אילעאי עופרן בהקשר ל- "סודות" ובנוגע ל"תורת הסוד"

[Souffle01]

ע.הלל סבבה - למדתי אצל הבת שלו משחק

וגם שני השחקנים האלה,כאן לא רעים בכלל

והלחן של נעמי שמר.

והשיר מתאים גם לפורום,לא?

 

[יורם714]

אתה יודע לשיר ? השיר מאד מתאים לפורום

כיף לך שלמדת משחק ואיפה אתה משחק נבוא לראות את הכשרון ואת רינת אתה מכיר ?
יצא לי פעם לראות אותה ולשמוע בשעור לפיתוח קול שהייתה ילדה ורצתה לשיר באופרה.
אם אתה הזמר בשיר אז אתה פשוט נפלא איזה הבעות פנים .
בהקשר ל -ע. הלל הוא בהחלט היה יוצר, גם בנוף ארצנו הקטנה.

 

[Souffle01]

אני פרשתי ממשחק

אתה יודע במשחק יש הרבה מראות,ולא תמיד נעים לראות את עצמך שם.

בכל זאת,בחרתי נתיב אחר,להרגע,היה הרבה מאוד רעש.

את רינת גבאי,אני לא מכיר.

לשיר אני שר בבית לפעמים עם הגיטרה בבית.

אבל עם אנחנו מדברים על מוזיקה,רוקנרול ,אלקטרוני.

 

[Souffle01]

לא פרשתי ממשחק

מהבמה פרשתי,אתה לא חייב במה כדי לשחק.

 

[Souffle01]

החיים הם הבמה,

והמראות יותר מציאותיות.

 

[Souffle01]

 

[יורם714]

לדעתי ליבוביץ היה גם שחקן ,מה דעתךכאיש מקצוע

 

[Souffle01]

אני לא איש מקצוע - אני אמור לאבחן?

 

[יורם714]

לא יודע ,תעשה מה שאתה רוצה , האמת שבשביל לאבחן היה כדאי

לראות את ישעיהו ליבוביץ עוד בחייו ולא רק לצפות במסך המחשב
או בטלויזיה .

 

[נחמדה וחכמה]

אוריאל, יש מוארים כמו..

אושו, בודהא, פאפאג'י, גורו מהרישי, ראמאנה מהרישי..ועוד.. שלא למדו קבלה.
הם לא יודעים את המושג פרדס, אך מכילים את ה"סוד"

מסכימה איתך שיש דרגות שונות של כניסה להבנת ה"סוד".
האם אדם מואר יכול להבין את מושג "קבלה"?
האם הארה = "חסד אלוהי"?

 

[u r i el]

שכחת את אריסטו, אדוני,

גם הוא ברשימת המוארים שלא למדו קבלה. לא ?
אבל הוא קיבל חותמת הכשר מציבור המתיוונים האפולוגטיים. זכור זאת.

בקשר לשאלותיך, אין לי שמץ של מושג מהו מושג "קבלה" שאתה מתכוון אליו. ה-קבלה היא אוקינוס רחב ועמוק וכמו שאין ה-יהדות, אין ה-קבלה. גם את כבר כתבתי לך פעם. מה שהיה בעולמם של חז"ל לא היה נקרא אז "קבלה" אבל ללא ספק כלל עיסוק ב"עולמות עליונים", כך עולה מהתלמוד, מספרות ההיכלות ומהמדרשים, כלומר ה-יהדות לא הקיאה תכנים אלה מקירבה, אדרבא, נהפוך הוא, גדולים ונעלים שבאישיה לא פסלו עולמות אלה, וזה מה שבאתי להזכיר לך.
ליבוביץ לא פסל כנראה את תפילת 'קבלת-שבת' וכנראה שלא מחה נגד פיוט "לכה דודי" שבה, המושר בפי כל למרות שעניינו קבלי מובהק. כלומר אם ה-"קבלה" ערבה לאוזן היא אולי גם ערבה ללב ואין מחטטים במשמעותיה. הוא הדין לגבי צמד המילים "חסד אלוהי", אשר לי הוא לא אומר דבר וחצי דבר אבל לרמב"ם וללמקובלים ולרוב המאמינים הוא וודאי אומר משהו.

 

[נחמדה וחכמה]

אוריאל, על שלושה דברים העולם עומד:

על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים. (פרקי אבות)
בשביל חסד העולם מתקיים. (רש"י)
ה' הוא ”אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת” (שמות)
כיצד מסביר הרמב"ם את המושג "חסד אלוהים"?

 

[u r i el]

שיעמוד.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלשה דברים העולם עומד, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר (זכריה ח, טז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. ( פרקי אבות ).

כמי שמכיר את כתבי ליבוביץ ומורהו הגדול, אתה אמור להכיר יפה את פרקי ה׳מורה׳ האחרונים. קרא שם כיצד הוא מבין חסד אלהים מהו.

 

[נחמדה וחכמה]

אוריאל, לפי הרמב"ם...

חסד אלוהים אינו מתבטא במה שקורה בעולם,
אלא בעצם היות העולם קיים ונוהג כמינהגו...

It's a kind of magic

 

[חיים פרידמן1]

סודות

ואל תחשוב שאותם הסודות הגדולים ידועים עד סופם ותכליתם לאחד מבני אדם, לא! אלא פעמים נוצץ 29 לנו האמת עד שנחשבהו יום, ומיד יעלימוהו החומרים וההרגלים 30 עד שנשוב בלילה אטום, קרוב למה 31 שהיינו בו בתחילה.
והרי אנו דומין למי שהבריק לו הברק פעם אחר פעם והוא בלילה אפל מאוד.
יש ממנו מי שיברק לו הברק פעם אחר פעם, 32 עד שכאלו הוא ביאור תמידי בלי הפסק, ויהיה הלילה אצלו כיום. וזו היא מעלת גדול הנביאים, אשר נאמר לו ואתה פה עמוד עמדי 33, ונאמר בו כי קרן עור פניו וכו' 34.
ומהם מי שהבריק לו פעם אחת בכל לילו, והיא מעלת מי שנאמר בהם ויתנבאו ולא יספו.35
ומהם מי שיהיה בין הברקה להברקה הפסקות גדולות או קטנות 36.
ומהם מי שלא הגיע למעלה שתואר אפלתו בברק, אלא בגוף מבהיק או כיוצא בו מן האבנים ודומיהן, שהם מאירים בחשכת הלילה. ואף גם אותו האור המועט הזורח עלינו 37 אינו תמידי, אלא נוצץ 29 ונעלם, כאלו הוא להט החרב המתהפכת 38.
&nbsp
ולפי המצבים האלה משתנים מעלות השלמים. אבל אותם שלא ראו אור אף פעם אלא הם מגששים באפלתם והם אשר נאמר בהם:
לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו 39,
ונעלם מהם האמת לגמרי על אף עוצם בהירותו כמו שאמר בהם:
ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים 40,
והם המון עמי הארץ, אין מקום להזכירם כאן במאמר זה.
&nbsp
&nbsp
[המגבלות בהוראת הסודות]
ודע, כי כאשר ירצה אחד השלמים כפי מעלת שלמותו, לומר דבר ממה שהבין מן הסודות הללו, בין בפיו בין בקולמוסו, לא יוכל לבאר ואפילו כדי השגתו ביאור שלם באופן מסודר, כדרך שהוא עושה בשאר המדעים אשר לימודם ידוע. אלא יארע לו בלמדו 41 לזולתו כפי שאירע לו בלמדו 42 לעצמו, כלומר: שיהא הדבר מופיע וצץ ושוב נעלם, כאלו טבע הדבר הזה ריבויו ומיעוטו כך הוא.
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a1-2.htm#2
כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלקים (תהלים קלה, ב). דוד המלך עליו השלום אמר: כי אני ידעתי. אני ידעתי דיקא, כי גדלת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחברו ואפלו לעצמו אי אפשר לספר מיום ליום לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ לו באותו היום. אינו יכול לספר לעצמו ליום שני הזריחה וההתנוצצות של גדלתו יתברך שהיה לו אתמול ועל כן אמר: כי אני ידעתי, אני ידעתי דיקא. כי אי אפשר לספר כלל, ואמר שמה שכתוב אחריו: כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ וכו', הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח כי אני ידעתי. כי כונתו באלו הדברים כי אני ידעתי אי אפשר לספר כלל, והוא גבוה מאד מאד, גבוה מעל גבוה, מה שאי אפשר לפה לספר רק אני ידעתי דיקא כנ"ל וכמו שכתוב בזהר (ח"א קג, ב): נודע בשערים בעלה (משלי לא, כג) כל חד לפום מה דמשער בלבה כמבאר במקום אחר (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימנים: עב, סג):
https://he.wikisource.org/wiki/שיחות_הר"ן/א-נ

 

[נחמדה וחכמה]

חיים, תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ...

במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור.
במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות. (חגיגה)

והרמבם כותב:
ידיעות המושכלות ידיעת אלקות, דזהו תכלית הכוונה של בריאת השכל שישכיל תמיד השכלות אלקות...

לחקור "בתמימות"? לא לחקור?

 

[חיים פרידמן1]

השאלה היא למה קוראים שכל

שכל שעניינו תפיסה לא קיים בקדוש ברוך הוא דלית מחשבה תפיסא ביה כלל. שכל שעניינו הבחנה אם אין דעת הבדלה מניין. כפי שאמר ל' בצדק מקומו של השכל בחשיבה הדתית הוא טיהור האמונה בה' מהאמונה בזולת ה' ואריסטו לא מועיל לזה כלל.

 

[Souffle01]

אין בחירה כלל

על היות היותי,ועל מה שאני יודע ועל מה שאני אמור לדעת,ומה שאעשה ואחשוב,כי הכל כבר נעשה,והכל הכל ידוע.

 

[חיים פרידמן1]

הכל צפוי ואף על פי כן הרשות ניתנה

ולהבין את זה אי אפשר

 

[Souffle01]

תגיד מה אומרים על בקבלה על מוזיקה כזאת?