לדעתי, אין כאן תשובה חד משמעית
תלוי בגיל, בחוויות של הילד וכן ביחס שלנו לסיפור, האם נישאר במשל או שננסה לבדוק מה המסר. אם נלמד ממקורותינו, נראה שעולם החי כפי שהוא מוצג די נאמן למצב בטבע. אם דוד נותן דוגמא על הארי והדוב, הרי הדוגמא לקוחה מעולם בו הוא חי, גם אם יש משל (מעולם מוכר) הרי מיד מכניסים את הנמשל..... (כבשת הרש) כלומר, במקורות עולם הדימויים הוא עולם מוכר, עולם בו הם חיו, כך שלא היה חשש לסילוף ועיוות המציאות .... אגדה ומשל הם ז'אנרים שמרתקים את הילד אך בינינו לבין עצמנו הם קשים לתפיסה, ולכן לימוד האגדה והמשל משוייך לפי חז"ל לגילאים בוגרים. בעידן של היום כאשר עולם החי רחוק מאוד מחיי הילדים, לדעתי מומלץ לחשוף בפניו את עולם החי כפי שהוא בטבע כמובן עם ביקורת מה מתאים.