אין לי כוחות

[שירה כמים 1959]

כל הלילה
את בוכה על המתים
ובבוקר
על החיים

 

[שירה כמים 1959]

בכית בכית
כל כל הרבה היום הזה
שכל עינייך צורבות אל אפלולית החושך
כל כך הרבה עכשיו חכי חייכי
בכית בכית זה לשון עבר
עכשיו חכי חכי
פתחי את קרסי החזייה הלוחצת
אלה שבגללם את תמיד רוצה להיות בן
וחשבי מה תוכלי לאכול
ואיך תוכלי לשמח את עצמך
ולפנק את עצמך
לקראת ליל הסדר הגדול
שבו תישארי עם זכרונותייך
רק את
לבדך
במטבח

 

[שירה כמים 1959]

שהכלבים ייצאו במחול
עכשיו בלילה המכושף הזה
שנתח קטן ממנו נשקף בחלון הקטן הגבוה
של הצינוק שלי, שהכלבים ייצאו במחול מחוץ לצינוק שלי
ואני אשכב במיטה הכפולה הענקית
ואטפח על המזרון בכף ידי:
בואו.
כל חתולי הצינוק יסתערו אל מיטתי,
הכלבים מבחוץ ינשכו את סורגי החלון הקטן,
יקרעו את הרשת ויחדרו - אוי,
כזאת מסיבה תהיה שם

כשאני, עם המחשב הנייד שלי, אשב במרכז המיטה, בין הכלבים והחתולים
אערוך שוב, בפעם המי יודע כמה, את המודעה באתר ההיכרויות.

 

[צללית_לבנה]

בכית בכית
כל כל הרבה היום הזה
שכל עינייך צורבות אל אפלולית החושך
כל כך הרבה עכשיו חכי חייכי
בכית בכית זה לשון עבר
עכשיו חכי חכי
פתחי את קרסי החזייה הלוחצת
אלה שבגללם את תמיד רוצה להיות בן
וחשבי מה תוכלי לאכול
ואיך תוכלי לשמח את עצמך
ולפנק את עצמך
לקראת ליל הסדר הגדול
שבו תישארי עם זכרונותייך
רק את
לבדך
במטבח

שירה יקירה, קראתי את מה שכתבת ומאז אני לא מפסיקה לחשוב עליך ובטוח שגם בליל הסדר אחשוב עליך... ההודעות שלך מאוד נוגעות ללב וההתמודדות שלך היא אחת מההתמודדויות הקשות והמורכבות, במיוחד שזה על בסיס יומיומי.
מקווה שהגל הקשה כבר מאחורייך ושמצאת לך משהו נחמד לעשות בליל הסדר

 

[שירה כמים 1959]

שירה יקירה, קראתי את מה שכתבת ומאז אני לא מפסיקה לחשוב עליך ובטוח שגם בליל הסדר אחשוב עליך... ההודעות שלך מאוד נוגעות ללב וההתמודדות שלך היא אחת מההתמודדויות הקשות והמורכבות, במיוחד שזה על בסיס יומיומי.
מקווה שהגל הקשה כבר מאחורייך ושמצאת לך משהו נחמד לעשות בליל הסדר

צללית לבנה, ממש ממש תודה על מה שכתבת, ממש נעים לי להיות מובנת.
נראה לי שהגל הקשה מאחוריי.
אתמול היה כבר הרבה יותר טוב, ולהערב יש לי תוכניות וגם למחר.
אמנם הכול בזום מפאת אילוצים, אבל עדיף בזום מאשר בכלל לא.
הרבה הרבה תודה!!!!
ושיהיה גם לך טוב הערב, ומחר.
אני עוד כמה ימים יוצאת מהסגר והבידוד הכפוי פיזית, אז יוקל, רואה את תחילת הסוף של הימים הכי קשים. ומקווה שכך אכן יהיה

 

[שירה כמים 1959]

נדמה לי ששכחתי מישהו
את מי שכחתי
את מי שכחתי
בחלומי