איך לחסום את גג ארונות המטבח בפני החתול?

[Yukita]

יש מצב לנסיעות שאינם ביקור וטרינר?
אולי לקחת אותו למקומות שיאהב יותר מהוטרינר ולעתים קרובות?
לפתח סבירות כך שלא יפחד מהכלוב ולא ידע לאיפה הולכים לקחת אותו הפעם? למרות שלזה יש השלכות אחרות...

חתולים בדרך כלל לא מסתדרים טוב עם נסיעות. עצם הטלטלה בתוך משהו סגור אינה נעימה.

אבל הרגלה לכלוב עצמו היא קלה. צריך להאיר אותו פתוח, אפשר עם ריפוד נעים בפנים, והחתול ייכנס מתישהו. החוכמה היא לא לזנק מיד ולסגור אותו בפנים, אלא להשאיר אי ת הכלוב פתוח דרך קבע בנקודה כלשהי בבית. אצלנו החתולים אוהבים לישון בכלוב לפעמים, בעיקר בחורף.

 

[אלישבע777]

החתול הזה, מת מפחד מנסיעה במכונית או באוטובוס וזה יכול להיות רק לווטרינר או לפנסיון חתולים. אין נסיעות טובות!...ואין לי לאן לנסוע עם חתול, ששונא נסיעות. הוא מעדיף להיות בבת. גם בפנסיון הביתי, הוא אינו מתחבר לחתולי המקום ומתמקם על ארונות המטבח שם. לאחרונה הייתי צריכה לקחת אותו בדחיפות לווטרינר. אצל הווטרינר, הוא מסרב לצאת מהכלוב... אבל בדרך כלל, שם הוא קצת לחוץ אבל אינו עושה בעיות. כלוב או מנשא, בשבילו מסמלים נסיעה. לווטרינר, אני נושאת אותו בתרמיל גב מיוחד, לפעמים ברגל ולפעמים באוטובוס. מכל מקום, גם זה טראומטי בשבילו. הכל התחיל בגיל חודשיים, כשאספתי אותו מירושלים למקום מגורי, מרחק כמה שעות נסיעה באוטובוס בין עירוני ומוניות. הוא ילל כל הדרך. מאז הוא שונא נסיעות. הגור שאימצתי, אינו חושש, נסעתי איתו והוא לא צייץ.

 

[Yukita]

בתמונה - וגה רובצת לה בכיף בכלוב שזמין תמיד, פתוח על הרצפה בפינה בבית. כשמר חתול בכל בית שהגעתי אליו המלצתי שיחשבו על זה במקום להפוך את הכלוב למקור פחד ואימה עבור החתול.

אגב, גורים צעירים פוחדים פחות מנסיעות. תחושת הטריטוריאליות שלהם עדיין לא מפותחת וגם הפחדים הרלבנטיים לא. זה לרוב משתנה ככל שהם מתבגרים, ורק למעט נשארת היכולת לא לפחד בנסיעה. חתול מטבעו אינו מתאים לנסיעות. מאחר שחתולים הם טריטוריאליים לשטח וגם לגבי מי נכנס לשטח, על פי רוב פנסיון ביתי הוא האופציה היותר גרועה כי לבעלים האנושי זה נראה ביתי ונחמד אבל לחתול ממש לא. לכן מבחינת סדר ההעדפות על פי רוב ההמלצה תהיה להישאר בבית האמיתי עם ביקורים (של אדם שאפשר לסמוך עליו), ולאחר מכן פנסיון עם שטח אישי לכל חתול (כלומר לא ביתי) ולבסוף פנסיון ביתי.

 

[דגלמנגל]

יש מצב לנסיעות שאינם ביקור וטרינר?
אולי לקחת אותו למקומות שיאהב יותר מהוטרינר ולעתים קרובות?
לפתח סבירות כך שלא יפחד מהכלוב ולא ידע לאיפה הולכים לקחת אותו הפעם? למרות שלזה יש השלכות אחרות...

סלח לי ידידי, חתול זה לא כלב, ששמח לצאת לטיולים. אתה לא "לוקח אותו למקומות". כדי שירגיש טוב מחוץ לממלכה המוכרת שלו, הוא צריך לבצע את המעבר בעצמו. אם יש לך, למשל, מרפסת, או פיסת גינה, מגודרות, כך שאינו יכול לצאת מהן לרחוב, אתה משאיר לו מעבר פתוח והוא כבר ימצא את הדרך אליהן. עם הזמן, אחרי שיבדוק אותן טוב-טוב, הוא גם יחוש בהן בטוח ויהיה רגוע.

 

[*אחת]

יש מצב לנסיעות שאינם ביקור וטרינר?
אולי לקחת אותו למקומות שיאהב יותר מהוטרינר ולעתים קרובות?
לפתח סבירות כך שלא יפחד מהכלוב ולא ידע לאיפה הולכים לקחת אותו הפעם? למרות שלזה יש השלכות אחרות...

החתול שלי פשוט שונא לצאת מהבית ומפחד מכל דבר. בזמנו, לקחתי אותו בכלוב ברגל (בכוונה לא באוטו) לפארק לידי לבדוק איך הוא מגיב וזה לא היה לטובה. הוא הצטמרר בירכתי הכלוב ולא זז. מן הסתם הוא גם שמע והריח כלבים באזור. התייעצתי עם הווטרינר בשאלה האם חסר לו הטבע כי מאז שאימצתי אותו הוא סגור איתי בדירה. הוא אמר ששהייה במרפסת בדירה שקולה לשהייה בטבע ולא חסר לו כלום. כן מפריע לי שאין לו מגע חברתי בכלל עם בני מינו (רק צופה בהם מהחלון) וגם לא הרבה עם בני מיני. אחרי הכל, זה מצב לא טבעי. מקווה שאין לו חוסרים...

 

[*אחת]

בתמונה - וגה רובצת לה בכיף בכלוב שזמין תמיד, פתוח על הרצפה בפינה בבית. כשמר חתול בכל בית שהגעתי אליו המלצתי שיחשבו על זה במקום להפוך את הכלוב למקור פחד ואימה עבור החתול.

אגב, גורים צעירים פוחדים פחות מנסיעות. תחושת הטריטוריאליות שלהם עדיין לא מפותחת וגם הפחדים הרלבנטיים לא. זה לרוב משתנה ככל שהם מתבגרים, ורק למעט נשארת היכולת לא לפחד בנסיעה. חתול מטבעו אינו מתאים לנסיעות. מאחר שחתולים הם טריטוריאליים לשטח וגם לגבי מי נכנס לשטח, על פי רוב פנסיון ביתי הוא האופציה היותר גרועה כי לבעלים האנושי זה נראה ביתי ונחמד אבל לחתול ממש לא. לכן מבחינת סדר ההעדפות על פי רוב ההמלצה תהיה להישאר בבית האמיתי עם ביקורים (של אדם שאפשר לסמוך עליו), ולאחר מכן פנסיון עם שטח אישי לכל חתול (כלומר לא ביתי) ולבסוף פנסיון ביתי.

עברנו תהליך דומה. בהתחלה החתול היה בורח מהכלוב כמו מאש. בלית ברירה, כשהיינו צריכים ללכת לווטרינר הייתי מכניסה אותו בכוח כי שום טריק לא עזר. ואז פשוט החלטתי למקם את הכלוב במקום קבוע על הרצפה. השארתי אותו מנוקה עם הדלת פתוחה על הרצפה. שמתי על הגגון כמה כדורי משחק רכים קטנים ואת אחת החכות עם העכבר. עם הזמן, הוא התחיל לרחרח סביבו ולהסתובב לידו, להיכנס ולצאת, ובזמן האחרון מצאתי אותו ישן בכלוב כמה פעמים... חשבתי שאולי הוא בורח מהמיזוג, אבל עכשיו נראה לי שהוא מרגיש מוגן במסתור עם הריח של עצמו. אני תמיד מרפדת לו עם מגבת מכובסת ומחטאת את הכלוב בכל חזרה מהמרפאה.

 

[Yukita]

החתול שלי פשוט שונא לצאת מהבית ומפחד מכל דבר. בזמנו, לקחתי אותו בכלוב ברגל (בכוונה לא באוטו) לפארק לידי לבדוק איך הוא מגיב וזה לא היה לטובה. הוא הצטמרר בירכתי הכלוב ולא זז. מן הסתם הוא גם שמע והריח כלבים באזור. התייעצתי עם הווטרינר בשאלה האם חסר לו הטבע כי מאז שאימצתי אותו הוא סגור איתי בדירה. הוא אמר ששהייה במרפסת בדירה שקולה לשהייה בטבע ולא חסר לו כלום. כן מפריע לי שאין לו מגע חברתי בכלל עם בני מינו (רק צופה בהם מהחלון) וגם לא הרבה עם בני מיני. אחרי הכל, זה מצב לא טבעי. מקווה שאין לו חוסרים...

אין שום הפתעה בכך ששנא את הטיול לפארק - הוא לא כלב. אם יש יציאה עצמית מהבית חתול כן ייצא ויחזור, אבל תלישה מטריטוריה אחת והנחה מלאכותית באחרת לא תתקבל בטוב - ויש לך מזל שהחתול העדיף להתחבא בכלוב ולא יצא, כי אם היה יוצא כנראה היה נבהל ובורח והייתם בצרות.

הוא בסדר בבית, וגם אינו מעוניין בחברת חתולים אחרים. חתולים שגדלו יחד יכולים לאהוב מאוד זה את זה, וחתול שנאלץ לקבל אחר בבית כבוגר עשוי בסופו של דבר להתרגל לנוכחותו, אבל בניגוד לכלבים - חתולים אינם חיות להקה ואינם זקוקים לאינטראקציה הזו באותו האופן שכלבים זקוקים לה. הם גם לא מעוניינים במגע עם מגוון אנשים אלא רק עם מי שהתרגלו אליו ואותו הם אוהבים. פעמים רבות כבר התבקשתי כשמר-חתול לבוא במיוחד פעמיים ביום או להישאר שעתיים כי "החתול שלנו נורא חברותי וזקוק לחברה". בכל המקרים התברר שגם אם החתול בכלל היה חברותי למישהו שאינו ממשפחתו (ברוב המקרים - לא), הוא עדיין לא היה מעוניין באותה מידה של אינטראקציה כמו עם משפחתו. הרצון של חתולים בחברה איננו כללי, הוא סלקטיבי ומופנה כלפי מי שהם סומכים עליהם.

 

[*אחת]

אין שום הפתעה בכך ששנא את הטיול לפארק - הוא לא כלב. אם יש יציאה עצמית מהבית חתול כן ייצא ויחזור, אבל תלישה מטריטוריה אחת והנחה מלאכותית באחרת לא תתקבל בטוב - ויש לך מזל שהחתול העדיף להתחבא בכלוב ולא יצא, כי אם היה יוצא כנראה היה נבהל ובורח והייתם בצרות.

הוא בסדר בבית, וגם אינו מעוניין בחברת חתולים אחרים. חתולים שגדלו יחד יכולים לאהוב מאוד זה את זה, וחתול שנאלץ לקבל אחר בבית כבוגר עשוי בסופו של דבר להתרגל לנוכחותו, אבל בניגוד לכלבים - חתולים אינם חיות להקה ואינם זקוקים לאינטראקציה הזו באותו האופן שכלבים זקוקים לה. הם גם לא מעוניינים במגע עם מגוון אנשים אלא רק עם מי שהתרגלו אליו ואותו הם אוהבים. פעמים רבות כבר התבקשתי כשמר-חתול לבוא במיוחד פעמיים ביום או להישאר שעתיים כי "החתול שלנו נורא חברותי וזקוק לחברה". בכל המקרים התברר שגם אם החתול בכלל היה חברותי למישהו שאינו ממשפחתו (ברוב המקרים - לא), הוא עדיין לא היה מעוניין באותה מידה של אינטראקציה כמו עם משפחתו. הרצון של חתולים בחברה איננו כללי, הוא סלקטיבי ומופנה כלפי מי שהם סומכים עליהם.

ברור שלא פתחתי לו את הדלת של הכלוב. חיפשתי בפארק פינה רחוקה ומבודדת והנחתי את הכלוב על הדשא. רציתי לבדוק איך הוא מגיב נטו לטבע, לכן גם לקחתי אותו ברגל, כדי לנטרל את גורם החרדה שהיתה גורמת לו הנסיעה באוטו. רציתי שיריח שוב דשא ואדמה ולבחון אם הוא יתקרב בכלל לדלת ויראה נכונות לצאת. כאמור, אפילו לא התקרב. מאז ומאז ההתייעצות עם הווטרינר לא חזרתי על הניסוי וטוב לנו בבית. אם אני בשעות היום בבית, אני פותחת לו את התריסים לרווחה ובא לציון גואל. יושב לו מבסוט ואח"כ חוזר פנימה לישון.

שבת שלום.

 

[Yukita]

ברור שלא פתחתי לו את הדלת של הכלוב. חיפשתי בפארק פינה רחוקה ומבודדת והנחתי את הכלוב על הדשא. רציתי לבדוק איך הוא מגיב נטו לטבע, לכן גם לקחתי אותו ברגל, כדי לנטרל את גורם החרדה שהיתה גורמת לו הנסיעה באוטו. רציתי שיריח שוב דשא ואדמה ולבחון אם הוא יתקרב בכלל לדלת ויראה נכונות לצאת. כאמור, אפילו לא התקרב. מאז ומאז ההתייעצות עם הווטרינר לא חזרתי על הניסוי וטוב לנו בבית. אם אני בשעות היום בבית, אני פותחת לו את התריסים לרווחה ובא לציון גואל. יושב לו מבסוט ואח"כ חוזר פנימה לישון.

שבת שלום.

יפה - לא תאמיני כמה אנשים מאבדים את חתוליהם מסיבות כאלה. זו הסיבה למהר באזהרה, לא כי מישהו חושב שהיו כוונות לא טובות כמובן, עימך הסליחה.

 

[אלישבע777]

בתמונה - וגה רובצת לה בכיף בכלוב שזמין תמיד, פתוח על הרצפה בפינה בבית. כשמר חתול בכל בית שהגעתי אליו המלצתי שיחשבו על זה במקום להפוך את הכלוב למקור פחד ואימה עבור החתול.

אגב, גורים צעירים פוחדים פחות מנסיעות. תחושת הטריטוריאליות שלהם עדיין לא מפותחת וגם הפחדים הרלבנטיים לא. זה לרוב משתנה ככל שהם מתבגרים, ורק למעט נשארת היכולת לא לפחד בנסיעה. חתול מטבעו אינו מתאים לנסיעות. מאחר שחתולים הם טריטוריאליים לשטח וגם לגבי מי נכנס לשטח, על פי רוב פנסיון ביתי הוא האופציה היותר גרועה כי לבעלים האנושי זה נראה ביתי ונחמד אבל לחתול ממש לא. לכן מבחינת סדר ההעדפות על פי רוב ההמלצה תהיה להישאר בבית האמיתי עם ביקורים (של אדם שאפשר לסמוך עליו), ולאחר מכן פנסיון עם שטח אישי לכל חתול (כלומר לא ביתי) ולבסוף פנסיון ביתי.

היו בפורום זה דיונים רבים, מה עדיף לחתול או לבעלים - להשאיר בבית או פנסיון. אני העדפתי פנסיון, כי אני הכי שקטה! אני רוצה לנסוע לחו"ל בכיף ללא דאגות. בבית, זו בעיה. קודם כל אין לי קט סיטר ולהביא אדם זר לבית, זה לא נוח לי. החתול עלול לברוח ( מיש מיש הוא ברחן מדופלם) והיו לי בעבר חתול חולה, שרק מקצוענים כמו אנשי פנסיון חתולים, יכלו לטפל בו עם התרופות. היו שנים, שבן השכנים טיפל בחתול והיה נהדר, עד שהוא עזב את הבית. היום, אין לי פנסיון ואם אצטרך, אז אני בבעיה. לחתול אכן זו לא נעים לעזוב את הבית, אבל מי שקובע זה הבעלים שם לא יברח, ולא צריך לפתוח חלון תצפית שיכנס אבק, והוא יטופל במרפאה שלו, אם יחלה. יש הרבה יתרונות. הוא יחזור וישכח.
אצלי החתול שונא בעיקר את הנסיעה. כשאני צריכה לקחת אותו, אני מוציאה את הכלוב כמה ימים מראש. ואז הוא מתרגל לנוכחותו. הבעיה, שלאחרונה, הייתי צריכה לקחת אותו על המקום לווטרינר. ובגלל שיש בבית גור חדש, הוא כל הזמן שוכן על ארונות המטבח.
יורד לקופסא וחוזר, אפילו לאכול לא ממש אכל. לכן הייתי צריכה לחסום אותם. עכשו החתול שוכן על המקרר. שמתי לו מיטת חתולים והוא מבסוט. הגור אינו יכול להגיע לשם, עדיין.

 

[*אחת]

יפה - לא תאמיני כמה אנשים מאבדים את חתוליהם מסיבות כאלה. זו הסיבה למהר באזהרה, לא כי מישהו חושב שהיו כוונות לא טובות כמובן, עימך הסליחה.

שטויות, מה סליחה? לא נפגעתי בכלל. רציתי להעמיד דברים על דיוקם כדי שקוראים אחרים לא יבינו לא נכונה. אולי לא התנסחתי מספיק ברור. בכל אופן, הכל טוב. יישר כוח על תשובותייך בפורום. למדתי ממך ומיתר המשתתפים הקבועים הרבה במהלך השנה.

 

[גורדיאן-II]

היו בפורום זה דיונים רבים, מה עדיף לחתול או לבעלים - להשאיר בבית או פנסיון. אני העדפתי פנסיון, כי אני הכי שקטה! אני רוצה לנסוע לחו"ל בכיף ללא דאגות. בבית, זו בעיה. קודם כל אין לי קט סיטר ולהביא אדם זר לבית, זה לא נוח לי. החתול עלול לברוח ( מיש מיש הוא ברחן מדופלם) והיו לי בעבר חתול חולה, שרק מקצוענים כמו אנשי פנסיון חתולים, יכלו לטפל בו עם התרופות. היו שנים, שבן השכנים טיפל בחתול והיה נהדר, עד שהוא עזב את הבית. היום, אין לי פנסיון ואם אצטרך, אז אני בבעיה. לחתול אכן זו לא נעים לעזוב את הבית, אבל מי שקובע זה הבעלים שם לא יברח, ולא צריך לפתוח חלון תצפית שיכנס אבק, והוא יטופל במרפאה שלו, אם יחלה. יש הרבה יתרונות. הוא יחזור וישכח.
אצלי החתול שונא בעיקר את הנסיעה. כשאני צריכה לקחת אותו, אני מוציאה את הכלוב כמה ימים מראש. ואז הוא מתרגל לנוכחותו. הבעיה, שלאחרונה, הייתי צריכה לקחת אותו על המקום לווטרינר. ובגלל שיש בבית גור חדש, הוא כל הזמן שוכן על ארונות המטבח.
יורד לקופסא וחוזר, אפילו לאכול לא ממש אכל. לכן הייתי צריכה לחסום אותם. עכשו החתול שוכן על המקרר. שמתי לו מיטת חתולים והוא מבסוט. הגור אינו יכול להגיע לשם, עדיין.

זר זה דבר יחסי.
אני משמש קטסיטר לזוג שגר 50 מטרים ממני ומרבה לטייל בארץ ובעולם, בתחילה זה היה קצת לא נעים לכל הצדדים אבל לאחר כמה שנים הגענו למצב שיש לי בבית את המפתחות לדירה שלהם, כך שהם לא צריכים לבוא לפני הנסיעה ולתת לי את המפתחות. הם כן צריכים להגיע אחרי הנסיעה כדי לשלם לי - אני גובה מהם קופסת טונה לכל יום נסיעה, מפני שאני לעולם לא אחמיץ הזדמנות לפנק עוד קצת את חבורת המפונקים שלי.

 

[אלישבע777]

איך אוכל לדעת מראש, אם קט סיטר שאמצא פעם, תהיה אמינה? ומה יקרה אם היא תתקע אותי יום לפני הטיסה. פנסיון הוא עסק, הם לא תוקעים אנשים. ואיך אבטח במישהו זר, שיכנס הביתה?
למרבה המזל, כיום יש לי אחד חמוד שאני מכירה, אבל עדיין לא יצא לו לטפל בחתול, רק כשייצא הטיול שלי לחו"ל, בעזרת השם. כנראה יידחה לשנה הבאה.

 

[Yukita]

בנוגע לכל אדם וכל עסק יכולות להיות בעיות. לכן מאוד רצוי לבדוק המלצות, מישהו שמכיר או התנסה. אדם פרטי או פנסיון ביתי שניהם אותו דבר מהבחינה הזו. שניהם מבוססים על אדם אחד והאדם הזה יכול לחלות, להיקלע למשהו או כל דבר אחר ש"יתקע אותך". עסק גדול יותר, עם צוות, אינו מבוסס על אדם יחיד וזה אולי פחות סיכון מהבחינה הזו.

בסופו של דבר, עם כל שירות וכל אדם בתמונה מדובר באמון. אם אינך סומכת - לא לשכור, לא עבור החתול ולא עבור שום שירות אחר.

 

[אלישבע777]

מה לעשות שאין אפשרות למצוא בכל המרחב שאני גרה בו פנסיון לחתולים והקרוב ביותר נמצא במרחק שלושה אוטובוסים מהבית אחד מהם בין עירוני. פעם היה פנסיון במרחק של שני אוטובוסים ונסגר והשני היה פנסיון ביתי, בעיר מגורי היה לי ניסיון טוב עם כל אחד. היום נסגר גם הביתי. לא היתה לי דרך לקבל המלצות. מאחר שהיו קרובים, הלכתי לבדוק. פנסיון לחתולים, אינו רווחי. רוב האנשים, משאירים את החתול בבית ומישהו מטפל בו. ברוב השנים, לא היה מי שיטפל בו, בזמן נסיעתי לחו"ל, רק פנסיון. הפנסיון המרוחק אפילו לקח והחזיר את החתול , תמורת תשלום - וזה היה נוח לי.