איך מגיעים פנויים לאימון?

[tlingit]

איך מגיעים פנויים לאימון?

יש ימים שאנחנו מגיעים לאימון מתוך מהומה רבה של החיים האישיים/עסקיים שלנו הראש טרוד במחשבות, תכניות, רגשות, והמון דברים ששייכים לעשיה שלנו בחיינו אנו איך אתם מניחים את כל אלה בצד בזמן האימון? מה אתם עושים כדי להשאיר אנרגיות נמוכות / כועסות / לא רצויות מחוץ לאימון ולהכנס אליו פנויים? הצעות, רעיונות, מחשבות יתקבלו בברכה

 

[מאמנת דורית]

פניות לאימון

דין מאמן כדין כל נתן שירות אחר:כמוהו כפסיכולג,כרופא וכו'עליו להיות מסוגל לקחת אחריות ולקיים מפגשים כשהוא מגלה שליטה במחשבותיו ומגיע "נקי" אל מנת להיות בהקשבה מוחלטת למתאמן. בגרות של אדם מתבטאת בין היתר במודעות של הפרט למצבים או /ו לחצים שונים שהוא שרוי בהם ופיתוח דרכים שבאמצעותם האדם יוכל לשים בצד את הלחצים הללו על מנת להמשיך ותפקד על פי סדר היום השוטף.אם אדם עובד בארגונים, יש המסוגלים לעשות הפרדות שכאלה באופו עצמאי,יש הנחשפים לסדנאות העוסקות למשל בנושא :שירות ללקוח, יש הלוקחים סיוע אישי בשיפור התנהלות עצמית.לעיתים העצה הפשוטה ביותר-שגם הזולה מכולם היא לגייס את הסביבה כסביבה תומכת ולשתף את הקולגות אם זה במקום העבודה בסד הלחצים בה הפרט נתון ולבקש סיוע שיכול להתבטא בגילויסבלנות יותר מהרגיל של הקולגות לאדם הלחוץ,או חלוקת משימות אחרת לאותו יום שיקל על העובד הלחוץ. דורית מאמנת אישית ומאמנת מנהלים www.doritcoaching.com

 

[tlingit]

מסכימה

בהחלט רואה את החשיבות הרבה של יצירת ההפרדות, ואני מסכימה איתך לגבי האחריות - זו בעצם מטרת השאלה: איך עושים את זה? אילו דרכים אתם מכירים, אילו דרכים גיליתם, וכו'

 

[מאמנת דורית]

למידה עצמית

נדמה לי שמתוך דברי עלה הענין של למידה אישית מתמדת דרךקריאה ,סדנאות ,מדיטציות על מנת לנלמד כמאמנים לנהל את רגשותינו כך שבמהלך פגישת האימון המאמן יהיה שם בשביל המתאמן למרות הקשיים שהמאמן אולי נמצא בהם. דורית מאמנת אישית ומאמנת מנהלים www.doritcoaching.com

 

[הגבירה מן האגם]

אחת הדרכים שעובדת עבורי

היא טקס קצר של הפרדה בין מה שעשיתי עד לאותו רגע לבין כמה דקות לפני מפגש אימון. זה יכול להיות משהו כמו כמה דקות של ישיבה שקטה, נשימה, ריכוז פנימה וכד' וזה יכול להיות משהו קצר בהרבה כמו פינוי השולחן ממה שעסקתי בו עד לאותו רגע, שינון שקט של מנטרה וכד'. עם הנסיון התקצר הזמן הדרוש לי לכך וכעת ארכו של הטקס שלי הוא נשימה אחת בה אני "שוטפת" את עצמי וזהו - אני מוכנה ופנויה. בברכה,

 

[tlingit]

תודה ושאלה

המנטרה שהזכרת - האם היא קשורה לעניין ה"התפנות" או לנושאים אחרים שיכולים להעסיק אותי?

 

[הגבירה מן האגם]

אני מנסה לחשוב על מנטרות

שאני יודעת שמאמנים שאני מכירה משתמשים בהן. נראה לי שהן קשורות באופן גודף להגדרת האופן בו רואה המאמן את עצמו מצוי במצב הנקי והנכון לו לאימון. כמו משפט העצמה. כלומר - יצירת כר חדש לפעולה, מקום נקי, בלי גרירת נושאים אחרים פנימה. דוגמאות? "אני דרוכה וקשובה לשמוע ולהתבונן. חלקי בשותפות ביני לבין המתאמן פנוי ונקי." "אני פוסעת אל תוך מתחם האימון לזמן משותף של קשב והשתקפות. כל חושי והידע שיש לי ערים למתרחש כדי שאוכל לעזור למתאמנת שלי להתקדם בדרכה." "עכשיו אני כאן. נוכחת." וכדומה. בברכה,

 

[tlingit]

../images/Emo140.gif

 

[ענתוצאות]

מנסים וגם סולחים

זה נכון, ברור ומובן לכולם - שחשוב להגיע פנוי לאימון. השאלה הגדולה היא באמת - איך? וזו שאחריה - עד כמה אנחנו באמת יכולים ? ואולי שאלה קטנטנה אחריה.... מה קורה אם לא (וקורה שלא...) לגבי הפניות - ממליצה לאמץ טכניקות רגיעה, קטנות כגדולות. משפטים מרגיעים, מנטרות של מאמן, נשימות, מדיטציה, פינוק קל שאת אוהבת, מתוך תורת הרייקי - אני גם שוטפת ידיים במים קרים ומנערת את המים מעלי, ו...אל תצחקי - אני מחייכת. כן... לעצמי. דווקא כשקשה לפני האימון לגרש את המחשבות, הטרדות, הרגשות וסתם את העומס - אני מחייכת. אפילו קצת מול הראי. בעיקר מסתובבת בחדר עם עצמי כמה דקות ומקפידה לחייך. מאמינה שחיוך מגרש מחשבות וטרדות במהירות רבה יותר, מחדיר אנרגיה רגועה פנימה ובעיקר - אני יודעת שכך אפגוש גם את המתאמן - בחיוך. השאלה הבאה - האם אנחנו באמת מגיעים פנויים לגמרי ?? עזבו את הספרות ואת ההרצאות של "עד כמה צריך" האם אנחנו באמת יכולים להשאיר "אותנו" מחוץ לחדר ולבוא עם "אני" אחר אל במפגש ?? באופן חלקי לדעתי. לפעמים פחות, לפעמים יותר, לפעמים נכנסים לאימון ורק במהלכו שוכחות הטרדות, ולעתים באמת באנו חדשים, נכונים ופנויים "כמו בספר". ומה קורה אם לא ?? כלום. שוב קיבלנו מסר שאנחנו בני אדם. מאמנים - אבל רק בני אדם. וככאלה אנחנו מוזמנים לזכור לא להיות שאננים, לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות כדי להגיע פנויים ובעיקר - לסלוח לעצמנו. כמו... כמו שאנחנו סולחים למתאמנים שלנו.

ענת

 

[Rוני]

מסכימה עם כל מילה

גם אני נחה רגע מחייכת מדמיינת דברים נעימים עוברת שוב על מה שרשמתי בשיחות קודמות נכנסת לאווירה של האימון וממשיכה לעבוד

 

[ינון עמית]

"זה לא אני זה הוא/היא"

קשה לפעמים. אבל, בשניה שהאימון מתחיל זה מסתדר לי. איך? אני פשוט אומר לעצמי : "עכשיו מה שחשוב זה היא/הוא..." מה עובר עליו/ה? מי אני צריך להיות עבורו/ה עכשיו? האם ברור לנו לאן הולכים? ההתמקדות הזו מסייעת לי לשים את עצמי ב-HOLD למשך האימון. ינון

 

[tlingit]

../images/Emo42.gif

פתרון שנשמע מאד מציאותי

תודה

 

[ויקטוריה דגן]

מי פנוי לאימון???

תארי בנפשך (ולא שזה לא קורה) לו היית נהגת אוטובוס או מונית ויש לך מטען רגשי כבד שרובץ ומאיים מפחיד ומכעיס. האם זהוא סוף דרכם של הנוסעים? נסיעה פרועה או מהירה יכולה לפתור ולו בעשרית אחוז את הבעיה? ה פ ר ד ה בין העבודה שלנו ובין החיים האישיים שלנו. זה לא עושה אותנו פחות או יותר אנושיים. זה לא עושה אותנו פחות או יותר מקצועיים זה לא עושה אותנו פחות או יותר אכותיים זה חלק מהיום יום שלנו. לי אישית זה מוציא אותי מהתמונה שבה יש סערה למצב שפוי אחר ואחרי פגישה אימון אני מתפנה רגועה יותר להתמודד

 

[עידית רון]

הפרדה

אחד העקרונות שאני מאד מקפידה עליהם. להגיע טפלון לאימון מהקשיים הפרטיים שלי. א. כדי להיות בהקשבה מלאה, אני מוכרחה לעשות את ההפרדה. ב. נושא הרעשיים הפנימיים והתמודדות אתם, מהווה אצל רב בני האדם ואצל המתאמנים שלי כמובן.אחד החסמיים לעשייה. אשתף בסיפור אישי: לפני המון המון שנים עסקתי בהוראה במערכת החינוך, עם מתגברים. יום אחד שהגעתי הביתה, עייפה, מיוזעת ועצבניתתתתתתתת בתי שהייתה אז בגובה 80 ס"מ, אבל כבר אז עם פה גדול, ואופי גינגי, הסתכלה עלי מלמטה למעלה ואמרה: יו איזה יום קשה היה לך בבית ספר, אבל מה אני אשמה? מאז למדתי, אני רעשיים פנימיים שלי לא מביאה הבייתה. מעשיית: בדרך בעשר דקות נסיעה עשיתי לעצמי מדיטציה בנסיעה... כנ"ל היום, לפני שאני מגיעה לאימון אני צריכה כמה דקות עם עצמי ואני חדשה.

 

[Yin]

ככה:

סיפור על הפרדה

 

[ענתוצאות]

מקסים ../images/Emo24.gif

מוכר . אבל תמיד כייף להיזכר. תודה ענת

 

[tlingit]

../images/Emo45.gif

 

[ענבל כהן חמו]

מה שעובד בשבילי הוא סקרנות

אני פותחת את הרשימות שלי מהפעם הקודמת, ונזכרת בשיחה הקודמת, ואז אני מתמלאת סקרנות - מה קרה מאז? איך אני אפגוש את המאומן שלי הפעם? ומשם אני מתחילה. העולם האחר מחכה לאחרי הפגישה.

 

[בּטטה קרה]

מתאמנים ../images/Emo8.gif

ובדרך לומדים בסופו של דבר "מה עובד עבורך" מה שעובד עבורי זו מנוחה, עניין, זמן לוונטילציה עם קולגה, הדרכה, להיות עסוקה כמה דקות בדברים ממש לא קשורים... ומדיטציה.

 

[tlingit]

../images/Emo13.gif