איך להתחיל...או יותר נכון - מאיפה

[הקוסמת הורודה2]

קראתי שוב משום מה פירשתי את זה שאתה כאילו לוחץ עליה

איזה פרצוף אומלל עשית לי במשפט

חה!

 

[היתקליף]

אני מתרשם ממה שהיא כתבה שהיא אכן ישבה וחשבה

והחליטה שלא מעוניינת.
הבעיה היא שאנחנו חיים בסביבה שכל הזמן אומרת לנו שמין וזוגיות הם הכרחיים ואנחנו אמורים לרצות בהם.
לכן מי שחיה בין אנשים רגילים ולא מעוניינת בזוגיות ומין צריכה כל הזמן להילחם במסרים שבאים מהסביבה.
כי גם אחרי שהיא תחליט עם עצמה שהיא לא רוצה, יבואו אנשים ויגידו לה לחשוב שוב, אולי היא כן רוצה.
כדי להפסיק להילחם צריך לפרוש מחברת בני אדם לגמרי.
&nbsp

 

[Elle992]

בדיוק!

אבל מילה במילה

בתוך עצמי - הגעתי להבנה, להחלטה,
אבל אני אדם, אני רואה TV, אני נפגשת עם בני אדם(לצערי).
אני חייה את חיי, אומנם לא סופר פעילים ואינטנסיבים כמו הרוב אבל עדיין.

אז כן, השפעות הסביבה לפעמים מובילות לערער, אבל אז שוב חוזרים למוטיב הרגיל.
המוטיב הנכון,

 

[airtruck]

שלום שלום

אז אתחיל במילת שלום כהתחלה
נכון שיש אנשים שונים ומשונים חלקם עם ביחס לאוכלוסיה גדול יותר או נמוך יותר..לפעמים קשה למצוא אותם ולפעמים קל.
בסוף כולנו מיוחדים שואפים לדברים שאנו רוצים אם זה חלום קשה להשגה , בן\בת זוג לראשונה וגם חלומות על עבודה מהנה ומספקת.

אופטימיות זה משהו שמתחדש .
אכן החיים גורמים לנו לשנות כיוון ואף כחלק מהדגים השוחים נגד כיוון הזרם,האם זה טוב ? מי יודע
קבלה עצמית זה דבר חשוב מאוד אך גם להתפתח,להתחדש וסתם לשכב ולחשוב זה דבר טוב- לסגור דברים שישארו פתוחים.

לגבי שינוי- נכון לכול אחד ,לדעתי לפחות, יש ליבה שאותה אי אפשר לשנות-מצבור אירועים וגנטיקה שהפכו אותנו למי שאנחנו אך כול החומות טיח וברזל שמעל ניתן לצבוע ,להרוס טיפה ולשפץ אך המונע הבוער בפנים קצת קשה..האם ניתן לדעתי חלק אפשרי..האם את צריכה את זה- איני יודע וגם איני מתיימר לדעת על עצמי בכלל (רק כתבתי את העולה במחשבותיי)

ואגב עד כמה שאני זוכר אותך כמנהלת ומה שכתבת כשהיית ,את אינך זוועה אז להרים את הראש ולהיות מיוחד זה גם חידה טובה לפיענוח.

חלק מהדברים נכתבו בכלליות

אז הסוף הינו גם התחלה חדשה אז אגיד לך שלום שוב פעם שלום שלום