אימוץ ילדים גדולים בארץ

[China8]

אורית, איזו תשובה נהדרת

חושבת בדיוק כמוך.
ממש אין חוקים ומה שיעבוד עבור משפחה אחת לא יעבוד עבור אחרת.
מה שכן, אני יכולה לדמיין שאם תאמצו אחים ושניהם יהיו יותר בוגרים מבנך זה עשוי להיות בעייתי כי הם עשויים "לדבוק" יחד, מצב שעשוי להיות לא נעים ובעייתי עבור בנך.

 

[קצתאופטימית]

מחשבות על אימוץ ילדים גדולים

קודם כל דניאלה תודה רבה על הקישור לסרט, באמת מאד מרגש ופותח את הלב לאפשרות של אימוץ ילדים גדולים. בזמן האחרון צפיתי בעוד כמה סרטים אמריקאיים על אימוץ ילדים גדולים יותר וחלקם מאד אופטימי וחלקם די מיאש.

אני גם התחלתי לחשוב על האפשרות הזו קצת בדלית ברירה כי נראה שכרגע המסלולים של אימוץ פעוטות חסומים זמנית - לגמרי או חלקית ולא ברור מה יהיה בעתיד. המידע מהעמותות מאד לא ברור ואותה עמותה בשתי שיחות טלפון שונות סתרה את עצמה לחלוטין.

לגבי אימוץ ילדים בוגרים יותר, פחות משאני עסוקה בשאלה איך הילד שבבית יקבל אימוץ אח בוגר ממנו או צעיר ממנו אך קרוב אליו בגיל, אני עסוקה בשאלה איזה מטענים ילדים גדולים מביאים איתם.
אני מסכימה עם אורית פלד שהקונספציה של ילד חדש במשפחה = ילד צעיר יותר מהאחים הקיימים בבית נשענת יותר על מסורות והרגל מאשר על מה באמת טובת הילד שבבית דורשת.
ההפך, יכולה לחשוב על כמה סיבות שלילד שבבית אולי יהיה יותר קל לקבל אח גדול יותר מאשר אח קטן יותר. כי
א. אפשר לשחק איתו (מכירה משפחות רבות ביולוגיות ומאמצות שהתלונה העיקרית של הילד הוותיק על צרוף ילד צעיר מאד למשפחה או תינוק קטן זה "למה עוד אי אפשר לשחק איתו".
ב. תינוק או ילד מאד צעיר דורש המון המון המון תשומת לב של אמא בכל שנייה. הוא חסר אונים, זקוק להאכלה תדירה, החלפה ועוד ועוד - פונקציות שדורשות תשומת לב מתמדת, שנגזלת מהילד הקיים. לעיתים קרובות הילד הוותיק גם לא מבין למה הקטנצ'יק הזה צריך כל הרבה מאמא ומזמנה, ומפרש את זה כאילו הוא כבר לא חשוב לאם והקטן חשוב לה יותר.

אך אותי יותר מטרידה הסוגיה שילדים גדולים לעיתים באים כבר עם עבר מאד לא פשוט, עם נסיונות קשים מול הורים באומנה או אימוץ, עם זכרונות קשים מהבית שהיה צריך לצאת ממנו ולעבור לבית ילדים או לאומנה. כלומר מפחיד אותי יותר שהם בעייתיים יותר מבחינה רגשית והתנהגותית.

אולי הכי מפחיד אותי שבגלל ההסטוריה הזו שלהם הם לא יאהבו או לא יתיחסו יפה לבן שלי (זה שכבר בבית).

אני לא אומרת שזו סיבה עבורך דניאלה ועבורי בעצמי לא לאמץ אותם. רק שהמחשבה הזו יותר מטרידה אותי מאשר מקומם ברצף הגילאים של המשפחה מול האח הקיים כבר בבית.

 

[דניאלה111111]

נכון אלו בהחלט סוגיות שמטרידות אותי גם

וגם העניין שילד גדול לעיתים קרובות כבר פיתח התקשרות עמוקה ורצינית כלפי ההורים הביולוגיים. תלוי מתי נפרד מהם.
אז מצד אחד זה טוב, כי לא נפגעה יכולת ההתקשרות שלו כמו שלעיתים קורה בילדים שנולדו למוסדות, אך מצד שני אנחנו כהורים מאמצים צריכים למצוא את המקום בלב של ילד כזה שעשוי להתגעגע מאד להורה הביולוגי או להאדיר אותו, גם אם לא היה בדיוק הורה אידאלי.

ומצד שני יש לי הרגשה שנוכל לעמוד באתגרים האלו עם המון סבלנות ואולי עזרה מקצועית.
בעלי יותר מתלבט והנושא קצת מפחיד אותו.

 

[אוריתפלד]

ניכר ששתיכן מודעות לאתגרים שאימוץ כזה טומן

בחובו, גם את דניאלה וגם קצת אופטימית.
לכן באמת מרגש וכל הכבוד שאתן שוקלות זאת! זה מאד מרגש בעיני.
זו מצווה אמיתית כי באמת הילדים האלו כל כך זקוקים לבית ולא הרבה משפחות מוכנות לשקול בכלל לאמצם.
מאחלת לכם בהצלחה!

 

[בהתחדשות3]

מקבלת את דעתך שהסוגיה הקשה ביותר

היא המטען איתו מגיע ילד גדול. אינני מקלה ראש בבעיות האחרות שהועלו, כמו ילד צעיר יותר בבית, אך נדמה לי, שלעומת הקושי העיקרי, הן כמעט זניחות. לא מדובר על ילדים בגיל 3-4, שגם גיל זה אינו פשוט עפ"י דעת רוב המומחים. לפני שכולם יתנפלו עלי, אני יודעת שיש חריגים והצלחות רבות גם באימוץ ילדים גדולים, אך כשמדובר על קושי חייבים, לדעתי, להבין באיזה קושי בדיוק מדובר. (וכמובן, שככל שהילד גדול יותר, הקושי גדל). אני מורידה את הכובע בפני כל מי ששוקל ומוכן לאמץ ילד גדול, אני אישית לא הייתי מוכנה לכך.

 

[בהתחדשות3]

זו תגובה להודעת קצתאופטימית

 

[קצתאופטימית]

נכון בהתחדשות אך בגיל גדול לרוב ידועות הבעיות

את מאד צודקת בהתחדשות לגבי המטען שילד גדול מביא איתו שגם אותי מפחיד קצת.
אך מצד שני אני מרגישה שנוכל להתמודד עם חלק מהבעיות.
דווקא ככל שהילד יותר גדול לרוב ידועות יותר בעיותיו הרגשיות וההתנהגותיות והן באות לידי ביטוי ביותר מערכות כמו בבית, אמנה, בית הילדים, הפנימייה או בית הספר. לרוב הילדים האלו גם מטופלים כבר ואז אפשר להתיעץ גם עם אנשי המקצוע שמטפלים בהם. זאת בהנחה ותקווה שיספרו לנו את כל שידוע על הילד.

כלומר יש פחות הפתעות עם הגדולים, בניגוד לקטנים, שחלק מהבעיות עוד לא ידוע ולא ברור לאן יתפתחו.

ולדניאלה: מאחלת לך המון הצלחה ואשמח להתעדכן בפורום או במסרים אישיים מה החלטתם.

 

[fannyd]

השאלה הכי גדולה עד כמה מתקיימת השקיפות

מול המשפחה. כבר כתבתי על משפחת חברה של המתבגרת שהייתה להוטה להעניק לילד שלא שפר עליו גורלו הזדמנות לחיים טובים יותר וזה נגמר בשבר גדול. אחרי שהתברר שהילד מהווה סיכון לילדיה הצעירים של המשפחה הוא הועבר למוסד שבנוי להתמודד עם בעיות ההתנהגות שלו והמשפחה נותרה עם רגשי אשמה גדולים.

 

[קצתאופטימית]

אוי ואבוי פאני, זה התסריט שהכי מפחיד אותי! ;-

האם זה קרה בארץ??
זה באמת הדבר הכי נורא שיכול לקרות וכמובן שגם אם ארצה להכיל התנהגויות בעיתיות של הילד הגדול שנאמץ, ולנסות להתמודד איתן, לא אוכל להרשות לעצמי לעולם לסכן את בני הקטן.

המקרה הזה באמת פוגש את הפחדים הכי עמוקים שבלב! ממש סיוט.
לא יודעת מה אפשר לעשות כדי להמנע מזה, אם יש בכלל משהו שאפשר לעשות

 

[fannyd]

אומנה בארץ

המשפחה מאד לא שלמה עם הפתרון של הרווחה. לדעתם זה עלול רק לדרדר את המצב עוד יותר. פנו לכל כתובת אפשרית ואיש לא סופר אותם. כאמור יצאו ברגשי אשמה וחוסר אונים גדולים.

 

[דניאלה111111]

תודה לכולם על התגובות וגם על המסרים האישיים |

למדתי דברים חשובים.
נעשה חושבים...