איך מגיעים להארה?

ibag

New member
הקנאות על הדרל הנכונה

הקנאות על הדרך הנכונה יכולים להתגלם בתלמידים בלבד, מתוך האגו שלהם - את כותבת. מאחר שהמורה אמור להימצא כמה רמות מעל התלמיד (הכוונה כאן לרמת מודעות) אין ביכולתו של התלמיד לבחון ולהבין את מניעיו של מוריו...עד שהוא לא מגיע לאותה רמת מודעות. עד שהמורה שלך ברמת מודעות גבוהה יותר משלך, את לא יכולה לדעת בוודאות האם הוא פועל מתוך אגו או לא, הרי ברור שהאגו שלו יקבל ביטוי אחר ממה שאת רגילה לראות כבטוי של אגו עם רמת מודעות פחות גבוהה.
 
לילה טוב,

פשוט מתהווים לזה. זה מאוד מזכיר לי את מה שכתבתי בפורום "לחיות בהרמוניה", על ללמד לזרום- "בא לי? מתחשק לי? כן. האם אני יכולה? לא. האם אני יודעת איך? לא. אני רוצה להביט לכל אחת ואחד בעיניים, לדבר, להיות, להנות- כן. איש לא יכול "ללמד" איש לזרום ו/ או להיות. וכתבת מאוד נכון- מאוד עקרוני מי רוצה ללמוד. למי נכון כאן וכרגע.. זה מאוד סובייקטיבי.. וזה פשוט קורה. ההתהוות הזו, קורית לעתים מהענפים- לליבה. מהמעשים- למהות. כמו שאולי ממין אפשר להתאהב באמת. או משידוך מאולץ אפשר לבנות מערכת יחסים יציבה, מתפקדת ולהתאהב. וממצוות אפשר באמת להגיע לאמונה עמוקה, אמיתית ושלמה. ולעתים.. מהליבה מגיעים לענפים, לעלים, לריח. הייתי בכ"כ הרבה מקומות בחיי, ובלי קשר לכך- קראתי הרבה מאוד, למדתי הרבה, הקשבתי להרבה מוסיקה. ועד שאני, רק אני.. לא הגעתי לנקודה הזו של קבלה, השלמה, ואהבה- חתיכות הפאזל לא הסתדרו לי במקום. וממשיכות להסתדר (וגם לא להסתדר). ללמד? פשוט להיות קשובים, לעצמנו, לסביבה. לכבד את הסביבה- אבל להיות קשובים לעצמנו. גם אם זה אומר לברוח, גם אם זה אומר משהו מבהיל, ומשהו שמוגדר כ"שלילי". לנשום.. לקבל." זה פשוט משהו שמגיע. ישנם הרבה דברים חיצוניים שאפשר ונפלאלעשות- תרגילים, ספרים, מורים. לא רק שקשורים לכך. כמו גם אירועים (שמחה, כעס, כאב, אובדן, שכול). המודדות ואי התמודדות עם רגשות, תחושות. מסלול חיים מסוים שאנו עוברים ומגיעים אל עצמנו. בעל כורחנו, מוקדם ומאוחר יותר. ובנקודה מסוימת- אנו מקבלים באהבה את עצמנו. בצורה שלמה. חלק קוראים לזה הארה, חלק בעוד אלפי שמות. ואז ישנו מסלול של התנגדות (חמשת שלבי הגמילה:)), וההכחשה, והפחד.. והאהבה העצמית, והכיף, והסקרנות, ושזה כ"כ מרתק. אבל זו תחושה של "נכון", מהרגע הראשון ושפשוט יודעים- שכל הנקודות שאני עוברת והשלבים שאעבור מעכשיו- הגעתי לנחלה מסוימת, שונה עכשיו. פשוט בוחרים בכך. במודע. זו בחירה מודעת, כמו כל דבר בחיים. כמו בריחה, כמו סבל, כמו הכחשה, כמו כל דבר אחר. זה מקום שאנו מסוגלים להיות בו נכון לאותו הרגע:) וזו בחירה. שנכונה לנו ברגע נתון בחיינו, ומשם גם הלאה.
 
יופי של תשובה

היא מתאימה כמו כפפה ליד לשאלה שלך... "איך מגיעים להארה?" שאלת, ובכן התשובה היא "תלוי איפה אתה נמצא".
 

רשף כשף

New member
תינוק מואר ביום היוולדו.

הוא לא צריך להגדיר זאת במילים אלא רק להיות שם. לפני שהוא יודע מה זו הארה הוא מואר. אולי התכוונת כיצד חוזרים להארה?
 
השאלה אם הארה כזו טובה לנו?

אני מבחינה אישית אולי לא הייתי רוצה לחזור להיות למצב של תינוקת,כי זה ממש לא לחשוב על כלום ואז משהו נורא שטחי וחסר כזה..ככה דעתי לפחות :)
 
למעלה