איך משחררים ?
אני חושבת על זה המון בזמן האחרון, אבל המחשבות עוד לא מסודרות, עוד לא יודעת איך עושים את זה. סומכת עליכן שתתנו לי קצת קוים מנחים, רעיונות, נקודות למחשבה - בבקשה. הקטנה איתי בבית מאז שנולדה. זה לא קל, כולכן יודעות, וזו בוודאי לא "חופשת לידה" במובן של חופשה. אני נהנית וטוב לשתינו כך, רוב הזמן, אבל אני מרגישה, שנדרש שינוי מסוים. אני צריכה קצת זמן לעצמי. לצערי אין לנו עזרה מהמשפחה. אמא שלי מגיעה פעם בשבוע עם קניות ובישולים, אבל היא לא "סבתא טיפולית", במובן של לשמור על הקטנה, להחליף חיתול, לטפל בפועל. בזמן האחרון היא מנסה להתחבר יותר, נותנת לה את ארוחת הפירות ביום שהיא באה, למשל, או לוקחת לחצי שעה טיול בעגלה, וזו בהחלט התקדמות, אבל עוד ארוכה הדרך עד ללהשאיר איתה את הקטנה וללכת. אבא שלי לגמרי לא מחובר. מגיע לבקר פעם בכמה שבועות, מלטף את הקטנה כאילו היא איזה גור חתולים קטן וחמוד, ואומר שהיא יפה. הוא אפילו לא מרים אותה על הידיים. הוא תמיד היה איש כזה, ואני מנסה להבין אותו. ההורים של האיש גרים רחוק וגם עובדים. לצערי, האמא שלו, שהבטיחה לי הבטחות מפה ועד להודעה חדשה לגבי נכונותה לבוא לעזור, לא היתה פה אפילו פעם אחת באמצע השבוע או לבד. הם באים לכמה שעות פעם בכמה שבועות, או שאנחנו באים אליהם לביקור, וזהו. היא לחלוטין לא מתחברת לקטנה, כאילו מפחדת ממנה. מאוד חבל לי שכך הוא המצב, אבל זה מה יש. כך שזה רק אנחנו שנינו, ובעיקר אני, כי האיש עובד. והקטנה לא מכירה מטפל אחר. גם אני מנסה לחזור למעגל העבודה, ומצליחה בקושי. הזמינות שלי בנויה על הזמינות של האיש, שהוא ישמור, יטפל בה וכו'. הוא אבא נהדר, הוא מטפל בה נפלא והם מסתדרים יופי ביחד, אבל אי אפשר לבנות חזרה לעבודה על בסיס שעות הפנאי שלו. עכשיו הוא מתחיל עבודה חדשה, והוא יעבוד הרבה יותר שעות, ואני - אני צריכה שינוי. אז החלטנו לנסות למצוא בייבי סיטר, שתיקח את הקטנה פעמיים-שלוש בשבוע אליה הביתה לכמה שעות (אני מטפלת ומלמדת מהבית, כך שאני צריכה שיוציאו את הקטנה פיזית כשאני עובדת, כי לעבוד כשהיא בבית זה לא לעניין). מצאנו מאוד בקלות - חברה שלי, שהיא גם שכנה, ויש לה תינוקת בערך בגיל של הקטנה שלי, ואנחנו מכירות עוד מלפני שילדנו, ושתינו מסתדרות נהדר, וגם הילדות מסתדרות יופי ביחד. אני סומכת עליה במאה אחוז. אבל... לא יודעת איך לשחרר. מפחדת. אף פעם לא עשיתי את זה! הקטנה בת 8.5 חודשים ואף פעם לא השארתי אותה עם מישהו אחר (חוץ מאבא כמובן). מובן שגם מעולם לא השארנו אותה עם מישהו אחר ויצאנו לבד, למשל (אבל מזה אנחנו עוד כנראה רחוקים). בשבוע הבא אנחנו מתחילים את הניסיון אצל החברים שלנו, ואני לא יודעת איך עושים את זה. תספרו לי מניסיונכן?
אני חושבת על זה המון בזמן האחרון, אבל המחשבות עוד לא מסודרות, עוד לא יודעת איך עושים את זה. סומכת עליכן שתתנו לי קצת קוים מנחים, רעיונות, נקודות למחשבה - בבקשה. הקטנה איתי בבית מאז שנולדה. זה לא קל, כולכן יודעות, וזו בוודאי לא "חופשת לידה" במובן של חופשה. אני נהנית וטוב לשתינו כך, רוב הזמן, אבל אני מרגישה, שנדרש שינוי מסוים. אני צריכה קצת זמן לעצמי. לצערי אין לנו עזרה מהמשפחה. אמא שלי מגיעה פעם בשבוע עם קניות ובישולים, אבל היא לא "סבתא טיפולית", במובן של לשמור על הקטנה, להחליף חיתול, לטפל בפועל. בזמן האחרון היא מנסה להתחבר יותר, נותנת לה את ארוחת הפירות ביום שהיא באה, למשל, או לוקחת לחצי שעה טיול בעגלה, וזו בהחלט התקדמות, אבל עוד ארוכה הדרך עד ללהשאיר איתה את הקטנה וללכת. אבא שלי לגמרי לא מחובר. מגיע לבקר פעם בכמה שבועות, מלטף את הקטנה כאילו היא איזה גור חתולים קטן וחמוד, ואומר שהיא יפה. הוא אפילו לא מרים אותה על הידיים. הוא תמיד היה איש כזה, ואני מנסה להבין אותו. ההורים של האיש גרים רחוק וגם עובדים. לצערי, האמא שלו, שהבטיחה לי הבטחות מפה ועד להודעה חדשה לגבי נכונותה לבוא לעזור, לא היתה פה אפילו פעם אחת באמצע השבוע או לבד. הם באים לכמה שעות פעם בכמה שבועות, או שאנחנו באים אליהם לביקור, וזהו. היא לחלוטין לא מתחברת לקטנה, כאילו מפחדת ממנה. מאוד חבל לי שכך הוא המצב, אבל זה מה יש. כך שזה רק אנחנו שנינו, ובעיקר אני, כי האיש עובד. והקטנה לא מכירה מטפל אחר. גם אני מנסה לחזור למעגל העבודה, ומצליחה בקושי. הזמינות שלי בנויה על הזמינות של האיש, שהוא ישמור, יטפל בה וכו'. הוא אבא נהדר, הוא מטפל בה נפלא והם מסתדרים יופי ביחד, אבל אי אפשר לבנות חזרה לעבודה על בסיס שעות הפנאי שלו. עכשיו הוא מתחיל עבודה חדשה, והוא יעבוד הרבה יותר שעות, ואני - אני צריכה שינוי. אז החלטנו לנסות למצוא בייבי סיטר, שתיקח את הקטנה פעמיים-שלוש בשבוע אליה הביתה לכמה שעות (אני מטפלת ומלמדת מהבית, כך שאני צריכה שיוציאו את הקטנה פיזית כשאני עובדת, כי לעבוד כשהיא בבית זה לא לעניין). מצאנו מאוד בקלות - חברה שלי, שהיא גם שכנה, ויש לה תינוקת בערך בגיל של הקטנה שלי, ואנחנו מכירות עוד מלפני שילדנו, ושתינו מסתדרות נהדר, וגם הילדות מסתדרות יופי ביחד. אני סומכת עליה במאה אחוז. אבל... לא יודעת איך לשחרר. מפחדת. אף פעם לא עשיתי את זה! הקטנה בת 8.5 חודשים ואף פעם לא השארתי אותה עם מישהו אחר (חוץ מאבא כמובן). מובן שגם מעולם לא השארנו אותה עם מישהו אחר ויצאנו לבד, למשל (אבל מזה אנחנו עוד כנראה רחוקים). בשבוע הבא אנחנו מתחילים את הניסיון אצל החברים שלנו, ואני לא יודעת איך עושים את זה. תספרו לי מניסיונכן?
