אימוץ ובחירה
תופעת העדפת בנות על פני בנים קיימת בעולם האימוץ בכל העולם. זו תופעה סטטיסטית ידועה, המאריכה את זמני ההמתנה לבנות על פני זמני ההמתנה לבנים. מכיוון שכרגע יש רק שתי עמותות פעילות, מכיוון שתנאים הולכים ומתקשחים ובמיוחד לחד-הוריות, די מובן שהעמותות מעדיפות לצמצם את התנאים מראש. גם כך הן פועלות בתנאי אי ודאות, ועדיף להם לא להתחייב לדבר מעבר לבריאות סבירה, וגם זה תחת תנאים מסויימים.
אנחנו, בבלגיה, קיבלנו נתונים סטטיסטיים בקורס המקדים להרשמות אצל ארגון זה או אחר. לא שהיינו זקוקים לאותם נתונים, כי פשוט לא הייתה לנו מראש שום העדפה. על פי הנתונים שנמסרו לנו לפני שנרשמנו ובעת ההרשמה, היה ברור לנו שנקבל בן. פשוט היה ברור. מבחינה סטטיסטית יש הרבה יותר בנים פנויים אימוץ מאשר בנות מלכתחילה, ועם דרישה של חלק מהמאמצים לבנות בלבד, די ברור שמי שלא מבקש מין מסויים יקבל בן. ובכן, קיבלנו בת. מכיוון שהגבלת הגיל שהסכמנו עליה מלכתחילה הייתה שלוש, קיבלנו ילדה שיום הולדתה השלישי היה במהלך השבועיים בין המשפט לאישרור. כן, קיבלנו ילדה. זו הייתה הפתעה עבורנו, אך לא עבור ארגון האימוץ.
היא אמנם בעלת מראה קזחי אתני מובהק, כי גם דרישות מראה לא הצבנו, אך כל הילדים האחרים שאנו מכירים שאומצו באותה תקופה נראים הרבה יותר אירופאים ממנה, כמעט ללא סימן קזחי אתני. לא רק זה, אלא שנהגתי להסביר למשפחה בארץ שוב ושוב שיכול להיות שנקבל ילדה בת פחות משנה עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות, אך זה מאוד לא סביר. ובכן, באותה תקופה בדיוק, באותו בית ילדים בדיוק, האימוץ האחר היה של ילדה בת פחות משנה עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות. אם לא היינו מרחיבים את הסכמתנו לגיל שלוש, אנו היינו מקבלים אותה. סביר להניח שהיינו מאושרים איתה גם, אבל כשאני פוגשת אותה איני יכולה לדמיין לעצמי אותה כבתי. זה פשוט לא ניתן לדמיון. היא לא זיו, וזיו לא היא. נקודה.
אני מבינה שבת חשובה לך. שיקלי בינך לבין עצמך עד כמה להיות אמא לבת חשוב לך מול להיות אמא בכלל, והתעקשי על מה ששווה התעקשות בעינייך. אבל רק על מה ששווה התעקשות.