איכות התרגום של תרגומים ישנים
- פותח הנושא Bastian
- פורסם בתאריך
נורית יהודאי
New member
בטח שיש לי שגיאות,
רק לא השתיים שמצאת. ואגב, "רוב התרגומים... לא תמיד" זה מין ניסוח פתלתול, מכליל ובוודאי לא מדויק. היו המון טעויות לפני האינטרנט ויש המון לאחריו (רשת? לאחריה?). לא המילונים מתרגמים אלא האנשים. מילונים הם רק כלי-עבודה, צריך לדעת להשתמש בהם. וצריך לדעת עברית. וצריך לדעת אנגלית, או כל שפה אחרת שממנה מתרגמים. כל קומבינציה שכוללת פחות משלושת המרכיבים האלה תניב טעויות.
רק לא השתיים שמצאת. ואגב, "רוב התרגומים... לא תמיד" זה מין ניסוח פתלתול, מכליל ובוודאי לא מדויק. היו המון טעויות לפני האינטרנט ויש המון לאחריו (רשת? לאחריה?). לא המילונים מתרגמים אלא האנשים. מילונים הם רק כלי-עבודה, צריך לדעת להשתמש בהם. וצריך לדעת עברית. וצריך לדעת אנגלית, או כל שפה אחרת שממנה מתרגמים. כל קומבינציה שכוללת פחות משלושת המרכיבים האלה תניב טעויות.
אלה הדוגמאות הכי גרועות שמצאת?
אם ככה, מצבנו (היה) טוב. לגבי "איש החרמש", די ברור שהמתרגמת ידעה מה זה grim reaper (אחרת היתה מתרגמת את זה כ"הקוצר הרציני" או משהו מגוחך שכזה). אני לא בטוחה שהייתי מתרגמת כמוה, כי grim reaper הוא ביטוי די מקובל באנגלית, בעוד ש"איש החרמש" לא מוכר בעברית. אולי הייתי מסתפקת ב"מלאך המוות". אבל לא ראיתי את הסרט, ואולי בסצנה הזאת אי-אפשר היה להשתמש ב"מלאך המוות". בכל אופן זו החלטה מקצועית, שגם אם היא שגויה, היא לא "טעות טפשית". לגבי cerebral hematoma, אולי התרגום לא מדוייק, אבל זה ממש לא קריטי להבנת הסיפור (אלא אם כן אתה מתרגם תכנית רפואית לערוץ 8). בכל אופן זה לא משהו שהיה נכנס כאן לשרשורי "מיני תרגימא". ולנושא הכללי שהעלית: זה נכון שהיום עומדים לרשות המתרגמים משאבים שלא היו פעם. משאבים שמאפשרים לכל מתרגם להוציא מתחת ידו תרגום מדוייק (שזה לא אומר בהכרח "תרגום טוב"), מה שפעם הצריך ספריה עשירה והרבה זמן חיפוש. אבל מצד שני, אז גם היתה הרבה פחות עבודה. היה צורך באולי עשר שעות מתורגמות לטלויזיה/קולנוע ביום, והיה הרבה זמן להכין אותן (סדרות שודרו שנה או שנתיים אחרי ששודרו בחו"ל, סרטים כנ"ל. אני לא יודעת מתי נקנו ונמסרו למתרגמים, אבל זה בטח לא היה בלו"זים קצרים כמו שיש היום). מעט מאוד אנשים עשו כמעט את כל העבודה. היום עם הכבלים, השוק דורש המון שעות מתורגמות, בלו"ז קצר, בתשלום אפסי. נותנים את העבודה לכל מי שמוכן לעשות אותה, גם אם אין לו היכולת או המוטיבציה לעשות עבודה טובה. (ולמה שתהיה, כשהתגמול מזערי?) לכן, למרות שהיום, תיאורטית, יותר קל לייצר תרגום חפשי משגיאות, זה לא המצב. לדעתי, אם תיקח כל סרט שהוא, שתורגם לפני עשרים שנה, מול סרט אחר שתורגם בשנה האחרונה, ברוב המקרים תראה שבישן יש פחות שגיאות. לדעתי.
אם ככה, מצבנו (היה) טוב. לגבי "איש החרמש", די ברור שהמתרגמת ידעה מה זה grim reaper (אחרת היתה מתרגמת את זה כ"הקוצר הרציני" או משהו מגוחך שכזה). אני לא בטוחה שהייתי מתרגמת כמוה, כי grim reaper הוא ביטוי די מקובל באנגלית, בעוד ש"איש החרמש" לא מוכר בעברית. אולי הייתי מסתפקת ב"מלאך המוות". אבל לא ראיתי את הסרט, ואולי בסצנה הזאת אי-אפשר היה להשתמש ב"מלאך המוות". בכל אופן זו החלטה מקצועית, שגם אם היא שגויה, היא לא "טעות טפשית". לגבי cerebral hematoma, אולי התרגום לא מדוייק, אבל זה ממש לא קריטי להבנת הסיפור (אלא אם כן אתה מתרגם תכנית רפואית לערוץ 8). בכל אופן זה לא משהו שהיה נכנס כאן לשרשורי "מיני תרגימא". ולנושא הכללי שהעלית: זה נכון שהיום עומדים לרשות המתרגמים משאבים שלא היו פעם. משאבים שמאפשרים לכל מתרגם להוציא מתחת ידו תרגום מדוייק (שזה לא אומר בהכרח "תרגום טוב"), מה שפעם הצריך ספריה עשירה והרבה זמן חיפוש. אבל מצד שני, אז גם היתה הרבה פחות עבודה. היה צורך באולי עשר שעות מתורגמות לטלויזיה/קולנוע ביום, והיה הרבה זמן להכין אותן (סדרות שודרו שנה או שנתיים אחרי ששודרו בחו"ל, סרטים כנ"ל. אני לא יודעת מתי נקנו ונמסרו למתרגמים, אבל זה בטח לא היה בלו"זים קצרים כמו שיש היום). מעט מאוד אנשים עשו כמעט את כל העבודה. היום עם הכבלים, השוק דורש המון שעות מתורגמות, בלו"ז קצר, בתשלום אפסי. נותנים את העבודה לכל מי שמוכן לעשות אותה, גם אם אין לו היכולת או המוטיבציה לעשות עבודה טובה. (ולמה שתהיה, כשהתגמול מזערי?) לכן, למרות שהיום, תיאורטית, יותר קל לייצר תרגום חפשי משגיאות, זה לא המצב. לדעתי, אם תיקח כל סרט שהוא, שתורגם לפני עשרים שנה, מול סרט אחר שתורגם בשנה האחרונה, ברוב המקרים תראה שבישן יש פחות שגיאות. לדעתי.
אני מסכימה במידה רבה -
לא עם הביקורות שהעלית לגבי התרגום הנ"ל, כי מטעויות נקודתיות אי אפשר לשפוט תרגום שלם (גם היום למתרגמים יש טעויות), אלא עם האמירה שבעבר היה הרבה יותר קשה לתרגם. היום קשה לדמיין איך היה אפשר לתרגם בתקופה שלא היו מקורות מידע זמינים לכל, ובאמת, כשקוראים ספרים שתורגמו לפני שנים רבות, אפשר למצוא נקודות רבות שבהן המתרגם פספס משמעות של משפטים פשוט כי לא היה לו מקור מידע. סתם דוגמה: לא מזמן הזדמן לי לעבור על הגירסה הערוכה מחדש שהוציאו בהוצאת אופוס לתרגומו של יוסף כרוסט ל"מעוף הדרקון" של אן מקאפרי (יצא במקור בהוצאת מעריב). יש מקום שבו כתוב בתרגום הראשון, "הכוכב האדום והמוריק הזה". הרבה מאד זמן תהיתי ביני לבין עצמי מה לכל הרוחות אומר המשפט הזה. כשקיבלתי את הגירסה הערוכה מחדש, גיליתי שהמשפט המקורי הוא This begreened red planet. עדיין לא ברור. חיפשתי באינטרנט את האנציקלופדיה של פרן (פרן הוא העולם שעליו מתרחשים הספרים בסדרת הדרקונים של אן מקאפרי), ושם מצאתי שמדובר בקללה, שכן בעולם הזה, יש מתקפות סדירות של נבגים מסוימים שמשמידים חומר אורגני, ואם משאירים שטחים ירוקים בקירבת הבתים, יש סכנה חמורה שהנבגים יזונו מהם, יתפשטו ויפגעו גם בדיירים. מכאן, Begreened. איזו אפשרות הייתה למתרגם המקורי להבין את זה? אפס. היום יש אפשרות לחפש מקורות מידע באינטרנט, או אפילו ליצור קשר אימייל ישירות עם הסופר במקרה הצורך. אני רואה את זה במידה רבה בתרגום שאני עובדת עליו כיום - סדרת "השמש החדשה" של ג'ין וולף - שבה השתמש הסופר בכמות אדירה של מילים נדירות מאד באנגלית ובשפות אחרות (מסוג המילים שלא מופיעות במילונים קונבנציונליים, אלא במילונים למילים נדירות). לא היה לי שום סיכוי להצליח לתרגם את הספר הזה כמו שצריך בלי משאבי האינטרנט שאני נעזרת בהם.
לא עם הביקורות שהעלית לגבי התרגום הנ"ל, כי מטעויות נקודתיות אי אפשר לשפוט תרגום שלם (גם היום למתרגמים יש טעויות), אלא עם האמירה שבעבר היה הרבה יותר קשה לתרגם. היום קשה לדמיין איך היה אפשר לתרגם בתקופה שלא היו מקורות מידע זמינים לכל, ובאמת, כשקוראים ספרים שתורגמו לפני שנים רבות, אפשר למצוא נקודות רבות שבהן המתרגם פספס משמעות של משפטים פשוט כי לא היה לו מקור מידע. סתם דוגמה: לא מזמן הזדמן לי לעבור על הגירסה הערוכה מחדש שהוציאו בהוצאת אופוס לתרגומו של יוסף כרוסט ל"מעוף הדרקון" של אן מקאפרי (יצא במקור בהוצאת מעריב). יש מקום שבו כתוב בתרגום הראשון, "הכוכב האדום והמוריק הזה". הרבה מאד זמן תהיתי ביני לבין עצמי מה לכל הרוחות אומר המשפט הזה. כשקיבלתי את הגירסה הערוכה מחדש, גיליתי שהמשפט המקורי הוא This begreened red planet. עדיין לא ברור. חיפשתי באינטרנט את האנציקלופדיה של פרן (פרן הוא העולם שעליו מתרחשים הספרים בסדרת הדרקונים של אן מקאפרי), ושם מצאתי שמדובר בקללה, שכן בעולם הזה, יש מתקפות סדירות של נבגים מסוימים שמשמידים חומר אורגני, ואם משאירים שטחים ירוקים בקירבת הבתים, יש סכנה חמורה שהנבגים יזונו מהם, יתפשטו ויפגעו גם בדיירים. מכאן, Begreened. איזו אפשרות הייתה למתרגם המקורי להבין את זה? אפס. היום יש אפשרות לחפש מקורות מידע באינטרנט, או אפילו ליצור קשר אימייל ישירות עם הסופר במקרה הצורך. אני רואה את זה במידה רבה בתרגום שאני עובדת עליו כיום - סדרת "השמש החדשה" של ג'ין וולף - שבה השתמש הסופר בכמות אדירה של מילים נדירות מאד באנגלית ובשפות אחרות (מסוג המילים שלא מופיעות במילונים קונבנציונליים, אלא במילונים למילים נדירות). לא היה לי שום סיכוי להצליח לתרגם את הספר הזה כמו שצריך בלי משאבי האינטרנט שאני נעזרת בהם.
הו, כן. חתיכת אתגר זו בדיוק
ההגדרה הנכונה. לפני כן תרגמתי ספרים של טים פאוורס, שנחשבים קשים לתרגום. לאחרונה, תוך כדי עבודה על הכרך השני של וולף, אמרתי לעורך שלי, "בחיי, בכרך השני זה באמת נהיה קל יותר, זה כבר נהיה קל כמעט כמו לתרגם פאוורס"...
אבל אני אמנם מקטרת הרבה, אבל גם מאד נהנית מהאתגרים האלה. אמנם נחמד מדי פעם לקחת הפסקה ולחזור לתרגום "שגרתי" (שזה תרגום שבו לא צריך לעצור כל שתי שורות כדי לחפש מילה ברחבי האינטרנט), מה שאני עושה כשאני מתרגמת סיפורים לכתב העת שאני עורכת, אבל זה גם נורא כיף לעסוק בתרגום אתגרי. כמו לעסוק בספורט אתגרי, פחות או יותר.
ההגדרה הנכונה. לפני כן תרגמתי ספרים של טים פאוורס, שנחשבים קשים לתרגום. לאחרונה, תוך כדי עבודה על הכרך השני של וולף, אמרתי לעורך שלי, "בחיי, בכרך השני זה באמת נהיה קל יותר, זה כבר נהיה קל כמעט כמו לתרגם פאוורס"...
אבל בכל זאת - האתגר בוודאי מספק לא מעט אדרנלין, ותחושה של סיפוק עצום. אז אולי בכל זאת זה שקול לספורט אתגרי...Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.