איך מסתדרים עם מתבגרים?

drorbar19

New member
גבולות ברורים

זה משהו שצריך לבנות מגיל צעיר.
מאוד קשה להגיע לילדה בת 16 שחיה באופן מסויים כל ימיה ולנסות לקבוע עבורה גבולות רק בגלל החבר החדש של אמא.
אם היא רגילה לראות MTV בווליום מטורף ב 11 בלילה כשהאחים והאחיות של כבר ישנים ולא בא לה אוזניות או לשנות את זה (גם כי ככה כיף לה, וגם כי היא רוצה לעשות דווקא לאחיות החדשות ולכל מי שפתאום מנסה לפלוש לה למרחב) , אז צפויה מלחמה קשה עד בלתי אפשרית.
וכשהאמא שלה גם אכולת רגשות אשמה על הגרושים ועל זה שהילדים נפגעו מזה (מה שמגובה באמירות מטופשות של פסיכולוגים), אז אין שום סיכוי לנצח במלחמה כזו.

ואז מה שאני שואל הוא, האם יש באמת כזה דבר פרק ב' מלא, או שצריך להסתפק בפרק ב' חלקי בימים שהילדים לא בבית.
 

gafnuna10

New member
צריך להניח את המסילה

כדי שכשהרכבת תגיע, המסילה כבר תהיה שם מוכנה
צריך להכין את הכל לזוגיות שבקרוב תבוא, כולל שינוי הרגלים בלתי נסבלים אצל הילדים שלנו, עוד לפני שנכנס בנזוג לתמונה...
זה מה שצריך לעשות ועל זה אני עובדת, לאט ובטוח כדי שננצח במלחמה הבאה...
כשהמסילה אצלי תהיה מוכנה אני אודיע לכם
 

drorbar19

New member
תשאלי ברכבת ישראל

קורה שעד שהם מניחים את המסילה, הרכבת כבר מזמן עזבה את התחנה...
 

gafnuna10

New member
אין לי אפילו טלפון חכם..

לא נעים להודות אבל אני עם המכשיר הישן הקטן הזה של פעם
, חצי דור קוראים לו הילדים שלי..
אפשר להתקשר ולשלוח סמס זהו פה נתקעה אצלי הקידמה
עד להודעה חדשה...
 

gafnuna10

New member
כמו זה שאין לי גם

לפטופ?
גם זה וגם זה היו לי והתאדו בגלל המתבגר הגדול שלי..אספר לכם בהזדמנות את הסיוט
 
עד כדי כך סיוט?

שנפתח פינה הסיוט השבועי?



מקווה שהכל הסתדר עכשיו מה שזה לא יהיה :)
 

gafnuna10

New member
לא ממש סיוט

אבל אם תפתחי את פינת הסיוט השבוע אני בטוח אככב בה
לדוגמא אתמול, הגעתי הביתה וגיליתי דלת פתוחה לרווחה, אין איש בבית
מסתבר שהבן המעופף שלי יצא ולא רק שלא נעל אלא אף השאיר דלת פתוחה לרווחה

חוסר אחריות, חוסר שימת לב, הפקרות...
בערב רציתי לזרוק עליו עגבניות בחיי
אבל הייתי צריכה אותן לשקשוקה
 

drorbar19

New member
אבל אני חושש

שכל רכבת צריכה תשתית פסים שונה.
גם הרכבת בעצמה צריכה לעשות הכנות לקראת התשתית הזו.
ומה שעלול לקרות, דווקא בגלל ריבוי הרכבות במרכז ציון, הוא שנדלג מקרון לקרון בלי למצוא את המנוחה.
זה גם נחמד אבל לא יודע אם זו המטרה.
 
כמו שכתבתי - הגבולות צריכים קודם כל להיות

ברורים למבוגרים.
אני ברור לחלוטין לשני המבוגרים שאחרי שעה מסויימת אצלם בבית לא ישמעו מוסיקה בווליום - זה ברור.
עכשיו התפקיד של ההורה מבין שניהם להגדיר את הגבול מול הנערה.

מי שמפחד להציב גבולות יתקשה להיות הורה בכל מקרה - לילדיו ולילדים של בן זוגו/בת זוגתו.

סיפור קטן: כשהחברה של הגרוש שלי (דאז. כיום הם כבר נשואים והורים לשני ילדים מתוקים) עברה לגור איתו הסתבר לי שהיא לא מוכנה להיות לבדר עם הבנים (שהיו אז צעירים למדי. גן וכיתה א' או אפילו שניהם בגילאי הגן). למה? כי הם לא מקשיבים לה.
אני הודעתי לגרוש שלי ואח"כ לבנים שלי שזה לא מקובל עלי.
לא יתכן, בעיני, שהבחורה תגור בבית שלה ויגיעו שני ילדים שלא יקשיבו לה. אם זה הבית שלה - הם צריכים לכבד אותה ואת הכללים שהיא מציבה ולהקשיב למה שהיא אומרת.
התיישרנו כולנו על הבסיס הבסיסי הזה והכל הפך להיות יותר פשוט.


מעבר לזה - אין לי ספק שיש גם הרבה "מסביב" והרבה מזל בעניין הזה.
מסביב, כלומר - איך נבנה הקשר בין הילדים למבוגר השני ובין הילדים לילדים האחרים. איזה מן קשר קיים בין הילדים להורה הביולוגי שלהם מלכתחילה. כאלה דברים...
מזל הוא מזל.
 

XמXלה

New member
יש לי 4 מתבגרים


וזאת ה-סיבה שאנחנו לא עוברים לגור יחד. לא כי הוא לא אוהב אותם או הם אותו, זה פשוט מסובך מידי.
אנחנו (אני ומתבגריי) התרגלנו לחיות לבד ויש לנו את דרך החיים שלנו ואת דרך החינוך שלי את ילדיי. הזוגי שלי רגיל (באופן טבעי) לדרך חיים אחרת וגם יש לו ילדים קטנים.
היה לי מאוד קשה לקבל את ההחלטה הזו כי תמיד היתה לי את פנטזיית הוואן הפי פמאלי אבל בראייה מפוקחת החלטנו שמכיוון ששנינו סיימנו עם הקמת משפחה ולא רוצים עוד ילדים, פשוט ניקח את כל הטוב מהקשר בלי להכניס קונפליקטים הנובעים ממגורים משותפים.
אנחנו משפחה לכל דבר ועושים הכל יחד, שבתות, חגים, ימי הולדת כו' אבל כל אחד הולך לישון בבית שלו וזו בעיני נוסחה מנצחת.
 

drorbar19

New member
זו נוסחה

של חוסר ברירה, או הרע במיעוטו.
שזה בסדר ועדיף מכלום, אבל לא יודע אם זה מנצח..
 
לא יודעת אם יש כזו בכלל

נוסחה מנצחת ..
כל זוג והנוסחה המתאימה לו ביותר
כל זוג והפיינטיונינג שלו
הכי חשוב בעיניי כששני בני הזוג מתואמים יחד ברצונות ובצרכים - מעבר לזה מאמינה שאפשר לנצח כמעט הכל.
 

jakuper

New member
אני חושב שעם הנוסח שלך אני הכי מזדהה.

אבל אני כן קורא לזה נוסחא מנצחת.
כלומר "נוסחא מנצחת" = הצורה הכי מתאימה לחיות.

בהתחלה כאשר קראתי על כך שאתם גרים בנפרד, קימטתי את מצחי כדי להחליט מה דעתי בקשר לכך - זה לא היה לי ברור מאליו.
אך אחרי מחשבה, ואפילו לא ארוכה, הבנתי שזה בהחלט נשמע כדבר הטוב ביותר. אולי ההורים היו מסתדרים עם נוסחאות אחרות, אני אני משוכנע שהילדים המבוגרים היו סובלים לחיות יום-יום עם הקטנים. הם, להבדיל מהורים, לא מחוייבים לשנות את עצמם כדי לרצות את כולם. להיות ביחד זמן מה זה בסדר, אך לאורך זמן - יכול להיות סבל. וכמובן שסבל כזה היה מטפטף אל ליבם של כל המעורבים. כך שמחיה בנפרד זה דבר מעולה. מדי פעם ההורים יכולים להתבודד בצורה כזו או אחרת, אך בסה"כ זו נשמעת כנוסחא מנצחת בהחלט. מוזר שלא רבים חושבים בכלל על אפשרות כזו.
 

XמXלה

New member
למה חוסר ברירה?

מי קבע מהי נוסחה מנצחת?
בדיוק כפי שמתולתל כתבה, כל זוג והנוסחה המנצחת שלו. הכל עניין של הגשמת או אי הגשמת הפנטזיה האישית שלנו.
טוב לנו ויש לנו זוגיות נהדרת. אז מה הבעיה?
 

drorbar19

New member
אז כנראה שאני סוג

של רומנטיקן נאיבי שסבור שהמצב האופטימלי הוא לגור יחד, להתכרבל כל ערב במיטה ולבנות מסגרת משפחתית מלאה. לא רק בשביל בני הזוג (שלפעמים יעדיפו ערב אשניים לבד), אלא יותר בכדי להראות לילדים מודל משפחתי קלאסי שהם יוכלו ליישם בבוא יומם.
אני לא באמת חושב שזה ישים, אבל זה מה שהייתי מבקש מהג'יני אם הייתי מוצא אותו.

כל אופציה אחרת היא בריחה מסויימת (ומובנת מאוד) מהקשיים.
 
למעלה