אין דרך לבטח פעילות הממ"ג למעט דרך העמותה ובהסכמתה

GILADMONI

New member
אין דרך לבטח פעילות הממ"ג למעט דרך העמותה ובהסכמתה


היי ניר
אין שום דרך בעולם לבטח את פעילות הממ"ג למעט דרך העמותה ובהסכמתה.
לצערי המתואר לעיל אינו נכון.
"ההצטרפות לעמותה שלנו היא לא חובה ,ואפשר להשיג ביטוח גם מחוצה לה -לכן אם מישהו סבור שהעמותה לא עבורו, הוא רשאי לא להיות חלק ממנה ....."
למען הפורום כמה מילות הקדמה. אני טייס ממ"ג מזה כעשר שנים. לפני מספר שנים הפסקתי לטוס מסיבות אישיות (החיים נתקעו לי באמצע....) ולאחרונה החלטתי לחזור לפעילות. בצעתי מספר טיסות ריענון וקבלתי אשור חזרה לכשירות כנדרש. במקביל סיכמתי על רכישת כלי שאף עבר בדקיה מקיפה.כל שנותר לי הוא ביטוח. בתומי פניתי לעמותה על מנת לחדש חברות ולבטח. כלל לא עלה על דעתי לבדוק ביטוח חלופי ובטח לא לוותר על חברות בעמותה. קבלתי את הטפסים מן העמותה וראיתי את סעיף השיפוי .הסעיף טרד את מנוחתי ולכן שלחתי את טפסי הביטוח כלל פרטי תשלום לטובת הפעלת ביטוח אל משרדי העמותה ואילו לגבי סעיף השיפוי ניסיתי לברר מול העמותה וגם מולך , אם ניתן לשנות מעט את הנוסח לכזה שנראה לי סביר יותר.
רק אחרי מספר ימים התחוור לי שאין בכוונת העמותה לאשרר לי ביטוח אלא אם אחתום על הצטרפות לעמותה. סוכן הביטוח ציין מפורשות שהביטוח הוא רק לחברי עמותה. הסכמתי להצטרף ולשלם אבל בקשתי שסעיף השיפוי יוגדר מעט אחרת. נעניתי בשלילה.
כיוון שמצאתי את עצמי בפינה , תקוע באמצע מהלך של רכישת כלי הלכתי לבדוק את מהות הסיכון כדי להחליט אם זה משהו שאני יכול לחיות אתו.
מהלך הבדיקה הבהיר כמה נקודות.
1. הפוליסה הנוכחית מחריגה כל התחייבות חוזית שיש למבוטח והיא אינה מכוסה. לכן בכל מקרה שיש תביעה כנגד העמותה ומופעל סעיף שיפוי – הטייס משלם את זה מכיסו גם אם מודבר על מאות אלפי שקלים. הוא לא מבוטח למקרה כזה – להלן המקור
GENERAL EXCLUSIONS APPLICABLE TO ALL SECTIONS -
Contractual Liability –

6.
This Policy does not apply To liability assumed or rights waived by the Insured under any agreement (other than a passenger ticket/baggage check issued under Section III hereof) except to the extent that such liability would have attached to the Insured in the absence of such agreement.


2. עניינית – אין לטייס כל יכולת לטוס מבוטח אלא אם הוא חבר עמותה. בין אם הוא רוצה או לא. אפשר לטוס ללא ביטוח או לכל הפחות ללא ביטוח צד ג' ונוסע (שהם הביטוחים הקריטיים בדיון לעיל). ביטוח תאונות אישיות ניתן לרכוש דרך חלופות טובות יותר או פחות. ניסיתי הרבה מאד פתרונות , הם אינם מספקים חלופה ראויה אמיתית לביטוח תקין ונדרש.


אין לי דעה מוצקה לגבי צורך בעמותה או לא.
ברשותך אתייחס לעניין טכנית בלבד.
עמותה היא ישות חוקית
. ככזו יש לה זכויות חובות , מעמד משפטי וגם , היכולת להיתבע על ידי אחרים. זו בעיה. המעמד החוקי והיכולת להיתבע כגוף משפטי מייצרת את הצורך בשיפוי. הצורך בשיפוי מיצר צורך למנוע מחברים לבטח במקומות אחרים וזה מוביל לחובת ביטוח דרך העמותה.
מצב זה חושף הן את הטייס הבודד, את העמותה כגוף והן כל אחד מחברי העמותה כשהוא עוסק בתחביב שלו כטייס פרטי למצב של היעדר ביטוח.

אין שום הבדל או פריווילגיה לחברי הוועד בעניין זה. הם חשופים כמו כולם , אולי יותר.
היתרונות של קבוצה אחודה ברורים ואני מבין את טענות המצדדים וגם את טענות המתנגדים. הנקודה היא שהמצדדים מדברים על המהות והמתנגדים כועסים על הטכניקה ואופן ההתנהלות. ואת זה , רעיונית , אפשר היה לפתור בדרך עוקפת

אם במקום עמותה הייתה מתמנה "מועצת חכמים". בדקתי – זו אינה ישות משפטית מוכרת בישראל :). סוג של "ועד כיתה " שהיה מתפקד כוועדת תרבות ללא קיומה של ישות משפטית "עמותה "
אז ניתן היה לקבוע סכום שמבקשים מכל אחד לתת לטובת פעילויות חברתיות (כמו כל חברוה שמטיילת יחד, בדיוק כמו שאוספים כסף מאנשים כשרוצים לעשות "על האש"). הגוף אינו ישות משפטית, אינו נדרש לנהל ספרים ואינו בר תביעה . נעלם הצורך בשיפוי , לא נדרש לעשות ביטוח דווקא במקום מסוים וממילא לאף אחד אין שום אינטרס ללכת לחפש פוליסות חלופיות.
אחוות חברים איתנה שבראשה "מועצת חכמי השבט". ועדייו יש מי שמארן את החוויה ואם צריך , הולך לישיבות ברת"א "כמי שאכפת לו" לא כנציג מחוייב.

אם חלילה יש תביעה שמעורב בה הן חבר והן העמותה , והיא תביעה כספית מהותית. החשיפה הנוכחית , גבוהה ומטרידה.

מקווה שתמצאו פתרון. בסופו של יום כולם כאן בעלי תחביב שבאו ליהנות ולא לעסוק בצרות חלילה.
ממתין על הקרקע....

גיל אדמוני
 

bensand

New member
גיל אתה קול שפוי ומתנסח בצורה מדהימה!


ועל זאת זכית בנעיצה.
תודה.
 

John Frum

New member
תיקון, כמה תובנות ורקע כללי

ראשית, אני לא מסכים איתך.

אין בעיה לעשות ביטוח צד ג' לפעילות ספורטיבית בממ"ג. הסייג הוא שהביטוחים הקיימים לממ"ג מחוץ לגבולות בר זיו-רביד והפניקס הינם ביטוחים שלא כוללים את הנוסע כצד שלישי. אתה עדיין מבוטח כנגד כל צד ג' אחר - פגיעה בכבלי חשמל, ציוד חקלאי או אפילו רכב של מישהו או חס וחלילה אדם על הקרקע. את הביטוח הזה יש להרבה מטייסי הממ"ר והוא גם לא יקר.
רוצה לקחת נוסע בכל זאת? אתה יכול לבטח נוסעים ספציפיים דרך ביטוח החיים הרגיל שלהם על טיסה בממ"ג. בלי שום קשר - דע שסוכני הביטוח מבינינו לא מוכנים לקחת נוסעים, כי הם מבינים את הסיכונים. האמרה הישנה היא ש"לאלמנה אין סנטימנטים". לקיחת נוסעים היא סיכון גדול מאוד מבחינה ביטוחית.
מה שאתה לא יכול לעשות זה ביטוח שיתיחס לכל נוסע שתיקח כצד ג'. לזה יש רק שתי פוליסות ייעודיות כרגע, האחת של "כלל ביטוח" והשניה של "הפניקס".


שתי הפוליסות הללו לא פתוחות כרגע לציבור הרחב. הסיבה לכך היא שכך הגדרנו את התנאים לחברות הביטוח בקדנציה שלי כיו"ר. עד מרץ 2015 לא נכנסו התקנות החדשות לתוקף ולא היתה חובת הדרכה והכשרה בחוק. הדרך שלנו למנוע מחברת הביטוח לבטח אנשים שלא סיימו הכשרה מסודרת (והיו כאן כאלה! ) היתה להגדיר רק שני סוגים של טייסי ממ"ג מורשים: חברי קבוצת הסנוניות וחברי העמותה. חברי קבוצת הסנוניות ניאותו לבקשתי להיות מבוטחים כקבוצה דרך כלל ביטוח על מנת לשמר את הפוליסה של כלל פעילה ועל כך אני חב תודה גדולה לשמשון ולדוידי. לכן שאר טייסי העמותה בוטחו ב"הפניקס". המחיר לא היה העניין אגב, אלא הכיסוי: "הפניקס" הסכימו לבטח את כל החברים ולא כמו שכלל ביטוח דרשו, רק את הצעירים. כלל ביטוח דרשו תוספת מחיר לכל שנה מעל 65 וסירבו לבטח טייסים שגילם מעל 75. למקרה שתהיתם, יש טייס ממ"ג שאני מאוד מכבד ומוקיר שהגיע השנה לגבורות והיד עוד נטויה. לא הסכמנו כקבוצה לנטוש את הטייסים המבוגרים ללא ביטוח ולכן רוב העמותה בוטחה ב"הפניקס" אף על פי שבביטוח הבסיסי ניתן היה לקבל מחיר נמוך יותר במעט לצעירים ב"כלל". מעבר לכך, גובה הכיסוי שכלל ביטוח הסכימו להעניק לא היה מספיק לטעמנו ולטעמי גם היום גובה הכיסוי המקסימלי לפגיעות גוף בנוסע (תביעות נכות) רחוק ממספק. אני מאמין שיש צורך בכמה מיליונים טובים על מנת להיות מכוסים וכדי לוודא שחברת הביטוח לא תנטוש את המבוטח. כשהכיסוי הוא חצי מיליון שקל ויש חשש לפיצויים במיליונים, חברת הביטוח עלולה פשוט לשלם את כל גובה הכיסוי ולצאת מהתמונה, מה שלא יקרה אם היא תצטרך לוותר על כמה מיליונים.

כל עוד ניתן לתבוע את העמותה וחבריה אין מנוס מסעיף השיפוי. ניתן לשנות את המצב בכמה פעולות פשוטות:
1. ביטול קיומה של העמותה כישות משפטית ועמותה רשומה והפיכתה למועדון חברים חינמי. דף פייסבוק או פורום בתפוז או וואטאבר.
2. החלטה באסיפה של חברי העמותה להתיר ביטוח ללא קשר לחברות בעמותה לכל טייס שיציג תעודת סיום קורס או רישיון טיס היסטורי של העמותה. אם תתקבל החלטה שכזו אסייע לשנות את המצב בחברות הביטוח.

אני חושש מאוד מהתארגנות קבוצות ועמותות אחרות שינסו להשתמש בביטוחים הקיימים. לא מפרקים מונופול אחד כדי לבנות אחר.


שוב, ברמה הבסיסית, אני חושב שההפיכה למועדון או קבוצה לא פורמלית היא צעד נכון שיגן על כולנו טוב יותר, אבל לא רק להגנה זה טוב. זה גם יותר פשוט. לא צריך יותר לגבות כסף. בכלל. עושים טיול? כל אחד שיביא כסף לקנות בשר. ישנים בחאן? תזמינו מקומות. אין שום סיבה שחלק מהחברים יסבירו יום אחד למס הכנסה מה בדיוק קרה עם כל שקל בגביה מיותרת שנמשכה שנים. הכל הופך לפשוט לגמרי.

מועצת חכמים או ועד כיתה זה רע. רע מאוד. הדבר הנכון הוא שכל אחד ייצג את עצמו. בחלק מכריע מהמקרים דווקא היעדר הייצוג וחוסר היכולת של רת"א להגיע אלינו בדרישות זו האסטרטגיה הנכונה לדעתי. אני גם ממש לא מתכוון לבקש רשות מאף אחד לבוא ולומר את דברי אם כן יש לי עניין לומר אותם, אני פשוט אייצג רק את עצמי כפי שכבר עשיתי בעבר. אותם אנשים שרצו להתנדב בעבר יוכלו להמשיך להתנדב למה שהם רוצים גם כך, אבל עם הרבה פחות מחויבות, כאב ראש והתעסקות פרוצדורלית. אפשר לחסוך את החלק כפוי הטובה והמעיק של העניין.

זה נורא קל לדבוק במצב הקיים ולהניח ששינוי בלתי הפיך הוא גם רע. אבל כל אותם אנשים שרוצים עמותה רשומה, גוף יציג ומונחים אמורפיים כמו "מכובדות" בעצם רוצים גושפנקה לאגו אבל לא מוכנים לעשות את העבודה השחורה במקום חברי הועד. בקדנציה שלי שרפתי לפעמים למעלה מיום עבודה בשבוע על תכתובות, דיונים, פגישות וקשקשת. חלק מההשקעה הזו שלי, של חברי ושל קודמינו היתה על מנת שנוכל להפסיק עם כל השטויות ולטוס בכיף.
 

GILADMONI

New member
לגבי הביטוח ולגבי העמותה

ג'ון שלום (John Frum )
תודה על ההתייחסות , קראתי בעיון את שכתבת. אנחנו מסכימים על הרבה , אולי למעט כמה חידודים. ברשותך.
לגבי הביטוח - בדקתי ואתה אכן צודק. יש אופציה לביטוח צד ג' ללא נוסע. זה דומה לביטוח שיש לחברים בעלי ממ"ר. להם אין נוסע.
אלא שחלק עצום מחוויית הממ"ג לפחות עבורי הוא החברותא והטיסה המשותפת. אם אין לי יכולת להעלות את אשתי , ילדיי וחבריי , זה די מיתר את העניין מבחינתי.
זה בערך כמו להיות סקיפר של סירה ריקה. לי אישית , זה לא עושה את זה.
וביטוח כזה אין לי דרך לעשות אלא באישור בעמותה. לכך התייחסתי במה שהגדרתי כחוסר יכולת לעשות ביטוח.

לגבי נוסע עם ביטוח חיים של עצמו - לא יודע מה אתך , אני לא הייתי מסתכן. כמו שאמרת "אין סנטימנטים". אף אחד לא מבטיח שלא תהיה תביעה ואם אין לי ביטוח לנוסע , אני לא ממריא אתו.
לגבי מה שציינת לגבי סוכני הביטוח שאינם לוקחים נוסעים , מטריד שבעתיים. זה רק מחדד את העובדה שהביטוח במתכונתו הנוכחית חסר ובעייתי. אם זה המצב , מן הראוי לשנות אותו מהר ככל הניתן הלא כן ?
"מועצת זקני השבט" לא הייתה המלצה או כיוון שאני שואף אליו אלא רק דוגמא לעובדה שניתן להשיג את אותם דברים בלי גוף שהוא ישות משפטית.
מבחינתי דף פייסבוק או קבוצה אד הוק טובים באותה מידה ואולי יותר. העיקר שניתן יהיה לטוס בבטחה ובראש שקט ולדעת שאם חלילה משהו משתבש , זה לא מסיים את חייו הכלכליים של הטיס.
תאונה או תקלה שגוררות תביעה הן בדרך כלל מבאסות גם כך , גם בלי הבור הכלכלי שהן עלולות לגרום.
בשורה התחתונה התחביב הנהדר הזה , שלא הרבה אנשים בארץ הצטרפו אליו עד היום , אמור להיות הנאה וכיף.
המצב הקיים של מדיניות כובלת ומתלה מקטין משמעותית את היכולת פשוט ליהנות. וזה לכאורה לטובת החברים וארגון ימי כיף, זה לא כל כך מסתדר לי. וכאמור , בלי דעה מגובשת על כן או לא עמותה.
אין לי שום בעיה לשלם דמי חבר , זה בכלל לא העניין הכספי. אני מוכן לשלם דמי חבר מוגדלים ובלבד שלא אצטרך לחתום על התחייבות שעלולה לעלות לי בכל רכושי.
כמוך , אני די בטוח שיש דרכים אחרות להשיג את אותו דבר. אבל כיוון שרק חזרתי לכאן (אני מקווה) , אשמח לא להיכנס לקלחת הזו ופשוט להסתפק ביכולת לרכוש ביטוח ולבטח את עצמי בצורה טובה. את עניין העמותה אני מבטיח לבחון אחרי שנה שנתיים של פעילות , יותר לעומק.
לסיום , הגבת בפירוט והתייחסת לעומקם של דברים. יש נקודה אחת שלא נגעת בה ואשמח לשמוע את דעתך.
חשיפת השיפוי. השיפוי מציב את הטיס במצב שבוא חלילה , אם העמותה נתבעת בגללו , הוא לא מבוטח.
חלילה חלפת מעל נהג שנבהל מהרעש או סתם הוסטה דעתו ונכנס בעץ ומשפחתו תובעת אותך ואת העמותה. כל אחד בסכום סמלי של...מיליון ₪ , רק כדוגמא.
אם העמותה תפסיד חלילה במשפט היא תדרוש שיפוי – ממך. ואתה תשלם מכיסך מיליון ₪ גם אם אתה מבוטח. כי הביטוח שלך לא תקף במקרה שיפוי.
במצב הנוכחי , אם חלילה נקלעת לתקלה הגוררת תביעה , נותר לך להתפלל שיתבעו רק אותך כטיס , ולא חלילה את העמותה.
לא יודע באיזה עלות מדובר , אבל אני מניח שניתן היה לבטח את חברי ועד העמותה (אם הם לא רבים) בביטוח רחב משמעותית מזה שמוצע לטיס מן המניין , כזה שימש על תקן "ביטוח נושא משרה" וליתר את השיפוי בלי לפרק את המוסדות הקיימים....וכך לאפס את הסיכון לכולם.
לטייסים ולחברי הועד. קטונתי.

אשמח לשמוע את דעתך גם בנושא זה.
ודף פייסבוק...אני מתנדב לנהל אם זה יכול להיפתר בזה.
 

John Frum

New member
הבהרה והסבר

1. אין שום בעיה שתטיס את אשתך והילדים. אתה פשוט צריך לדאוג לביטוח ספציפי עבורם ולא במסגרת ביטוח הטייס אלא במסגרת ביטוח החיים שלהם. כשמדובר באשתך ובילדים שלך כנראה שבמקרה של תאונה הביטוח שלהם לא יתבע אותך. עם השכנה זה יותר מסובך, כי גם אם היא תהיה מבוטחת על טיסה בממ"ג כנוסעת במסגרת ביטוח החיים שלה, עדיין קיימת האפשרות שחברת הביטוח שלה תתבע אותך על הנזק שנגרם. כפתרון ביניים עד לפתרון של ביטוח חופשי, להטיס רק את אשתך והילדים זה לגמרי סביר.

2. סעיף השיפוי לא מבטל את תוקף הביטוח של הטייס אלא מונע מחברת הביטוח של הטייס לתבוע את העמותה. העמותה והטייס לא בהכרח מבוטחים באותה חברה. מבחינת חברת הביטוח שמעוניינת לצמצם הפסדים, קל מאוד לתבוע אחריות מן העמותה ואת המצב הזה הכרחי למנוע. העניין נבדק מול סוכני הביטוח שהם שלוחים של חברות הביטוח ותשובתם היא מחייבת.

המצב שבו יש גוף משפטי קיים שמאגד את פעילות הממ"גים הוא מצב שמזמין תביעות. בכל תביעה של נזקי גוף מגדירים סכומים דמיוניים ותובעים את כל מי שאפשר להעלות על הדעת, כולל אם אפשר גם את מוכר הפלאפל ברחוב ממול. ככה זה עובד. מבחינת עוכרי הדין, העמותה מייצגת קבוצה של אנשים מחוייבים ורשומים עם כסף לתחביב שתמיד תעדיף להתפשר ולא להסתכן בתוצאות הזויות של משפטים לא ידועים. אני לא מכיר הרבה אנשים שיש להם אמון אמיתי במערכת המשפט והתסריט שבו שופט בישראל יכול להחליט שמוכר הפלאפל ממול אשם בתאונה ריאלי לחלוטין. כל עוד אתה משתמש בביטוח שלי ואני בשלך, אתה חייב להתחייב להגן עלי מתוצאות שבאחריותך ולהיפך. אם אני עשיתי תאונה ותובעים אותך, אני אצטרך לממן את ההגנה המשפטית עליך. אם אתה עושה תאונה ותובעים אותי, תתכבד ותממן את ההגנה המשפטית עלי. זה בדיוק ההיפך המוחלט מערבות הדדית: איש איש ישא בתוצאות מעשיו.
לגבי ביטוח אחריות מקצועית כפי שהיה נהוג עד לאוקטובר 2012, זה לא מעשי:
1. זה מביא את דמי החבר ל1200-1300 שקל בשנה, כי זה 75 אש"ח
2. ההשתתפות העצמית בכל מקרה היא כ-70 אש"ח - מה שהורג את העמותה כספית אחרי ניכוי השתתפות עצמית אחת, כי בלי גביה לא יהיה כסף לגמור את השנה.
3. עצם קיומו של ביטוח אחריות מקצועית מזמין תביעות ומהווה אישור לזה שיש לנו אחריות מקצועית - ואין! בחוק הטיס כתוב במפורש על מי מוטלת האחריות - המפעיל בלבד.

לגבי ביטוח נושאי משרה, גם כאן יש טעות בהבנה. לא תובעים את הועד. תובעים את העמותה. את כל החברים בה. גביה כזו לא תהיה צודקת. מוצצי הדם יתעלקו על מי שקל ואכן חברי הועד בעת המקרה הביטוחי - למשל אני - יהיו הראשונים שיצטרכו להתגונן. בכל מקום שהעמותה כעמותה מארגנת אירוע היא יכולה לרכוש ביטוח לכיסוי האירוע כמארגנת של האירוע וכל הכיסוי הזה נדרש בכלל כי העמותה היא זו שמארגנת את האירוע. בגלל זה לעמותת "סטיק וסטייק" קל יותר לארגן לינת שטח עם מדורה ובבוקר החברים מוזמנים לטוס במסלול מומלץ, אבל לא יכולה להתייחס לאותו סיכון אם היא מארגנת תחרות לנחיתות דיוק או תחרות של טיסת ניווט או מפגן טיסה במבנה, תחרות המראות קצרות, תמרוני קרקע, טיולים עם מובילים ומרשל המראות וכן הלאה. עצם הארגון של הצד התעופתי מטיל עליך אחריות כמארגן שקשה להתנער ממנה.

אם נתעלם מהתקופה שלפני חוק הטיס מאחר שההסתברות להופעת תביעות חדשות בגינה כבר שואפת לאפס, ניתן להגדיר את הסיכונים בשתי תקופות זמן:

היסטורית - מחוק הטיס 2010 עד להחזרת הרישיון 2012. אנחנו עדיין חשופים לתביעות בגין אירועים שקרו בין השנים 2006-2012 ונהיה חשופים לכך בהסתברות הולכת ופוחתת עוד שנים, אלא אם כן תפסיק העמותה להתקיים כיישות משפטית. הניסיון עם תביעות של עמותות קודמות מלמד שעם פירוק העמותה התפוגגו ונעלמו אפילו תביעות קיימות. המקרה הקיצוני הוא מקרה שבו נתבעים גם טייס וגם העמותה על אירוע ביטוחי שאירע ב2012 למשל, כמו במקרה האחרון שבו תבע תומר הימלבלוי, עבריין תעופה מתועד וטייס פיראטי, טייס שטעה ולקח אותו כנוסע בטיסה שהסתיימה בתאונה ופציעה. סעיף השיפוי מאלץ את הטייס להשתתף בדמי ההשתתפות העצמית של עמותה לצורך הפעלת הביטוח של העמותה. המקרה הזה טוב! לטייס עומדת בנוסף לשכבת ההגנה הפרטית שרכש של קצת יותר ממליון שקל, גם ביטוח האחריות המקצועית של העמותה שהיה קיים אז, על יותר משני מיליון שקלים. לאירוע ביטוחי שבו נתבעים מעל שני מיליון שקלים, כמה עשרות אלפים אלו דמי השתתפות עצמית נורמליים ובתמורה הטייס יודע שהבית שלו לא בסכנה מחד, ומאידך הוא לא שילם מראש כל השנים פרמייה מוגדלת עבור כל הסכום. אם היית מבוטח על מלוא הסכום היית צריך לשלם מעל 2000$ בשנה על ביטוח צד ג'. לצערי, לא ניתן לבצע שוב חיבור פוליסות כזה והעניין שייך לעבר. אני הייתי הראשון בתור לשלם עבור פוליסת צד ג' של מיליון עם השתתפות עצמית של כמה עשרות אלפים אם היא קופצת לשלושה מיליון. כשהפרמייה לפי הכיסוי הנמוך. לא ידוע לנו על אירועים נוספים בעלי סיכוי מהותי להפוך לתביעה אבל אנחנו נמשיך להיות חשופים לתביעות קיקיוניות עוד שנים רבות אם לא נסגור את הבאסטה, או שנשלם מכסף שאין ביטוח ראן אוף לתקופת הרישוי.

המצב השני הוא היום - לאחר החזרת הרישיון.
אין שום ביטוח לעמותה מבחינת אחריות מקצועית כי אין לנו כזו, וגם החוק אומר אחרת. הסיכון היחיד הוא כמארגני אירוע. ארגנת אירוע במסגרת העמותה, לא דאגת לסדרנים וממ"ג נוחת פגע בילד סקרן שנכנס למסלול והשאיר אותו משותק? צפה תביעת ענק כנגד הטייס וכנגד המארגנים וגם כמובן כנגד רת"א, החקלאי שהאירוע התקיים בשדה שלו - ואם אפשר גם יתבעו את הדחליל. אלו תביעות עם הסתברות גבוהה להתקבל ולאלץ את הנתבעים להתגונן משפטית. לצורך כך ניתן לבטח את האירוע בביטוח לאירוע. מעבר לכך יש תביעות קיקיוניות שבהן אתה נתבע כעמותה על כך שיש לך מדבקה עם לוגו של ממ"ג על האוטו ולכן אתה קשור לתאונה של פלוני אי שם במדבר. לתביעות האלו יש סיכוי נמוך יותר להתקבל אבל קיים והדרך לאפס אותו היא לבטל את קיומה של העמותה כיישות משפטית. לא ניתן לתבוע בצורה הזו דף פייסבוק או קבוצת חברים אמורפית אבל גם אתה יכול לרכוש ביטוח לאירוע שלא דרך העמותה כאדם פרטי. האירוע המרהיב בגלבוע הוא הדגמה לאירוע שמבוטח בצורה מקיפה שלא דרך העמותה. כל עוד לא סגרת את העסק, ניתן תמיד לתבוע את העמותה ולו רק שבשם שלה מופיעה המילה ממ"ג ולחלק מהשופטים בישראל זה יכול להספיק.

עבור ההתגוננות המשפטית של העמותה מפני תביעות הזויות - הטייס צריך לשלם ולא אחרים. עשית תאונה - שא בתוצאות לבדך. אני לא מתכוון לממן הגנה משפטית לתאונה שעשה מישהו אחר.

שוב, לגבי תקפות הביטוח בכפוף לסעיף השיפוי, הנושא נבדק משפטית וגם מול חברות הביטוח. קיומו של סעיף הביטוח לא מבטל את הביטוח אבל מונע מחברת הביטוח של הטייס לתבוע את העמותה ומשאיר את הטייס חשוף לממן מכיסו את ההגנה על העמותה ואפילו לפצות אותה אם תיאלץ לשלם פיצויים. אבל, וזה אבל גדול, זה היפוטתי ותיאורטי.

נניח שעשית תאונה במדבר והשאר נוסע נכה סיעודי לכל החיים. יש לך תביעה של איזה 7-10 מיליון שקל. קודם כל - תובעים אותך. אני מקווה שברור לך שהסכום שאתה מבוטח בו רחוק ממספיק! יש לך במקרה הטוב מיליון וקצת. רק אחר כך תובעים את כל מי שבסביבה. תרחיש שבו לא תובעים אותך או את הביטוח שלך (נניח ונהרגת הביטוח כלפי הנוסע עדיין בתוקף) אבל כן תובעים את העמותה, את המדינה ואת הגזלן שהגיש לכם עזרה ראשונה - לא קיים במציאות. בוא נניח שהעמותה הפסידה במשפט ונאלצת לשלם פיצויים. אתה - מלכתחילה כבר איבדת את כל רכושך וזה בכלל לא משנה אם אתה חייב בשלושה מיליון או בשבעה מיליון. לעמותה - לא יהיה מאיפה לשלם. הגזלן - ברח והצטרף לדאעש. למדינה - דווקא כן יש מאיפה לשלם. המדינה תמיד משלמת בסוף. בכל מקרה מעשי שבו תצטרך לפצות את העמותה על נזק שנגרם בשל תאונה שלך, בכל מקרה כבר לא יהיה לך מאיפה לשלם. חוסר היכולת לשלם הוא הקלף החזק ביותר שלך.

עוכרי הדין וחברות הביטוח לא מבזבזים זמן ומשאבים בלנסות להוציא כסף ממי שאין לו. סיכון הוא הכפלה של הנזק בהסתברות. בגלל שההסתברות אפסית, הסיכון נמוך. מעשית - אתה לא חשוף בצורה ריאלית.
 

GILADMONI

New member
אם הופעל שיפוי הטיס משלם את התביעה מכיסו - אין כיסוי

אני חושב שאנחנו מסכימים על השפוי רק מגדירים את זה אחרת.
אם הופעל שיפוי טיס משלם את התביעה מכיסו. הבטוח שלו לא יפצה אותו. זו משמעות סעיף השיפוי.
אתה מציג הערכות כספיות שונות וזה בסדר. אבל העובדה נשארת בעינה והיא שהטיס לא מכוסה על הסכום שבו תשופה עמותה. כל מה שהעמותה תדרוש ממנו כשיפוי , יהיה על חשבונו ולא יכוסה על ידי הביטוח שלו.
אם היה כתוב בסעיף השיפוי של העמותה שהוא מוגבל עד לגובה 70,000 ₪ שהיא ההשתתפות העצמית של העמותה בביטוח , אולי ...דיינו. אבל זה לא המצב.
בכל תביעה כזו הטיס המעורב חשוף למלא סכום התביעה. כך מנוסח הסעיף. וזה יכול להגיע לסכומי עתק.

במשפטים נהוג לבחון דברים במבחן "האדם הסביר" – איך אדם סביר היה מתנהג.
מה שאתה מציע לגבי ביטוח נוסעים הוא נכון ואפשרי כנראה טכנית ,אבל פחות סביר או ישים בחיים האמיתיים של כולנו.
לילדים אין בכלל ביטוח חיים. למבוגרים , לא טריוויאלי להחיל אותו על תאונה טיסה. היכולת לבטח בני משפחה באופן סביר בפוליסה כזו מאד בעייתית אם בכלל.
לנוסעים אחרים אין בכלל פתרון וזה הרי חלק גדול מהחוויה – להביא מדי פעם חבר , מכר , גם אם לא את השכנה....
להכין אותם מראש לטיפול בביטוח של עצמם כדי שניתן יהיה להטיסם... זה לא סביר.
זה בערך כמו לעשות ביטוח תאונות לפני שהולכים ללונה פארק עם המשפחה רק! למקרה שתהיה תאונה ברכבת ההרים... היית הולך ?
רק המחשבה על העניין תרתיע רבים. לכן , זו לא אופציה ישימה.
אפשרית , אבל לא ריאלית. אחרי הכל ...זה תחביב לא ביטוח סיכונים מקצועיים
הדרך היחידה ליהנות מתחביב כזה היא להיות מבוטח בביטוח סביר עם כסוי הגיוני. לא מתווכח על מספרים.הגם שהוכחת נזק דורשת לא מעט גם בבתי משפט ויש היקפי כיסוי שיוגדרו "סבירים" על ידי מומחי הביטוח.
אתה צודק. תמיד יש חשיפה מסוימת, גם ביטוח צד ג ברכב מוגבל לתקרה. רמת אי וודאות מסוימת , הגיונית , יש בכל דבר. עם זה אנחנו יודעים לחיות.

אם אני מבין נכון גם לאור דבריך וגם לאור מה שאומרים חברים אחרים , ביטוח סביר כזה יש אחד והוא נמצא בעמותה. והוא קשור לכתב שיפוי. שבנוסח הנוכחי שלו מסוכן וחושף.
האם רק פירוק העמותה יבטיח מצב אחר ? אתם תגידו.


אני אשמח לכל פתרון סביר שיאפשר עיסוק כיפי בתחביב ולא ניהול סכונים....
 

John Frum

New member
אכן

לילדים אין ביטוח חיים ובמקום זה ניתן לבטח אותם דרך ביטוחים אחרים - בריאות ועוד.
כפי שאמרתי, זה פתרון זמני שיותר טוב מלא לטוס בכלל.
&nbsp
יורם סיפר פעם בדיחה על שופט שפוגש שופט אחר ופניו נפולות.
"מה קרה?" תוהה הראשון.
"אל תשאל", משיב השני. "השכן שלי טוען שהכלב שלי נשך אותו ותובע ממני מאות אלפי שקלים ואני חייב להתפשר".
"אבל למה?" מקשה הראשון, "הרי אין לך בכלל כלב!"
"נכון", עונה הראשון, "אבל אתה יודע איך זה, לך תדע על איזה שופט תיפול"...
&nbsp
אם אני תובע אותך היום על עילה הזויה אתה גם לא מבוטח. מחר אם אני תובע ממך מיליון שקל כי הכלב שלך נשך אותי ביד והשאיר אותי משותק מהצוואר ומטה יש לך סיכוי הסתברותי להפסיד בתביעה אפילו שאין לך כלב ואני מעיד בעמידה. גם כאן, תיאורטית אתה לא מוגבל בסכום שאתה עלול להידרש לשלם.
&nbsp
הסיבה שסוכני ביטוח ועוכרי דין לא מטיסים נוסעים היא שהם חסרי תפיסה כמותית בנוגע להסתברות. הסיכוי אכן קיים אבל אתה לא מבטח את עצמך כנגד אירועים בהסתברות לא הגיונית אלא כנגד אירועים הגיוניים. אין לך ביטוח לבית כנגד פגיעת מטאוריטים או כיסוי ביטוחי כנגד המקרה שבו פגעת עם הממ"ג ביאכטה של שרי אריסון והטבעת אותה.
&nbsp
בכל מקרה שבו מופעל סעיף השיפוי, העילה של העמותה לתבוע ממך פיצויים חזקה יותר מהעילה של התובע כנגדה, כיוון שהחוק קובע מראש שהטיסה באחריותך. מעשית סעיף השיפוי קיים גם אם לא תחתום עליו. ההבדל הוא שאתה לא יכול לתבוע ממנה פיצויים או למען הדיוק, חברת הביטוח שלך. גם אם יש לך ביטוח עצמאי לחלוטין כמו יוסי היקר שהסמיך אותך, אתה לא נקי יותר מהסיכון. אם תובעים את העמותה בעקבות אירוע שנגרם בעסק מסחרי שעוסק ברחיפה, גם אם הטייס לא חבר בעמותה, העמותה עדיין יכולה לדרוש פיצויים מהטייס כיוון שבשל מחדל שלו היא נאלצה לשלם.
אגב, למרבית הטייסים המסחריים יש תפיסה כמותית בעניין הסיכון הזניח הזה ולכן למרות שהביטוח שלהם בכלל לא מחובר לעמותה, הם בכל זאת חברים בה.
&nbsp
ברור שהביטוח הסביר הטוב ביותר שיש בנמצא כרגע מחובר לעמותה. וכרגע הוא מחובר לסעיף השיפוי שמגן על החברים אחד מן השני ומבטל את מצב הערבות ההדדית שהיה מתאפשר בהיעדרו. כן, אני חושב שאי קיומה של העמותה מבטל את היכולת לתבוע ממנה פיצויים ומשכך כמובן גם מייתר את הצורך בטופס ההצטרפות וכמובן גם את סעיף השיפוי שנמצא בו. אם אין עמותה ואין הצטרפות אין גם סיכון. יחד עם זאת מתבטל גם סיכון זניח אחר, אבל עדיין ריאלי יותר מאשר הסיכון שאתה מתייחס אליו, וזוהי החשיפה לתקופה ההיסטורית ששבה חילקנו רישיונות.
&nbsp
 

GILADMONI

New member
משפטי מול לא משפטי

לטעמי אתה מערבב קצת בין יכולת תביעה לבין חובת תשלום חוזית. כל אחד יכול לתבוע אותי על כל דבר. מה סיכויי הזכיה? זה כבר תלוי בעילה. אבל- 1.יש לי יכולת להתגונן 2. אם יש לי ביטוח- אני אוכל להפעילו העמותה יכולה לתבוע אותי גם היום. הגם שאינני חבר בה ואינני טס... אבל היא תצטרך לעשות את זה בבית משפט ואני אוכל להתגונן. זה בהחלט מקרה בו הסבירות שלי להפסיד כנראה מאד קטנה. ובכל מקרה אם יש לי ביטוח אוכל להפעילו. במקרה של שיפוי העמותה פשוט שולחת לי הוראת תשלום. אין לי שום יכולת להתגונן והעמותה לא צריכה לתבוע. בנוסף, לא אוכל להפעיל את הביטוח... אלה שני מצבים שונים. יתרה מזו. כיוון שאני מקפיד על טיסה אחראית אני יכול להקטין את הסיכונים שתלויים בי. אבל בתביעות הזויות שיופנו לעמותה וישרבבו את שמי אני אשלם בוודאות, כי הביטוח לא מכסה אותי. בעוד שאם הן יופנו ישירות אליי, אני מבטוח ומכוסה
 
טופס השיפוי

היי גיל,

אני, בעוונותיי, עסקתי בניסוח טופס השיפוי. ברצוני לחדד ולהבהיר מספר נקודות בנושא.אדגיש כבר עתה, שההסבר שלהלן אינו עוסק בויכוח "הגדול" שנולד כתוצאה מטופס השיפוי, ושעניינו אם צריך עמותה או לא.

טופס השיפוי נולד מתוך רצון טוב לחסוך מאות שקלים בדמי החבר השנתיים של חברי העמותה. הרעיון שעומד מאחוריו - כל אדם אחראי לתוצאות מעשיו.
אין חדש במה שרשמת. אכן, מטרתו היחידה של טופס השיפוי הוא להגן על העמותה מפני מצב שבו אדם תובע טייס חבר ואת העמותה. סברנו, שאין מקום שכל חברי העמותה יישאו בתוצאות הנזק שנגרם מתאונת טיס של חבר עמותה. הנזק נגרם משלב 1, שכן בעת הגשת תביעה כנגד העמותה, יש לממן השתתפות עצמית לביטוח (אם יש ביטוח) או לשכור עורך דין.
הטופס אינו מגביל את היקף השיפוי, שכן ביטוח העמותה מוגבל בסכום. נאמר שהעמותה שילמה 70,000 ש"ח השתתפות עצמית אך חויבה בסכום שמעבר לכיסוי הביטוחי? מי יממן? שוב, סברנו בשעתו, שאין זה ראוי שכל החברים יממנו מתוך חובה משפטית עלויות שנכפו עליהם, שלא באשמתם.

עד כאן לגבי הרקע לניסוח הטופס.

כעת, בואו נתבונן בחשיפה הסיכונית הריאלית שלך. ידידי הטוב דרור אלן, הפליא להסביר את הדברים, ולהשלמת התמונה ברצוני להוסיף מעט נתונים, מבחינה משפטית-סטטיסטית. בוודאי תסכים איתי, שכאשר אתה עולה על הממ"ג ומתניע, אתה מסתכן. השאלה אינה אם קיים סיכון, אלא מהו הסיכון.

בכל שנות פעילות הממ"ג בישראל איש לא נהרג. למעשה, גם בעולם מתועדים מקרים בודדים. התאונה החמורה ביותר שנידונה אי פעם בישראל אירעה לפני שנים רבות, והעמותה חויבה, במסגרת פשרה, בסכום של כ-330,000 ש"ח. ביטוח הטייס ורת"א השלימו כ-800,000 ש"ח נוספים. זוהי החשיפה המקסימלית בעשרות שנים.

ראוי להוסיף מה היה פונציאל החשיפה הנזקי של התאונה הזו בעיני בימ"ש. השופטת הציעה אז פשרה של 2,000,000 ש"ח שתחול על כל הנתבעים (הטייס, העמותה, רת"א). כלומר, באופן יחסי, החשיפה הכספית של העמותה היתה כ-25% מהפוטנציאל, או במילים אחרות: 500,000 ש"ח.

אלו הסכומים שהיסטורית אתה חשוף אליהם, במקרה הגרוע ביותר. אינני יודע אם אתה יודע איך אירעה התאונה שלעיל, ואני מציע שתיכנס לפרטים, כדי להבין, שהסיכוי שלך כטייס חובב שמבצע בד"ח ושומר על כללי הטיסה, להגיע לפוזיציה הקשה בתאונה ההיא, הוא נמוך ביותר.

אכן, בפועל, כמעט ואין תאונות ממ"ג בעולם. מה שיש, בדרך כלל, הן תקריות או תקריות חמורות (וראה הגדרות של החוקר הראשי של משרד התחבורה). מדובר באירועים מינוריים, שגם החמורים שבהם, נגמרים בשריטות, שפשופים וכיוב'. בהתאם, גם פוטנציאל החשיפה הכלכלי שלך, כטייס ממ"ג, ללא קשר לטופס השיפוי, הוא נמוך. קל מאד להתלהם בנושא, אבל המצב העובדתי, כאמור, לא חמור.

מקווה שסייעתי,

רן
 

John Frum

New member
הרסת לי את הטיעון

על תפישה כמותית של הסיכון.
אני חושב שתסכים איתי שהשיפוי דרוש רק כל עוד יש ישות משפטית שיכולה להינזק ולדרוש מהטייס שיפוי.
 
כיף לשמוע:)

לא מסכים, משתי סיבות:

1. האופן שבו אתה רואה ישות ברת תביעה מוטעה לטעמי.

גם קבוצה מאורגנת של אנשים, שפועלת למען מטרה מסויימת, עשויה להתבע. לצורך שאלה של גוף בר תביעה, בוא ננתח מהו תאגיד כגון חברה בע"מ או עמותה. מדובר בגוף יציג של האנשים ו/או הגופים שהם בעליו. במקום לתבוע את הנהלת החברה, אתה תובע את החברה. במקום לתבוע את חברי העמותה, אתה תובע את העמותה.הווה אומר, במקרה של העמותה, פשוט חסכת רישום של 165 שמות חברי העמותה על כתב התביעה. נאמר שהעמותה היתה מועדון שמטפל ב 165 חברים. אתה חושב שזה היה מונע ממני לתבוע בשם ניזוק את המועדון? נראה לי שאפשר להתקדם לשלב הבא.

2. בוא נאמץ את הרעיון שלך לצורך הויכוח, ונקים מועדון חברים לצורך אירגון פעילות. אחת מהפעילויות תגרום לנזק. הניזוק ירצה לתבוע כל מה שזז. כאשר יש עמותה, הניזוק תובע את העמותה, והיא מתמודדת באמצעות הביטוח, או במקרה שלנו, באמצעות טופס השיפוי.

אך כאשר אין עמותה, כל אחד מהחברים במועדון, נתבע על הנזק ביחד ולחוד. למה זה יגרום? חברי המועדון, שלא קשורים לתביעה, יפנו לתובע, ויספרו לו בדיוק מי אירגן ואיך הדברים בוצעו, כדי להציל את עורם. בסופו של דבר, "חברי המועדון" יפנו כנגד עצמם, כאשר המטרה של כל אחד מהם להציל את עצמו, על חשבון האחר.

מה שתיארתי לעיל מבואר באופן מאד יפה ב-"עיקרון התועלתנות" של ג'ון סטיוארט מיל, שידע על מה הוא מדבר המון שנים לפני שמישהו חשב שיהיה ממ"ג:)

בסופו של דבר, בכל מצב שבו יש אירגון של פעילות, אין מנוס מהקמת ישות משפטית, ולו לצרכי הגנה על המארגנים. רק טבעי, שהקמת הישות לצרכי הגנה, מצריכה מימון ומשאבים. אין ארוחות חינם, ידידי.

רן
 

John Frum

New member
אני אחדד את השאלה

אבל לפני זה: בת תביעה ולא ברת תביעה.
אני לא בעד מועדון חברים לצורך ארגון פעילויות! מי שמארגן אירוע או שמתקיים כגוף יציג חשוף לתביעה. את הפעילויות שיארגן מי שרוצה לעצמו ולחבריו ויעשה ביטוח עבור האירוע בהתאם לשיקול דעתו.
&nbsp
אם מדובר בדף פייסבוק שמרכז מידע אבל לא מטפל ב200 חברים כי הם אנשים מבוגרים ולא צריכים טיפול, את מי אתה יכול לתבוע בשם הניזוק? אם ארגנתי ערב הרצאה על בטיחות, תוכל לתבוע אותי בשם ניזוק בתאונה?
&nbsp
מועדון עם חברים רשומים שמארגן פעילויות אוויריות זה בדיוק אותו דרעק רק יותר זול. אני חושב שכל אחד צריך לדאוג לעצמו. אם אני מארגן טיול יש לי אחריות, אבל זו לא צריכה להיות אחריות של העמותה או קבוצה כי אני מארגן טיול פרטי. אני מזמין אליו רק את החברים שלי. החברים שלי בהחלט יכולים לתבוע אותי על מחדלים כמארגן. נניח שאמרתי לכולם שיש מרשה מתואם אבל באמצע הדרך מגלים שזה לא נכון, מיירט אותך F16 ומאלץ אותך לנחות בשדה בולדרים, נחיתה שמסתיימת בפציעה למשל. אתה תטען שהניזוק ניזוק גם כתוצאה ממחדלי כמארגן. לכן אני יכול לרכוש ביטוח עבור הטיול כבודד אם אני מעוניין בכך או לא לרכוש אם אני חושב שהסיכון לא מצדיק זאת.
&nbsp
בוא נשאיר את האלמנט של ביטוח טיולים בצד. קח לדוגמא את אתר רוח הקודש של מצנחי הרחיפה או את אתר פורום הממ"רים. האם אתה רואה מצב אמיתי שבו מפעילי האתר או הכותבים בו חשופים לתביעת נזיקין רק מעצם קיום האתר?
&nbsp
 
אדרבא

אך קודם כל: ברת תביעה ולא בת תביעה. אתה יכול להיות בר רשות, והיא יכולה להיות ברת רשות. בטח שהיא לא יכולה להיות בת רשות, נכון?:)

לא ירדתי לסוף דעתך, בעיקר מפני שאתה משנה את הטיעון שלך תוך כדי הפוסט. ראשית, נסכים שאם אין צורך בגוף שיארגן משהו, ברור שאין צורך בגוף. אין צורך במועדון שלא תורם כלום לחבריו. לא הבנתי מדוע בכלל יקום אותו מועדון.

אך אז, אתה מציג דוגמאות שמלמדות שאתה כן מעוניין באירגון. אם הקמת דף פייסבוק שמרכז מידע, ובעקבות אותו מידע שפורסם נגרם נזק לאחר מן הקוראים, אזי אתה בר תביעה בגין הנזק. מה היקף האחריות שלך זה כבר עניין לקביעה שיפוטית, אבל תתכונן להוציא כסף על עורכי דין. אם אירגנת ערב הרצאה על בטיחות ומישהו נסמך על עצתך ואיתרע המזל ונגרם נזק תאונתי, אתה בר תביעה.

נכנסתי לאתר רוח הקודש של מצנחי רחיפה כדי לבדוק מה החשיפה שלהם. ראשית, המפעילים מודיעים לאחריות שלהם כלפי הגולשים, שכן יש תקנון באתר, שהוא הסכם בינם לבין הגולשים, וראה מהו אומר, בין היתר:
"הגבלת אחריות של מפעילי האתר ומי מטעמם...מפעילי האתר אינם אחראים ולא ישאו בכל אחריות לכל נזק, אי נוחות, אבדן, עגמת נפש וכיוצא באלו תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך, לרכושך או לכל צד שלישי בשל שימוש בתכנים אלו...".

ברם, לדעתי הבלתי קובעת, מפעילי האתר חשופים לתביעות משתי סיבות לפחות: א. אין התניה בקריאת התקנון לשם חשיפה לתכנים של האתר, כך שמבחינה חוזית, הגולש אינו יודע שנכרת בינו לבין המפעילים הסכם.
ב. אם יופיע באתר מידע שהינו בלתי סביר לחלוטין שהינו שגוי באופן קיצוני, ואותו מידע יגרום לנזק תאונתי, מפעילי האתר חשופים לדעתי לתביעה בכל מקרה, שכן הסכם בין הגולשים למפעילי האתר אינו מייתר את חובתם של המפעילים לדאוג לכך שהתכנים המופיעים באתר יהיו נכונים.

עוצמתה של חובה זו נגזרת בעיקר מהעובדה שמדובר במידע שכרוך בדיני נפשות. לו היינו מדברים על מתכונים לעוגות (ואני זוכר שאתה חייב לי הזמנה לטעום ממטעמיך) אז ברור שהחובה פחותה בהרבה.

לסיכום, כל מהלך של התארגנות, חושף אותך לתביעה. זו שאלה של סיכונים. לדעתי האישית, כאשר אתה עוסק בהתארגנות בתחום התעופה, נכון שתהיה ישות משפטית שתבצע מהלכים אלו.

רן
 

John Frum

New member
בדוק את עצמך

בר=בן. לכן יש בר-מצווה ובת מצווה אבל אין ברת מצווה. אין מילה כזו ברת בעברית.
שנית, אני לא משנה את עמדתי. אני מתנגד לקיומו של גוף מארגן ומייצג ולקיומה של ישות משפטית. תקרא לזה איך שתרצה.
&nbsp
מובן שאתה יכול לתבוע את מארגני אתר רוח הקודש, אבל עד כמה הם חשופים לתביעה אמיתית? הרי באותה המידה אתה יכול לתבוע את בן סנד כמנהל הפורום בתפוז.
הסבירות להפיכתה של תביעה שכזו למוצלחת הוא על פי הידוע לנו זניחה ביותר.
&nbsp
בפועל - אפילו תביעות קיימות ועומדות כנגד העמותות בתקופה שהיתה להם אחריות ממשית של אכיפה ורגולציה - התפוגגו לאין ברגע שלא היתה יותר עמותה. אנשים שבאמת נשארו נכים במצב סיעודי לכל החיים, הרוגים ומה לא - ומכל התביעות הללו כלום לא חדר דרך המגן הזה של היעדר כתובת.
 
גם אתה;)

בוודאי שיש בעברית "ברת". תסתכל במילון עברי-עברי. מדובר בנקבה נסמך ל-"בר" ונעשה בה שימוש רב בפסקי דין.

לגבי הויכוח בינינו, נסכים שלא להסכים.
 

GILADMONI

New member
לעניין השיפוי

היי רן מסכים עם כל מה שכתבת. הרציונאל של כל איש אחראי למעשיו הוא ברור והגיוני. הבעיה היא בדרך להשגת היעד. דרך השיפוי. סטטיסטית אתה צודק. לגבי הסבירות ולגבי הסכומים. אבל ביטוח בכללי עושים למקרה של תקלה חמורה. סטטיסטית לא הייתי מבטח מקיף לרכב ואני עדיין עושה זאת. כי במקרה הלא סביר שהוא יעלם החור יהיה גדול מבחינתי. הבעיה בשיפוי היא לכל מקרה ביטוח. כל ארוע יכול לערב תביעה של העמותה בנוסף או במקום לטיס. והעלות עלולה להיות עצומה. זו חשיפה גבוהה מדי למצב של כיסוי ביטוחי וזה מאד בעייתי. אני בעד להיות אחראי למעשיי ולא להפיל אותם על איש, אבל השיפוי מיצר לי סכנות עודפות גדולות. כולל היעדר היכולת להתגונן , כי אני לא הנתבע....
 
אתה מזכיר לי

ראיון שערכו פעם עם עו"ד יורם שפטל. הוא אמר הרבה מאד דברים, אבל מה שנחרת בזכרוני הוא שטען בתוקף שאין צורך לערוך ביטוח ולכן הוא לא עורך ביטוח.

האמת, ששפטל צודק. כל תחום הביטוח מבוסס על כך שהמבוטח מעריך את סיכוי התרחשות אירוע הביטוח באופן מוטעה. המבטחים מסתמכים על חרדת המבוטחים והטריק עובד.
 

GILADMONI

New member
לגמרי עובד!!!

ביטוח זו הגרלה הפוכה!
מה הסיכוי לזכות בפיס ? קלוש... ולכמה אנשים יש מנוי? לעשרות אלפים.... כי אולי פעם פעם...
בדיוק אותו דבר בביטוח. רק כאן במקום זכיה הכל מבוסס חרדה...
בסטטיסטיקה יש סיפור מעניין.
שואלים קבוצת אנשים גדולה אם מי מהם היה חוצה במעבר חציה רגיל בדרכו לעבודה כאשר מעדכנים אותם שיש סכוי של אחד למאה אלף להידרס. כמעט כולם ענו בחיוב.
ואז שאלו אותם האם יהיו מוכנים לשחק משחק דמוי רולטה רוסית שיש סיכוי של אחד לחמישים אלף לזכות במליון דולר וסיכוי של אחד לארבע מאות אלף למות.
הרב סרבו..., פחדו למות. למרות שהסיכון במעבר חציה גדול הרבה יותר ויש סכוי גדול יחסית לזכיה. לזה קוראים סטטיסטיקה סובייקטיבית.
אבל..... אלה החיים שלנו. וזה לא לגמרי הזוי.
כולם מקימים סטרט אפים כי הם ראו כמה חברה עושים אקזיט, וזה שהרב המכריע של המייזמים נסגר, זה לא מעניין אותם. העיקר הסכוי לזכות.

המצב בשיפוי הרבה יותר גרוע מסתם סטטיסטיקה סובייקטיבית. הוא מרחיב באופן מהותי ובלתי נשלט את מרחב הסיכון של הטיס הפרטי וגם את יכולת השליטה שלו במתרחש. בקביל , גדלה מאד האפשרות להקלע לחבות ביטוחית.

יש כאן שילוב של היעדר שליטה (לא אני נתבע , לא אני מגן , אני רק מממן) והגדלה של כמות המקרים שיכולים "לעלות" כסף מהכיס לכל טיס פרטי.
זה מצב לא טוב. ממש לא טוב
 
אני חייב לציין

שהמצב של העדר השליטה שאתה מתאר נכון גם לגבי הנתבע עצמו, כך שדווקא בנקודה זו נדמה לי שהחרדה מדברת ולא ההגיון הבריא שלך. הרי כשהנתבע מפעיל את הביטוח, מי שמטפל בייצוג הוא עו"ד של הביטוח, ולנתבע אין שום "סיי" בניהול ההליך, לרבות בהחלטה על פשרה. כאשר אתה משפה את העמותה, הכסף משולם לייצוג, ואתה והעמותה נמצאים באותה פוזיציה.

אתה מתעלם מנקודה נוספת והיא הניהול (המאד) מוצלח של חברות הביטוח את ההליכים המשפטיים. כמו תמיד, הביטוח עובד באופן מאד מדוייק, קר וכלכלי, וקונה סיכון בכסף. זו הסיבה שיש כמות פשרות אדירה בתביעות שחברות הביטוח מעורבות בהן. המתודלוגיה של חברות הביטוח מנטרלת ברמת המקרו את אי הוודאות שבניהול הליך מול שופט שעשוי לחייב אותם בסכום תביעה מנופח. ביטול אי הוודאות מאפשר לחברת הביטוח לחשב מראש את עלויות הצפויות של ההליך ולהישאר רווחיות, וזה חכם מאד.

רוצה להקים חברת ביטוח?;)
 

GILADMONI

New member
זה לא מה שכתוב בסעיף

רן
החשש היחיד שלי האו מחשיפה , ובעיקר מחשיפה לסכומים גדולים. קרא בעיון את סעיף השיפוי. זה לא מה שהוא אומר. אתה מכיר את העסק מבנים הרבה שנים וככזה אתה מוסיף הנחות והערכות משלך לגבי איך דברים מתנהלים בפועל וייתכן שאתה צודק . אבל בסעיף עליו חותמים , זה לא מפורט. הסעיף גורף. לא מדובר על ייצוג , העמותה אינה מחויבת להפעיל את הביטוח שלה וכו. כל מה שנאמר - העמותה נתבעת , אתה מוזכר , אתה משלם.
ייתכן ואם הנוסח היה משקף את דברייך , כבר הייתי באוויר.... (טס כמובן...)
 
למעלה