איך ממשיכים..?

[Tick Tack]

ברור שלא

לרגע לא חשבתי שזה יהיה קל. חבר שלי רק התחיל את השירות הצבאי שלו וזה אומר שנתראה רק כשאני אחזור לבקר, פעם פעמיים בשנה. אבל מהרגע שנודע לנו על הטיסה הוא אומר שיעשה הכל כדי שנהיה ביחד. לדבריו, הוא מוכן לעזוב את הארץ ברגע שיוכל ולהצטרף אלי, אם יהיה בכך צורך. אני חייבת להודות שלמרות שאין לי ספק כי הוא באמת מתכוון לזה קשה לי להאמין שאחרי שלוש שנים זה מה שיקרה. אני לא מפקפקת באהבה שלנו, אבל יש דברים שלא תלויים בזה, לפעמים הנסיבות משתלטות על החיים ואז כבר... השליטה לא בידינו.

 

[pavarotti]

אהבה לא תמיד מספיקה

תיראי עם הוא רק התחיל את השרות הצבאי אתם בבעיה כי שלוש שנים זה ניראה לי יותר מידי גם עם תבואי לבקר 3 פעמים שנה... תיראי אצלי זה שנה וראינו אחד תשני 3 פעמים בשנה הזאת אבל אני עדיין אומר לך שעם אומרים לי עכשיו שאני יצטרך לעבור עוד שנה כזאת לא ניראה לי שהייתי מסכים כי אהבה זה דבר חזק אבל לפעמים גם זה לא מספיק... ונניח שזה יעבוד מה יקרה אז הוא צריך ויזה בשביל לגור בארץ אחרת וכו... אין דבר כזה נסיבות.... הכל תלוי בכם ... אין דבר כזה גורל וכל השטויות האלה הכל תלוי ברצון... וכמה מוכנים להקריב אחד לשני... אני מאמין גדול באהבה.. אבל 3 שנים ?!?! לא יודע מה להגיד לך... את לא עושה צבא? איפה את הולכת ללמוד? מה ההורים שלך אומרים?

 

[Tick Tack]

הלכה לי האופטימיות...../images/Emo4.gif

צבא אני לא עושה (עניינים, בלאגנים... לא אפרט...), ללמוד אני טסה לארה"ב - 14 שעות טיסה! לא פחות! ומה ההורים אמורים להגיד..? בקשר למה? וכמו שכבר אמרתי באמת הכל תלוי בנו, אבל תחשוב על זה, אני מתחילה חיים חדשים לגמרי, אני נסחפת בשיגרה שלא דומה אפילו למה שהיה לי כאן. אפילו עם כל הרצון הטוב - יש דברים שפשוט אי אפשר לעשות! ואני מניחה שגם אצלו החיים ישתנו לא מעט. בקיצור, זה כמו לטחון מים, אי אפשר להחליט כלום עד שזה יתחיל ואז לראות איך זה הולך. אני לא יכולה לדעת מה יהיה... וזה בדיוק מה שהורג אותי! עד שמצאתי מישהו כל כך מושלם יש סיכוי שאני אאבד אותו. זה החוסר אונים שדיברתי עליו קודם...

 

[pavarotti]

ניראה לי שיש לי פיתרון

תיראי.... ארה"ב זה מסובך והוא לא יכול סתם להגיע לשם כי צריך ויזה וזה באמת רחוק ולא זול הטיסות האלה.. ו-3 שנים זה הרבה זמן... ושניכם עוד צעירים... ולהיות נאמן 3 שנים בלי ממש להיות ביחד זה כימעט בלתי אפשרי.. אני חושב שעכשיו אתם צריכים לשמור על קשר אבל לא להיות זוג.. כי המצב שלך אפילו יותר מסובך משלי ועם אחרי 3 שניפ שניכם עדיין רוצים לנסות את הקשר לכו על זה... אבל אני מצטער.... עם כל האופטימיות שבתוכי 3 שנים זה כבר יותר מידי וזה לא קשור לשיגרה חדשה וחיים חדשים כי אני הסתגלתי לשיגרה של מקום חדש אבל עדיין כל יום אני מדבר עם חברה שלי עם המצלמה ואני עדיין נאמן למרות שתמיד יש פיתויים... וכן אפשר להחליט לפני .. כי כשאני אמרתי לזוגתי שאני נוסע ללמוד בהולנד ניפרדנו בדיוק לשעתיים ואז כשנירגענו החלטנו לנסות את זה... את צריכה להיות אופטימית כי תיאורטית זה יכול לעבוד..(אצלי זה בנתיים עובד) אבל כמו שאת יודעת בלי האמונה צסקא לא הייתה אוכלת אותה...

 

[espreso girl]

היי ../images/Emo140.gif

קראתי מהעמוד הראשי והתלבטתי אם לבוא ולהגיד.... החלטתי לבסוף שכן. ראי, לא ניתן לדעת מה יהיה, לא ניתן לדעת איך את ובן זוגך תשתנו עם הזמן, שניכם צעירים וגם צבא וגם נסיעה לחו"ל לצורך לימודים הם אירועים רבי חשיבות. באופן אישי, הכרתי בארץ בחור אמריקאי והתפתחה בנינו אהבה גדולה. לא נפגשנו כבר חודשיים (לא ניפגש גם בשלושת החודשים הקרובים) והפעם הבאה שניפגש תהיה בספטמבר. זה קשה. זה כואב... הגעגועים כואבים לשנינו יותר מכל דבר אחר. א-ב-ל........ כשאהבה היא "אהבת אמת" היא מחזיקה בלי קשר למקום, זמן או מרחק... אני חושבת שאני דוגמא לא רעה לכך.. קשר שהחל לפי מספר חודשים ואינו דועך, מיום ליום רק מתגבר ומתגבר... אני מאחלת לכם המון הצלחה וזיכרי שאין טעם בלחשוב על זה יותר מדיי- הרי בסופו של דבר מה שאמור להיות- יהיה.

 

[נ י ל ס ה]

../images/Emo103.gifהכל תלוי בקוביות

שלום לך... תראי אם אתם יעדתם שזה מה שהולך להיות ואתם נתתם לאהבה שלכם לגדול ולגדול זה טעות שלכם, למרות שזה לא תלוי בכם.. תראי אני מאמינה שבשביל אהבה צרכים לעשות הכל , מניסיוני גם לי היה משהוא דומה, יש לי משפחה בצרפת ואני הייתי צריכה לגור שם וללמוד שם, וואני ויתרתי על זה בשביל להיות אם האדם שאני כל-כך אהבתי, אבל כמו בסיפורים הכל ניגמר.. השאלה אם את מוכנה לוותר על העתיד שלך בגלל אהבה שאולי בשלב כל שהוא יגמר... מה שאני יכולה לומר לך לכי בעיקבות הלב כי הוא תמיד מנצח.. בהצלחה מאמי

 

[Tick Tack]

טעות??../images/Emo12.gif

לתת לאהבה לגדול זו טעות?? משום מה קשה לי להאמין בזה... כל החיים היתה לי השקפה נורא רומנטית על העניין, ואולי גם בגלל זה כל כך קשה לי עכשיו. אבל אני חושבת שעדיף שתהיה אהבה גדולה לזמן קצר מאשר שלא תהיה בכלל... (נראה לי יש אפילו משפט כזה או משהו...)

 

[ט ו ל ה מ ס ט ו ל ה]

../images/Emo160.gif תפרדו כידידים

תמשיכו את החיים (ואני יודעת שזה קשה מנשוא). אם זה חזק ואמיתי, הוא יהיה שם גם בעוד 3 שנים. היו מקרים מעולם. בכל מקרה- אל תוותרי על התוכניות שלך. זה העתיד שלך.

 

[Tick Tack]

../images/Emo39.gif

תודה ט ו ל ה מ ס ט ו ל ה, אני חושבת שזה מה שנעשה...

 

[זוג חתכי בזוג]

צריך ללמוד

לדעתי את צריכה לנסוע,כי יש לך הזדמנות אחת ואת צריכה לדעוג לחיים שלך,והחבר יצתרך לסיים צבא וגם ירצה לדעוג לחיים שלו.אף אחד לא מבוטח בזה שעם אתם תהיו ביחד אתם תסתדרו.את אמרת שאתם עדיין לא גרים ביחד-רק אחרי שזוג גר כמה שנים ביחד הוא מבין האם מתאים להם או לא,ואת עוד צעירה את קודם צריכה לדעוג לעצמך ואחר כך את תרגישי לבד העם זה זה או לא.גם לי היה אותו מקרה,הייתה לי הזדמנות יחידה לנסוע לארץ וגם לי היה שם(בארץ שלי)חבר-לא גרנו ביחד,חשבנו על חתונה,אבל לא יצא שום דבר,ואני מרגישה עם זה יותר טוב-כי זה מה שהיה חלום שלי לפני שהכרתי אותו,ובארץ הכרתי גבר נאה,שלדעתי מתאים לי-וגם השתנתי בכל השנים האלה ורק לטובה-ונפתחו לפני כל הדרכים,רק אני צריכה לחשוב בריא,ורק על עצמי,כי עם אני לא יחשוב ולא ידעג על עצמי-אף גבר לא יעשה את זה,בהצלחה

 

[pixie1985]

אמממ כדי שתדעי שזו אני ?

קושקוש מותק, הצלחת לסחוף פה הרבה אנשים עם הסיפור שלך... אני מקווה שאימצת רק את התגובות האופטימיות... אני יודעת עד כמה את אוהבת אותו, ויודעת עד כמה זה הדדי. יהיה קשה, אבל שווה את המאמץ. שלך באהבה!