איך מכינים ילדה להולדת אח חדש

איך מכינים ילדה להולדת אח חדש

ביתי בת יחידה בת 5, ילדה מקסימה, מאוד מאוד רגישה. שמתי לב שלאחרונה עם התקרב מועד הלידה (עוד חודשיים בע"ש) היא נעה בין שני קטבי התנהגות כלפי. או שהיא נהפכת תוקפנית כלפי , מתווכחת על כל דבר ואפילו מנסה להכות אותי לפעמים כשהיא מתרגזת, או שהיא נצמדת אלי בצורה מוגזמת ממש, למשל אנחנו הולכות יחד לטייל, יד ביד ולמרות שאני נותנת לה יד היא אוחזת בי חזק ומבקשת שאתן לה יד. מעבר לזה שמתי לב שלאחרונה היא מרבה לשאול אותי "אמא את אמא שלי?" קניתי שני ספרים והתחלתי להקריא לה והיא מאוד התעניינה. משיחה שקיימתי איתה עלה שהיא חוששת מההליכה שלי לבית חולים, שאלה אם אוכל ללדת בבית. עוד אמרה שהיא חוששת שהאח הקטן יהרוס לה את הצעצועים שלה. מה שהכי עניין אותה בספר זה הקטע שבו הילדה בסיפור באה עם אמא שלה לבדיקת אולטרסאונד. אני מאוד מתלבטת האם לאפשר לה להיות איתי בבדיקת אולטרסאונד, מצד אחד היא מאוד רוצה וגם בעלי בעד, מנגד אני מפחדת שהיא לא תבין בדיוק מה רואים שם ותכנס מזה לחרדות. מה לדעתכן עלי לעשות בהקשר של הבדיקה בפרט וההכנה לקראת האח החדש בכלל? האם לדעתכן כדאי לי לקחת אותה לסיור בבית חולים במחלקת יולדות? ואם היא תשמע שם נשים צועקות ותכנס מזה לחרדות? אולי לקחת אותה רק למחלקת התינוקות? מצד אחד אני רוצה להכין אותה על הצד הטוב ביותר, מצד שני מתלבטת לגבי מה מתאים לגיל וליכולת ההבנה שלה ומה לא.אשמח לכל רעיון או המלצה על ספר או קלטת.
 

ב נ ה

New member
מאד טבעי שהיא חוששת

וטוב שהיא חולקת איתך את חששותיה. לגבי הצעצועים עני לה עניינית:בהתחלה התינוק קטן מאד ולא נוגע בכלום ,וגם כשיתחיל לגעת,את הדברים שהוא עלול להרוס נרחיק ממנו,בטח יש צעצועים שתסכמי שהוא ישחק בהם,ויהיו לו צעצועים משלו(טבעי שהיא חרדה לרכושה-גם הלא ידוע מפחיד כפליים) לגבי סיור בחדר לידה- נשמע לי מיותרומהסיבות שתארת,עלולות להיות שם צעקות,ומראות שיפחידו אותה,מה עוד שהיא כנראה לא תהייה שם כשתלדי(אלה אם כן את מתכננת לידת בית כשהיא נמצאת או שתלדי כמוני בבית-לא בכוונה
) דברי איתה ,עני ל דברים שמטרדים אותה,ספרי לה שאמא אכן הולכת ללד אבל היא תבוא לבקר אותך ואת התינוק בבית החולים.
 

Kalla

New member
לא נתקלתי מעולם בבעיה

של חוסר רצון לקבל אח חדש על ידי ילדים גדולים יותר, ולכן אענה מנקודת מבטי רק על חלק מהשאלות. אולטרהסאונד - לא רואה סיבה לא לקחת אם היא בעצמה רוצה. לא נראה לי שרואים שם משהו כל כך מפחיד. אולי, אם עשית, אפשר להראות לה הקלטה של הסקירות. בית חולים - לא הייתי לוקחת. אין שום סיבה להשמיע לילדה בת 5 צעקות של נשים זרות. זה רק עלול להגביר את הפחד שלה. לגבי הביקור בתינוקיה - מזה הייתי נמנעת מסיבות אחרות לגמרי. התינוקות הם לא מוצגים במוזיאון. הם יצורים רכים שזה עתה נולדו וזקוקים לשקט ולרוגע סביבם. גם כך יש מספיק המולה כשאמהות ואבות, אחיות ורופאים נכנסים ויוצאים ללא הרף, מטפלים בתינוקות האחרים לידם וכו'. אם כל זר שמתחשק לו יתחיל להגיע לתינוקיה, בכלל לא יהיה סוף לבלגן, שלא לדבר על פוטנציאל למחלות. פרט לכך, לא בטוח שיתנו להיכנס למי שלא ילדה בעצמה. לגבי לידה בבית - את יכולה להסביר לה בהגיון מדוע את מבחינתך מרגישה צורך ללדת בבית חולים: כי שם יש רופאים ואחיות שמבינים בזה שיעזרו לך ללדת ויטפלו בך ובתינוק בצורה הטובה ביותר, ושהיא תוכל לבוא לבקר אותך שם ושמהר מאוד תחזרי הביתה (אגב, אולי באמת, אם תתאוששי מהר אחרי הלידה, תוכלי להשתחרר יותר מוקדם - סתם רעיון).
 
מסכימה עם הנאמר. ../images/Emo45.gif

אני אחרי הלידה השניה והלידה השלישית, תמיד ביקשתי להשתחרר יום קודם כדי לחזור הביתה לילדים. כמו כן יש הרבה ספרים בנושא (הצטרפות אח חדש למשפחה) שאת יכולה להקריא לבתך וכמובן להבהיר לילדה שוב ושוב שתמיד תהיי אמא שלה ותאהבי אותה גם לאחר הולדת האח. בהצלחה!
 

פלגיה

New member
ההמלצה הטובה ביותר - לשחק

לקחת בובה או כמה בובות ולשחק יחד איתה מגוון של סיטואציות. לבת שלי ולבנות של אחותי, זאת היתה התעסוקה המלאה בזמן ההריון שלי (הבנות של אחותי רואות אותי על בסיס קבוע). הן היו שמות בובות מתחת לחולצה ו"יולדות" אותן, מטפלות בהן, שמות בעגלה ויוצאות לטיול, ועוד ועוד. המון זמן. אני בטוחה שכל ההתעסקות הזאת היתה חיונית להבנת הבטן התופחת שלי והתינוקת שעומדת לצאת. אז לדעתי כדאי לשחק איתה "נגיד ש...": נגיד שזה התינוק החדש ובאתי עכשיו מבית החולים נגיד שאת האמא וזה התינוק נגיד שאת התינוק... כמה שיותר וריאציות של המשחק הזה. אולטראסאונד - לקחתי ילדה בת 8, היא לא הבינה כמעט כלום. ספר לאחר הלידה "יסמין רוצה להיות תינוקת" מאת חנה גרשוני
 

לאה_מ

New member
לדעתי,

אולטראסאונד - את יכולה לקחת אותה, זו לא בדיקה מאיימת. מאידך, לא בטוח אם היא תבין. את יכולה גם להראות לה תמונות או קלטת מהבדיקה, אם יש לך. בכל מקרה, זה לא נראה לי מפחיד. סיור בבית חולים - לא הייתי לוקחת. לא דוקא בגלל צעקות של יולדות, אלא כי זו נראית לי רמת פירוט שלא מתאימה לגיל. גם לתינוקיה לא הייתי מכניסה, כי לא הייתי רוצה, כיולדת, שיכניסו ילדים אחרים לתינוקיה. מן הסתם גם לא יאפשרו את זה. מה שכן, את יכולה לומר לה, שכשהתינוק יוולד, היא תבוא עם אבא לבקר אותך ואותו בבית היולדות, ותוכל לפגוש אותו. ההכנה הטובה ביותר נראית לי מתן מענה אמיתי וכן לשאלות שלה (ובאמת נהדר שהיא משתפת אותך בהן), ואפשר גם משחקי דמיון (אני אמא ואת התינוקת, או מה נעשה כשהתינוק...). שוב, חשוב מאד לזרום עם המינון המתאים לה, ולא להפוך את הנושא הזה לעניין המרכזי בקשר שלכן.
 

לאה_מ

New member
אה, והמלצה על ספר:

בבטן של אמא מאת תומס סוונסון - מצחיק עם איורים חמודים. וגם "אח חדש לגמרי" מאת דויד גרוסמן.
 

Tנקר בל

New member
ההכנה שאני עשיתי בזמנו

לקחתי לבדיקות אולטרה סאונד, אחרי הסבר פשטני מה זה - מעין מצלמה שמצליחה לצלם דרך הבטן מה שיש בפנים, את התמונה רואים על גבי מסך, ואפשר להדפיס תמונות כדי לשמור בבית, אבל רואים לא ברור ורק בשחור לבן. הבן שלי זוכר עד היום (זה קרה לפני כשנתיים) מה הוא ראה בא.ס. (היו לה שערות שקפצו מעל לראש, אני לא יודעת אם בגלל שהרופא אמר את זה או שהוא דמיין - בכל מקרה - זה עזר להיקשרות שלו לתינוקת. עוד דבר שעשינו - הרבה משחקי תפקידים (עם בובות ובלי). כמו כן - הסתכלנו המון באלבומי תמונות שלהם כתינוקות, ושלי כתינוקת. סיפרתי להם שוב ושוב איך אחי נולד כשהייתי קטנה, עם כל הפרטים שזכרתי - איך סיפרו לי שאמא שלי בהריון, מי שמר עלי בזמן הלידה, איך ביקרתי את אמא שלי בביה"ח, הבגדים והמתנות שקנו לי לברית וכו' (החזרה האינסופית באה בשל דרישות מצדם, זה היה הסיפור הפייבוריטי
).
 

פלגיה

New member
לקחת לאולטראסאונד? ../images/Emo12.gif

וסליחה על הנימה האישית. הוא הבין? הוא לא היה צעיר מדי (בת השמונה שלי לא הבינה מה היא ראתה על המסך)
 

Tנקר בל

New member
כן../images/Emo13.gif

אני לא בטוחה שהבנתי למה התכוונת בשאלה (בעניין הנימה האישית), בהריון הקודם (לא האחרון) הוא היה בן 3.6 אבל ילד מאוד מפותח שכלית ורגשית. אני בטוחה שהוא לא הבין מה שראה, אבל מצד שנ יראיתי שזה תרם להתקשרות שלו לעוברית. עובדה שהוא זוכר את האירוע ההוא של האולטרה סאונד לפרטיו.
 
אני חושבת שזה גם מאוד תלוי ברופא

אולי אדבר קודם עם הרופא, אומר לו שבמסגרת ההכנות אני רוצה להביא את הילדה ואבקש ממנו להראות לה איברים ברורים כמו גפיים, ראש ולהסביר בשפה פשוטה מה רואים על המסך. העניין הוא שאני לא יודעת אם זה מקובל, אחרי הכל יש עוד נשים שממתינות ולא בטוח שיהיה לו זמן לזה בנוסף לבדיקת האולטרסאונד הרגילה שכוללת מדידות וכו. מה דעתכן? סה"כ הוא רופא נחמד אבל יש גבול גם לנחמדות שלו.
 

לורליי43

New member
יש אפשרות לצלם את זה בוידאו

(לפחות אצל רופא בסקירה פרטית בשבוע 14-15) ואז מביאים את זה הביתה ואפשר להסתכל כמה שרוצים. ככה גם נחסכת טראומה במידה ויש בעיה.
 

ציפי ג

New member
לא לקחתי אף אחד אף פעם לבדיקות

והם קיבלו את אחיהם יפה מאוד. זה כלי שמטרתו לבדוק את בריאות והתפתחות העובר, ואם חו"ח בבדיקה דברים אינם כפי שצריך, אני לא הייתי רוצה שהילד שלי יראה אותי בתגובה הראשונית לשמע השערה שמא העובר לוקה במשהו.
 
לא חשבתי על השיקול הזה

ואני לא רוצה להתחיל לקחת שיקולים כאלה בחשבון. מלחיץ נורא...
 

תּמר

New member
../images/Emo45.gif אני מעדיפה ללכת בגישה אופטימית

ויותר מזה - נוכחות של ילד יכולה להכניס לפורפורציות אחרות גילוי של מום לא עלינו. כשתוצאות של בדיקת דם שעשו לתינוקת שלי במחלקת תינוקות יצאו לא תקינות (התברר כטעות אח"כ), רק המחשבה על הילדים שמחכים לי בבית הצליחה להוציא אותי מהבור העמוק שהגעתי אליו. (בכל זאת לא נראה לי שאלך עם אחד מילדי לאולטרה סאונד. זה בד"כ הולך ביחד עם בדיקה של רופא נשים - וזה לא נראה לי מתאים)
 

1אילת2

New member
גם אני לקחתי את ילדיי (4.8)

לשקיפות עורפית. הכנתי את הרופא מראש, הקליניקה שלו מתאימה לארוע כזה. אבא שלהם הסביר להם מה רואים והם מאוד נהנו. (וכך ידע כל העולם, כבר בשבוע 13 ש"לאמא יש תינוקת בבבטן והיא בגודל כזה").
 
סליחה אבל למה לספר לילד כבר

בשבוע 13 שיש תינוק? למה לתת לו להמתין כל כך הרבה זמן? לדעתי בכלל עד שלא רואים ממש בטן אין סיבה לספר להם. ובמיוחד כשזה כל כך מוקדם ואולי באמת יהיו צרות.... למה? אני עד שלא ממש ראו לא סיפרתי ולא היו לי שום בעיות עם קבלת האח החדש בבית. אם אתם לא תעשו מזה עיניין לא יהיו בעיות. מה שאנחנו משדרים זה מה שהם מקבלים. תשדרו רוגע - יהיה טוב ויפה, תשדרו לחץ זה גם ישפיע על הילד.
 

1אילת2

New member
הגישה שונה לגמרי.

אנחנו לא ממתינים. אנחנו בהריון. עובדה. אם ההריון יפסיק מכל סיבה שהיא, הוא יפסיק. הילדים ידעו את זה. אין סיבה שאנשים זרים ידעו שאני בהריון לפני שהילדים ידעו שאני בהריון. אנחנו מקבלים את ההריון כפי שהוא. אם יקרה משהו, וההריון יסתיים ללא יילוד, גם את זה נקבל בטבעיות. הילדים מקבלים את ההריון בקלות רבה. הילדה מפנה לה מקום בחדר (אך לא מצפה בקוצר רוח) והילד נדבק לאמא שלו וממזמז אותה בלי הפסקה (זו אני, כמובן). אני צריכה ללדת קצת אחרי יום ההולדת שלהם וזו אותה הערכת זמן (כם אם מעורפלת בשי המקרים)
 

תּמר

New member
את כנראה צריכה לראות ../images/Emo8.gif

מה זה ילד בן שש שסופר את הימים ליומולדת שלו - בחוסר סבלנות מופגן (הוא התחיל מקרוב ל-200 ימים) אגב, הגישה שלך מעניינת, אבל לי היא לא מתאימה (כי גם לסביבה לא סיפרתי על ההריון, ועלי לא ממש רואים עד שבוע 20+, וגם אז רק מי שממש מכיר אותי)
 
למעלה