אימון לאדם קשה

[יעל ניסן]

מצויין!

זה הזמן להתחיל לחקור ביחד איתו מה ההבדל בין מוקד שליטה פנימי לבין מוקד שליטה חיצוני. הגדירו ביחד את סגנון ההתמודדות שלו במטרה להעלות אצלו את המודעות לכך שיש גם דברים התלויים בו, שהוא אחראי להם או שהוא יכול לעשות אותם בלי קשר לכל מי שמסביב. http://wik.ed.uiuc.edu/index.php/Locus_of_control

 

[tlingit]

קישור נהדר ../images/Emo45.gif../images/Emo51.gif

 

[ליפט]

מי את באימון?

אני מצטרפת לכותבים לפניי שהתייחסו לאופן בו את מגיעה לאימון עם אדם שתויג אצלך (חכם, ביקורתי, מאמן בפוטנציה וכ"ו). איך התיוג הזה של אדם המבקש את הנחייתך משפיע עלייך, עד כמה התיוג הזה והאופן בו הוא משפיע עלייך מנהל אותך, באימון הספציפי הזה. מהתרשמות ראשונית זה הדבר שהכי בלט לי וצעק לי ולכן בזה המיקוד מבחינתי. בהצלחה

 

[אהבתאמת]

הוא הגדיר את עצמו ככזה

ואני הצגתי את זה בפורום. אני מגיעה לאימונים אישיים נקייה לגמרי, ללא שיפוט או ביקורת! אני נמנעת מכך גם בחיי האישיים וגם באימון! הוא אדם בעל מועדות גבוהה ולכן הוא מתייג את עצמו ככזה ומבין שה מקשה עליו את החיבור עם אנשים וכנראה בעקבות כך את הצלחתו בחיים (בזוגיות, בעבודה, עם בנו).

 

[יעל ניסן]

בעיני

אדם שמסביר את הכשלים בחייו רק דרך זה שהאחרים לא בסדר, אינו בעל מודעות כל כך גבוהה. מעניין איפה המודעות הגבוהה שלו באה לידי ביטוי? מה הוא אומר או עושה שאת מתרשמת ממודעות גבוהה?

 

[אהבתאמת]

זה לא מדוייק

שהוא מאשים את כלשונותיו דרך זה שאחרים לא בסדר. הוא מבין שאופן ההתקשרות וההתנהלות שלו עם אנשים לוקה, ולמשל בעסק זה לא מניב תוצאות טובות. גם לא בזוגיות- הוא מרחיק את אישתו ממנו.

 

[יעל ניסן]

זה מה שכתבת...

 

[מיכל הררי]

אני הייתי עובדת איתו על:

* לקיחת אחריות * קבלת עצמו וראייה שאי קבלת אחרים מבטאת את אי קבלת עצמו באופן מלא. כי אם הוא היה מתנהג כמו האדם שהוא מבקר הוא היה מבקר את עצמו חזק. זה אומר שהוא מקבל את עצמו על תנאי. רק אם הוא מתנהג X אז זה בסדר. * הייתי משלבת מתי שהוא עבודה עם הגוף. עובדת איתו עם מגע. אבל לא בהתחלה אלא רק כאשר הייתי מרגישה שהוא מוכן לזה ופתוח לזה. זה יכול מאד לרכך וזה עובר מחסומים מחשבתיים. זה בתור התחלה. תגידי אם להמשיך. יש עוד הרבה כיווני עבודה אפשריים.

 

[מיכל הררי]

הוספתי מאמרים בשביל להסביר

את הדברים עליהם כתבתי. יש קישור שיצא בטעות פעמיים. לא שמתי לב שהמילים "קבלת עצמו" מקשרות לאותו מאמר

 

[T a l c y]

אז אחרי כל זה עולה לי שאלה...

מה הוא מרויח מזה שהוא מודע לזה שהוא מרחיק? לעיתים, לבקר את עצמך על התנהגות / דפוס מסויים - לא מביא לשינוי, להפך זה משרת אצלו משהו ולכן זה ממשיך. חלק מהמודעות שלו היא - בשלב הראשון - הרווח שלו מזה. לפעמים ביקורת באה לשירותינו: כדי לא להשתנות, כי אם באמת נעשה מה שטוב לנו, החיים שלנו ישתנו וזה מפחיד וכו'.יש הרבה מתחת לביקורת של אנשים- המון פחד משינוי, של הבחוץ ושל עצמינו ובטח עוד כמה דברים. אם הוא רוצה לשנות באמת משהו - האם הוא מוכן לותר, למשל השבוע, על התנהגות אחת? ולמצוא התנהגות אחרת במקומה, שתשרת אותו? נראה לי שאת, בתור מאמנת, צריכה לצאת קצת מהסיפור שהוא מביא, לראות את הדרך שהוא *בוחר* להביא אותו. כלומר, אם הסיפור שהוא מביא זה שהוא ביקורתי ושכל החיים שלו תקועים בגלל זה, אז הדרך שבה הוא מספר את זה היא ביקורתית - ויש לו רווח בצידה. לצאת מהסיפור - לראות את התמונה הגדולה יותר, את דפוסי ההתנהגות והחשיבה - מלמעלה. תודה

 

[יעל ניסן]

ולי, אחרי כל זה עולה השאלה

איך מציגים פה מתאמן לשאלת התייעצות בפורום. היה מה-זה-מבולגן!

 

[bisquit]

יעל יקרה

יש הרבה יותר מדרך אחת להציג שאלת התייעצות בפורום. כולן יצירתיות ונובעות מתוך הרצון לשיתןף וצמיחה "מבולגן" זה עוד דרך לראות את אחת הדרכים האפשריות.

 

[יעל ניסן]

נו - ברור

לא צריך להסביר את המובן מעליו. כשאני אומרת מבולגן - זה מבולגן לי, לא לאף אחד אחר... בינתיים. מעניין אם רק לי נדמה שהייעוץ הלך פארש? שהצגת המאומן הייתה חלקית ולא לגמרי ברורה, ושהתשובות התעסקו פעם עם המאמנת ופעם עם הנושאים שהועלו... הכי אני רוצה לשאול את אהבתאמת אם היא נעזרה, ואם כן במה.

 

[tlingit]

יש הבדל בין שתי השאלות שהצגת

הראשונה הכילה ביקורת על דרך הצגת השאלה השניה שאלה את המאמנת בפשטות האם היא נעזרה בדיון שהתפתח כאן בעיני השאלה השניה הרבה יותר מועילה

אני חושבת שהרבה יותר חשוב להעלות את השאלה פה בפורום מאשר לחשוב פעמיים אם היא מוצגת כראוי או איך היא מנוסחת ראשית, משום שהמבקר הפנימי חוסם בפנינו הרבה פעמים דרך להתקדמות והתעסקות בניסוח עלולה לגרום לאדם לא להעלות את השאלה עצמה. שנית, משום שיש מידע שמתקבל גם מעצם דרך ההצגה של השאלה, ואולי שאלה שמשקפת בלבול תשוקף כך למאמן וכבר מכך תימצא לו תועלת (אפשר לראות דוגמאות לכך בשרשורים בעבר) ויותר מכל, משום שהפורום הוא המקום שבו אנחנו יכולים להביא את עצמנו לא שלמים ולא סגורים ולא מוגמרים ולדעת

שקודם כל נתקבל כאן ברצון ובחמלה, ללא ביקורתיות (בדיוק כמו שאנחנו נותנים למתאמנים שלנו) ובנוסף גם נקבל סיוע ועזרה ושלפעמים אלה יגיעו בדרכים רבות ושונות ממה שאנחנו אפילו מצפים ותוך כדי כל אלה גם מאמנים אחרים נעזרים ולומדים מן הדיונים וחילופי הדברים וזה חלק גדול מהיופי שבעניין

לי אין הרגשה שהיעוץ "הלך פארש" אלא שהוא חקר כמה וכמה כיוונים ואפשרויות שמתוכם המאמנת תמצא מה שמהדהד לה ומפרה את החשיבה שלה ומאפשר לה להמשיך גם בהתייעצות בין מקצוענים אני מחזיקה את האמונה שהמתייעץ יודע טוב מכולם מה נכון לו וידע להיעזר בדרך המתאימה לו ביותר, - וגם ידע להמשיך לשאול אם לא קיבל מענה לצורך שלו. אני נהניתי והתעשרתי מאד מהדיון הזה

 

[T a l c y]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[ענתוצאות]

הגעתי קצת באיחור ../images/Emo9.gif

..אבל הדיון מעניין ומרתק. לא מתאפקת להיכנס אליו גם. מה שעולה בי גם מהשאלות שנשאלו וגם מכיווני החשיבה שהוצעו הוא בדיקת השרשרת : פרדיגמות ---> דפוסי התנהגות וביטוי ---> תוויות (ולעתים, חילופין בין התוויות לדפוסי ההתנהגות) בדיקת גבולות הקופסה בתוכה הוא נמצא והליכה, יד ביד, צעד אחרי צעד, לאפשרות של פתיחת הקופסה למיימדים שיהיו נוחים ומאפשרים לו (אני לא מאמינה במטרה גלובלית ששמה "שינוי טוטאלי" אלא במטרות מוגדרות שיחד,אולי תוכלנה ליצר מטרה גלובאלית. יש פה מקום לבחינה מעניינת מאד של הגדרת התוויות (מה זה "טיפוס ביקורתי"...מה זה "יש לו ידע רב"....או "לא מצליח בחיים") - בהנחה שאלו הגדרות שלו ולא שלך. כשאנחנו בוחנים פרדיגמות - חשוב להבין באיזה אופן הן נרכשו - 1. חינוך 2. התנסות חיובית/שלילית בעבר 3. החלטה מושכלת מקור הפרדיגמה חשוב כדי להחליט יחד על הדרך לפתוח אותה, להרחיב גבולותיה או אפילו לשנות אותה. משם הייתי עוברת לבדיקת הרווחים וההפסדים בתוויות שרכש לעצמו, ורק אח"כ יוצאת שלב אחרי שלב אל שדה הפעולה. לא בבת אחת. לא בכל שדה. אלא פלח אחרי פלח מתוך עוגת החיים אותה הוא מגדיר כ"לא מוצלחת". משימות קטנות, הצלחות קטנות.... לאט, בחיזוק תמידי.... לרשום ניצחונות קטנים כדי ליצר ניצחון אחד גדול. והערה קטנה: עם כל הכבוד לכולנו - אני לא מאמינה באמירה "אני באה נקיה". "חסרת דעות". אין דבר כזה (שוב, לדעתי בלבד) יש דרגת מקצועיות כזו שמאפשרת לנו לא לפעול על פי הדעות והפרשנויות שלנו. לשים אותם בצד. במקום משני. יש בוודאי צורך מקצועי שלא לומר את דעותנו ופרשנותינו, לפחות במקום שאלו לא יועילו לאף אחד. אני = באה עם דעות ופרשנויות ויודעת לשים אותם מאחור. באמירות בוודאי. לפעמים.... גם במחשבות. בהצלחה ענת

 

[אהבתאמת]

המון תודות

לקחתי הרבה מהתגובות הנפלאות שלכם. כל טוב