמי, גברת נכבדת אמרת שאת "רוחנית", "מטפלת " אז הנה קבלת אתגר רציני ... נראה אותך .
ובזה היום החלטתי שכינור תהיה מקור לניסים בחיי. ומאז אנחנו כל הזמן עולות בדרגות התרגול וכך מצליחות להפוך כל קושי לנס נוסף.
בהתחלה רק אני תרגלתי עבור שתינו, תרגלתי ושיתפתי אותה בתרגול, בהגיון של מה שאני עושה וזה חלחל לאט לאט ובשלב מסויים כינור התחילה לתרגל בעצמה.
בגיל 17 כינור החליטה שהמופע זה התרגול שלה. זאת האינטרקציה שלה עם הסביבה. לפני זה, זו היתה השירה והקריאה, בעיקר הספרים היו הדבר הכי קרוב לאינטרקציה שלה עם העולם .
אז בגיל 17 היא החליטה שהיא עושה מופע. לאט לאט היא העלתה את התדירות של המופעים. בזמן האחרון נהיינו מקצועיות והמופע נהיה על בסיס קבוע .
כינור הבינה את הפטנט של המטרה והתרגול בדרך אל המטרה.
מרתק לראות כמה זה קשה לה ובכל זאת היא מתמידה בתרגולים. זה גם מרתק לראות אותה משתנה במהלך השנתיים האחרונות , כשהיא על הבמה, היא סוג של עוטה על עצמה את דמות גיבורת העל ( כינור) ולכינור יש הרבה יותר עוצמות ויכולות משל ברקן ( השם של כינור בבית הוא ברקן), ואז ברקן חוזרת הביתה והיא פשוט קורסת. שלושה שבועות בקושי מגרדת את עצמה מהחדר. בהתחלה ניתן היה לעשות מופע רק פעם בכמה חודשים, והיום התדירות הרבה יותר גדולה.
וזה נס בעיני. ( בלינק הבא יש סרטון בו כינור מספרת כיצד השירה מאפשרת לה להסביר את עצמה לעצמה - goo.gl/yF8Dyy )
אני אמא של כינור ואני יודעת, כי מוכנותי להשתנות מאפשרת לנשמתי לצמוח ולניסים להופיע בחיי.
אני אוהבת ניסים.
בחיים של כולנו יש ניסים כל הזמן. אני מאוד אוהבת לאפשר לניסים להופיע בחיי.
איך אני עושה זאת ?
אני עושה עבודה רוחנית, כדי להיות קצת יותר פרקטית, אני מתרגלת את שיעורי חיי, זה משהו דומה לתרגול של מה שקשה לי בחיים, הרעיון הרוחני הוא, שמתוך התרגול של הקושי, במדרגה המדויקת שלו ומתוך ההתמדה בתרגול הקושי מגיעים ניסים לחיי היומיום.
כשכינור הייתה קטנה הבנתי שהיא נס רציני, בכל פעם שהיה נדמה לי שהבנתי עם מה היא מתמודדת, בכל פעם שהרגשתי שהפקק נפתח, ואז זה התחלף ושוב זה נראה בלתי פתיר כשכינור הייתה בת 11 אמרתי לעצמי, גברת נכבדת אמרת שאת "רוחנית", "מטפלת " אז הנה קבלת אתגר רציני ... נראה אותך .
ובזה היום החלטתי שכינור תהיה מקור לניסים בחיי. ומאז אנחנו כל הזמן עולות בדרגות התרגול וכך מצליחות להפוך כל קושי לנס נוסף.
בהתחלה רק אני תרגלתי עבור שתינו, תרגלתי ושיתפתי אותה בתרגול, בהגיון של מה שאני עושה וזה חלחל לאט לאט ובשלב מסויים כינור התחילה לתרגל בעצמה.
בגיל 17 כינור החליטה שהמופע זה התרגול שלה. זאת האינטרקציה שלה עם הסביבה. לפני זה, זו היתה השירה והקריאה, בעיקר הספרים היו הדבר הכי קרוב לאינטרקציה שלה עם העולם .
אז בגיל 17 היא החליטה שהיא עושה מופע. לאט לאט היא העלתה את התדירות של המופעים. בזמן האחרון נהיינו מקצועיות והמופע נהיה על בסיס קבוע .
כינור הבינה את הפטנט של המטרה והתרגול בדרך אל המטרה.
מרתק לראות כמה זה קשה לה ובכל זאת היא מתמידה בתרגולים. זה גם מרתק לראות אותה משתנה במהלך השנתיים האחרונות , כשהיא על הבמה, היא סוג של עוטה על עצמה את דמות גיבורת העל ( כינור) ולכינור יש הרבה יותר עוצמות ויכולות משל ברקן ( השם של כינור בבית הוא ברקן), ואז ברקן חוזרת הביתה והיא פשוט קורסת. שלושה שבועות בקושי מגרדת את עצמה מהחדר. בהתחלה ניתן היה לעשות מופע רק פעם בכמה חודשים, והיום התדירות הרבה יותר גדולה.
וזה נס בעיני. ( בלינק הבא יש סרטון בו כינור מספרת כיצד השירה מאפשרת לה להסביר את עצמה לעצמה - goo.gl/yF8Dyy )